Summer Time ../images/Emo176.gif../images/Emo176.gif
החזאי הודיע על 35 מעלות בצל ו75% לחות. תל אביב בוערת ואני בתוכה. המזגן צורח את עצמו, ומביא מעט מזור לדמי המבעבע, כבוז'ולה שפג תוקפו. יפעת שרועה על המיטה, רק תחתונים לגופה. גם אני באותה תלבושת אחידה. קערה של אבטיח צונן בין רגליה ואני בקצה השני. גמרנו לנשנש את האדום המתוק והמטריף הזה ולקחתי את הקערה למטבח. "ספר לי סיפור" שמעתי אותה בעודי מסדר את הכלים במדיח. הצצתי החוצה לראות אם שמעתי נכון. ההבעה הממזרית על פניה לא השאירה שום מקום לספקות, ולא שהיו לי. "מה בא לך?" שאלתי כאילו לא יודע אדם נפש חוותו. "את אחד הסיפורים המרטיבים שלך, מאלה שאתה כותב להם שם, בפורום המאוננים שלך. אני רוצה שתקריא לי פה במיטה ואני אאונן לידך". אמרו חכמינו כי החיים והמוות ביד הלשון, היו צריכים להוסיף גם את הזין. כבר באמצע המשפט שלה ציירתי לי אותה מולי בעת שאני מקריא, והזין חישב להתפקע וחיפש לחשוף עולמות עלומים. ניגשתי למחשב והדפסתי את הסיפור האחרון שכתבתי. זה גם יהיה לי מדד טוב לפני הפורום, לפחות עד שתפוז יועילו להוסיף סטטיסטיקה על כניסות, כמו כל אתר מכובד מעבר לים. יפעת סידרה לה את הכריות אל גב המיטה והתישבה, או חצי נשכבה, אם לראות את חצי הכוס הרטוב. הדלקתי את מנורת הקריאה ליד המיטה, להוסיף נופך תרבותי משהו. "איך נקרא הסיפור" שאלה כתלמידת תיכון בשיעור ספרות. "החברים של אלכס." השבתי ונשכבתי בקצה המיטה על ביטני כשפני אל בין רגליה, במבט תחתון אל פניה, בעוד ראשה מוטה על הכר. החזאי ברדיו הודיע על 35 מעלות בצל עם 75 אחוזי לחות. עכשיו לך תמצא צל. והלחות לחוד. אני מניח שבגלל שהדירה שלנו צפונית זה יחזיק אותי אולי רק על שלושים מעלות. אני יושב על הספה, רק מכנסי התימלות לגופי, ובוהה בטלוויזיה. אלכס מופיע ושואל אם באלי לרדת למטה לשחק כדורגל. האמת היא שלא, אבל בכל זאת נעלתי את נעלי ההתעמלות וירדתי למטה. היינו תשעה. התחלנו להתחלק לקבוצות ועוד לפני שסיימנו אמא של אורי קראה לו לעלות. כמעט חמש אחר הצהריים, שלוש ושוער, שמש קופחת. בהברקה של רגע מישהו הציע להפעיל ממטרות ולשחק על רטוב. כולם הסכימו. כעבור חצי שעה, כשכולנו רטובים, עדיף מהממטרות מאשר מזעה נוטפת, מרסלו רב עם חוזה (הדם החם של הלטינים רק מתלהט בטמפרטורות שכאלה) וסטלה מופעה עם דינה. הן נכנסות ל"מגרש" ותחילות להפריע. קצת צומת לב אף פעם לא הזיקה להן. הממטרות עשו את שלהן נאמנה וכעבור רגע פטמוטיה של סטלה ביצבצו לכל עבר ואצלי בצבץ האבר. רק לפני שבוע חגגה יומולדת ארבע עשרה ואני ממרומי חמש עשרה שנותי יכול רק לחלום לשים את ידיי על העופרים הזקורים שקורעים את חולצתה ואת מכנסי. אלכס שאל אם בא לי לעלות אליו. קשה לי ההתנתקות, אבל מה לא עושים בשביל חברים. עצרנו בדרך אצלי, להחליף למכנסיים יבשים ולהוריד נעליים. עלינו עוד קומה אליו. על השולחן בסלון טרטר מאורר ששווע לימים קרים יותר, ולא הצליח להניס זבוב ממרחק סנטימטר. אפקט הזבוב פעל עלי ברגע שאמו של אלכס יצאה מהמטבח ורק תחתונים לגופה. כרגיל בימי הקיץ, אם לשלוח את הזיכרון למשימות ריגול בעבר. היא התקרבה לארבעים ושדיה היו שמוטים משהו. המעבר מהפטמה החצופה של נערה בת ארבע עשרה לשדיה של אשה לא שינו רבות במצב הצבירה שלי וכלי זיני. ברגע שהבחינה בנו עומדים בסלון ובוהים בה, יותר נכון בשדיה, הניפה מגבת מטבח לכסות את שדיה. לכסות לכאורה אם לדייק. אלכס הציע שניכנס לחדר שלו. סגרנו את הדלת והתישבנו על המיטה. לא היה צריך להגיד הרבה. אלכס ידע בדיוק את מצבי שלא היה שונה במאום ממצבו הוא. הנה מוטלות גופותינו, נערים בני 15, על המיטה, ואין זע, ואין נע. רק זין מתוח ונא באוזן. ואנה נישא תשוקתנו?
החזאי הודיע על 35 מעלות בצל ו75% לחות. תל אביב בוערת ואני בתוכה. המזגן צורח את עצמו, ומביא מעט מזור לדמי המבעבע, כבוז'ולה שפג תוקפו. יפעת שרועה על המיטה, רק תחתונים לגופה. גם אני באותה תלבושת אחידה. קערה של אבטיח צונן בין רגליה ואני בקצה השני. גמרנו לנשנש את האדום המתוק והמטריף הזה ולקחתי את הקערה למטבח. "ספר לי סיפור" שמעתי אותה בעודי מסדר את הכלים במדיח. הצצתי החוצה לראות אם שמעתי נכון. ההבעה הממזרית על פניה לא השאירה שום מקום לספקות, ולא שהיו לי. "מה בא לך?" שאלתי כאילו לא יודע אדם נפש חוותו. "את אחד הסיפורים המרטיבים שלך, מאלה שאתה כותב להם שם, בפורום המאוננים שלך. אני רוצה שתקריא לי פה במיטה ואני אאונן לידך". אמרו חכמינו כי החיים והמוות ביד הלשון, היו צריכים להוסיף גם את הזין. כבר באמצע המשפט שלה ציירתי לי אותה מולי בעת שאני מקריא, והזין חישב להתפקע וחיפש לחשוף עולמות עלומים. ניגשתי למחשב והדפסתי את הסיפור האחרון שכתבתי. זה גם יהיה לי מדד טוב לפני הפורום, לפחות עד שתפוז יועילו להוסיף סטטיסטיקה על כניסות, כמו כל אתר מכובד מעבר לים. יפעת סידרה לה את הכריות אל גב המיטה והתישבה, או חצי נשכבה, אם לראות את חצי הכוס הרטוב. הדלקתי את מנורת הקריאה ליד המיטה, להוסיף נופך תרבותי משהו. "איך נקרא הסיפור" שאלה כתלמידת תיכון בשיעור ספרות. "החברים של אלכס." השבתי ונשכבתי בקצה המיטה על ביטני כשפני אל בין רגליה, במבט תחתון אל פניה, בעוד ראשה מוטה על הכר. החזאי ברדיו הודיע על 35 מעלות בצל עם 75 אחוזי לחות. עכשיו לך תמצא צל. והלחות לחוד. אני מניח שבגלל שהדירה שלנו צפונית זה יחזיק אותי אולי רק על שלושים מעלות. אני יושב על הספה, רק מכנסי התימלות לגופי, ובוהה בטלוויזיה. אלכס מופיע ושואל אם באלי לרדת למטה לשחק כדורגל. האמת היא שלא, אבל בכל זאת נעלתי את נעלי ההתעמלות וירדתי למטה. היינו תשעה. התחלנו להתחלק לקבוצות ועוד לפני שסיימנו אמא של אורי קראה לו לעלות. כמעט חמש אחר הצהריים, שלוש ושוער, שמש קופחת. בהברקה של רגע מישהו הציע להפעיל ממטרות ולשחק על רטוב. כולם הסכימו. כעבור חצי שעה, כשכולנו רטובים, עדיף מהממטרות מאשר מזעה נוטפת, מרסלו רב עם חוזה (הדם החם של הלטינים רק מתלהט בטמפרטורות שכאלה) וסטלה מופעה עם דינה. הן נכנסות ל"מגרש" ותחילות להפריע. קצת צומת לב אף פעם לא הזיקה להן. הממטרות עשו את שלהן נאמנה וכעבור רגע פטמוטיה של סטלה ביצבצו לכל עבר ואצלי בצבץ האבר. רק לפני שבוע חגגה יומולדת ארבע עשרה ואני ממרומי חמש עשרה שנותי יכול רק לחלום לשים את ידיי על העופרים הזקורים שקורעים את חולצתה ואת מכנסי. אלכס שאל אם בא לי לעלות אליו. קשה לי ההתנתקות, אבל מה לא עושים בשביל חברים. עצרנו בדרך אצלי, להחליף למכנסיים יבשים ולהוריד נעליים. עלינו עוד קומה אליו. על השולחן בסלון טרטר מאורר ששווע לימים קרים יותר, ולא הצליח להניס זבוב ממרחק סנטימטר. אפקט הזבוב פעל עלי ברגע שאמו של אלכס יצאה מהמטבח ורק תחתונים לגופה. כרגיל בימי הקיץ, אם לשלוח את הזיכרון למשימות ריגול בעבר. היא התקרבה לארבעים ושדיה היו שמוטים משהו. המעבר מהפטמה החצופה של נערה בת ארבע עשרה לשדיה של אשה לא שינו רבות במצב הצבירה שלי וכלי זיני. ברגע שהבחינה בנו עומדים בסלון ובוהים בה, יותר נכון בשדיה, הניפה מגבת מטבח לכסות את שדיה. לכסות לכאורה אם לדייק. אלכס הציע שניכנס לחדר שלו. סגרנו את הדלת והתישבנו על המיטה. לא היה צריך להגיד הרבה. אלכס ידע בדיוק את מצבי שלא היה שונה במאום ממצבו הוא. הנה מוטלות גופותינו, נערים בני 15, על המיטה, ואין זע, ואין נע. רק זין מתוח ונא באוזן. ואנה נישא תשוקתנו?
