This is dedicated to the one I love

[melancholy man]

This is dedicated to the one I love

(ניסיון שני) זה היה בדיוק היום לפני שנה, גשף זלעפות הצליף בחלונות וה 14 לפברואר כמו שעון כל שנה והליידי דרכה בקודש התחילה את השרשור המקסים הזה ואם היא בחרה שם את ליילה כשיר האהבה הגדול של כל הזמנים, אין לי השנה אלא לבחור בשיר אחר, של מישהו אחר באותו סיפור ממש: Something המופלא שכתב הריסון לאישתו בוייד, שעתידה להיות המוזה לכמה שירי האהבה הגדולים בהיסטוריה. הריסון כתב לביוד את השיר כשהכל עוד היה טוב בין השניים והם היו הזוג היפה של העולם, הוא החיפושית החמודה או השקטה והיא דוגמנית העל ואחת הנשים היפות בעולם, מתחת לפני השטח התחיל כבר (בעיקר במוחו של קלפטון) סיפור האהבה הגדול של עולם הרוק, אבל כשג'ורג' כתב את השיר הכל עוד היה יפה ואף אחד מהם לא ידע ש Love Got to Be So Sad או שאריק עוד ירד על בריכיו לפני ליילה שלו הלוא היא פטי בוייד, או שעשור אח"כ הוא יגיד לה שהיא Wonderful Tonight ויכתוב בכך את הפרק האחרון בסיפור המקסים הזה. Something של הריסון שבמידה רבה פתח את דברי ימי פטי בוייד ברוק העולמי (קדמו עוד שני שירים אבל לא כאלו) הוא אחד השירים היותר קסומים של הביטלס, כדרכם של ארבעת המולפאים באלבומיהם האחרונים, הוא חף מכל קיטש המזוהה בד"כ עם שירי אהבה, יש לו את הצליל המלאה והמופלא של Abbey Road והוא מצליח להיות מיוחד ופשוט באותו הזמן. את המילים של השיר אני מבין בתור שיחה בין הכותב לחבר בו מנסה המשורר (הריסון) להסביר שיש בה (באהבותו) משהו בילתי מוסבר שעושה לו את זה, השיר הזה הוא אולי התאור הכי מוצלח שאני מכיר להרגשה המשונה הזו שיש לך כשאתה מתאהב וכולך מוקסם מאישה בלי שאפילו תדע למה, כי ביננו, אם אתה יודע למה זה לא שווה את זה. אז מה שיר האהבה הגדול שלכם?

 

[special agent utah]

טוב, יש לי, כמו לכל אחד, ממש הרבה

אבל עכשיו, כאן, לבד, במשרד, בליל חג האהבה - שיר האהבה שלי ברגע זה, מעל כולם, הוא I WON'T SHARE YOU, של הסמית'ס. לא יודע אם זו הקריאה לעזרה שיש בו, שמתאימה לי עכשיו, האהבה הכנה שמועברת בו, הקנאות הזו שכל אחד מרגיש אבל לא כל אחד אומר, או בכלל כל הדיברוים האלה על מנצ'סטר, אבל הוא הכי מתאים לי עכשיו. וחוץ ממנו - CAN'T HELP FALLING IN LOVE WITH YOU - המלך. INTO MY ARMS - ניק קייב. GOD ONLY KNOWS - או איך שלא קוראים לו, של נערי החוף. LETTER TO ELISE של הקיור. SAIL AWAY של דייוויד גריי (שמי שלא מכיר אותו ואת שיריו פשוט מפסיד. ואני מבטיח להציק לכם בנוגע אליו עוד הרבה, עד שתנסו. כותב ברמה של פול סיימון, לעתים מתרגש כמו כל הגדולים - כהן, דילן, מי שתרצו...). לא יכול להוריד ממך את העיינים - של מאיר המלך. ואפשר להמשיך כל-כך הרבה, אבל נשאיר לאחרים...

 

[special agent utah]

הנה זה

במלוא הדרו. אין יפה כמו זה.

 

[noosh]

טוב, לאחר עיון קצר בשרשור הישן

והקוות דמעות קטנטנות בזווית עיני (מה?!, נוסטלגיה!

), אני חייבת לציין שאין לי מושג במה לבחור. למען האמת, אין לי מושג אפילו איפה להתחיל. שירי אהבה הם כ"כ רבים וכ"כ קשה לבחור.. ועוד בתור חובבת קיטש כמוני (כמובן - בגבולות הטעם הטוב), מספיק שיר אהבה אחד כדי להמיס אותי לגמרי ולגרום לי לאבד את המחשב ההרציונלית (ואת עצמי באופן כללי). אז הזכרת כאן את something, בהחלט מהשירים של הביטלס שאני הכי הכי אוהבת, ומשירי האהבה שאני הכי אוהבת. מספיקה הפתיחה שלו כדי לצמרר אותי. Something in the way she moves me... I don't wanna leave her now, you know I believe and how.... אז אינ לא אתחיל למנות את כל אלה שהם מוכרים וברורים - wonderful tonight, layla, romeo and juliet, angie, lay lady lay, angel in my heart והרשימה עוד ארוכה... אחד משירי האהבה שאני אוהבת הוא דווקא זה שמתאר את האהבה הפשוטה והיומיומית (ואת תשומת הלב לשיר הזה הפניתי בעקבות the band member, שפשוט גרם לי להתאהב בו) Wond'ring aloud how we feel today. Last night sipped the sunset my hands in her hair. We are our own saviours as we start both our hearts beating life into each other. ובשביל הפטריוטיות, אני אזכיר שני שירים שהם לגמרי שלנו, ומוכיחים שאין לנו במה להתבייש: שוכנת נפשי בין כתלי ביתך ושבויה בין כתלייך ממני נפרדת עת אני בגופי נפרד ממך או לחלופין לא יודע איך לומר לך מילים לא אומרות מאום אני סתם בחור ששר לך שירים לא יגידו כלום לא יודע מה זה נצח מילים לא אמרות מאום אני סתם אחד שבטח לא יודע כלום ועוד אחד, שהוא קטן וקצת נשכח ולא ממש מוערך, הוא זה שמצוטט בחתימה שלי, ואני מאוד, מאוד אוהבת

ואחרי כל זה, לא נותר לי אלא לתהות בשאלה שלך מהשרשור הקודם - למה לי לא כותבים דברים כאלה? (ובבקשה, לא לענות, תנו לחיות באשליות לאיזה יום-יומיים

)

 

[special agent utah]

מה זה, גם את פה, בגן-עדן?...

ותסלחו לי שאני לא מצטט את "פארוק" במדויק... אבל טוב לראות שאני לא לבד. נוש - אני מצטער, אבל ברוב השירים שלא כתבת מי מבצע, אני גם לא יודע בעצמי. תכלי לעזור?

 

[noosh]

בודאי ../images/Emo13.gif

אני לא זוכרת אם זה סדר השירים, אבל בכל זאת: Eric Clapton - Wonderful tonight Eric Clapton - Layla Bob Dylan - Lay, Lady Lay Rolling Stones - Angie Dire Straits - Romeo and Juliet Mick Jagger - Angel in my Heart ובקשר למצוטטים: הראשון הוא Wond'ring Aloud של ג'ת'רו טאל העבריים הם "עטור מצחך", ו"לא יודע איך לומר לך" של תמוז וזה שבחתימה שלי הוא Northern Sky של ניק דרייק

 

[special agent utah]

תודה!

הייתי צריך את ניק דרייק וג'טרו, אבל המון תודה על ההשקעה!

 

[LadyG]

עברה שנה ואני עדין עומדת מאחורי

הבחירה משנה שעברה. בחרתי אז בליילה משום שהשיר נעדר קיטש לחלוטין. אני פוחדת מקיטש ואהבה וקיטש ביחד...שאלהים ירחם. ובשיר הזה יש הכל: סיפור אגדה הגורם להשראה, אשת החבר הטוב, אחת הנשים היותר יפות ויותר שוות בהווית הסיקסטיס של לונדון, אריק קלפטון מצד אחד ודווין אולמן מהצד השני (איזה הברקה)ומ"זעקת" הגיטרה הראשונה לסולו הפסנתר המקסים בסוף לא נשמעה כזאת שלמות בשיר אהבה אחד.

 

[melancholy man]

אני, כמו שאת יודעת Lady

מסכים לכל מילה, בהחלט שיר ענק!

 

[pasteran]

Broken hearts are for assholes

זאפה אמר, ואני אומר: כיף להיות אסהול. אני אחד מהגדולים... קודם כל יש לי בעיה. אף פעם לא התחברתי ל'ליילה'. לא בתור שיר אהבה, ולא בתור שיר רוק. לא יודע. אם כבר באותיות הללו אני מעדיף את ללניה. אחד מהכותבים הגדולים ביותר, שמקומו עוד לא בפורום הוא מוריסי. בהקשר זה אבל אי אפשר לא לציין אותו. גדול הציניקנים של הרגש, שונא הנשים האוהב ביותר. יש לו כל מיני שירי אהבה מורבידים. girlfriend in a coma (it's serious!) נאמר. אבל הגדול מכולם הוא כנראה there is a light that never goes out בעל הפזמון הנצחי: and if a double-decker bus crashes into us to die by your side such a heavenly way to die and if a ten ton truck killes the both of us to die by your side the pleasure and the privilege is mine היש רומנטי מזה? אפשר להביע אהבה בדרך חזקה יותר? אל תחשבו שבגלל שאני אוהב את הגישה המאוד מיוחדת של מוריסי אומר שאני לא אוהב שירי אהבה סטנדרטים. אני אוהב גם את השירים היותר קיטשים של שנות הששים מ I got you babe, I'm a believer ,(של הרמן הרמיט שלא מוזכרים פה משום מה) No milk today עד ל nights in white satin, touch me, she's not there, fpr your love ועוד המון שירים שלא עולים לי לראש. ובכל זאת אין ספק בכלל שהביטלס הם המרגשים ביותר בתחום זה. something בהחלט. וגם here comes the sun. ולנון you've got to hide your love away. אבל אין על פול מAll your loving עד ל Here, there and everywhere אולי שיר האהבה הענק מכולם.

 

[pasteran]

למה זה פה?

אנא לשרשר לת'רד שירי האהבה

 

[special agent utah]

יש לך מושג בכלל כמה אתה צודק?

אתה הראשון שאני רואה שאומר את זה, וניסתי למצוא הרבה מאוד. אני מתכוון לזה שהפזמון שנתת הוא אולי הפזמון הרומנטי ביותר ששמעתי מעודי. בחיים לא נתקלתי בביטויי, איך קראת לזה?, חזק, ציני, אמיתי יותר לאהבה. ואתה צודק בכל מילת שבח שלך למוריסי - לדעתי אי-אפשר הגזים בשבחים לכתיבה שלו. המפולפלת, המתחכמת, השפה הגבוהה, החרוזים שמפתיעים אותי כל פעם מחדש, הרגש, היכולת הזאת להוציא לך את הלב החוצה, ולהראות לך בדיוק איפה כואב, ומה זה אומר, וכמה אתה לא יכול לעשות כלום עם זה. כל ההפכים הקלאסיים, הכביכול בלתי-אפשריים, נמצאים בכתיבה שלו - שנאה, אהבה, ציניות, רציניות, ראליזם, אופטומיזם, פנטזיות, פסימיזם. ביותר משיר אחד שלו אפשר ממש למצוא, וזה נגלה-מופשט, הכל באותו השיר. ה-כותב.

 

[Grimble Grumble]

סוכן מיוחד

גם לי אמרת לפני הרבה זמן שאני הראשון שאתה רואה שאומר את זה... הזיכרון שלך לא משהו... אגב, מז"ט על הניהול בפורום 113...

 

[melancholy man]

../images/Emo45.gif../images/Emo49.gif (על הניהול)

ויכול להיות שערן הוא הראשון השני שיוטה רואה? כי גם אני זוכר את זה.

 

[special agent utah]

תודה לשנייכם...

אבל כמדומני, ואם זכרוני אינו מטעני, (מישהו יכול להביא קישור להודעה המקורית?) גרימבל לא כתב שזה הפזמון *הכי* רומנטי שהוא שמע, אלא *אחד* מהם. ככה זה אצלי בזיכרון, יכול להיות שאני טועה... ואם אני טועה - אז ככה שערן הוא השני בשש, שבע שנים של דיונים בנושא שאני רואה/שומע אומר את זה. זה עדיין לא מספיק. מישהו אמר מנצ'סטר אנדר-רייטד?...

 

[special agent utah]

סתם שאלה

מאיפה אתה יודע על זה?

 

[Grimble Grumble]

מבקר שם לפעמים

בודק אם יש משהו מעניין פעם בשבוע בערך... לרוב לא מוצא צורך בלכתוב תגובה, לפעמים גם כותב בערך הודעה בחודש... אגדות רוק הוא הפורום היחיד שאני כותב בו בקביעות, אבל יש עוד 2-3 פורומים שאני בודק לפעמים...

 

[special agent utah]

אני שמח

שפורום 113 הוא אחד מה-2,3 שאתה בודק. אבל למה לא תפתח נושאים חדשים, אם יש לך מה להגיד? אני בטוח שיש לך המון מה לתרום (אני בטוח שסלים ישמח), אני בטוח שיש לך מה להגיד. תנסה למשוך דיונים לכיוון שבא לך, ותגלה שהחבר'ה שם בקיאים בהרבה מאוד דברים, מעבר לכדורסל נטו. מאוד הייתי שמח לראות אותך (וניבלונג - זה כולל אותך!) כותב שם.

 

[Grimble Grumble]

שמח שאתה שמח

דרך אגב, לפני שאני מגיב זכור לי קטע לפני שנתיים בערך (עוד לפני שהפורום הזה הוקם אם אני לא טועה), היתה לך משהו בחתימה או באחת ההודעות על בירה בלגית זאת או אחרת... וכתבתי לך "אולי במקום החרא הזה תדבר על בירה, גינס למשל?" בכל מקרה, אין לי ספק בקשר לידע המופגן בפורום (שוב, אני עובר שם לפעמים) העניין הוא שהפורום רובו ככולו זה אן בי איי ואני מעדיף בכל יום נתון כדורסל אירופאי טוב (מי אלופת העולם? 3 מ4 הפעמים האחרונות? מולדת הכדורסל!)

 

[special agent utah]

אז כולנו שמחים

החתימה שלי הייתה פעם (ואגב, עכשיו הוספתי לה משהו, אני מניח ששמת לב. זו הפעם השניה בלבד שאני משנה בה משהו, אי-פעם) כמו זו שיש לי היום - רק לף בראון במקום גינס. מהמקרה שאתה מדבר עליו יש לי רק זכרון עמום מאוד, אשמח אם תעלה עוד פרטים, אבל שיניתי את זה בסופו של דבר אחרי שהבלגים עברו את הגבול. גם העניין בהאג, גם התפוז הישראלי נוטף הדם, וגם הינצחון על ישראל בכדורסל. אז עברתי לגינס. היום אני מבין שכל הזמן ההוא חייתי בטעות, שכן ךף, על כל יתרונותיה, היא לא גינס. ובקשר ליוגוסלביה - וואו וואו וואו! ! ! מה זה?! טוב, אתה באמת הראשון שאני רואה אומר את זה, ואני כל-כך מסכים איתך. אם היית קורא את הכתבות שלי, ודיברתי על זה בפורום לא מזמן - הייתי יודע שכדורסל אירופאי הוא המועדף עליי. היריבויות האמתיות, היסודות שיש לכל שחקן, מוסר העבודה, הקהלים החמים בכל רחבי היבשת. יש בו המון דברים שאין בכדורסל האמריקאי, ועכשיו גם הפערים מצתמצמים. וכמה שאני מייחל לאולפן-יורוליג, כמו אולפן-ליגת-האלופות, עם שלח, לביא, סלע... זה יכול פשוט להיות תכנית הספורט הטלווזיונית הטובה שנעשתה פה אי-פעם. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד... לצערי המאוד רב. ואגב, מולדת הכדורסל היא ארה"ב... הוא היה קנדי, אבל עשה זאת בארה"ב (ניימסמית').