אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
Vanity Fair September 2008
- פותח הנושא elina002
- פורסם בתאריך
שפה משלהן
שפה משלהן המונח סופרמודל שייך להן: שש אמזונות זוהרות שהסתובבו ביחד, שמרו אחת לשנייה על הגב, וזהו בשם ראשון, מעמד של אלילות (וגם משכורות כוכביות) בשנות ה90. היום כשכל פרצוף חדש מקבל את התוספות של סופר, נעמי קמפבל, סינדי קרופרד, לינדה אוונג'ליסטה, קלאודיה שיפר, סטפני סימוד וכריסטי טרלינגטון יש להן חיים מעבר לאופנה, ובוחרות בזהירות מתי לנופף למצלמה או לעשות מסלול. כשהן מתאחדות לתצלום של מריו טסטינו כדי לתפוס מחדש את השלטון שלהן. "בואו נרא את זה בנות! אתן נראות מדהים – אחת, שתיים, שלוש, וואו! תנו את זה לאוהדים שלכן. תגידו להן, 'חזרנו!'" שני עשורים אחרי שהמונח "סופרמודל" נכנס למילון המונחים הפופולרי והבובות תצוגה שהיו פעם אנונימיות שעיטרו שערים של עיתוני אופנה והחליקו על המסלולים של מעצבי אופנה נהפכו לשם מוכר בכל בית, מריו טסטינו איחד את ששת דוגמניות העל הכי מפורסמות מכולן – נעמי קמפבל, סינדי קרופרד, לינדה אוונג'ליסטה, קלאודיה שיפר, סטפני סימור וכריסטי טרלינגטון – וצולם בסטודיו בניו-יורק. עכשיו בשנות ה30 המאוחרות שלהן ובשנות ה40 המוקדמות שלהן, הן עדיין נראות נהדר – הפנים שלהן עדיין ללא רבב, הגזרות שלהן עדיין בכושר, בשמלות בצבע גוף, שקופות, בסגנון מחוך של דולצ'ה וגבאנה. "בואו נראה לשחקניות הנוראות האלה שזה כל קשור
שפה משלהן המונח סופרמודל שייך להן: שש אמזונות זוהרות שהסתובבו ביחד, שמרו אחת לשנייה על הגב, וזהו בשם ראשון, מעמד של אלילות (וגם משכורות כוכביות) בשנות ה90. היום כשכל פרצוף חדש מקבל את התוספות של סופר, נעמי קמפבל, סינדי קרופרד, לינדה אוונג'ליסטה, קלאודיה שיפר, סטפני סימוד וכריסטי טרלינגטון יש להן חיים מעבר לאופנה, ובוחרות בזהירות מתי לנופף למצלמה או לעשות מסלול. כשהן מתאחדות לתצלום של מריו טסטינו כדי לתפוס מחדש את השלטון שלהן. "בואו נרא את זה בנות! אתן נראות מדהים – אחת, שתיים, שלוש, וואו! תנו את זה לאוהדים שלכן. תגידו להן, 'חזרנו!'" שני עשורים אחרי שהמונח "סופרמודל" נכנס למילון המונחים הפופולרי והבובות תצוגה שהיו פעם אנונימיות שעיטרו שערים של עיתוני אופנה והחליקו על המסלולים של מעצבי אופנה נהפכו לשם מוכר בכל בית, מריו טסטינו איחד את ששת דוגמניות העל הכי מפורסמות מכולן – נעמי קמפבל, סינדי קרופרד, לינדה אוונג'ליסטה, קלאודיה שיפר, סטפני סימור וכריסטי טרלינגטון – וצולם בסטודיו בניו-יורק. עכשיו בשנות ה30 המאוחרות שלהן ובשנות ה40 המוקדמות שלהן, הן עדיין נראות נהדר – הפנים שלהן עדיין ללא רבב, הגזרות שלהן עדיין בכושר, בשמלות בצבע גוף, שקופות, בסגנון מחוך של דולצ'ה וגבאנה. "בואו נראה לשחקניות הנוראות האלה שזה כל קשור
LayMeToSleep
New member
ליג, לא לאנגוויג'.
הן נערות הפין אפ של שנות ה90
לאופנה, יופי ושיק", טסטינו משכנע, מתייחס לעובדה שבמשך כמה שנים הכוכבות של הוליווד החליפו את הדוגמניות לא רק בתור נערות שער של ווג אלא בתור פנים שמשלים להן הון תועפות ע"י חברות קוסמטיקה. "לא, לא, לא נוראיות – שחקניות חביבות", טסטינו נחפז להוסיף. "הן אלה ששונות", אומרת נעמי קמפבל, "לא אנחנו". בין הצילומים, לינדה אוונג'ליסטה מספרת לי, "אני נתתי למריו את הפריצה שלו. אני השתמשתי בו בשער של ווג בגרמניה". זאת הערה חושפנית, וטסטינו מאשר שהיא נכונה. בשיא כוחן, בערך עשרת דוגמניות העל הגדולות – קטגוריה שכללה גם את הלנה כריסטיאנסן, אל מקפירסון, קארלה בורוני, ורוניקה ווב, והתינוקת של הקבוצה, קייט מוס – לא רק הרוויחו מיליונים לשנה אלא גם הכתיבו איזה צלמים, מעצבי שער, ואמני איפור הם יעבדו או לא יעבדו איתם. הן שלטו במסלולים, במאגזינים ובקמפיינים הגדולים בכזאת רמה ש"זה נהייה סיוט במיוחד ללקוחות", אומרת קייטי פורד, מFord models, שמייצגת הרבה מהשמות הגדולים. הן יצאו עם דמויות פרסים (נעמי עם מייק טייסון), התרוצצו עם כוכבי רוק (סטפני ואקסל רוז), נקשרו למלוכה (קלאודיה והנסיך אלברט ממונקו), והתחתנו עם כוכבי קולנוע (סינדי קרופרד וריצ'ארד גיר,שהחליפו טבעות מאלומיניום בחתונה בלאס וגאס). הן דיגמנו בעירום לרולינג סטון, הופיעו באנטרטיינמנט טונייט ובMTV, והשיקו רשת מסעדות, שנקרא FASHION CAFÉ, כפי שהמעצב מייקל קורס אמר לשיקגו סאן טיימס ב1992, "כריסטי ולינדה וסינדי ונעמי הן כוכבות קולנוע. הן נערות הפין אפ של שנות ה90." "זה היה ברק בבקבוק", אומר פול וילמוט, שהיה ראש יחסי הציבור של קלויין קליין בשנות שנות ה80, כשתופעת דוגמניות העל תפסה תאוצה. "פתאום היו לך חמש או שש בחורות יפיפיות וזוהרות, וכולן נראו שונות. וכולן היו ידועות רק לפי השם הראשון שלהן. וכולן התחברו מסביב. זה אף פעם לא קרה בעבר. זה היה המקביל הנשי לראט פאק של סינטרה." מאיפה הבנות האלו הגיעו, ואיך הן התחברו? למה העלייה שלהן הייתה כ"כ מהירה והשלטון שלהן כ"כ ארוך? מה הפיל אותן? האם הן באמת חוזרות? ומי בכלל המציא את המושג סופרמודל מלכתחילה? "ג'ניס דינקנסון יצאה אותו – לפי ג'ניס," אומרת סינדי קרופרד, מתייחסת לקידום האישי של בחורה פרועה של שנות ה70 נערת הדיסקו-אופנה. "אני בחיים לא אתייחס לעצמי בתור דוגמנית על. זה נשמע טיפשי. זה נשמע כאילו אנחנו מחליפות לגלימות בתוך תאי טלפון." כריסטי טרלינגטון מאמינה שזה נהייה יותר פופלרי בגלל התחרות של פורד "דוגמנית העל של העולם", שהסוכנות התחילה לשדר בטלוויזיה ב1983. "אני חושבת שהעיתונות מצאה שם כדי לתת לנו תווית," אומרת נעמי קמפבל, "וזה לא שאהבנו את זה. אבל אני כ"כ מבורכת להיות חלק מהעידן ההוא עם נשים כאלה נהדרות. זה היה פשוט כ"כ הרבה כיף. רצינו לעשות דברים ביחד. רצינו להסתובב ביחד. ואנחנו הגנו אחת על השנייה. הבנות שלי עמדו בשבילי מול הרבה מעצבים שלא רצו להשתמש בדוגמניות שחרות. הן היו כאלה 'אם אתה לא שם את נעמי בפנים, אנחנו לא עושות את התצוגה, גם כן.'" עליית עיתונאות הסלבריטאים עלתה בשנות ה70, הגלובליזציה של אופנה ומותגי קוסמטיקה בשנות ה80, ואפילו המיתון שבא בעקיבותו ב1987 שוק הבורסה קרס ויצר דרישה לדמויות מוכרות בצורה בינלאומית שיכולות להזיז מוצרים בגלל היופי והאישיות שלהן. "זה עזר", קייטי פורד מוסיפה, "שכוכבים הוליוודיים בעלי מחשבה פוליטית
לאופנה, יופי ושיק", טסטינו משכנע, מתייחס לעובדה שבמשך כמה שנים הכוכבות של הוליווד החליפו את הדוגמניות לא רק בתור נערות שער של ווג אלא בתור פנים שמשלים להן הון תועפות ע"י חברות קוסמטיקה. "לא, לא, לא נוראיות – שחקניות חביבות", טסטינו נחפז להוסיף. "הן אלה ששונות", אומרת נעמי קמפבל, "לא אנחנו". בין הצילומים, לינדה אוונג'ליסטה מספרת לי, "אני נתתי למריו את הפריצה שלו. אני השתמשתי בו בשער של ווג בגרמניה". זאת הערה חושפנית, וטסטינו מאשר שהיא נכונה. בשיא כוחן, בערך עשרת דוגמניות העל הגדולות – קטגוריה שכללה גם את הלנה כריסטיאנסן, אל מקפירסון, קארלה בורוני, ורוניקה ווב, והתינוקת של הקבוצה, קייט מוס – לא רק הרוויחו מיליונים לשנה אלא גם הכתיבו איזה צלמים, מעצבי שער, ואמני איפור הם יעבדו או לא יעבדו איתם. הן שלטו במסלולים, במאגזינים ובקמפיינים הגדולים בכזאת רמה ש"זה נהייה סיוט במיוחד ללקוחות", אומרת קייטי פורד, מFord models, שמייצגת הרבה מהשמות הגדולים. הן יצאו עם דמויות פרסים (נעמי עם מייק טייסון), התרוצצו עם כוכבי רוק (סטפני ואקסל רוז), נקשרו למלוכה (קלאודיה והנסיך אלברט ממונקו), והתחתנו עם כוכבי קולנוע (סינדי קרופרד וריצ'ארד גיר,שהחליפו טבעות מאלומיניום בחתונה בלאס וגאס). הן דיגמנו בעירום לרולינג סטון, הופיעו באנטרטיינמנט טונייט ובMTV, והשיקו רשת מסעדות, שנקרא FASHION CAFÉ, כפי שהמעצב מייקל קורס אמר לשיקגו סאן טיימס ב1992, "כריסטי ולינדה וסינדי ונעמי הן כוכבות קולנוע. הן נערות הפין אפ של שנות ה90." "זה היה ברק בבקבוק", אומר פול וילמוט, שהיה ראש יחסי הציבור של קלויין קליין בשנות שנות ה80, כשתופעת דוגמניות העל תפסה תאוצה. "פתאום היו לך חמש או שש בחורות יפיפיות וזוהרות, וכולן נראו שונות. וכולן היו ידועות רק לפי השם הראשון שלהן. וכולן התחברו מסביב. זה אף פעם לא קרה בעבר. זה היה המקביל הנשי לראט פאק של סינטרה." מאיפה הבנות האלו הגיעו, ואיך הן התחברו? למה העלייה שלהן הייתה כ"כ מהירה והשלטון שלהן כ"כ ארוך? מה הפיל אותן? האם הן באמת חוזרות? ומי בכלל המציא את המושג סופרמודל מלכתחילה? "ג'ניס דינקנסון יצאה אותו – לפי ג'ניס," אומרת סינדי קרופרד, מתייחסת לקידום האישי של בחורה פרועה של שנות ה70 נערת הדיסקו-אופנה. "אני בחיים לא אתייחס לעצמי בתור דוגמנית על. זה נשמע טיפשי. זה נשמע כאילו אנחנו מחליפות לגלימות בתוך תאי טלפון." כריסטי טרלינגטון מאמינה שזה נהייה יותר פופלרי בגלל התחרות של פורד "דוגמנית העל של העולם", שהסוכנות התחילה לשדר בטלוויזיה ב1983. "אני חושבת שהעיתונות מצאה שם כדי לתת לנו תווית," אומרת נעמי קמפבל, "וזה לא שאהבנו את זה. אבל אני כ"כ מבורכת להיות חלק מהעידן ההוא עם נשים כאלה נהדרות. זה היה פשוט כ"כ הרבה כיף. רצינו לעשות דברים ביחד. רצינו להסתובב ביחד. ואנחנו הגנו אחת על השנייה. הבנות שלי עמדו בשבילי מול הרבה מעצבים שלא רצו להשתמש בדוגמניות שחרות. הן היו כאלה 'אם אתה לא שם את נעמי בפנים, אנחנו לא עושות את התצוגה, גם כן.'" עליית עיתונאות הסלבריטאים עלתה בשנות ה70, הגלובליזציה של אופנה ומותגי קוסמטיקה בשנות ה80, ואפילו המיתון שבא בעקיבותו ב1987 שוק הבורסה קרס ויצר דרישה לדמויות מוכרות בצורה בינלאומית שיכולות להזיז מוצרים בגלל היופי והאישיות שלהן. "זה עזר", קייטי פורד מוסיפה, "שכוכבים הוליוודיים בעלי מחשבה פוליטית
הרגע האולטימטיבי של דוגמניות
"לא היו עושים פרסומות או לא רצו להיות מקושרים לאופנה. אז דוגמניות לקחו את המקום של השחקניות בתור אייקונים של זוהר." קארל לאגרפלד אמר בזמנו, "בשבילי, הבנות הכי נהדרות היום... הן כמו האלילות מהמסך השקט. הבנות האלה מוכרות חלומות." הדוגמניות בעלות הגזרה המלאה הפכו להיות מושא התשוקה של גברים בצורה שבנות שרזות כמו קולב, דוגמניות של אופנה עילית היו בעבר לעיתים נדירות – סינדי קרופרד וסטפני סימור דגמנו לפלייבוי – כשבו זמנית אימצו ערכים של פמיניסטיות של כוח, עצמאות, ובטחון עצמי. "הבנו את הכוח שיש לנו," כריסטי אמרה בראיון לטיים ב1991. "אנחנו מרוויחות טונות של כסף בשביל החברות האלה, ואנחנו יודעות את זה." סינדי אומרת כיום "היינו נערות אמזונות זוהרות. לא יכולת להיות גבוהה מידי, השער לא יאכל להיות גדול, והציצים נדחפו למעלה והחוצה." לפי רוב החשבונות, הזרזות היו הדוגמנית הקנדית לינדה אוונג'ליסטה, הבת של עובד במפעל ג'נראל מוטורוס. היא נרשמה לשיעורי דוגמנות בגיל 12, וכעבור ארבע שנים גילה אותה ע"י צופה של הסוכנות עילית, היריבה הגדולה של פורד, בתחרות של מיס טין ניאגרה (שבא היא לא זכתה). היא התחילה לעבוד, היא לדבריה, ישר כשהיא סיימה את התיכון. "זה לקח לי שלוש שנים לפני שעבדתי עם ווג כלשהוא, וזה היה ווג הצרפתי, עם ארתור אלבורט. זה היה טיפוס ארוך ואיטי בסולם בשבילי." יש כאלה שאומרים שהקריירה שלה המריאה כשהיא התחתנה עם ראש משרדי עילית פריז, גראלד מארי, ב1987, יש אחרים שאומרים שהברית שלה עם סטיבן מזייל היא זאת שהחזיקה את המפתח לתהילה שלה, ועדיין האחרים אומרים שהכל קרה בגלל שהיא גזרה את השער שלה ממש קצר ועברה בהמשכיות מהירה עברה מברונטית לשער בלונדיני פלטינה לג'ינג'ית בוערת, ןהפכה להיות השיחה של התעשייה. עד 1990 היא הייתה על שערים 60 מאגזינים, הייתה בחוזה עם רבלון בתור "נערת צ'ארלי", ושמה את עצמה על המפה של ההמונים כשהכריזה "אני לא קמה מהמיטה בשביל פחות מ10,000$ ליום." היא גם לקחה את כריסטי ונעמי מתחת לכנפה. "אני פגשתי את לינדה בסוטדיו של סטיבן מזייל בניו-יורק," כריסטי טרלינגטון נזכרת. היא גרה בפריז, והייתה מבוגרת ממני רק בכמה שנים, אבל היא נכנסה כמו אישה כזאת. היא הייתה כ"כ יפיפיה, כ"כ סקסית, כ"כ מתוחכמת. היה לה שער ארוך וכהה ועניים מדהימות, והיה לה מגפיים שהגיעו עד לכאן. אני זוכרת שחשבתי, וואו." כשלא כמו לינדה, כריסטי לא רצתה להיות דוגמנית מההתחלה. אבא שלה היה טייס של פאן אם, אמא שלה הייתה דיילת מאל סאלבדור, ורוב ילדותה הם בילו בצפון קרוליינה, כשהתשוקה של כריסטי הייתה רכיבה על סוסים. "אני ואחותי התאמנו כל יום אחרי בי"ס," מסיבה כריסטי, "וצלם צילם תמונות שלנו ושם אותם ביידים של איילן פורד, והסוכנות פורד הזמינה אותי לטוס לפריז למשך הקיץ." זה היה ב1984. היא הייתה בת 15, ואמא שלה הלכה איתה. בקיץ שאחריו, בזמן עבודה בלונדון, כריסטי פגשה את נעמי, שהייתה צעירה ממנה בשנה ורק מתחילה, היא התגלתה ע"י צופה של עילית מחוץ לבי"ס שלה, האקדמיה של לונדון לאומנויות הבמה. הילדה היחידה של מהגרים ג'מייקנים, נעמי קיבלה את פריצת הדרך הגדולה שלה מאייב סיינט לורן, ששם אותה בפרסומות טלוויזיה של JAZZ, הבושם שלו לגברים. "האנשים של אייב אמרו 'אל תגדברי איתו'," נזכרת נעמי. "האם אני הקשבתי? לא. אני הייתי, 'אייב אני לא צריכה את השפתון הזה. הוא גורם לי להראות מבוגרת'." היא נותנת את הקרדיט לכריסטי, על רוב ההצלחה המוקדמת שלה. "כריסטי דיברה עלי עם סטיבן מייזל, ולפני שאני מבינה מה קורה אני על טיסה מהירה לניו-יורק להצטלם איתו. זה היה לינדה, כריסטי ואני." כך נולדה שלישית דוגמניות העל המקוריות, או, כפי שהעיתונאי מייקל גרוס ניצר אותן, "השילוש הקדוש", מושג שהן שנאו. מזייל, שהפך למלווה הקבוע שלהן בלילות הבילויים שלהן בניו-יורק, מילאן, ופריז, העדיף "האחיות המכוערות." "אנחנו עוגיות אוריו ברזרבה," אמרה נעמי לפיפל ביוני 1990. אנחנו רק שליש אחת בלי השנייה." הרגע האולטימטיבי של דוגמניות על יכול היה להיות כשג'יאני ורסאצ'ה פתח את התצוגת הקוטור שלו ומילאן במרץ 1991 עם לינדה, כריסטי, נעמי וסינדי צועדות על המסלול בשמלות מיני שחורות, כתומות וצהובות, עושות ליפ סינגינג לשיר של ג'ורג' מייקל "פרידום" בזמן שהקליפ של השיר – הן כיכבו בו – הוקרן מאחוריהן. מייקל בעצמו החליט ללהק את הדוגמניות אחרי שראה אותן על השער של ווג הבריטי בינואר 1990, שוצלם ע"י פיטר לינדברג. ביחד עם מזייל, והרב ריטס, שעשה את השער תופס תשומת הלב של רולינג סטון ב1989, לינדברג שיחק תפקיד חשוב בקידום דוגמניות העל בתור קבוצה. ורסאצ'ה היה המעצב שחדף את הקונספט הזה עוד יותר קדימה – לפי הדיווחים הוא שילם יותר מכל המתחרים כדי לוודא שהוא קיבל את הכוכבות הכי גדולות למופע שלו, ותוך כדי התהליך השכר שלהן עלה מ10,000$ ל50,000$ להופעה של חצי שעה. לפני עידן דוגמניות העל, היה מעט מאוד חפיפה של דוגמניות מסלול, שהיו מוכרות בגלל ההליכה שלהן, ודוגמניות תמונות, שהיו מוערצות בגלל המראה שלהן. לדוגמניות העל היה את שניהם. "זה היה השינוי הגדול", מסביר וילמוט. "אותן בנות שעצמו תצלומים עשו גם מסלולים. והן נראו נהדר על המסלול. בפעם הראשונה היה לך תמונה על המסלול." לינדה אוונג'ליסטה נזכרת, ליז טלבריס, (אז העורכת הראשית של ווג הבריטי) אמרה לי שהיא מאוד שמחה שעשיתי את התצוגה של ארמני. היא אמרה, 'אני לא צריכה לחתוך את הראש של תמונות המסלול יותר'." סטפני סימור, לשם שינוי, מצאה את השינוי מהסטודיו למסלול מערער. "הייתי אמורה להיות בכל התצוגות בניו-יורק והייתי מבטלת יום לפני, בגלל שהיה לי התקף פאניקה," היא אומרת. "ואז ג'יאני (ורסאצ'ה) היה מציע לך כ"כ הרבה כסף שלא היית יכולה להגיד לא." סטפני גדלה בסן דייגו – "אמא", היא אומרת, הייתה "ממש מעוניינת בצילום", אבא היה "חיית מסיבות" – והתחיל את הקריירה שלה כשרשם אותה לתחרות של עילית "מראה השנה" ב1984. היא בילתה את הקיץ הזה בפריז, במלון לה לואיסיאנה, על הגדה השמאלית, שבו פורד שם את כריסטי טרלינגטון והן נהפכו מהר לחברות.
"לא היו עושים פרסומות או לא רצו להיות מקושרים לאופנה. אז דוגמניות לקחו את המקום של השחקניות בתור אייקונים של זוהר." קארל לאגרפלד אמר בזמנו, "בשבילי, הבנות הכי נהדרות היום... הן כמו האלילות מהמסך השקט. הבנות האלה מוכרות חלומות." הדוגמניות בעלות הגזרה המלאה הפכו להיות מושא התשוקה של גברים בצורה שבנות שרזות כמו קולב, דוגמניות של אופנה עילית היו בעבר לעיתים נדירות – סינדי קרופרד וסטפני סימור דגמנו לפלייבוי – כשבו זמנית אימצו ערכים של פמיניסטיות של כוח, עצמאות, ובטחון עצמי. "הבנו את הכוח שיש לנו," כריסטי אמרה בראיון לטיים ב1991. "אנחנו מרוויחות טונות של כסף בשביל החברות האלה, ואנחנו יודעות את זה." סינדי אומרת כיום "היינו נערות אמזונות זוהרות. לא יכולת להיות גבוהה מידי, השער לא יאכל להיות גדול, והציצים נדחפו למעלה והחוצה." לפי רוב החשבונות, הזרזות היו הדוגמנית הקנדית לינדה אוונג'ליסטה, הבת של עובד במפעל ג'נראל מוטורוס. היא נרשמה לשיעורי דוגמנות בגיל 12, וכעבור ארבע שנים גילה אותה ע"י צופה של הסוכנות עילית, היריבה הגדולה של פורד, בתחרות של מיס טין ניאגרה (שבא היא לא זכתה). היא התחילה לעבוד, היא לדבריה, ישר כשהיא סיימה את התיכון. "זה לקח לי שלוש שנים לפני שעבדתי עם ווג כלשהוא, וזה היה ווג הצרפתי, עם ארתור אלבורט. זה היה טיפוס ארוך ואיטי בסולם בשבילי." יש כאלה שאומרים שהקריירה שלה המריאה כשהיא התחתנה עם ראש משרדי עילית פריז, גראלד מארי, ב1987, יש אחרים שאומרים שהברית שלה עם סטיבן מזייל היא זאת שהחזיקה את המפתח לתהילה שלה, ועדיין האחרים אומרים שהכל קרה בגלל שהיא גזרה את השער שלה ממש קצר ועברה בהמשכיות מהירה עברה מברונטית לשער בלונדיני פלטינה לג'ינג'ית בוערת, ןהפכה להיות השיחה של התעשייה. עד 1990 היא הייתה על שערים 60 מאגזינים, הייתה בחוזה עם רבלון בתור "נערת צ'ארלי", ושמה את עצמה על המפה של ההמונים כשהכריזה "אני לא קמה מהמיטה בשביל פחות מ10,000$ ליום." היא גם לקחה את כריסטי ונעמי מתחת לכנפה. "אני פגשתי את לינדה בסוטדיו של סטיבן מזייל בניו-יורק," כריסטי טרלינגטון נזכרת. היא גרה בפריז, והייתה מבוגרת ממני רק בכמה שנים, אבל היא נכנסה כמו אישה כזאת. היא הייתה כ"כ יפיפיה, כ"כ סקסית, כ"כ מתוחכמת. היה לה שער ארוך וכהה ועניים מדהימות, והיה לה מגפיים שהגיעו עד לכאן. אני זוכרת שחשבתי, וואו." כשלא כמו לינדה, כריסטי לא רצתה להיות דוגמנית מההתחלה. אבא שלה היה טייס של פאן אם, אמא שלה הייתה דיילת מאל סאלבדור, ורוב ילדותה הם בילו בצפון קרוליינה, כשהתשוקה של כריסטי הייתה רכיבה על סוסים. "אני ואחותי התאמנו כל יום אחרי בי"ס," מסיבה כריסטי, "וצלם צילם תמונות שלנו ושם אותם ביידים של איילן פורד, והסוכנות פורד הזמינה אותי לטוס לפריז למשך הקיץ." זה היה ב1984. היא הייתה בת 15, ואמא שלה הלכה איתה. בקיץ שאחריו, בזמן עבודה בלונדון, כריסטי פגשה את נעמי, שהייתה צעירה ממנה בשנה ורק מתחילה, היא התגלתה ע"י צופה של עילית מחוץ לבי"ס שלה, האקדמיה של לונדון לאומנויות הבמה. הילדה היחידה של מהגרים ג'מייקנים, נעמי קיבלה את פריצת הדרך הגדולה שלה מאייב סיינט לורן, ששם אותה בפרסומות טלוויזיה של JAZZ, הבושם שלו לגברים. "האנשים של אייב אמרו 'אל תגדברי איתו'," נזכרת נעמי. "האם אני הקשבתי? לא. אני הייתי, 'אייב אני לא צריכה את השפתון הזה. הוא גורם לי להראות מבוגרת'." היא נותנת את הקרדיט לכריסטי, על רוב ההצלחה המוקדמת שלה. "כריסטי דיברה עלי עם סטיבן מייזל, ולפני שאני מבינה מה קורה אני על טיסה מהירה לניו-יורק להצטלם איתו. זה היה לינדה, כריסטי ואני." כך נולדה שלישית דוגמניות העל המקוריות, או, כפי שהעיתונאי מייקל גרוס ניצר אותן, "השילוש הקדוש", מושג שהן שנאו. מזייל, שהפך למלווה הקבוע שלהן בלילות הבילויים שלהן בניו-יורק, מילאן, ופריז, העדיף "האחיות המכוערות." "אנחנו עוגיות אוריו ברזרבה," אמרה נעמי לפיפל ביוני 1990. אנחנו רק שליש אחת בלי השנייה." הרגע האולטימטיבי של דוגמניות על יכול היה להיות כשג'יאני ורסאצ'ה פתח את התצוגת הקוטור שלו ומילאן במרץ 1991 עם לינדה, כריסטי, נעמי וסינדי צועדות על המסלול בשמלות מיני שחורות, כתומות וצהובות, עושות ליפ סינגינג לשיר של ג'ורג' מייקל "פרידום" בזמן שהקליפ של השיר – הן כיכבו בו – הוקרן מאחוריהן. מייקל בעצמו החליט ללהק את הדוגמניות אחרי שראה אותן על השער של ווג הבריטי בינואר 1990, שוצלם ע"י פיטר לינדברג. ביחד עם מזייל, והרב ריטס, שעשה את השער תופס תשומת הלב של רולינג סטון ב1989, לינדברג שיחק תפקיד חשוב בקידום דוגמניות העל בתור קבוצה. ורסאצ'ה היה המעצב שחדף את הקונספט הזה עוד יותר קדימה – לפי הדיווחים הוא שילם יותר מכל המתחרים כדי לוודא שהוא קיבל את הכוכבות הכי גדולות למופע שלו, ותוך כדי התהליך השכר שלהן עלה מ10,000$ ל50,000$ להופעה של חצי שעה. לפני עידן דוגמניות העל, היה מעט מאוד חפיפה של דוגמניות מסלול, שהיו מוכרות בגלל ההליכה שלהן, ודוגמניות תמונות, שהיו מוערצות בגלל המראה שלהן. לדוגמניות העל היה את שניהם. "זה היה השינוי הגדול", מסביר וילמוט. "אותן בנות שעצמו תצלומים עשו גם מסלולים. והן נראו נהדר על המסלול. בפעם הראשונה היה לך תמונה על המסלול." לינדה אוונג'ליסטה נזכרת, ליז טלבריס, (אז העורכת הראשית של ווג הבריטי) אמרה לי שהיא מאוד שמחה שעשיתי את התצוגה של ארמני. היא אמרה, 'אני לא צריכה לחתוך את הראש של תמונות המסלול יותר'." סטפני סימור, לשם שינוי, מצאה את השינוי מהסטודיו למסלול מערער. "הייתי אמורה להיות בכל התצוגות בניו-יורק והייתי מבטלת יום לפני, בגלל שהיה לי התקף פאניקה," היא אומרת. "ואז ג'יאני (ורסאצ'ה) היה מציע לך כ"כ הרבה כסף שלא היית יכולה להגיד לא." סטפני גדלה בסן דייגו – "אמא", היא אומרת, הייתה "ממש מעוניינת בצילום", אבא היה "חיית מסיבות" – והתחיל את הקריירה שלה כשרשם אותה לתחרות של עילית "מראה השנה" ב1984. היא בילתה את הקיץ הזה בפריז, במלון לה לואיסיאנה, על הגדה השמאלית, שבו פורד שם את כריסטי טרלינגטון והן נהפכו מהר לחברות.
העליוניות של דוגמניות על נמשכה כמעט עשור
מעצב אופנת הקוטור החריג של פריז אזדין אלאיה היה המעצב הראשון שלקח אותה לעבוד, היא אמרה, "כי היה לי מן אחוריים בועתיים, ולבגדים שלו זה עבד. הוא דאג לי, נתן לי בגדים, הכיר אותי לצלמים." ב1988 ריצ'רד אבדון – עשה דוגמניות מפורסמות מאז שיצר את התדמית הבלתי נשחכת של סוזי פרקר, בשנות ה40 – צילם אותה לשער את ווג האמריקאי והיא הייתה בדרך לכוכבות על. סינדי גם עשתה שער של פריצת דרך עם אבדון , ב1986. הבת של חשמלאי מדה-קאלב, אילינוי, היא קיבלה את חווית הדוגמנות הראשונה שלה שספר סיפר אותה על הבמה בוועידה של ספרים בשיקאגו. אמן איפור הציג אותה למשרדי עילית שם, ומהר היא עבדה כל יום רק עם צלם גדול מקומי, ויקטור סקרבסקי. כשהיא הייתה בת 19, עלית העבירו אותה לניו-יורק וסימנו אותה בתור "בייבי ג'יה" – על שם ג'יה קארנג'י, היפיפיה המפולפלת הקריירה שלה הגיעה לסיום עצוב בגלל סמים. "כולם אהבו את ג'יה," אומרת סינדי. "אז ככה אני נכנסתי. ביום אחד, ראיתי את אבדון, סקאבוולו, פאטריק דמרשלייר, ריקו פהולמן – כל הצלמים הגדולים בזמנו. השער של ווג היה כמו חותמת של אישור. ומזה בא רבלון וכל שאר הדברים הגדולים." עד הזמן שבו קלאודיה עשתה את הבכורה שלה על המסלול, בתצוגת הקוטור של שאנל בינואר 1990 – ומעדה – דוגמניות על היו סלברטיות מנופחות שהיו צריכות שומרי ראש שיגנו עליהם מהקהל ההמוני שחיכה שלהם מחוץ למופעים. הצעירה ביותר מבין השש והיחידה ממשפחה עשירה – אבא שלה היה עורך דין בריינברג, גרמניה – קלאודיה קיבלה את הקמפיין הראש הגדול שלה, לגאס ג'ינס, בקושי שנה אחרי שסוכן פריזאי גילה אותה בדיסקו בדוסלדרוף. "מעולם לא היה לע את התקופה הזאת של מאבק," היא אומרת. " אני פשוט נכנסתי ישר." ב1992 היא חתמה על חוזה לשלוש שנים, בשווי 10 מיליון דולר עם רבלון, העסקה הכי גדולה בדוגמנות בזמנו. ב1995 היא חגגה את יציאת האוטוביוגרפיה שלה, זכרונות, עם מסיבת השקה בהארדוס, והגיע במרכבה רתומה לסוסים ומאחוריה גדוד של חלילנים. העליוניות של דוגמניות על נמשכה כמעט עשור, שזה כמו מילניום בעולם האופנה. משהו היה חייב להתפרק. היו סימנים לנפילה בשלב מוקדם כמו ב1993, כשולנטינו, ג'יאנפרקנו פררה, ואלברטה פרטטי הוציאו את לינדה מהקמפיינים החדשים שלהם, והלבשת נשים יומית הכריזה שדוגמניות על הן בדרך החוצה. שלב הגראנג' של תחילת שנות ה90 היה קצר אומנם, אבל זה הביא לעלייה של דוגמניות יותר אַנְדְּרוֹגִינִית, הכי מרשימה מבניהן היא קייט מוס, שהצליחה להיות גם דוגמנית על וגם רעיה. דוגמניות על היו לא מתאימות באותה מידה לרצינות, אסטטיות מנימליסטית ששלטה בשאר העשור – עשרות האמזונות הזוהרות פשוט לא נראו טוב בחליפות של ג'יל סאנדר. בנוסף להכל הדור החדש של כוכבות קולנוע לא חשבו שיש משהו רע בלהתלבש בבגדי מעצבים או לתת חסות למוצרים. רבלון החתימה של האלי ברי וסלמה האייק, וסאקס פיית' אבניו החתימו את קיירה סדוויק. המכה הסופית הגיעה ב1998, כשגיליון הספטמבר של ווג, תמיד הכי חשוב בשנה, רנה זלווגר עיטרה את השער. לינדה פרשה. כריסטי הלכה לקולג'. סינדי פרשה למאליבו עם בעלה השני, וויסקי בר הבעלים רנדה גרבר. סטפני זרקה את החוזה שלה עם ויקטוריה'ס סיקרט והתחתנה עם והתחתנה עם טייקון בעל עיתונים פיטר בראנט. קלאודיה החליפה את האמריקאי עם הפרופיל הגבוהה דיוויד קרוקופילד בשביל מפיק סרטים בריטי בעל פרופיל נמוך מת'יון וואן, שאיתו היא התחתנה ב2002. וכולן הפכו לאימהות. רק נעמי – "דוגמנית העל האחרונה", לפי גיליון של ווג ממרץ 1999 – המשיכה לעבוד במשרה מלאה, חתמה על חוזה הקוסמטי העולמי הראשון שלה, עם וולה, בשנה ההיא, ועדיין גובהה סכום מינימום של 40,000$ להופעה. "אני מכורה לעבודה," היא מספרת לי. היא מספרת שתמיד אמרו לה שהיא לא יכולה להביא ילדים, אבל היא עברה ניתוח בברזיל בתחילת השנה שתיקן את הבעיה הזאת. "תמיד אהבתי בגדים, אבל התחלתי לא לאהוב בגדים," אומרת כריסטי, מסבירה למה היא הפסיקה לעבוד במשך שבע שנים אחרי שסיימה את התואר שלה באוניברסיטת ניו-יורק, ב1999, עם תואר בפילוסופיה מזרחית ודת השואתית. נשואה לשחקן-מפיק אד ברנס מאז 2003, היא השתמשה בשנים האלו כדי לפתוח עסקים שקשורים ליוגה, מוצרי טיפוח לעור סונדרי ובגדי ספורט נאולה לפומה. "למדתי המון על מיתוג מקלווין קליין," היא מציינת. לסינדי גם יש קו מוצרי טיפוח עור משלה, יופי משמעותי, ומעצבת רהיטים להמונים בליין שנקרא סינדי קרופרד הום לרשת הקמעונית רומס טו גו. "זו הייתה הופעה נהדרת," היא אומרת על קריירת הדוגמנות שלה. "לא היו לי שתי מטבעות כדי לשפשף ביחד, ויצא לי לטייל בעולם. נחשפתי לכל מיני סוגי אנשים. מבחינה כלכלית, אני לא רק בטוחה, אני חיה ממש טוב. והילדים שלי יחיו טוב מאוד." ללינדה יש רגשות דומים: "אני יכולתי להקים לעצמי חיים נחמדים, תודות לדוגמנות. אני מאוד מעריכה תא זה ומאוד גאה. אני לא הלכתי לאוניברסיטה, אבל יש לי שש דרכונים מלאים בחתימות ." גרושה הרבה מאוד זמן מגראלד מאריס, היא יוצאת עם הרוקיסטית הכבר, בעל הקפה הביליונר פיטר מורטון במשך השנתיים האחרונות, למרות זאת היא מסרבת להגיד מי האבא של הילד כמעט בן שנתיים שלה, אוגוסטין.
מעצב אופנת הקוטור החריג של פריז אזדין אלאיה היה המעצב הראשון שלקח אותה לעבוד, היא אמרה, "כי היה לי מן אחוריים בועתיים, ולבגדים שלו זה עבד. הוא דאג לי, נתן לי בגדים, הכיר אותי לצלמים." ב1988 ריצ'רד אבדון – עשה דוגמניות מפורסמות מאז שיצר את התדמית הבלתי נשחכת של סוזי פרקר, בשנות ה40 – צילם אותה לשער את ווג האמריקאי והיא הייתה בדרך לכוכבות על. סינדי גם עשתה שער של פריצת דרך עם אבדון , ב1986. הבת של חשמלאי מדה-קאלב, אילינוי, היא קיבלה את חווית הדוגמנות הראשונה שלה שספר סיפר אותה על הבמה בוועידה של ספרים בשיקאגו. אמן איפור הציג אותה למשרדי עילית שם, ומהר היא עבדה כל יום רק עם צלם גדול מקומי, ויקטור סקרבסקי. כשהיא הייתה בת 19, עלית העבירו אותה לניו-יורק וסימנו אותה בתור "בייבי ג'יה" – על שם ג'יה קארנג'י, היפיפיה המפולפלת הקריירה שלה הגיעה לסיום עצוב בגלל סמים. "כולם אהבו את ג'יה," אומרת סינדי. "אז ככה אני נכנסתי. ביום אחד, ראיתי את אבדון, סקאבוולו, פאטריק דמרשלייר, ריקו פהולמן – כל הצלמים הגדולים בזמנו. השער של ווג היה כמו חותמת של אישור. ומזה בא רבלון וכל שאר הדברים הגדולים." עד הזמן שבו קלאודיה עשתה את הבכורה שלה על המסלול, בתצוגת הקוטור של שאנל בינואר 1990 – ומעדה – דוגמניות על היו סלברטיות מנופחות שהיו צריכות שומרי ראש שיגנו עליהם מהקהל ההמוני שחיכה שלהם מחוץ למופעים. הצעירה ביותר מבין השש והיחידה ממשפחה עשירה – אבא שלה היה עורך דין בריינברג, גרמניה – קלאודיה קיבלה את הקמפיין הראש הגדול שלה, לגאס ג'ינס, בקושי שנה אחרי שסוכן פריזאי גילה אותה בדיסקו בדוסלדרוף. "מעולם לא היה לע את התקופה הזאת של מאבק," היא אומרת. " אני פשוט נכנסתי ישר." ב1992 היא חתמה על חוזה לשלוש שנים, בשווי 10 מיליון דולר עם רבלון, העסקה הכי גדולה בדוגמנות בזמנו. ב1995 היא חגגה את יציאת האוטוביוגרפיה שלה, זכרונות, עם מסיבת השקה בהארדוס, והגיע במרכבה רתומה לסוסים ומאחוריה גדוד של חלילנים. העליוניות של דוגמניות על נמשכה כמעט עשור, שזה כמו מילניום בעולם האופנה. משהו היה חייב להתפרק. היו סימנים לנפילה בשלב מוקדם כמו ב1993, כשולנטינו, ג'יאנפרקנו פררה, ואלברטה פרטטי הוציאו את לינדה מהקמפיינים החדשים שלהם, והלבשת נשים יומית הכריזה שדוגמניות על הן בדרך החוצה. שלב הגראנג' של תחילת שנות ה90 היה קצר אומנם, אבל זה הביא לעלייה של דוגמניות יותר אַנְדְּרוֹגִינִית, הכי מרשימה מבניהן היא קייט מוס, שהצליחה להיות גם דוגמנית על וגם רעיה. דוגמניות על היו לא מתאימות באותה מידה לרצינות, אסטטיות מנימליסטית ששלטה בשאר העשור – עשרות האמזונות הזוהרות פשוט לא נראו טוב בחליפות של ג'יל סאנדר. בנוסף להכל הדור החדש של כוכבות קולנוע לא חשבו שיש משהו רע בלהתלבש בבגדי מעצבים או לתת חסות למוצרים. רבלון החתימה של האלי ברי וסלמה האייק, וסאקס פיית' אבניו החתימו את קיירה סדוויק. המכה הסופית הגיעה ב1998, כשגיליון הספטמבר של ווג, תמיד הכי חשוב בשנה, רנה זלווגר עיטרה את השער. לינדה פרשה. כריסטי הלכה לקולג'. סינדי פרשה למאליבו עם בעלה השני, וויסקי בר הבעלים רנדה גרבר. סטפני זרקה את החוזה שלה עם ויקטוריה'ס סיקרט והתחתנה עם והתחתנה עם טייקון בעל עיתונים פיטר בראנט. קלאודיה החליפה את האמריקאי עם הפרופיל הגבוהה דיוויד קרוקופילד בשביל מפיק סרטים בריטי בעל פרופיל נמוך מת'יון וואן, שאיתו היא התחתנה ב2002. וכולן הפכו לאימהות. רק נעמי – "דוגמנית העל האחרונה", לפי גיליון של ווג ממרץ 1999 – המשיכה לעבוד במשרה מלאה, חתמה על חוזה הקוסמטי העולמי הראשון שלה, עם וולה, בשנה ההיא, ועדיין גובהה סכום מינימום של 40,000$ להופעה. "אני מכורה לעבודה," היא מספרת לי. היא מספרת שתמיד אמרו לה שהיא לא יכולה להביא ילדים, אבל היא עברה ניתוח בברזיל בתחילת השנה שתיקן את הבעיה הזאת. "תמיד אהבתי בגדים, אבל התחלתי לא לאהוב בגדים," אומרת כריסטי, מסבירה למה היא הפסיקה לעבוד במשך שבע שנים אחרי שסיימה את התואר שלה באוניברסיטת ניו-יורק, ב1999, עם תואר בפילוסופיה מזרחית ודת השואתית. נשואה לשחקן-מפיק אד ברנס מאז 2003, היא השתמשה בשנים האלו כדי לפתוח עסקים שקשורים ליוגה, מוצרי טיפוח לעור סונדרי ובגדי ספורט נאולה לפומה. "למדתי המון על מיתוג מקלווין קליין," היא מציינת. לסינדי גם יש קו מוצרי טיפוח עור משלה, יופי משמעותי, ומעצבת רהיטים להמונים בליין שנקרא סינדי קרופרד הום לרשת הקמעונית רומס טו גו. "זו הייתה הופעה נהדרת," היא אומרת על קריירת הדוגמנות שלה. "לא היו לי שתי מטבעות כדי לשפשף ביחד, ויצא לי לטייל בעולם. נחשפתי לכל מיני סוגי אנשים. מבחינה כלכלית, אני לא רק בטוחה, אני חיה ממש טוב. והילדים שלי יחיו טוב מאוד." ללינדה יש רגשות דומים: "אני יכולתי להקים לעצמי חיים נחמדים, תודות לדוגמנות. אני מאוד מעריכה תא זה ומאוד גאה. אני לא הלכתי לאוניברסיטה, אבל יש לי שש דרכונים מלאים בחתימות ." גרושה הרבה מאוד זמן מגראלד מאריס, היא יוצאת עם הרוקיסטית הכבר, בעל הקפה הביליונר פיטר מורטון במשך השנתיים האחרונות, למרות זאת היא מסרבת להגיד מי האבא של הילד כמעט בן שנתיים שלה, אוגוסטין.
פחות מגיע אלי, אבל אני יכולה לבחור
בקשר לעבודה, היא אומרת, "יש לי קצב יותר טוב עכשיו. פחות מגיע אלי, אבל אני יכולה לבחור. ואני לא מסיירת בכל העולם כמו פעם, בלי חיים." סטפני גם בררנית יותר בעבודות שהיא לוקחת. "אתה חייב להגן על התדמית שלך, ובנוסף, יש לי ארבע ילדים, אז זה חייב להיות משהו שאני איהנה לעשות. או משהו שיש משכורת טובה בסופו, כדי שאני אוכל לקנות לעצמי חתיכת אומנות נחמדה." בעלה הוא אחד האספנים המובילים של אומנות עכשוויות, וסטפני הכינה כמה פורטרטים של עצמה ע"י אמנים נודעים כמו פרנססקו קלמנטה, ג'וליאן סצ'נאבל, אריק פישל, דייויד סייל, קני סקארף, דונלד באצ'לר, וג'ף קונס. "זה לא היה הרעיון שלי," היא אומרת, "בגלל שאני מאוד מודעת ללהיות נרקיסיסטית מידי, ואני לא חושבת שאני נרקיסיסטית בכלל. למעשה, אני חושבת שאני ההפך. אני שונאת להסתכל במראה." קלאודיה, גם, פיתחה טעם לאומנות, קוראת לעצמה, "אספנית קטנה". היא סיפרה לי שבמקום להביא לה טבעת, כשמת'יו וואן הציע לה נישואין, הוא הביא ציור של אד רוסשה עם המילים תינשאי לי. דוגמנות, היא אומרת, היה "כ"כ נהדר שאם הייתי צריכה להתחיל הכול מהתחלה הייתי עושה את זה שוב. שמרתי את כל הבגדים שלי. יש לי קולב שמיוצר בדרך כלל למסוקים, ויש לי את כל הבגדים שלי שם. יש שם בקרת אוויר." למרות שהיא מאוד בדרישה בימים האלה, היא מגבילה את עצמה לעבודות שלא צריכות זמן ממושך הרחק ממשפחתה. "זה כבר לא קשור לכסף יותר, זה לא עבוד עם אנשים שאני מאוד מעריצה." לאחרונה זה אומר מסעי קמפיינים ענקיים לשאנל, פראגמו ולואי ויטון. בהחלט, זה נראה כאילו דוגמניות העל עושות סוג של קמבק. כריסטי עובדת בשביל מייבלין ושאנל שוב, ועושה פרסומות נהדרות לקמפיין האדום של בונו ולCARE. לינדה ונעמי ששניהן צעדו על המסלול בחגיגה הראוותנית של 60 שנה לדיור בפריז בסתיו, יש להן גם חוזים גדלים חדשים, לינדה עם פראדה, נעמי עם סיטרואן וSoBe life water. ובנוסף, נעימ הוחתמה להיות הפנים של אייב סיינט לורן בפרסומות ובטלוויזיה, למרות התקרית המאוד מתוקשרת עם בריטיש איירוויס באפריל. שבועיים אחרי המעצר שלה על תקיפת שני שוטרים בשדה התעופה היתרוו, היא נראת פשוט מהממת חליפת עב רקומה בזהב, הולכת על השטיח האדום בפרמירה של אופרה מטרופוליטן על זרועו של המעצב הצעיר של אייב סיינט לורן, סטפנו פילאטי. "לנעמי יש כוח כמעט בלתי נגיש," אומר פילאטי. "היא מקרינה חיים, יופי וכוח." להרבה בתעשיית האופנה החזרה שלהן באה בתור הקלה, אחרי כמה שנים של בנות אנונימיות עם תת תזונה. למען ההגינות, יש כמה כוכבות חדשות מדהימות כמו היידי קלום, טיירה בנקס, כרמן קאס, קרולינה קורקובה, ונטליה וודינובה, למרות שג'יזל בונשן – עם הגזרה העגלגלה שלה, עם הכנסה של 35 מיליון דולר לשנה, חברים שהם סמלי מין (לאונרדו דיקפריו וטום בארדי) – היא כנראה דוגמנית העל האמיתית היחידה בסביבה. מצד שני, כפי שסטפני סימור מציינת, המונח נהייה יותר מידי משומש במאה החדשה שעכשיו כולם דוגמניות על. "זה מאוד מביך", היא אומרת, "כשאתה פוגש, נגיד, זונה רוסית, והיא אומרת שהיא דוגמנית על. ואת כזאת, היי, גם אני!"
בקשר לעבודה, היא אומרת, "יש לי קצב יותר טוב עכשיו. פחות מגיע אלי, אבל אני יכולה לבחור. ואני לא מסיירת בכל העולם כמו פעם, בלי חיים." סטפני גם בררנית יותר בעבודות שהיא לוקחת. "אתה חייב להגן על התדמית שלך, ובנוסף, יש לי ארבע ילדים, אז זה חייב להיות משהו שאני איהנה לעשות. או משהו שיש משכורת טובה בסופו, כדי שאני אוכל לקנות לעצמי חתיכת אומנות נחמדה." בעלה הוא אחד האספנים המובילים של אומנות עכשוויות, וסטפני הכינה כמה פורטרטים של עצמה ע"י אמנים נודעים כמו פרנססקו קלמנטה, ג'וליאן סצ'נאבל, אריק פישל, דייויד סייל, קני סקארף, דונלד באצ'לר, וג'ף קונס. "זה לא היה הרעיון שלי," היא אומרת, "בגלל שאני מאוד מודעת ללהיות נרקיסיסטית מידי, ואני לא חושבת שאני נרקיסיסטית בכלל. למעשה, אני חושבת שאני ההפך. אני שונאת להסתכל במראה." קלאודיה, גם, פיתחה טעם לאומנות, קוראת לעצמה, "אספנית קטנה". היא סיפרה לי שבמקום להביא לה טבעת, כשמת'יו וואן הציע לה נישואין, הוא הביא ציור של אד רוסשה עם המילים תינשאי לי. דוגמנות, היא אומרת, היה "כ"כ נהדר שאם הייתי צריכה להתחיל הכול מהתחלה הייתי עושה את זה שוב. שמרתי את כל הבגדים שלי. יש לי קולב שמיוצר בדרך כלל למסוקים, ויש לי את כל הבגדים שלי שם. יש שם בקרת אוויר." למרות שהיא מאוד בדרישה בימים האלה, היא מגבילה את עצמה לעבודות שלא צריכות זמן ממושך הרחק ממשפחתה. "זה כבר לא קשור לכסף יותר, זה לא עבוד עם אנשים שאני מאוד מעריצה." לאחרונה זה אומר מסעי קמפיינים ענקיים לשאנל, פראגמו ולואי ויטון. בהחלט, זה נראה כאילו דוגמניות העל עושות סוג של קמבק. כריסטי עובדת בשביל מייבלין ושאנל שוב, ועושה פרסומות נהדרות לקמפיין האדום של בונו ולCARE. לינדה ונעמי ששניהן צעדו על המסלול בחגיגה הראוותנית של 60 שנה לדיור בפריז בסתיו, יש להן גם חוזים גדלים חדשים, לינדה עם פראדה, נעמי עם סיטרואן וSoBe life water. ובנוסף, נעימ הוחתמה להיות הפנים של אייב סיינט לורן בפרסומות ובטלוויזיה, למרות התקרית המאוד מתוקשרת עם בריטיש איירוויס באפריל. שבועיים אחרי המעצר שלה על תקיפת שני שוטרים בשדה התעופה היתרוו, היא נראת פשוט מהממת חליפת עב רקומה בזהב, הולכת על השטיח האדום בפרמירה של אופרה מטרופוליטן על זרועו של המעצב הצעיר של אייב סיינט לורן, סטפנו פילאטי. "לנעמי יש כוח כמעט בלתי נגיש," אומר פילאטי. "היא מקרינה חיים, יופי וכוח." להרבה בתעשיית האופנה החזרה שלהן באה בתור הקלה, אחרי כמה שנים של בנות אנונימיות עם תת תזונה. למען ההגינות, יש כמה כוכבות חדשות מדהימות כמו היידי קלום, טיירה בנקס, כרמן קאס, קרולינה קורקובה, ונטליה וודינובה, למרות שג'יזל בונשן – עם הגזרה העגלגלה שלה, עם הכנסה של 35 מיליון דולר לשנה, חברים שהם סמלי מין (לאונרדו דיקפריו וטום בארדי) – היא כנראה דוגמנית העל האמיתית היחידה בסביבה. מצד שני, כפי שסטפני סימור מציינת, המונח נהייה יותר מידי משומש במאה החדשה שעכשיו כולם דוגמניות על. "זה מאוד מביך", היא אומרת, "כשאתה פוגש, נגיד, זונה רוסית, והיא אומרת שהיא דוגמנית על. ואת כזאת, היי, גם אני!"
מנהל פורום דוגמנות
New member
ברוכה השבה לפורום.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.