התחושה הראשונה שיצאה לי מהשיר היא
או, סוף סוף משהו קצת אחר ממנה, ולא משהו שמנסה להישמע נייטוויש אבל בלי נייטוויש. אני דווקא חושבת שאם היו מנמיכים ומשנים קצת את הגיטרות [אבל לא מוסיפים שום דבר אחר כמו כינור או וכו'] השיר היה נשמע יותר מקורי ולא סינגלי מדי. המבטא של טאריה מציק, זה נכון, אבל לא יודעת, בשונה ממה ששמעתי מהקריירה שלה בלבד [בלי NW] עד עכשיו, בשיר הזה היא נשמעה לי טוב, גם פחות מרוחקת וגם כשהקול שלה לא עוצמתי זה עדיין נשמע קצת עוצמתי, כי מרגישים רגש בשיר הזה. אם אני אשווה את זה לנימו נניח, שנייטווויש ניסו להעביר אווירה דומה בשיר, בנימו היא נשמעה ממש טכנית ומרוחקת ומלוטשת, או אפילו כמו ב i walk alone, ובשיר הזה היא נשמעת הרבה יותר "אמיתית", כמה קלישאתי שזה יישמע. אני חושבת שאני אוהבת את השיר דווקא בגלל שהיא לא הלכה על משהו גדול ואקסטרוונגדי [אייתתי נכון?] מדי בשיר הזה, והיא לא יותר מדי דרמטית, והמוזיקה לא יודעת מדי דרמטית. אבל הגיטרות קצת הרסו לי, למרות שאם היו מוסיפים איזה תזמורת או נבל או משהו השיר היה נשמע יותר גרוע לדעתי. חוץ מזה, בקשר לקליפ: כן, הוא ממש סתמי, אבל אין לי ציפיות כאלה גבוהות מקליפים בעולם הסימפוניק רוק-מטאל, אז לא ממש אכפת לי מהקליפ, למרות שחבל שבכללי לא רואים קליפים מקוריים יותר P: המקום ממש יפה, וטאריה נראית...טאריה, כרגיל, איפור ושמלות כבדות, אבל היא נראית יפה בקליפ.