The Legendary Alice Cooper

[sideshow]

The Legendary Alice Cooper

היום נערך בארה"ב הטקס השנתי ב"היכל התהילה של הרוקנרול". בעוד אקסל רוז מסרב להשתתף בטקס ולהיכלל בהיכל יחד עם שותפיו לשעבר ל"גאנז אנד רוזס", אני זוכר שלפני שנה היו אלה החלוצים של השוק-רוק שנכנסו להיכל. Alice Cooper, הלהקה שנוסדה בסוף שנות השישים, נכללה סוף-סוף בהיכל התהילה. אני, כמובן, שמחתי, בתור מעריץ של אליס (לשעבר: וינסנט פרנייה) ושל הלהקה לדורותיה. אלה סללו את הדרך ללהקות חדשות וטובות.

בסוף אוקטובר האחרון נסעתי ללונדון והשתתפתי בהופעה שבה שר הזמר האגדי את מיטב הלהיטים שלו מארבעים שנות פעילות. הידועים שבהם: Eighteen, School's Out, Poison, No More Mr. Nice Guy ועוד רבים וטובים, בתוספת שיר חדש : I'll Bite Your Face Off מאלבומו האחרון Welcome 2 My Nightmare שיצא בספטמבר 2011. קופר, כמובן, לא ויתר גם על ההוצאה להורג שהיא חלק בלתי נפרד מהופעה, עריפת ראשו בגיליוטינה.
הלהקה שלו הורכבה ממהמתופף גלן סובל, הבסיסט ג'אק גריק ושלושה נגני גיטרה, בהם סטיב הנטר - שידוע גם כנגן של לו ריד, טומי הנריקסן- מפיק וכותב באלבום החדש, ואוריאנת'י- הגיטריסטית הצעירה והמבטיח, שניגנה גם עבור מייקל ג'קסון בסיבוב ההופעות שלא התקיים.
לסיום ההופעה הצטרף אל אליס חבר ותיק, ארתור בראון, אגדת רוק בפני עצמו, הצטרף ללהקה על הבמה עטוי גלימה שחורה וקסדה בוערת, ושר את להיטו הידוע Fire.
מבחינתי לפחות, זה היה ערב בלתי נשכח.

 

[Celluloid Hero]

ענק אמיתי.

כמה מהאלבומים הכי טובים והכי משפיעים בתולדות הרוק רשומים על שמה של הזיקית הזאת, שאימצה כל ז'אנר של רוקנרול לצידה עם השנים אם אפשר היה להפוך אותו למשהו תיאטרלי וחולני בדרך, ובמיוחד במיוחד אם אפשר לערוף את ראשו על הבמה, כמובן . אליס ולהקתו היו פצצת כישרון מ day one , וזכו לטיפול והכוונה של זאפה הידוע גם בכינויו "זה שאף פעם לא התלהבתי ממנו או צחקתי מבדיחה שלו, אבל היה חבר טוב של ביפהארט ואליס קופר, so... ". למעט כמה אלבומי טראש mtv מזעזעים ומצליחים מאוד מסחרית איפשהו בסוף האייטיז ותחילת הניינטיז שהחתימו את שמו לעד, לא חושב שאי פעם עשה צעד לא נבון בקריירה (וגם זה היה נבון מאוד לכיס). זכית בכבוד גדול. ועוד ביחד עם קרייזי ארתור בראון.. עוד ענק רוח. ואש מעכלת מוח.. פיייי, פלא אמיתי שעוד חי הבנאדם.

 

[sideshow]

אני בהחלט חושב ככה.

לדעתי, לא אליס ולא ארתור מקבלים מספיק חשיפה בארצנו הקטנה (הו כמה הייתי שמח אם קופר היה מגיע להופיע כאן..) ועם זאת העולם ממשיך לתמוך ולהעריץ אותם. אני נדהמתי מגודל קהל המעריצים שהגיעו להופעה ההיא. ומבחינתו של אליס בן ה-64, כפי שהוא מרבה לומר בראיונות לתקשורת, אין לו שום כוונה להפסיק להקליט אלבומים ולהופיע כל עוד כוחו במותניו. וטוב שכך. אם מיק ג'אגר והרולינג סטונס, המבוגרים קצת יותר, ממשיכים למלא אולמות, אז למה לא, בעצם.

האלבום האחרון (בינתיים), Welcome 2 My Nightmare, התחבב עלי מאוד. הוא אמור היה להיות סוג של המשך לאלבום הקונספט משנת 1975- סיוט חדש של סטיבן, אותו ילד שהתבגר מאז. לכאורה,יצירת אלבום המשך עלולה להיות סיכון מקצועי, אך אליס לקח את הסיכון. הוא החזיר לשורותיו את המפיק בוב אזרין, שעשה איתו את שבעת האלבומים הראשונים, את בוגרי "קבוצת אליס קופר המקורית" (שמנגנים בשלושה שירים באלבום), ואמנים אחרים שעבדו איתו לאורך השנים.
התקליט הפך במהרה לרב מכר הגדול ביותר מאז TRASH (אותו אלבום "מסחרי" שציינת, שהחזיר אותו למיינסטרים), אך בהשוואה לTRASH, האלבום החדש אינו חומר של להיטי MTV, אלא רוקנרול אמיתי.
התקליט דוגם כל ז'אנר מוסיקלי שאליס נגע בו בשנות הקריירה הרבות שלו. בלדות רוק, מטאל ,גראנג', פרוגרסיב, רוקנרול קלאסי סטייל "Billion Dollar Babies"',בלוז, קצת אלמנטים של דיסקו והיפ-הופ, שיר אינסטרומנטלי ואפילו דואט מפתיע עם זמרת "עכשיוית" בשם קאשה.
כמו תמיד, היו מבקרים שניסו לקטול את האלבום, אך לאליס זה לא מזיז. עובדה שזה הצליח. הוא עושה מה שהוא רוצה וגורם לזה לעבוד

 

[Celluloid Hero]

שמעתי על החדש

לא שמעתי אותו, אולי זה עוד ייקרה.

את welcome to my nightmare הראשון מאוד אהבתי. לא ממש רואה סיבה לעשות לו המשך, אבל בתכל'ס לא משנה מה אליס יעשה בשלב זה, לא נראה לי שמעמדו יכול להיפגע באמת. אם הוא רוצה להשתעשע עם המשכון לאלבום הסיוט שלו (שזה רק מתבקש בהקבלה לסרטי אימה לפחות), זה יותר הגיוני מאשר שהוא יוציא אלבום פולק בנוסח בוב דילן או איזה אלבום רטרוספקיטיבי על כיסא נדנדה כמו שאר הזקנים, אני מניח..

לא, הרבה יותר הגיוני שייתן בראש, כמו שהוא עשה כל הקריירה.

 

[Barmelai]

כיף לך

אני אמנם יותר טיפוס ארתור בראוני והייתי מעדיף הפוך - הופעה של בראון המארח את קופר אבל אוהב מספיק את קופר של תחילת הדרך בשביל לקנא גם ככה. טוב לראות פה אוהדים של שני המופרעים האלה.

 

[sideshow]

יותר ממחצית השירים בהופעה

היו מהאלבומים הראשונים של הלהקה הוותיקה, אם כי נוגנו כמובן על ידי החברים החדשים.
אגב, לא יפתיע אותי לגלות שהיה גם מקרה הפוך שבו ארתור מארח את אליס, שכן, למעט היותם חברים ותיקים, קופר מתארח לעתים קרובות בהופעות של להקות רוק ענקיות-ותיקות וחדשות. רק בשנה ההיא הוא ביצע שני שירים עם פו-פייטרס, ועם סלאש.
בכל אופן, צירפתי תמונה של ארתור בראון עם להקה של קופר. (אנסה להעלות תמונות נוספות אח"כ)

והנה גם לינק לביצוע המלא של שני הענקים יחד:
http://www.youtube.com/watch?v=1nFicLAwNis

למעוניינים, זה הסטליסט של ההופעה:
The Black Widow
Brutal Planet
I'm Eighteen
Under My Wheels
Billion Dollar Babies
No More Mr. Nice Guy
Hey Stoopid
Is It My Body
Halo of Flies
I'll Bite Your Face Off
Muscle of Love
Only Women Bleed
Cold Ethyl
Feed My Frankenstein
Clones (We're All)
Poison
Wicked Young Man
Killer / I Love The Dead
School's Out
הדרן:
Elected
Fire
(The Crazy World of Arthur Brown cover - with Arthur Brown)

 

[Celluloid Hero]

סט ליסט מעולה

עם המון קלאסיקות. תכל'ס?, היה מספיק שתתן לי את Halo of flies ,כדי שאני ארצה לחנוק אותך..

 

[sideshow]

בבקשה, הרי לך Halo of flies

בצילום מקצועי עם איכות HD (יש כמה שירים כאלה, כי ההופעה צולמה לשידור בטלביזיה הבריטית)
תרגיש כאילו היית שם בעצמך.
http://www.youtube.com/watch?v=R-KgDUCq12g

אבל אל תחנוק אותי, טוב. הרי קיבלתם את פני כאן כל כך יפה

 

[Celluloid Hero]

פשוט ענק.

בשביל קטעים כאלה התכנסנו כאן. או לפחות בשביל קטעים כאלה, אני התכנסתי כאן..

אני מתנחם בשלוש דקות סולו תופים והצעקות המפגרות של הבסיסט, למעט שני הדברים האלה- פשוט ביצוע מושלם.

 

[sideshow]

אני נוטה להסכים איתך..

זה פשוט שיר נהדר. קלאסיקה כל הדרך.. אבל עדיף היה בלי הצעקות המוזרות.

קופר הוכיח במשך כל ההופעה שעוד יש לו את זה, ועוד איך. אבל זה אחד הרגעים האהובים עלי.. ואהבתי מאוד גם את הג'אמינג בסוף של כל הלהקה.

 

[sideshow]

פו פייטרס הגדולים עם זמר אורח מיוחד

מתוך הופעה ביולי 2011. בה לא השתתפתי וחבל.. אך כמו רוב האנשים העובדים, אני יכול להרשות לעצמי רק חופשה אחת בשנה
http://www.youtube.com/watch?v=VqmNIdfJIxg

 

[AeroTom]

באיזה מקום בלונדון הייתה ההופעה?

ותמיד כיף הרגעים האלה מהופעות. תודה ששיתפת.

לא Fan גדול של מר קופר, אבל הוא אחלה. מה גם שהוא חלק מהמשפחה

הוא הולך להיות בסרט החדש של טים ברטון, "Dark Shadows", שמגיע בקרוב. ואם כבר הופעות אורח שלו, אני חולה על הקטע הזה...

"Actually, it's pronounced "mill-e-wah-que" which is Algonquin for "the good land"

 

[sideshow]

ההופעה היתה בצפון לונדון במבנה ענק...

שנקרא "ארמון אלכסנדרה" (Alexandra Palace). הרבה מהלהקות הגדולות הופיעו שם במרוצת השנים, כולל הרולינג סטונס ולד זפלין. אגב, כיוון שזו היתה הופעה מיוחדת לליל כל הקדושים, רובו המוחלט של הקהל היה בתחפושות. הרבה זומבים, מכשפות, מפלצות וכל מיני..
ושכחתי בחוצפתי לציין שהלהקה שחיממה בשביל קופר היא למי שמכיר : New York Dolls

וכן. אני גם מאוד אוהב את הקטע הזה מעולמו של ווין. לא ראיתי אותו מזמן
ושמעתי גם על החדש של טים ברטון. אני מקווה שיהיה סרט טוב ומעניין כמו הרושם שמתקבל מהטריילרים

 

[Celluloid Hero]

חוצפה אמיתית

להקה מהגדולות בתולדות הרוק. מצד שני, מה שראית היה הרכב חסר מאוד של הלהקה הזאת , כי הרוב כבר מג'מג'ים בגן עדן, גיהנום, או סתם פאב של קרוס-דרסרים, אחרי שזייפו את המוות שלהם, לך תדע.

 

[sideshow]

כן.. סורי.

אין בכוונתי להמעיט בחשיבותם, הם באמת גדולים. אלא שכ"כ התלהבתי מהמנה העיקרית (והקינוח, שכן ציינתי), ששכחתי מהמתאבנים

 

[AeroTom]

אחלה

והופעות Halloween זה תמיד כיף

הייתי באחת כזו בניו-יורק.

 

[sideshow]

יאא.. ניו יורק איזה הופעה ראית שם?

אולי אירוסמית'? (סתם ניחשתי על פי הכינוי שלך )

 

[AeroTom]

הייתי בריצת 5 הופעות בניו יורק

של הבלאק קרואוז, ב-2010. הראשונה שבהן הייתה ב-Halloween. אחד השבועות המהנים ביותר בחיי (שהיה בכלל חלק מטיול המוזיקה הכי גדול שלי עד כה, עם 12 הופעות בשלושה שבועות, בשלוש ארצות).

את אירוסמית' ראיתי 3 פעמים בגרמניה ב-2007.

 

[sideshow]

פשש.. אני לעומתך ממש טירון.

כאן המקום לציין שאליס קופר/ניו יורק דולס היו הופעת הרוק הראשונה שלי בחו"ל. אך זה בהחלט גירה אותי להתחיל לטייל בעולם, בין השאר, לשם המוסיקה.

 

[AeroTom]

זה הכי כיף שיש

אני עושה טיולים לשם המוזיקה כבר כמה וכמה שנים. כל הזמן חוסך ואז קובע משהו חדש. זה הדבר שהכי מנקה לי את הנשמה. האהבה הזו הכניסה לי גם הרבה דברים לחיים מעבר לחוויות שאזכור עד ימי האחרונים מהופעות...כמו חברים ממקומות שונים בעולם וכמובן המקומות שהגעתי אליהם. אה, וכמובן אחלה סיפורים לכל החיים עם הופעות, רגעים שלא אשכח אף פעם ואמנים שפגשתי וכו'.

אני תמיד ממש שמח לראות עוד אנשים שמשקיעים ככה רק בשביל המוזיקה ואמנים אהובים שהם רוצים לראות מקרוב. יש בזה משהו שאחרים לא יבינו. זה הרבה השקעה ו-וויתור על דברים אחרים לפעמים למען זה. ביוני הקרוב אני אציין את ההופעה ה-40 (ומיד אחריה 41) שטסתי במיוחד בשבילה לחו"ל. אני אמשיך להשקיע ולעשות את זה כל עוד אני יכול. יגיע זמן בחיים בטח שזה ייפסק. אם זה מבחינה כספית וחסכונות שהולכים ואוזלים או מקום בחיים שאגיע אליו. אבל עד שזה יגיע אני אמשיך לספור מיילים, קילומטרים ורגעים קסומים של אושר