למה זה זלזול?
א' זה רק כלי נגינה. כמאמר הקלישאה, זה עץ עם מיתרים ופיקאפ.
ב' זה רכוש פרטי שלו. למה אתה לא מבקר את השמירה שלו על הספות שלו או על המקרר (שללא ספק סובל משחיקה ושימוש יתר)?
אני מת על הגישה של - המוזיקה היא הפואנטה. גיטרה זה רק גיטרה.
על איזו גיטרה ג'יימס האטפילד הקליט את ריף הפתיחה של SAD BUT TRUE? לא יודע ולא אכפת לי.
באיזה גיטרה מנגן הבחור (או אפילו מי אותו בחור) ששומעים ב Il Triello... (שלא נדבר על הקוסם בחצוצרה)?
באיזה גיטרה או מגבר משתמש סטיב לוקת'ר באלבום ת'רילר?
יש צורך להמשיך?
זאת בחירה אומנותית. הכלי נבחר לפעמים בקפידה כדי להגשים חזון מוזיקאלי מסויים ולפעמים באקראי כי ככה הנגן רגיל. בכל מקרה זאת רק אחת מתוך מיליון בחירות ומרכיבים שהופכים את היצירה לשלמה. הגיטרה היא רק קמצוץ זעיר במכלול הזה.
שלל הכלים, הפיקאפים, המיתרים, העורות, המפרטים, המקלות, כל הנגנים, התפקידים, המלודיה וההרמוניה, המילים, הדיקציה, המיקרופונים, האולפן, המיקס, העיבוד, הביצוע, הכבלים, הטמפרטורה, הפורמטים, החוויה של הנגן, האיכות שלו... כמות המשתנים היא עצומה והיא בכלל לא משנה... הרי הפואנטה זה האם זה נגע בך?
שגוז'ירה מפרקים לי את המוח - לא מעניין אותי מה עובי המיתרים או סוג הרליק שיש לו בגיטרה. פשוט לא משנה.
יכול להיות שאי שם באינדונזיה יושבים שני אנשים ומתווכחים באיזו גיטרה השתמשתי בהקלטות של AMASEFFER - האם 010 או 009 או שלל דברים כאלה ואחרים. למה זה משנה? או יותר נכון, למה זה יותר מעניין מאיזה נעליים נעלתי באותו הרגע? (כפכפים במצב קטטוני).
בקיצור,
כמו תמיד, אני לא מזלזל במי שמעריך את הכלי עצמו. הכלי הזה יכול להראות כפיסת אומנות וכדבר מדהים בעיניי אנשים ואני בכלל לא נכנס לזה. אם מישהו אוהב את זה -שיבושם לו ושיהנה ושיעשה עם זה מה שבא לו.
רק ציינתי שאני מאוד מסכים עם האדון מלמסטין בגישה. לא חושב שזה זלזול.
אתה יכול לא להסכים איתו ואיתי - וזה לא יעשה אותך פחות צודק.
אני רק מסכים איתו. זה הכל. לא רואה פה אפילו מיליונית אחוז של זילזול.
האיש פדנט כמו מעט מאוד אנשים בעולם הזה כשזה מגיע למוזיקה שלו.
זאת בעיניי הפרדה מושלמת בין עיקר לטפל.