מהאזוור שלך ומהתחומים שבהם את מתעניינת
אולי את אפילו מכירה
מה שמהותי במאמר הזה זה שאחרי כל כך הרבה שנים של סבל בלתי אפשרי, זה שמושת עלינו בזכות אין סוף שכפולים נחמדים של בארון כהן ודומיו, בדמות מומחים חלקלקים ומצוחצחי נימוסים ששובים את לב ההורים בבטחון סמכותי רגוע ונחמד , המשכיל בדרך גאונית לבלבל לחלוטין בין השקר לאמת,בין הטוב לרע, נמצא שפה ושם גם יש מעט מדענים שפשוט עושים את מה שאף אחד מהם לא טורח ולא טרח לעשות מעולם, קצת מדע אמיתי, לשם שינוי, והתוצאה, באופן מפתיע, די דומה למה שחלק מהאוטיסטים מנסים כבר עשרות שנים לספר, מתחננים לבטא, ומושתקים באכזריות של מי שיודעים איך צריך להתנהג ואיך צריך לשלב ואיך צריך לטפל,
כי אם אוטיזם זה לקות אז ברור שמי שלקוי הוא תמיד מי גם שצריך להשתנות.
העולם ה"טיפולי" והפסוודו מחקרי והכאילו רפואי, יצר גהנום מושלם לאנשים שמעולם לא פגעו באף אחד, אשמתם היא אחת ויחידה,שונותם,רגישותם,זאת שמחווטת אותם לכוונות וציפיות שהעולם הנורמטיבי לא יכול ולא מסוגל להרשות ולספוג ולהכיל, ולכן הוא גם ידפוק להם את הצורה וגם ישתבח ביכולת ההכלה וההשקעה שלו.