ts control - כדאי לתת צ'אנס

ts control - כדאי לתת צ'אנס

אני פונה פה לעשרות ההורים החדשים, המבולבלים והמודאגים, בתקווה שנסיוני יעזור. זה גם סיכום של שנת טיפול תמימה בדיאטת אומגה 3. ובכן, במשך שנה, באופן מאד מאד הדרגתי, הגענו למצב בו אין פחמימות כמעט (מלבד סנוויץ' חיטה מלאה לבית הספר, שגם הוא לא יום יום. לפעמים הילדה מסתפקת בשקית פירות, ירקות ואגוזים בבוקר). מה יש: הרבה פירות וירקות (גיא בן צבי מדבר על תזונת אומגה שבה לא יותר מ3 פירות, אצלנו פירות הם ללא הגבלה), הרבה בשר, שמן זית, מוצרי חלב (כולל אקטימל ופרילי), ביצים (אורגניות), תחליפי פחמימות נטולי גלוטן (למשל פסטות מאורז), הרבה קטניות. תיסוף גבוה ביותר של אומגה 3 (כ-9 קפסולות פורטה ביום של גיא בן צבי, מחולקות ל3 מנות. משקל הילדה, בת 9, 32 ק"ג), ויטמין E 400 יחב"ל ביום (התוספים מחוררים לכף). תוצאות ביניים: הOCD, החרדות, מצבי הרוח והפרעת הקשב נעלמו תוך חודש ולא שבו עוד
והאמת, זה כבר שווה כי זה היה החלק הכי קשה בשבילי בהכלת הטוראט. אבל הטיקים שהיו קלים רק החמירו. זה מוזר לראות ילדה חייכנית, נינוחה ורגועה (ללא התפרצויות זעם, מצבי רוח או בעיות ריכוז)מטקטקת באופן קשה. הטיקים, מוטוריים ווקאלים, הגיעו למצב של ללא הפוגה ובכל הגוף. כולל טיקים מסוכנים: קפיצות ומתיחות ידיים שפוגעות בטעות באנשים וחפצים. טיקים נוספים: באף, בעיניים, בכתפיים, בבטן ועוד. טיקים ווקאלים קולניים למדי ומגוונים ביותר בתכיפות גבוהה מאד, במידה שכבר קשה ללכת לקולנוע, למשל. לפני כמספר חודשים שוב הלכתי, ביאושי, לרופאת הילדים. הפגישות שלנו אינן רשמיות (המחשב כבוי) והיא משמשת לי מקור לתמיכה, בשל אופיה המקסים והמרגיע (הידע בטוראט הוא לא משהו, אבל הנושא מסקרן אותה מאד...). הפעם הייתה באמתחתי חבילה ענקית של ts control שקניתי כמה חודשים קודם דרך גיא בן צבי. הילדה, שרגילה לטעם האומגה ולוקחת אותו מבלי להניד עפעף (היה צורך לעבוד על זה אבל זה הצליח בסוף) סירבה לקחת את הקפסולות הללו, המכילות מגנזיום, וטמינים ומינרליים בהרכב מיוחד ללוקים בטוראט. היא הרי לא בולעת קפסולות והיה צורך לפורר תכולה של 4-5 קפסולות לתוך מעדן חלב וזה גרם לה רצון להקיא. הנחתי לזה, אבל הטיקים, כאמור, החמירו.הרופאה בחנה את הג'ארה הענקית ואת הרכב הויטמינים והמינרלים ואמרה: "זה נראה לא רע. זה לא יכול להזיק. דווחי לי על התוצאות". אבל הילדה המשיכה בסירובה (הריח של האבקה באמת איום ונורא), עד להחמרה האחרונה. דיברתי והסברתי וביקשתי עד שהיא נאותה לתת לזה צ'אנס בתוך אקטימל בטעם תות. נזכרתי שלפני מספר חודשים היא לקחה כשבוע אבל המצב רק החמיר. רק אתמול קראתי שזה מה שקורה במצב של חסך במגנזיום: החמרה (באתר של בן צבי זה מפורט יותר ברור), שאחר כך מתאזן להטבה. קראתי גם שהמצב האופטימלי לקפסולות הללו הוא בתזונה מתאימה, כשלנו, עם תיסוף קודם ורציני של אומגה. כלומר, בדיעבד הקרקע הייתה מוכנה. ובכן, כשבוע שהילדה נוטלת מלבד האומגה, גם כ-6 קפסולות בממוצע של TS CONTROL ואני, שכבר הפכתי צינית וסקפטית, חוזה בהטבה משמעותית. האמת, אף פעם לא הבנתי מה זאת "הטבה משמעותית", עד השבוע. אני מדברת על שעות אשר נקיות מטיקים - וזה מצב שלא חווינו כבר 3 שנים. כלומר, גם ב"תקופות טובות" היא תמיד מטקטקת, רק פחות. ועכשיו יש פרקי זמן ניכרים אשר נקיים מזה - וזה מאד מאד משמח ומעודד. הטיקים שנותרו הם קשים פחות בפרקי זמן הרבה יותר ארוכים. הטיקים הווקאלים התמעטו מאד מאד ונראה בבירור שהכל במגמת החלשה. מאד ממליצה לתת לזה צ'אנס ומצרפת את האתר של בוני, ההוגה והיצרנית של הקפסולות הללו.
 

הלנה

New member
ניקרקר תודה

אני מאד שמחה לשמוע על ההטבה במצב של בתך, זה באמת מאד מעודד. גם בני נטל בעבר כמות גדולה של אומגה 3 שמאד עזרה ל OCD וההתפרצויות (למרות שאצלו לא הצלחתי.. בעצם לא כל כך ניסיתי לגרום לשינוי בתזונה). לצערי כבר שנתיים שהוא מסרב לקחת..למרות שהמצב קצת החמיר בשנה האחרונה (אבל לפחות אין התפרצויות.. הוא גם מאד התבגר).
 
תודה

אני די עסוקה בשבועיים האחרונים אז פחות כאן אבל מציצה מדי פעם. מידע מועיל - המון תודה :)
 
"קרקרית" - ../images/Emo51.gif על השיתוף../images/Emo45.gif

על בוני גרימלדי שמעי לפני המון שנים. אני מעריצה הורים שמוכנים "להתאבד" על התזונה של הילדים שלהם. אבל, אני ממש לא בנויה לזה... אני עוד יותר מעריצה הורים שמצליחים לשכנע את הילדים שלהם לתת לזה צ'אנס. כי, יש פעמים זה ממש עוזר. והכי - אני מעריצה את הילדים, שלמרות כל מה שהם סובלים, הם מוכנים להקשיב ולנסות דרכים אחרות שעשויות לעזור להם. אצל הבן שלי - זה לא התחבר, אז עבדנו על זה בדרכים אחרות. דרך אגב, לגבי "אקטימל", אני מכירה משהו קצת פחות תעשייתי והרבה יותר טבעי. האם שמעת על "פטריית הפלא היוגית"? מסתבר שיש דרך להכין "אקטימל" טבעי במו ידינו - וזה גם בחינם...
 
תודה, אבל זה נראה די דוחה../images/Emo186.gif

את רצינית או מתבדחת?
אין סיכוי שהיא תיגע בזה! לגבי ההערצה - צודקת ולא צודקת. יש להבין שהיה מדובר בשינוי הדרגתי שנמשך שנה תמימה. לפני השינוי, הילדה אכלה די גרוע: פיצות, מקדונלד, חטיפים וממתקים למכביר. בבית: שניצלים, פירה, פתיתים, פסטה רגילה. שנאה סלטים, עשתה טובה כשנגסה בפרי. בתחילת המסע נסעתי לגיא בן צבי שישב בחצר ביתו, מכרסם אגוזי מלך, וכל התוכנית נראתה לי הזויה ולא הגיונית. הוא שהציע לי להתחיל בהדרגה: מהורדת החטיפים והממתקים. זה מה שעשיתי. הסכמתי לחטיף אחד בשבועיים, אחר כך בחודש והיום: רק בימי הולדת, בכמות מוגבלת (ואז קרה מה שגיא ניבא: היא בעצמה כבר נגעלת מג'אנק ומעדיפה, אפילו בימי הולדת, דברים יחסית בריאים).הרחבתי את אפשרויות הבישול. במקום קציצות מטוגנות, קציצות מבושלות ברוטב עגבניות.השלב הבא היה להיפטר מהלחם הלבן ולעבור ללחם מחיטה מלאה - כמה פרוסות שהיא רוצה. השלב השלישי היה להגביל גם את הלחם הזה, תוך מתן אפשרויות רחבות יותר. מה שהנחה אותי היתה העובדה ששום נזק לא יכול להיגרם, רק תועלת - בריאות, בריאות, בריאות. לכן, במובן מסויים, אני דווקא חושבת שהדרך שלי הרבה יותר קלה ממתן תרופות (שגורמות לתופעות לוואי ולמסע חתחתים של ניסוי וטעיה במחיר כבד לעיתים - מהשמנה ועד בעיות בלב, בתוספת לחץ ו"עמידה עם יד על הדופק" של ההורים, שלא לדבר על המחיר הכספי ועל הביקורים אצל הנוירולוג\פסיכיאטר, תענוג שאני מוותרת עליו), ולכן אין ממש מה להעריץ קולו של הגיון פשוט! אותה רופאת ילדים אותה אני מזכירה שוב ושוב, מאד מחזקת אותי בעניין אי מתן תרופות. היא לא אומרת דברים שפרופ' קינג לא אמר (שבעצם אין תרופה לטוראט, שעדיף לקחת מה שפחות בכל מקרה), אבל ההיכרות שלה אותנו במשך שנים (שבהם בכל שפעת קלה כקשה מעולם לא רשמה אנטיביוטיקה וביקשה לא להשתמש באקמול, אלא רק באמבטיות ובתרופות סבתא, דבר שהיא מיישמת גם על שני ילדיה הקטנים) גורמת לדברים להראות אישיים יותר ("עזבי אותה, ילדה חמודה, חבל להתחיל עם התרופות כשהיא מסתדרת יפה"). אני חושבת שאם הייתי נופלת על רופאה אחרת הייתי כבר פונה לאבחון ומי יודע, אולי לתרופות. אבל זאת היא שאמרה: "אני יכולה לשלוח אותך לנוירולוג, אבל תחשבי: בשביל מה?" אני לא הבנאדם הכי חזק בעולם, נהפוך הוא. ובשבילי זה הרבה, לפגוש ברגע הנכון את האיש הנכון (אגב, מדובר על רופאת ילדים רגילה מ"מכבי" היושבת במרפאת "מכבי" הומה אליה הגעתי במקרה, דרך הספר של "מכבי"). לגבי הערצת הילדים שלמרות מה שהם סובלים וכו' - שוב, אני חושבת שמצב בו נותנים תרופות שגורמות לילד להיות מאני\מנומנם\בעל תאבון\לא מאוזן הוא הרבה יותר מעורר הערצה מבחינת יכולת העמידה והסיבולת - הורה וילד כאחד. זה נשמע לי קריעת ים סוף לעומת אוכל בריא (וטעים). השאלה איך מסתכלים על הדברים. מה זאת אומרת "אחרי מה שהוא סובל?" האם אוכל גרוע ותרופות משתנות הן פיצוי למשהו או הרעה? אני אכן מוצאת את עצמי מסבירה ומסבירה. עם האומגה לא הייתה לי שום בעיה כעבור חודש שימוש. כל שהיה עלי לעשות הוא להזכיר לה מספר ארועים אוסידיים וחרדתיים בתקופת טרום האומגה. זה היה בהתחלה. היום זה פועל על אוטומט, כמו צחצוח שיניים (האם גם צחצוח שיניים הוא הקרבה? שוב, תלוי איך מסתכלים על זה). עם הויטמינים מהיום כבר היה הרבה יותר קל, בזכות השיפור המשמעותי. ילדינו הם ילדים אינטיליגנטיים ובעלי הגיון. אין סיבה שילד לא ירצה לעזור לעצמו. מאידך, אני כאמור משתדלת שחייה יהיו נטולי סבל בלתי מתבקש והגיוני, עד כמה שאני יכולה לשלוט בזה, ואני מתכוונת ללימודים בבית ספר פתוח, בו היא ורק היא קובעת מה, מתי ואיך היא לומדת. במקום בו היא יכולה לשחק, לאכול וללכת לשירותים מתי שהיא רוצה, גם הטיקים נראים, ניכרים ומשמעותיים פחות (מאשר אם הייתה צריכה להיות צפופה בכיתה, מספר שעות ביום) ולכן מלבד שאלות סקרניות פה ושם (לא לעגניות, אלא תמימות וסקרניות: למה את עושה ככה עם הראש וככה עם הפה?)בתי לא מרגישה שום הבדל בינה לבין ילדים שאינם מטקטקים ובאופן כללי היא ילדה די מבסוטית. ואולי משום כך אין לי רגשי אשמה בבואי לשנות לה תפריט ולהוסיף תוספים חיוניים.
 

השגיא

New member
ניקי באופן כללי אני מאוד מסכימה עם דברייך

אבל ההסתייגויות שלי נובעות מההבדלים המשפחתיים. (ולא, אני לא עושה אוטינג לאף אחת...) פעם אמרתי ליעלבל, שמזלה שהטוראט אצלם הוא אצל הקטן במשפחה, כשזה אצל הבכור זה מסובך יותר... היא לא כ"כ הבינה למה אני מתכוונת. אבל אני עדיין חושבת כך. הלוואי שהייתי יכולה כמוך להשקיע את כל כולי בתזונה, בשיחות, בהרגלים, בתמיכה, במעקב צמוד אחרי ביה"ס.. ובקיצור ,בכל מה שקשור בשי. בנסיבות החיים שלי זה פשוט בלתי אפשרי. נקודה. ואני חושבת שאני אמא די בסדר... אז, חלילה, אני לא מותחת עלייך ביקורת. אני מאוד מסכימה בענין האומגה 3 והתזונה, אבל אצל רוב המשפחות זה לא ישים, לא מחוסר רצון, אלא מחוסר ברירה. גלית
 
השגיא, מישהו אמר שאת "לא בסדר?"

אני דווקא מאד מעריכה אותך וגם עזרת לי לא פעם ולא פעמיים (במסרים אישיים) בתמיכה ובעצות נהדרות. ואל תשכחי - לגיא בן צבי יש חמישה ילדים ואת העקרונות הוא יישם עם בכורו. גם האבא שחגית שלחה קישור לאתר שלו הוא אב לארבעה והטורטניק (לשעבר, לדבריו) הוא בכורו. עם כוח רצון והתכווננות, השמיים הם הגבול. לבריאות ובהצלחה לכולנו.
 
ועוד משהו קטן

שניה לפני שאת ואתה עומדים לשגר דברים לא מפרגנים, שלי ברור לגמריי מהיכן הם מגיעים - עצרו. אנחנו בפורום תמיכה בתסמונת טוראט. דבריי, כך הצהרתי בראשית דבריי, כוונו להורים החדשים. הלוואי ואני הייתי מקבלת מידע כזה, על ההתחלה. אני לא מבקשת חיזוקים וטפיחות על השכם - לא, לא פה... אני רק מבקשת: דקה לפני שאתם משגרים דאחקות במקרה הטוב וחיצי עלבון, במקרה הרע, עצרו וחישבו: מאיפה זה בא. ולמה. דווקא הפעם כתבתי מדם לבי. גם על הטיקים הקשים ועל רגעי היאוש. אני לא המטרה לתסכול שלכם, אז אנא, קצת עבודה עצמית.
 

חגית35

New member
דוקא גם אני אוכלת פסטה מלאה וזה ../images/Emo31.gif טעים לי

ואין מצב שזה טעים אני אוכלת כי אני זו אני... כל מה שניסיתי עם הילדים נתקל בסירוב גדול ולא בכדי היא באמת מגעילה ואני קונה פירמות טובות ומפרנסת יפה את חנות הטבע... אבל זה לא טעים לא יעזור. אני מעידה אישית. אני פשוט אוכלת וסובלת את זה כי אני מסבירה לעצמי בהגיון שזה הדבר הנכון לעשות אבל לא הטעים לחיך... אני מסכימה מעבר לזה עם כל מה שכתבת וחושבת שאין מה לחשוב שתהיה מתקפה על מה שכתבת- זהו ניסיונך וטוב שאת משתפת ותמדיכי, נכון שכמו שגלית כתבה זה קשה ליישום. יש מי שזה חרות על דגלו ויעשה הכל ויש מי שינסה ויש מי שיצליח ומי שלא- וגם לי אין רגשות אשם. כי אני עושה המון ובכל זאת אין לי מהיכן להביא עוד... וזה בפירוש רק עניין שלי כל אבל כל מה שקשור באוכל של הילדים, בקניות, בתרופות, תוספים, טיפולים... (האמת... שבהכל - זו אני ורק אני ).
 
פסטה מחיטה מלאה

לא מבינה למה התכוונת, מצטערת. אני הסכמתי שהטעם של הפסטה מהחיטה המלאה הוא מגעיל וכתבתי את זה למטה, מתחת לדברייך על סיכום שנת אורפ. האמת היא שהפסטה (מהחיטה *המלאה*) היחידה עם טעם סביר, לדעתי, היא של ברילה. אני דיברתי על פסטה נטולת גלוטן, טינקיאדה הקנדית, שההבדל בטעם בינה לבין פסטה לבנה רגילה היא בדיוק כמו ההבדל בין קוקה קולה לפפסי קולה. את מוזמנת לנסות את הפסטה הספציפית הזאת ולהיווכח בעצמך.
 

חגית35

New member
אז ממה היא עשויה אם זה נטול גלוטן?

על בסיס אורז??? אני אוכלת את זה מסיבות של דיאטה
 
כן, על בסיס אורז חום

אני לא חושבת שזה פחות משמין (וכנ"ל פסטה מחיטה מלאה) - זה פשוט יותר בריא. כאמור, זאת הפסטה ה י ח י ד ה שנראית ובעלת טעם, ריח ומרקם בדיוק כמו של ה"דבר האמיתי" (למרות שבמצב הבלתי מבושל, בשקית, יש לה צבע חום, בבישול היא מלבינה). אני ממליצה על כל הצורות, חוץ מספגטי ארוך (שלא עבר את מבחן הטעימות - בצורה הזאת מרגישים מעט הבדל). שאר הצורות (פנה, סרטים) - יפתיעו אותך ביותר. ממש טעם של פסטה לבנה רגילה.
 

השגיא

New member
ניקי מזל שיש מסרים ויכולתי להסביר את עצמי

בכל מקרה מי שאמר שאני לא בסדר זה אני. הלוואי שיכולתי יותר... כמו שכתבתי לך, גיא לדעתי הוא לא דוגמא. אבל אני מסכימה איתך שכשבאמת רוצים השמיים הם הגבול... ואני מצטרפת לברכה שלך, לבריאות ובהצלחה לכולנו.
 
../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif ממש לא דוחה... היוגורט טעים מאין

כמוהו - אבל "על טעם ועל ריח אין מה להתוווכח"... לבריאות!
 

last day

New member
כל הכבוד ../images/Emo13.gif

תמיד משמח לשמוע מקרים כאלה
חבילת TS CONTROL, נשמע מצחיק
 
וכל הכבוד גם לך, ילדונת מקסימה!

מגיע לך הצבע האדום! מזל טוב! את אחת הכותבות המעניינות, מלאות ההומור והנבונות שפגשתי פה!
 

כוכב7

New member
שלום לך ניקרר...

אהבתי את מה שכתבת , ובכלל אני חייבתלציין ששמתי לב ששועית ואפונה אכן עושים טוב (קטניות ) הבן שליי אוכל המון ושותה ים של חלב - אני מאוד מאמינה בנושאהזה של תוספי מזון . בהצלחה ותודה על שיתוף .... כוכב 7
 
כוכב 7 - באשר ל"ים של חלב"

אני מציעה לך להחליף לחלב אורגני (מפוסטר, טעם רגיל, בניגוד לחלב אורגני מלא) של הרדוף. בחלב רגיל של תנובה יש המון אנטיביוטיקה והורמונים שלא כדאי להלעיט בהם אף ילד, גם כזה שלא לוקה בשום תסמונת.להשיג בחנויות הטבע ואם את גרה במרכז יש את "סופר עדן" באור יהודה (בקרוב הם פותחים קומפלס ליד 'איקאה' בנתניה). באשר לשעועית ואפונה - מצויין!
 
למעלה