למה זה מגיע לי .... בסוף עוד יגידו
שאני עקשן ... אז ככה. יש דברים שאני עושה אותם מתוך דגימה. קצת פה וקצת שם. בלי להשקיע. לדוגמא - צלילה. יש לי כוכב שני, יש לי איזה חמישים צלילות בכל מני מקומות בעולם ויש לי כל היכולות ההידרודינמיות הדרושות כדי לשקוע כמו אבן לקרקעית (אמרה של טרי פרצ'ט). למרות זאת, אני לא אלך למורים לצלילה, לא אעשה כוכב שלישי ואני מאושר לצלול פעם בשנה ו- זהו. יש דברים אחרים שאני לא עושה מתוך דגימה. ניקח דוגמא פראית - אומנות לחימה! ניחשתם! מה הקשר ? אם לא עושים משהוא כדי לדגום או לרפרף עליו אז צריך להעמיק. אני לא מתאמן כי אני נהנה מזה או כי זה נעים לי. או ליתר דיוק, אלו היו הסיבות הראשוניות שלקחו אותי מעבר לוותק של שנה. ואם רוצים להעמיק צריך להשקיע. הדרך שסללו בפני ? הלוואי ... אני צריך להשקיע את מירב המאמץ, האינטלקט, היצירתיות והזמן כדי לזחול לי על אותה הדרך ... אז מה לי ולמורים אחרים ? האם הם יקדמו אותי בדרך שבה בחרתי ? אולי. אבל בטוח לא כמו המורים שלי - שאני הולך בדרך שהם מלמדים. ברמה הפרקטית, אם דיברנו על דגימה לעומת העמקה, אפילו אם הייתי רואה לנכון ללמוד ממורה אחר לא היו לי המשאבים לכך. אני לא קורא "לימוד" לתהליך בו אני הולך לשיעור אחת לחודש ומתאמן עשר דקות על החומר שמורה מעביר. כרגע, אימון אישי שלי זה שעתיים + כל יום ואני הולך לארבעה שיעורים בשבוע (לא על חשבון האימון האישי). נוסף לכך יש עבודה ולפעמים יש אפילו חי. חיי . יים. חם. חים. חיים (או משהוא כזה). אז זה מסביר למה אני לא מעוניין ללמוד ממורים אחרים ? ולמרות זאת, עם כל זה, עדיין הלכתי לשיעור אצל מורה אחר לטאי צי, והוזמנתי ואני אעשה את כל המאמצים להגיע לשיעור עבודת זוגות של מורה נוסף, והגעתי (אחד מתוך עשרה) ללצפות באימון שהעביר מורה שלישי ואני מקווה שיתאפשר לי להשתתף באימון שלו. ואני אשאל שאלה משלי לכל אלו שדוגלים בריבוי מורים. מה הסיבה לכך שמורה אחד אינו מספק אותכם ? מדוע הצורך להרבות בשיטות (הכוונה לריבוי מורים משיטות שונות) ? האם זה אינו מעיד על שטחיות בהבנה שלכם של החומר שמועבר על ידי המורה או על אי התאמה של המורה / השיטה אליכם ? (אני לא מדבר על מצב בו המורה עצמו מפנה אותכם למורה אחר לשם לימוד נושא או שיטה)
