דעתי על ה"חומה"
ובכן כנער מתבגר "החומה" עבורי (ועבורם של לא מעט בני נוער) הייתה בעיטה חזקה וכואבת בביצים של הממסד. הסרט הוא חוויה חזותית מדהימה ובצירוף עם הפס-קול היעיל קיבלנו מפינל פלויק ואלן פארקר סרט מצוין.(מעניין הוא שהביקורות קטלו את הסרט משום מה). נחזור לאלבום. אז היה לנו? 1. טקסטים ישירים, לעיתים בוטים על חייו של כוכב רוק מילדות לבגרות. 2. הפקה סאונד מרשימה. אחת הגדולות של הלהקה הפנטסטית הזאת היא הפקות סאונד משובחות, עשירות ובעלות נפח. אולם אני מעדיף את הצליל של "הצד האפל" וwish you were here - בהם הפקת הצליל הייתה אמנם פחות מלוטשת אך ללא ספק הרבה יותר מעניינת. 3. ובהמשך לסעיף 2, למרות שמדובר באלבום קונספטואלי, הלחן , בגדול - דל ולעיתים שטחי, יחסית למה שהורגלנו מפינק פלויד. אם נעקוב אחר כל קטע באלבום נגלה לחנים דלים, מוטיבים מוסיקליים בנאליים (אך יעילים) מה שלא כל כך מתאים ללהקת רוק מתקדם. פינק פלויד באלבומיהם המוקדמים הצליחו להלך על שביל הזהב בין הרוק האמריקאי הבוטה לבין האפלוליות והמרירות הבריטית. ב"החומה" האיזון המוסיקלי העדין נשבר לטובת הדוד סם, אולי בגלל הטסטים הבוטים.