Supertramp
- פותח הנושא B a z a
- פורסם בתאריך
חגי בן אברהם
New member
חמה שממ נטק הא,קומיצ-נכסמ
חגי בן אברהם
New member
רודס לא הבנת את תגובתי-חבל
אני אוהב
מוסיקה מלודית. אני אוהב הרמוניות, ווקאליות ואינסטרומנטליות. אני אוהב שילוב של כלים אקוסטיים עם כלים מחושמלים. אני אוהב תמלילים שמספרים סיפור, או לפחות שלא מבלבלים את המוח על משהו שהמחבר לא מאמין בו בכלל (וקל לזהות את זה). אני אוהב הפקה מוקפדת המייצרת איכות צליל שאפשר להנות ממנו גם ברדיו AM. אני אוהב מאד שילוב של גיטרה אקוסטית עם אורגן האמונד או מלוטרון. אני אוהב ריח של שדות ירוקים, נחלים, פיות וגמדים בשירים שלי. אם זה פרוג - אני אוהב פרוג אני לא אוהב: קונטרפונקט, פונקטרקונט ומה שביניהם. אני לא אוהב גיטרות שנשמעות כמו מסור חשמלי; אני לא אוהב שזמרים צועקים בלי סיבה (יש הבדל בין הצעקות של פיטר האמיל לבין הצעקות של ג'ימס לה-ברי); אני לא אוהב תמלילים סוריאליסטיים כי אני מרגיש שיש עוד הרבה מהנגלה שלא חשפתי לפני שאחשוף את הנסתר. אם זה פרוג - אז אני לא אוהב את זה יקי
מוסיקה מלודית. אני אוהב הרמוניות, ווקאליות ואינסטרומנטליות. אני אוהב שילוב של כלים אקוסטיים עם כלים מחושמלים. אני אוהב תמלילים שמספרים סיפור, או לפחות שלא מבלבלים את המוח על משהו שהמחבר לא מאמין בו בכלל (וקל לזהות את זה). אני אוהב הפקה מוקפדת המייצרת איכות צליל שאפשר להנות ממנו גם ברדיו AM. אני אוהב מאד שילוב של גיטרה אקוסטית עם אורגן האמונד או מלוטרון. אני אוהב ריח של שדות ירוקים, נחלים, פיות וגמדים בשירים שלי. אם זה פרוג - אני אוהב פרוג אני לא אוהב: קונטרפונקט, פונקטרקונט ומה שביניהם. אני לא אוהב גיטרות שנשמעות כמו מסור חשמלי; אני לא אוהב שזמרים צועקים בלי סיבה (יש הבדל בין הצעקות של פיטר האמיל לבין הצעקות של ג'ימס לה-ברי); אני לא אוהב תמלילים סוריאליסטיים כי אני מרגיש שיש עוד הרבה מהנגלה שלא חשפתי לפני שאחשוף את הנסתר. אם זה פרוג - אז אני לא אוהב את זה יקי
אליהו חרמון
New member
באותו עניין
כיוון שמדובר בלהקה שאני מאד, מאד אוהב, יש לי שתי שאלות: 1) היכן ניתן להשיג את אלבום הבכורה שלהם שעליו המלצת? 2) האם ההופעה המצויינת שלהם בפאריס הועלתה על גבי DVD?
כיוון שמדובר בלהקה שאני מאד, מאד אוהב, יש לי שתי שאלות: 1) היכן ניתן להשיג את אלבום הבכורה שלהם שעליו המלצת? 2) האם ההופעה המצויינת שלהם בפאריס הועלתה על גבי DVD?
אתה יכול להיות יותר ספציפי?
אוקיי, את PFM אני מניח שאתה אוהב. את ג'נטל ג'יאנט לא (בגלל הקונטרפונקט) ואם זה נכון אז אתה מפסיד להקה ענקית. את יס אתה אוהב? זה מסתדר כמעט עם הכל אבל לא עם הבלבול מוח בתמלילים. ואת ג'נסיס של גבריאל אתה לא אוהב בגלל הסוריאליזם??? לגבי גיטרות שנשמעות כמו מסור - אז פרוג-מטאל אתה לא אוהב, מה לגבי קרימזון בשנים 72-74? אני מקווה שאתה לא פוסל את הלהקות המצויינות האלה שאני בטוח שאתה יודע מה הייתה חשיבותן בסצנה.
אוקיי, את PFM אני מניח שאתה אוהב. את ג'נטל ג'יאנט לא (בגלל הקונטרפונקט) ואם זה נכון אז אתה מפסיד להקה ענקית. את יס אתה אוהב? זה מסתדר כמעט עם הכל אבל לא עם הבלבול מוח בתמלילים. ואת ג'נסיס של גבריאל אתה לא אוהב בגלל הסוריאליזם??? לגבי גיטרות שנשמעות כמו מסור - אז פרוג-מטאל אתה לא אוהב, מה לגבי קרימזון בשנים 72-74? אני מקווה שאתה לא פוסל את הלהקות המצויינות האלה שאני בטוח שאתה יודע מה הייתה חשיבותן בסצנה.
חמוד אתה
תקצר היריעה לכתוב מה אני אוהב. אם אתה חושב שGentle Giant זה רק קונטרפונקט - אתה טועה לעניות דעתי. אני מכיר מעט מאד להקות שיש להן הרמוניות - קוליות וכליות - כמו לענקים העדינים לבית שולמן ומינייר. PFM הם בעיני גירסא יותר מאוזנת ל ELP ועל-כן אני יכול להתחבר למוסיקה שלהם. בעניין ג'נסיס - עיין קצת בטקסטים של ג'נסיס (שד"א - את הסוריאליסטיים שביניהם חיבר דווקא בנקס ולא גבריאל שהיה מאד מציאותי וביקורתי) ותגלה שם דברים אחרים לחלוטין מאלה שמצויים בייצירות המופת של ג'ון אנדרסון (ואני מאד אוהב את Yes, למרות הטופוגרפיה האוקיאנית). קרימזון מדברים אלי בשניים וחצי האלבומים הראשונים מהסיבות שציינתי - אם כי אני גם בפאזה השנייה, יש כמה יציאות שאני מתחבר אליהם (Staless וגם קצת Exiles) פרוג מטאל??? לא יודע למה אתה מתכוון אבל אני כמעט לא מתחבר ללהקות שהחלו ליצור אחרי 1979, וזאת מסיבות סובייקטיביות לחלוטין שאפרט אותן במקומות אחרים. כשבני הבכור החל לשמוע מטאל, ואח"כ עבר לפרוג מטאל - מאד שמחתי, אבל להגיד לך שאני מתחבר לתיאטרון החלום זה קצת מוגזם. בעני מדובר בטכנאים (ואני מוכן להתפשר על הנדסאים כדי לא להעליב אף אחד) מעולים, אבל לא הרבה מעבר לזה. כבר כתבתי כאן פעם שאת הSymphony אני מחבב אבל את ה X לא כל-כך. סיכומו של דבר, ידידי, אחרי 30 שנות האזנה למוסיקה, אני מרגיש שאני מספיק בוגר כדי להגדיר את מה אני אוהב בלי לשלוח את אלה שאוהבים דברים אחרים לגיהנום. אני משתדל לארגן לעצמי אוסף אקלקטי ככל האפשר וההגדרות של פרוג-שמוג כבר לא ממש מזיזות לי. מי אני אוהב? הנה רשימה קצרה ובלתי מחייבת 1. Strawbs מכל הסיבות שמניתי. אצלי הם מחלה חשוכת מרפא - וטוב שכך 2. Jethro Tull מרוב הסיבות שמניתי 3. Steeleye Span- הרמוניה קולית, ירוק בעיניים, זמרת ענקית, פיות וגמדים ביערות של נוטינגהאם - זה מספיק 4. Fairport Convention פחות או יותר מאותן סיבות 5. Genesis- בגלל התמלילים הסוריאליסטיים 6. Colosseum - כדי להראות שלא צריך לסבך את העניינים כדי ליצור מוסיקה שאף אחד לא מסוגל להתקרב אליה ועוד בערך 600 הרכבים ויוצרים בודדים מכל קצוות הקשת: מפולק טהור בנוסח Dave Swarbrick דרך פולק רוק מלבב בנוסח Pentangle לפולק מתקדם יותר (חוץ מהסטרובס יש עוד הרבה כמובן) פולק פסיכדלי (Incredible string band) - עובר דרך הבלוז רוק של שלהי שנות השישים (ten years after כמשל) עבור ברוק קצת יותר כבד אבל עדיין מלודי מספיק כדי שאוהב אותו (Thin Lizzy כמשל) ועוד ימבה של דברים. תבוא אצלי לראות את התקליטיה. אפילו Dream וSymphony X תמצא שם... יקי
תקצר היריעה לכתוב מה אני אוהב. אם אתה חושב שGentle Giant זה רק קונטרפונקט - אתה טועה לעניות דעתי. אני מכיר מעט מאד להקות שיש להן הרמוניות - קוליות וכליות - כמו לענקים העדינים לבית שולמן ומינייר. PFM הם בעיני גירסא יותר מאוזנת ל ELP ועל-כן אני יכול להתחבר למוסיקה שלהם. בעניין ג'נסיס - עיין קצת בטקסטים של ג'נסיס (שד"א - את הסוריאליסטיים שביניהם חיבר דווקא בנקס ולא גבריאל שהיה מאד מציאותי וביקורתי) ותגלה שם דברים אחרים לחלוטין מאלה שמצויים בייצירות המופת של ג'ון אנדרסון (ואני מאד אוהב את Yes, למרות הטופוגרפיה האוקיאנית). קרימזון מדברים אלי בשניים וחצי האלבומים הראשונים מהסיבות שציינתי - אם כי אני גם בפאזה השנייה, יש כמה יציאות שאני מתחבר אליהם (Staless וגם קצת Exiles) פרוג מטאל??? לא יודע למה אתה מתכוון אבל אני כמעט לא מתחבר ללהקות שהחלו ליצור אחרי 1979, וזאת מסיבות סובייקטיביות לחלוטין שאפרט אותן במקומות אחרים. כשבני הבכור החל לשמוע מטאל, ואח"כ עבר לפרוג מטאל - מאד שמחתי, אבל להגיד לך שאני מתחבר לתיאטרון החלום זה קצת מוגזם. בעני מדובר בטכנאים (ואני מוכן להתפשר על הנדסאים כדי לא להעליב אף אחד) מעולים, אבל לא הרבה מעבר לזה. כבר כתבתי כאן פעם שאת הSymphony אני מחבב אבל את ה X לא כל-כך. סיכומו של דבר, ידידי, אחרי 30 שנות האזנה למוסיקה, אני מרגיש שאני מספיק בוגר כדי להגדיר את מה אני אוהב בלי לשלוח את אלה שאוהבים דברים אחרים לגיהנום. אני משתדל לארגן לעצמי אוסף אקלקטי ככל האפשר וההגדרות של פרוג-שמוג כבר לא ממש מזיזות לי. מי אני אוהב? הנה רשימה קצרה ובלתי מחייבת 1. Strawbs מכל הסיבות שמניתי. אצלי הם מחלה חשוכת מרפא - וטוב שכך 2. Jethro Tull מרוב הסיבות שמניתי 3. Steeleye Span- הרמוניה קולית, ירוק בעיניים, זמרת ענקית, פיות וגמדים ביערות של נוטינגהאם - זה מספיק 4. Fairport Convention פחות או יותר מאותן סיבות 5. Genesis- בגלל התמלילים הסוריאליסטיים 6. Colosseum - כדי להראות שלא צריך לסבך את העניינים כדי ליצור מוסיקה שאף אחד לא מסוגל להתקרב אליה ועוד בערך 600 הרכבים ויוצרים בודדים מכל קצוות הקשת: מפולק טהור בנוסח Dave Swarbrick דרך פולק רוק מלבב בנוסח Pentangle לפולק מתקדם יותר (חוץ מהסטרובס יש עוד הרבה כמובן) פולק פסיכדלי (Incredible string band) - עובר דרך הבלוז רוק של שלהי שנות השישים (ten years after כמשל) עבור ברוק קצת יותר כבד אבל עדיין מלודי מספיק כדי שאוהב אותו (Thin Lizzy כמשל) ועוד ימבה של דברים. תבוא אצלי לראות את התקליטיה. אפילו Dream וSymphony X תמצא שם... יקי
חמוד אני
לא התכוונתי לפקפק בטעם המוזיקלי שלך, אתה ו-90% מאנשי הפורום מכירים בעלי ידע הרבה יותר גדול ממני, מה אני כבר - סתם נמושה עם 50 דיסקים של פרוג ו-70 דיסקים של לא פרוג. אגב אני התכוונתי שאתה לא אוהב פרוג מטאל, ממש אין לי שום בעייה עם זה, גם אני לא אוהב את הסגנון הזה במיוחד.
לא התכוונתי לפקפק בטעם המוזיקלי שלך, אתה ו-90% מאנשי הפורום מכירים בעלי ידע הרבה יותר גדול ממני, מה אני כבר - סתם נמושה עם 50 דיסקים של פרוג ו-70 דיסקים של לא פרוג. אגב אני התכוונתי שאתה לא אוהב פרוג מטאל, ממש אין לי שום בעייה עם זה, גם אני לא אוהב את הסגנון הזה במיוחד.
HelterSkelter1
New member
יקי, אני עדיין מתאושש מהניסיון
המזעזע שלי עם Hero & Heroine. אלבום לא טוב, לטעמי. מוזר שההבדל בינו לבין From the witchwood ו Grave New World הוא לא גדול, אבל משום מה השניים האחרונים הם מאסטרפיסים נהדרים, והראשון חלש ביותר. איך אתה מסביר זאת?
המזעזע שלי עם Hero & Heroine. אלבום לא טוב, לטעמי. מוזר שההבדל בינו לבין From the witchwood ו Grave New World הוא לא גדול, אבל משום מה השניים האחרונים הם מאסטרפיסים נהדרים, והראשון חלש ביותר. איך אתה מסביר זאת?
HelterSkelter1
New member
אחחח השילוב הזה בין הגיטרות
האקוסטיות להאמונד והבאנג'ו החשמלי... איזה יופי. NP - The Strawbs - From The Witchwood
האקוסטיות להאמונד והבאנג'ו החשמלי... איזה יופי. NP - The Strawbs - From The Witchwood
זה פרוג
אולי בגלל זה קצת קשה. חובבי הז'אנר מאד העריכו את האלבום כשיצא לאור - בעיקר באמריקה. יש בו ללא ספק רגעים בומבסטיים למדי, אבל אם חושבים לרגע שפינק פלויד התחברו עם ג'נסיס - אפשר אז להתרווח ולהנות מהשירה והתמלילים. יש באלבום הזה כמה רגעים מקסימים כמו Midnight sun ואפילו השיר Hero&heroine למרות בומבסטיותו. גם Lay a little light on me הוא שיר יפה מאד. בכל זאת, כשמדובר על התקופה ה"פרוגית-בומבסטית" אני מעדיף בהרבה את האלבום Ghosts. לדעתי זה האלבום השלם והבשל ביותר של הסטרובס. המקום בו הם כינסו את כל סגנונות הלהקה לדורותיה (מבלו-גראס דרך פולק ובארוק וכלה ברוק גלאמי ופרוגרסיבי) ויצרו מהם ייצירה קונסיסטנטית ומפוצצת בכשרון וברגישות - שלא לדבר על יכולות נגינה די יוצאות דופן וברמה שמזכירה את הענקיות (ולדעתי עולה עליהן). בקיצור - לך על Ghosts. האמן לי שלא תצטער יקי
אולי בגלל זה קצת קשה. חובבי הז'אנר מאד העריכו את האלבום כשיצא לאור - בעיקר באמריקה. יש בו ללא ספק רגעים בומבסטיים למדי, אבל אם חושבים לרגע שפינק פלויד התחברו עם ג'נסיס - אפשר אז להתרווח ולהנות מהשירה והתמלילים. יש באלבום הזה כמה רגעים מקסימים כמו Midnight sun ואפילו השיר Hero&heroine למרות בומבסטיותו. גם Lay a little light on me הוא שיר יפה מאד. בכל זאת, כשמדובר על התקופה ה"פרוגית-בומבסטית" אני מעדיף בהרבה את האלבום Ghosts. לדעתי זה האלבום השלם והבשל ביותר של הסטרובס. המקום בו הם כינסו את כל סגנונות הלהקה לדורותיה (מבלו-גראס דרך פולק ובארוק וכלה ברוק גלאמי ופרוגרסיבי) ויצרו מהם ייצירה קונסיסטנטית ומפוצצת בכשרון וברגישות - שלא לדבר על יכולות נגינה די יוצאות דופן וברמה שמזכירה את הענקיות (ולדעתי עולה עליהן). בקיצור - לך על Ghosts. האמן לי שלא תצטער יקי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.