why not me
New member
S.O.S
אוי אלוהים... למה עשיתי את זה? למה הייתי חייב לספר להם? לשני החברים הטובים שלי? והם קיבלו את זה בכזה שיוויון נפש... כאילו הם ציפו לזה כבר המון זמן. לא קיבלתי מהם כלום! לא כעס, לא פליאה, לא תחושת הפתעה... כלום! עכשיו אני מרגיש מוזר, ואני מרגיש שזה היה ממש מיותר וטיפשי לספר להם. לא יצא לי מזה כלום! חוץ מזה שעכשיו אני ארגיש מוזר לידם כל הזמן.. והשיוויון נפש הזה שלהם! אני לא מבין! והחלק הכי נורא הוא שעוד לא סיפרתי לחבר הכי טוב שלי, ועכשיו שסיפרתי להם אני חייב לספר גם לו, אבל אני לא רוצה גם לא להרגיש נוח בחברתו, כי אם זה יקרה זה יהיה סוף העולם בשבילי... מצד שני בכל יום שעובר מאז שסיפרתי להם ושאני לא מספר לו הוא יכעס יותר כשהוא יגלה... איזו טעות!!! בבקשה עיזרו לי!!
אוי אלוהים... למה עשיתי את זה? למה הייתי חייב לספר להם? לשני החברים הטובים שלי? והם קיבלו את זה בכזה שיוויון נפש... כאילו הם ציפו לזה כבר המון זמן. לא קיבלתי מהם כלום! לא כעס, לא פליאה, לא תחושת הפתעה... כלום! עכשיו אני מרגיש מוזר, ואני מרגיש שזה היה ממש מיותר וטיפשי לספר להם. לא יצא לי מזה כלום! חוץ מזה שעכשיו אני ארגיש מוזר לידם כל הזמן.. והשיוויון נפש הזה שלהם! אני לא מבין! והחלק הכי נורא הוא שעוד לא סיפרתי לחבר הכי טוב שלי, ועכשיו שסיפרתי להם אני חייב לספר גם לו, אבל אני לא רוצה גם לא להרגיש נוח בחברתו, כי אם זה יקרה זה יהיה סוף העולם בשבילי... מצד שני בכל יום שעובר מאז שסיפרתי להם ושאני לא מספר לו הוא יכעס יותר כשהוא יגלה... איזו טעות!!! בבקשה עיזרו לי!!