ROMASURE - fukki

GnomeBubble

New member
ROMASURE - fukki

אף אחד לא רצה לפתוח, אז אני אפתח
והפעם, סיפורים קצרים. ספרו איזו חוויה מעניינת או מוזרה שקרתה לכם, או סתם תמציאו סיפור ודרך אגב, מי שרוצה יכול לכתוב גם בקאנג'י. נהפוך את זה גם לסוג של תרגול - מישהו אחד יכתוב את הסיפור שלו בקאנג'י, ומישהו אחר יתרגל קריאה ויתרגם לרומאג'י בשביל האחרים שלא יודעים קאנג'י. שתי ציפורים במכה אחת!
אני עוד לא חשבתי על סיפור, אבל כשאני אחשוב אני אחזור אליכם.
 

SashTheRed

New member
じゃあ、僕&#123

日本の話だけなの? まあ、良いよ 日本の東京にあった時に、バー(おやざかかも知れない)に入って、日本語で「中にタバコ良いんですか?」って聞いて(だから、りょうしんはタバコする)「良いですよ」ってこたえられた。 中に入って時に、みんあ日本人がしんぱいして、 一人が「大丈夫だよ。日本語ができる」って言って、大丈夫だった。 そんなことで僕は嬉しい。だから、日本語ができなかったら、入っちゃだめ。 :)
 

SashTheRed

New member
הסבר

אני מספר על איך שהגעתי ביפן לתוך בר כזה, ושאלתי שם האם מותר לעשן (כי הוריי מעשנים), ואמרו לי שמותר. כשנכנסנו פנימה, האנשים (המלצרים וכאלה) התחילו לדאוג, אבל הזו ששאלתי לגבי העישון אמרה להם שזה בסדר, כי אני מדבר ביפנית. חח אז זה משמח אותי
 

GnomeBubble

New member
תיקונים?

קודם כל, נסה לישר את הטקסט שאתה כותב לימין, כי אחרת ממש קשה לקרוא
כדי לעשות את זה צריך ללחוץ על "תחילת קוד" (באפשרויות למטה) כשאתה רוצה לכתוב קטע מיושר לימין ו"סיום קוד" כשסיימת עם הקטע הזה. בכל מקרה הנה כמה תיקונים: 1. כשרוצים לכתוב ii פשוט כותבים いい. אם תכתוב בקאנג'י 良い. אז זה יקרא בדרך כלל כ-yoi, אז קח בחשבון. 2. בית מרזח יפני זה 居酒屋 izakaya. אני מניח שלזה התכוונת עם oyazaka? כי אחרת איבדתי אותך לגמרי
יש הבדל דרך אגב בין sakaya 酒屋 (כמו שזה נראה: חנות סאקה - מקום שקונים בו סאקה והולכים) לבין 居酒屋 שכוללת את הקאנג'י 居 ("להיות" ובמקרה הזה "לשהות") שזאת בעצם חנות סאקה ששוהים בה, ושותים שם את הסאקה שקונים. 3. אתה לא צריך לכתוב משפטים כל כך ארוכים עם te-form
. 4. המילה 時 toki (שאפשר ד"א לכתוב אותה גם בהירגאנה כשהיא מופיעה במשמעות של "כאשר") היא שם עצם, ולכן אי אפשר להשתמש בצורת te לפני. במקרה שלך היית צריך לומר 中に入ったとき. גם ה-ni שהוספת לא נראה לי כל כך מתאים במקרה הזה. קצת קשה לי להסביר את הניואנסים בין toki ל-toki ni, אבל במקרה שלך יותר מתאים לומר 日本に行ったとき ולא 日本に行ったときに. מעבר לזה, בפעם השניה שהשתמשת ב-toki ("כשנכנסתי") עדיף אולי לומר 入った後 ("אחרי שנכנסתי"). אני לא כל כך בטוח בזה אבל. 5. יותר מתאים להשתמש ב-と מאשר ב-って בתור ציטוט כאן. זה לא ש-って לגמרי לא בסדר כאן, אבל הוא מתאים יותר כשמשמיטים את 言う או משתמשים במילים אחרות מסויימות. במקרה הזה と הסטנדרטי עושה את העבודה מצויין.
何しろ、いい話だった。 日本語ができたことは本当に助かったみたいだね。。。​
 

SashTheRed

New member
תודה תודה

על התיקונים. למרות שחבל שרובם היה בטעות. לא שמתי לב שכתבתי אויאזאקה במקום איזאקאיה. חח גם אותו דבר עם צורה ה-טה לפני ה-טוקי. טעות של חוסר תשובת לב. השאר לקחתי ללבי ויישמתי. תודה
 

furrball

New member
כמה נסיונות תיקון

?日本の話だけなの סיפור רק ביפנית? אולי 日本語だけの話なの או, אני לא יודע, 日本語だけで話をかくの אוליי... KAMO SHIRENAI XD 日本の東京 איך נקשר את יפן וטוקיו... אולי nihon ni/de aru tokyo? תעזרו לי, אנשים XD みんあ日本人 ...日本人のみんな / 日本人は全員 אולי... 日本語ができなかったら、入っちゃだめ אולי ...日本語ができないと טוב, אני בעצמי לא מבין התניה ביפנית כ"כ טוב יש עוד כמה דברים בטקסט שהייתי רוצה לנסות לשפר, אבל ניהונגו זה מוזוקשיי מאוד XD
 

SashTheRed

New member
תודה על התיקונים

אבל לגבי הראשון, לא רציתי לומר "סיפור רק ביפן", אלא כמו שכתבתי, סיפור רק ביפן, כלומר האם מותר לספר סיפור שקרה רק ביפן או בהקשר של יפן או יפנית. ולגבי ה"טוקיו ביפן", לגבי nihon ni aru toukyou נשמע קצת משונה. זה כמו לומר "הטוקיו שביפן", כאילו יש עוד טוקיו במקום אחר... אולי אני טועה... אני חושב דווקא שה- nihon no toukyou זה אפשרי לומר... אבל מי יודע.
 

GnomeBubble

New member
האמת שחשבתי לרגע שזאת מעין וריאציה

מוזרה של da kke
日本の東京 עקרונית זה בסדר, למרות שזה לא מרגיש טבעי אולי. אני הייתי פשוט אומר:
日本に行ったとき、東京で居酒屋に入ろうと思ったが、両親は喫煙者ので「喫煙はよろしいでしょうか?」と女店員 に聞きました。 。。。​
טוב, ככה ייפיתי את הכל, ואפילו שיניתי את מה ס-Sash אמר לשפה גבוהה XD ודרך אגב, לא ידעתי איך לקרוא לעובדת. אני לא בטוח איזה מילה מתאימה לעובדת של איזאקאיה, אז השתמשתי (מתוך ברירת מחדל) ב-店員 (שמתאים באופן כללי לעובדים של חנות).
 

SashTheRed

New member
עובדת ביפנית

גם לי אין מושג איך. בגלל זה לא אמרתי.... אולי אפשר להשתמש ב-oneechan אם זה בת, ו-ojiisan אם זה בן. חחח
 

hazu1

New member
店員 נשמע טוב לדעתי

הצורך להוסיף שזו אישה (לציין את הג'נדר), נראה לי ישראלי משהו.
 

GnomeBubble

New member
בכל זאת - לפעמים גם ביפנית עושים

סתם כדי לתת מידע נוסף. ממש לא נדיר להיתקל בצירופים כמו: 女高生 או 女の人 או כל דבר אחר שבא להבהיר שמדובר באישה - וזה במקומות שהמין לאו דווקא משנה. דווקא באנגלית מודרנית של זמננו, כבר לא מקובל לציין אם נתקלת ב-salesman או saleswoman ובד"כ אומרים פשוט salesperson, גם אם אתה לא מפרסם מודעה בעיתון. בשפה הזאת הפוליטיקלי-קורקט נכנס מאוד חזק. ביפנית, למרות שזאת שפה שאין בה מין דקדוקי, בכל זאת מקובל לדעתי לציין מין - אם כי זה בהחלט לא הכרחי, וזה אפילו לא אומר שזה מה שעושים ברוב הפעמים.
 

GnomeBubble

New member
jaa

このスレは、日本語の使ったときの話のスレにしようかなぁ? いや、いや。でも、そんな話があったら、是非聞かせてください! じゃあ、僕の話。。。 それは、ラオスにいたときの話。ある町にピックアップを乗って行きました。 そのトラックで、私を含め、確か4人のファラング(ラオス語で外人の意味)がありました。4人の中で、一人の日本人があったが、欧米人のほかの3人の私たちと話さなかったです。 とにかく、途中に雨が降り始めて、トラックの荷台がすぐに濡れてしまいました。 トラックの運転者は、これを見て、防水布を掛けましたが、防水布の端はひどい風に吹き飛びました。 それを見て、僕はバックパックから縄を取って、防水布の端をつなごうとしました。日本人も手伝ったが、彼の縄が細いからとか(本当は理由が覚えてません
)、無駄だと思って、日本語で「細い過ぎる」と言いました。 本当は、すごくびっくりしたみたいです。
それだけだ。 なんか未完全の話でしょうがないよ。。。​
 

hazu1

New member
ちょっとい&#123

כמה דברים קטנים שקפצו לי לעין... 1. 4人のファラング(ラオス語で外人の意味)がありました אתה בטח מודע לכך, אבל.... באשר מדברים על בני-אדם משתמשים ב- iru ולא ב- aru. לכן היה נכון להשתמש פה ב- imashita. כנ"ל כאן: 日本人があったが זה נכון גם לגבי הסיפור של 'סש האדום': 東京にあった時 אמור להיות tokyou ni ita toki 2. הביטוי לבאמצע הדרך הוא 途中で ולא 途中に 3. 降り始めて למיטב ידיעתי במקרה הזה נכון להשתמש בפועל עומד (自動詞( ולא בפועל יוצא (他動詞(: 雨が降り始まった
 

hazu1

New member
אם המשמעות היא כמו שאני חושבת

כלומר: היו שם 4 (אנשים) זרים. אז כן, למיטב ידיעתי, זה קצת מזוי
. היה איש אומרים: 人がいた ולא 人があった
 

GnomeBubble

New member
אני מודע לזה

אבל תמיד טועה מחדש
גם בקשר ל-2 אני מניח שאת צודקת. 3. אם האינטואיציה שלי צודקת במקרה הזה, אז hajimaru מתאים יותר למקרים שמשהו מתחיל לקרות מעצמו (באופן לא רצוני) ו-hajimeru מתאים למשהו שקורה מתוך כוונה (כשמישהו בכוונה עושה משהו). אבל מעשית אני לא יודע מה החוקים להשתמש בכל צורה ולא מצאתי אותם בשום מקום, אז מתוך הרגל אני מודה שאני משתמש ב-hajimeru לכל דבר. ה-IME גם לא קולט 降り始まる טוב דרך אגב, מה שדי מוזר. בכל מקרה, עד כמה שאני יודע שתי הצורות נכונות. ובמקרה הזה אפשר אפילו לומר 降り出す - איך שכחתי
 
למעלה