The Legendary Alice Cooper

[sideshow]

מה אגיד לך.. התחלתי מאוחר. תמיד אהבתי מוסיקה,

מכל הסוגים (כמעט) אבל רוקנרול התחבב עלי במיוחד. מטאל פחות (קופר,אוזי ואיירון מיידן זה הכי רחוק שאני הולך מבחינת מטאל). בארץ ראיתי את מטאליקה, כשביקרו כאן. ועכשיו, בגיל 27 את ההופעה הזו בלונדון. הייתי שמח גם לראות הופעות של ספרינגסטין, אריק קלפטון- הגיטריסט האהוב עלי, אירוסמית', איירון מיידן ואחרים. ואני גם אוהב את פינק פלויד אך עד כמה שידוע לי הם לא פעילים (חוץ מרוג'ר ווטרס). רק צריך זמן והרבה הרבה כסף רוק גיטרות איכותי תמיד עושה לי את היום

 

[AeroTom]

זמן, כסף, רצון, סדר עדיפויות...זה דורש לא מעט

ואף פעם לא מאוחר מדי

אני התחלתי את זה אומנם בגיל 23, אבל היום אני בן 29 ועדיין ממשיך. מאחל לך כמה שיותר הופעות וטיולי מוזיקה

את קלפטון ראיתי אגב ב-2009 ברויאל אלברט הול. הייתה חוויה. ספרינגסטין עוד מעט יהיה בכל אירופה בערך, אז זו הזדמנות לא רעה לתפוס אותו במקום לא מאוד רחוק.

 

[Barmelai]

שמע לי אל תלמד מתומר כלום

הוא חצה מזמן את הגבול שמפריד בין הובי להובו, אתה לא באמת רוצה לסיים את חייך בגיל 30 על ספסל מושלג מול האודיאון תיאטר כשאצבעותיך סוגרות בלפיתת מוות על עוד כרטיס להופעת האלואין של המיול. כשהוא אומר שהוא לא ישכח את החוויות לכל חייו, הוא לא בהכרח מתכוון שיש לו זיכרון ארוך...

 

[sideshow]

תראה.. אני רק מתחיל להכיר אתכם, ידידיי

אבל את דברי של תומר הנחמד אני לוקח בעירבון מוגבל. על אף החוויה וההנאה מהופעות חיות, אין לי כוונה להפוך את הקונצרטים למטרה בחיים. המשכורת הנוכחית מהמעבדה הכימית בתנובה לא מאפשרת זאת. (מה גם שאני עוזב שם בקרוב וחוזר כנראה לאקדמיה).
בקיצור, לחלום ולטייל זה נחמד מאוד, ואם אפשר לממש זאת אז על אחת כמה וכמה

 

[Barmelai]

כן, תקופה ארוכה במעבדה הכימית בתנובה

יכולה להסביר את המשיכה לאליס קופר.

 

[sideshow]

יש מצב..

עובד בשביל "הרשעים של חברות המזון" ומאזין ל"רשעים של הרוקנרול".

 

[Celluloid Hero]

מוזר. באופן מפתיע (או שלא?)

כימיה , מזון ואליסקופר, הן שלוש מילים שהיו מתארות לא רע גם את הסטאטוס שלי בחיים כרגע. אצלי המוטו אבל טיפה שונה- "עובד בשביל חרא של חברה, מאזין לחרא של מוזיקה, ופשוט חרא של בנאדם ", בלי סמיילי בסוף, חוששני..

 

[sideshow]

אממ..ובכן

כפי שאמרתי לפני כן, אני רק מתחיל להכיר חלק מאנשי הפורום הנחמד הזה, אך אם להסתמך על הרושם הראשוני שלי עליך, אז חרא של אדם אתה בטח לא. ובקשר למקום העבודה. אין לי ממש מה לומר, אבל אולי כדאי שתקשיב לשיר הבא.
כששמעתי אותו לראשונה זה נשמע ממש כאילו כתבתי את השיר בעצמי, על כל מה שעבר עלי במקום העבודה הקודם שלי וגם קצת על הנוכחי..


Got one foot in the grave coz I work like a slave
I don`t get no vacation
I wanna piece of the cake
I wanna slice of the steak
I'm sick of cheap imitations
I gotta pain in the neck from this rusty old wreck that I drive
All the things that I miss, all the ass that I kiss
to survive, stay alive
It's a bad situation
It's demoralization
Like a state of the nation
A really bad situation

http://www.youtube.com/watch?v=7bTp0awpDz0

 

[Celluloid Hero]

לא רע, ומדוייק למדי

הצד החיובי בסיפור הזה הוא שנכתבו המון שירים שמתאימים לאנשים בסיטואציה שלי. המון שירי פאנק הכוונה, וכמעט תמיד הם מדרבנים אותי לשלוח אגרוף לפרצוף של הבוס שלי. בסוף זה גם ייקרה. (היא אישה, והיא לובשת משקפיים, אבל ממש לא איכפת לי..)

Ahhh Even you
You've gotta punch the clock
Too scared to punch your boss
When will you crack
When will you crack
When will you crack
When will you open your eyes

 

[sideshow]

אז עוד משהו

הבוס שתיארת דומה מאוד לזו שלי. רק שאצלי היא מאוד דו פרצופית, לפעמים נחמדה ולפעמים מרשעת.
אהבתי את השיר ששמת, למרות שאינני מקשיב הרבה לפאנק. למעט להקת RAMONES ואלבום אהוב של CLASH בשם "לונדון קולינג".

אני בטוח שלא חסרים שירים של רוק או פאנק שמתארים מירמור ממקום עבודה וזו בהחלט דוגמה מצוינת.

 

[Celluloid Hero]

משהו מעניין- עד לפני שנתיים

הכרתי לא יותר מ 3 או 4 להקות פאנק. אהבתי אותן, אבל ממש לא הבנתי את הקטע. אחרי שנה וחצי בעבודה (ועוד כמה דברים שקרו לי בינתיים), אני מכיר ואוהב יותר ממאה להקות פאנק. הבנתי את הקטע..

חוץ מזה- אמרת את מילת הקסם, אז עליי להתייחס. ראמונס. אם הטעם שלך במוזיקה דומה במשהו לטעם שלי, אתה לא צפוי למצוא עוד להקת פאנק כזאת. כלומר, היו לי הרבה טובות, והיו בכל מני דרכים וצורות, אבל אף אחת לא הייתה טובה כמוה. והיא גם הייתה הראשונה שלי (יחד עם הקלאש והג'אם, אם אפשר לקרוא להם פאנק בכלל).

 

[AeroTom]

שקר וכזב

זה לא יהיה על ספסל מול האודיאון, אלא מדרכה מול הפילמור.

ברוך השב, מיכה...מוזמן לספר לנו על מעלליך בחו"ל גם כן.

 

[Barmelai]

שום מעלל שקשור למוזיקה, חוששני. אין מה לספר :

 

[sideshow]

תמונות ההופעה 1

 

[sideshow]

תמונות ההופעה 2

 

[sideshow]

תמונות ההופעה 3

 

[sideshow]

תמונות ההופעה 4

 

[sideshow]

תמונות ההופעה 5

 

[sideshow]

תמונות ההופעה 6

I'm Eighteen

 

[sideshow]

תמונות ההופעה 7

Eighteen
נ.ב. התמונות כולן מאותה ההופעה, רק שחלק מהתמונות צולמו על ידי, וחלקן ע"י מישהו שלא הסתפק בטלפון סלולרי לכן ההבדלים באיכות..