TOEFL - כמות מילים
- פותח הנושא beefgallo
- פורסם בתאריך
אז זה העניין, שאני לא רואה את הבידול
שאתה מציע.
"קיבלתי החלטה" באזניי אינו מדגיש את התהליך, מול החלטה - כי מה הוא "החלטתי" אם לא תהליך? אין פה כפילות. שתי הצורות אומרות אותו דבר ואחת נחותה מן האחרת כי מיותרת ומסורבלת וגם, במקרה, זרה. כלומר אין פה שאילה שיש בה צורך אלא שאילה הנובעת משימוש רשלני בשפה שרק פוגע בבהירות ההתבטאות.
בעצם, בוא נשחק משחק: אני טוען את ההפך. "קיבלתי החלטה" מדגיש דווקא את ההחלטה כי היא מופיעה שם במלואה בעוד ש"החלטתי" הוא התהליך כי הוא מערב את המחליט. "קיבלתי החלטה" מחליש את המחליט, כי הוא רק מקבל החלטה שיש לה קיום/מילה משלה. כמו "להגיע למסקנה" - המסקנה שם, אני רק מגיע אליה ומנסח אותה. "קיבלתי החלטה" קצת דומה ל"קיבלתי את הכרעת הדין" בעוד "החלטתי" משדר אחריות (אני אחליט, אני אנווט הרביני).
רואה איך אפשר לשחק עם זה? קח עוד בחשבון כלל קוגניטיבי פשוט: אין דבר כזה מילים נרדפות, המוח תמיד שואף לבדל. אם אתה מציג את שתי הצורות ואומר "שתיהן קיימות בשפה - מה ההבדל?" תמיד תמיד יימצא הבדל. בכוח, בדחק, תמיד הדובר ימצא הבדל, קלוש ככל שיהיה. לכן די קשה להבדיל בין "קיים הבדל בשפה והנהו" לבין "לפניי שתי אפשרויות הנראות הדומות והנה ההבדל שאני מוצא."
בסופו של דבר, אני חושב שאין הבדל בין הצורות, ההבדל שמוצא המשתמש הוא דמיוני, והסיבה לשימוש בצורה "קיבלתי החלטה" הוא פשוט השפעה של שפה זרה שאין בה ערך או תועלת. להבדיל למשל מצורות מבורכות כמו "לקנסל" או אפילו "לקבל לעבודה" תחת "לשכור."
נו, תמצא לי הקשר שבו "איצטומקה" מתאים יותר מ"בטן." "ביצפר" זו לא מילה קיימת בעברית. היא אכן קצרה יותר אבל כך גם "ביתס". מבחינת הסגנון, קצר יותר טוב יותר, זה כלל בסיסי, גם סגוני וגם קוגניטיבי.
לגבי לא קרה כלום כתוצאה מהתפתחות השפה ואיבוד מחויבות לשפה קיימת, מעניין שאתה מזכיר את המעבר מעברית מקראית למשנאית - התהליך המקביל הוא הימחקות התרבות המקראית, גלות, ואבדן הריבונות היהודית. הריבונות הזו התחדשה במקביל לתהליך של חידוש העברית על בסיס מקורותיה המקראיים והייתה שלובה בה תרבותית. זה נראה לך מקרי?
אבל שוב, כל זה לא רלוונטי למה שאני מנסה לטעון והוא: שבשטח, במישור המעשי, ישנן צורות שאולות שהשימוש בהן פוגע ביעילות השימוש בשפה. זה קשור ישירות למקור מול שאול, בזה אין ספק, אבל לא מדובר כאן בשוביניזם לשוני, וקרב המגן הזה על העברית המקורית הוא רק סימפטום של העניין המעשי.
שאתה מציע.
"קיבלתי החלטה" באזניי אינו מדגיש את התהליך, מול החלטה - כי מה הוא "החלטתי" אם לא תהליך? אין פה כפילות. שתי הצורות אומרות אותו דבר ואחת נחותה מן האחרת כי מיותרת ומסורבלת וגם, במקרה, זרה. כלומר אין פה שאילה שיש בה צורך אלא שאילה הנובעת משימוש רשלני בשפה שרק פוגע בבהירות ההתבטאות.
בעצם, בוא נשחק משחק: אני טוען את ההפך. "קיבלתי החלטה" מדגיש דווקא את ההחלטה כי היא מופיעה שם במלואה בעוד ש"החלטתי" הוא התהליך כי הוא מערב את המחליט. "קיבלתי החלטה" מחליש את המחליט, כי הוא רק מקבל החלטה שיש לה קיום/מילה משלה. כמו "להגיע למסקנה" - המסקנה שם, אני רק מגיע אליה ומנסח אותה. "קיבלתי החלטה" קצת דומה ל"קיבלתי את הכרעת הדין" בעוד "החלטתי" משדר אחריות (אני אחליט, אני אנווט הרביני).
רואה איך אפשר לשחק עם זה? קח עוד בחשבון כלל קוגניטיבי פשוט: אין דבר כזה מילים נרדפות, המוח תמיד שואף לבדל. אם אתה מציג את שתי הצורות ואומר "שתיהן קיימות בשפה - מה ההבדל?" תמיד תמיד יימצא הבדל. בכוח, בדחק, תמיד הדובר ימצא הבדל, קלוש ככל שיהיה. לכן די קשה להבדיל בין "קיים הבדל בשפה והנהו" לבין "לפניי שתי אפשרויות הנראות הדומות והנה ההבדל שאני מוצא."
בסופו של דבר, אני חושב שאין הבדל בין הצורות, ההבדל שמוצא המשתמש הוא דמיוני, והסיבה לשימוש בצורה "קיבלתי החלטה" הוא פשוט השפעה של שפה זרה שאין בה ערך או תועלת. להבדיל למשל מצורות מבורכות כמו "לקנסל" או אפילו "לקבל לעבודה" תחת "לשכור."
נו, תמצא לי הקשר שבו "איצטומקה" מתאים יותר מ"בטן." "ביצפר" זו לא מילה קיימת בעברית. היא אכן קצרה יותר אבל כך גם "ביתס". מבחינת הסגנון, קצר יותר טוב יותר, זה כלל בסיסי, גם סגוני וגם קוגניטיבי.
לגבי לא קרה כלום כתוצאה מהתפתחות השפה ואיבוד מחויבות לשפה קיימת, מעניין שאתה מזכיר את המעבר מעברית מקראית למשנאית - התהליך המקביל הוא הימחקות התרבות המקראית, גלות, ואבדן הריבונות היהודית. הריבונות הזו התחדשה במקביל לתהליך של חידוש העברית על בסיס מקורותיה המקראיים והייתה שלובה בה תרבותית. זה נראה לך מקרי?
אבל שוב, כל זה לא רלוונטי למה שאני מנסה לטעון והוא: שבשטח, במישור המעשי, ישנן צורות שאולות שהשימוש בהן פוגע ביעילות השימוש בשפה. זה קשור ישירות למקור מול שאול, בזה אין ספק, אבל לא מדובר כאן בשוביניזם לשוני, וקרב המגן הזה על העברית המקורית הוא רק סימפטום של העניין המעשי.
רק זה?
(אגב, אני נתקל בזה גם באנגלית אצל סטודנטים שבמקום number משתמשים ב amount). ומה עם "אני ילך", "אני ילמד" ודומיהם. אותי זה הרבה יותר מעצבן. ויש עוד כמה כמו ש במקום כש. דורית רביניאן כתבה על זה לא מזמן ב"הארץ" http://www.haaretz.co.il/literature/dorit/.premium-1.2145388 (באפליקציה לנייד אפשר היה לקרוא את הכל. באתר זה רק למנויים)
(אגב, אני נתקל בזה גם באנגלית אצל סטודנטים שבמקום number משתמשים ב amount). ומה עם "אני ילך", "אני ילמד" ודומיהם. אותי זה הרבה יותר מעצבן. ויש עוד כמה כמו ש במקום כש. דורית רביניאן כתבה על זה לא מזמן ב"הארץ" http://www.haaretz.co.il/literature/dorit/.premium-1.2145388 (באפליקציה לנייד אפשר היה לקרוא את הכל. באתר זה רק למנויים)
שני המקרים האלה הם פונולוגיים
כלומר, מדובר בהטייה לא נכונה של הפועל, זה ברור, אבל זה לא כמו "הילד אוכלת". ה-א' נתקעת לנו בגרון כבר שנים רבות וזה מסביר לדעתי את הגלישה ל-י'. הוא הדין ב-ש ו-כש. שגיאה היא שגיאה כמובן אבל הצלילים דומים והשימושים חופפים חלקים ולא פלא שנוצרת האחדה. אגב, ספרי דקדוק ישנים לא אוהבים את "אני אלך." מי "אלך" אם לא אני? כך גם באשר ל"היום בערב." אמור "הערב" וחסל. היו כמה מבקרים בזמן תחיית השפה שחששו בדיוק מזה ורצו להשאיר את העברית שפה כתובה בלבד.
הלוואי ויכולתי להקליט את עצמי מדבר כמה ימים כדי לראות את שיעור השגיאות אצלי. די בטוח שאזדעזע לא מעט.
כלומר, מדובר בהטייה לא נכונה של הפועל, זה ברור, אבל זה לא כמו "הילד אוכלת". ה-א' נתקעת לנו בגרון כבר שנים רבות וזה מסביר לדעתי את הגלישה ל-י'. הוא הדין ב-ש ו-כש. שגיאה היא שגיאה כמובן אבל הצלילים דומים והשימושים חופפים חלקים ולא פלא שנוצרת האחדה. אגב, ספרי דקדוק ישנים לא אוהבים את "אני אלך." מי "אלך" אם לא אני? כך גם באשר ל"היום בערב." אמור "הערב" וחסל. היו כמה מבקרים בזמן תחיית השפה שחששו בדיוק מזה ורצו להשאיר את העברית שפה כתובה בלבד.
הלוואי ויכולתי להקליט את עצמי מדבר כמה ימים כדי לראות את שיעור השגיאות אצלי. די בטוח שאזדעזע לא מעט.
בנוסף - רשמים והמלצות
ראיתי שכבר כתבו פה המלצות שלא לעשות במכללת לווינסקי, אני רוצה לחזק אותן. זה היה מזעזע.
המבחן התחיל שעה מאוחר מדי בגלל בעיה טכנית כלשהי
הייתי בראש התור לקבל מחשב, ושכבר התחלתי לעשות את המבחן, אנשים סביבי עוד לא קיבלו מחשבים והסתובבו והיה רועש, ואז היה חוסר סנכרון מוחלט בין חלקי הדיבור של אחרים וחלקי ההקשבה שלי.
ובעיה אישית שלי, כתוב בחלקי החיבור כמה מילים הם ממליצים לכתוב, ויש קאונטר בצד ימין שסופר את התווים שהקלדתם. BEING הגאון שאני, כתבתי חיבור של 300 תווים במקום 300 מילים, וממש חששתי שבגלל כשלון הבנת הנקרא הזה אאלץ שוב לשלם 215$ לעשות את המבחן, אבל קיבלתי בחלק החיבור 30\24 אז יצא יחסית בסדר (קיבלתי יותר בחלקים האחרים).
ראיתי שכבר כתבו פה המלצות שלא לעשות במכללת לווינסקי, אני רוצה לחזק אותן. זה היה מזעזע.
המבחן התחיל שעה מאוחר מדי בגלל בעיה טכנית כלשהי
הייתי בראש התור לקבל מחשב, ושכבר התחלתי לעשות את המבחן, אנשים סביבי עוד לא קיבלו מחשבים והסתובבו והיה רועש, ואז היה חוסר סנכרון מוחלט בין חלקי הדיבור של אחרים וחלקי ההקשבה שלי.
ובעיה אישית שלי, כתוב בחלקי החיבור כמה מילים הם ממליצים לכתוב, ויש קאונטר בצד ימין שסופר את התווים שהקלדתם. BEING הגאון שאני, כתבתי חיבור של 300 תווים במקום 300 מילים, וממש חששתי שבגלל כשלון הבנת הנקרא הזה אאלץ שוב לשלם 215$ לעשות את המבחן, אבל קיבלתי בחלק החיבור 30\24 אז יצא יחסית בסדר (קיבלתי יותר בחלקים האחרים).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.