פופ, אבל פופ טוב
אם אתה מעוניין במשהו מעט יותר נסיוני, אני ממליץ בחום על האלבום הראשון של הלהקה שיצא ב 1970 והוא נקרא Supertramp. לדעתי מדובר באלבום מצויין ברוח התקופה - המעבר מפסיכדליה לרוק מורכב יותר. הצליל הרבה פחות מנופח מהצליל של המשך העשור הזה. האלבום לא ממש הצליח אבל עם הגל הנוסטלגי שמחפש אלבומים שוליים מימי מהפכת הנגד, יש לו עדנה ובצדק. האלבום Crime of the century היה באמת אלבום פריצת הדרך של הלהקה אבל מהתקופה של ההצלחה המסחרית שלהם אני דוקא מעדיף את Even in the quitest moments שלטעמי הוא מגוון יותר מבחינת העיבודים. כלל אני מאד אוהב את הלהקה הזו, והגדרתה כפופ לא לא מפחידה אותי. כמו שאמרתי בפתיח, גם הרוק הכי איזוטרי שאנו שומעים הוא, בהגדרה, מוסיקה פופולארית, כך שצריך לתת לאוזן וללב להכתיב את ההעדפות. הנה למשל, הרכב בריטי מאד מצליח - The Beautiful south עושה מוסיקה שהתניות שלה מאד פשוטות. אבל ההרמוניה הקולית, המלודיות, העיבודים המדוייקים והנעימים ומעל לכל התמלילים החכמים - הופכים אותם למאתגרים לא פחות מלהקות "מתקדמות". יקי