ROMASURE - fukki

[Nisenhouse]

זו התחלה נכונה של משפט, רק שהיא

לא זורמת:

私は。。。 私は。。。 私は。。。 あなたは。。。​

 

[Satou]

JGram נראה שימושי

אפילו יש שם משפט שאהבתי במיוחד:

。 佐藤はちょっと席をはずしておりますが​

 

[SashTheRed]

גם אני לימוד עצמי

 

[Magma99]

ゆっくり読&#124

実はねぇ　特別な話があまり考えません 私の人生はちょっと詰らないゴメンね。。 私のお母さんは今日、ロシアに戻来た、そして、「観光客の話」と話した モスクワにいたのときに、日本人を見ていた、 彼女の娘は日本人がすきと覚えていたがら 「アリガトウ＊アリガトウ」とあの人に叫んでいた とても恥ずかしいでしょうね そのあとで、スペインの観光客が彼女を見た あの人は　「スパシバ＊スパシバ」と叫んだ バカのこと（だが面白い）にした、　その時だが分かっていた。 おわり​

 

[Magma99]

yukkuri yonde kudasai

מה נסגר עם יפנית בכותרת ההודעה למה תפוז לא מקבל את כל השורה?

 

[GnomeBubble]

הוא מעולם לא קיבל ../images/Emo10.gif

 

[Magma99]

ano

watashi no saki no RESU ni machigai koto ga imasen ka? sonna koto wa arienai ... :/​

 

[GnomeBubble]

sono toori da

sore wa arienai

maa, genki dashite. boku nimo machigai ga yamahodo aru sa. shinpai shinai de, ganbaritsuzukeba nani mo dekiru sa.​

 

[GnomeBubble]

*ganbarituzukereba

 

[Magma99]

תיקון קטן

の時だが分かっていた צ"ל の時だけ分かっていた

 

[GnomeBubble]

NAIISU

いい話ですね。。。​

תיקונים? אז הנה: 1. 私の人生はちょっと詰らないゴメンね צ"ל להיות: 私の人生はちょっと詰らなくてゴメンね קודם כל ה-tsumaranakute (כשמצטערים על מצב מסויים ומביעים אותו במשפט שמסתיים בפועל או תואר, אז הוא צריך להסתיים בצורת te. גם אם זה משפט שמני, אז משתמשים ב-de שזה בעצם צורת te של da). 2. 私のお母さん עדיף לומר 母 (כלומר haha) כשאת מדברת על אמא שלך. אפשר להשמיט את ה-私の, אם את אומרת 母 אז די ברור שאת מתכוונת לאמא שלך. お母さん עקרונית מתאים רק כשאת פונה לאמא שלך או כשאת מדברת על אמא של מישהו אחר (ובשני המקרים צריך להביע כבוד). כשאת מדברת על אמא שלך בפני אחרים (מחוץ למשפחה) אז נהוג להשתמש ב-母, למרות שילדים קטנים עוד לא מודעים לכל הסיבוכים האלה, ובדרך כלל אומרים お母さん בכל מקרה. 3. ロシアに戻来た נראה לי שהתכוונת לומר שהיא חזרה מרוסיה, לא? אז זה צריך להיות ロシアから戻って来た במקרה הזה. 4. そして、「観光客の話」と話した קודם כל, הכי מקובל לומר ביפנית ツーリスト כשמתכוונים לתייר עד כמה שאני יודע... כל הקטקאנה הזאת

שנית כל, השתמשת כאן בגרשיים, ככה שיוצא כאילו אמרת: אמא שלי סיפרה: "סיפור של תייר". אבל גם בלי גרשיים זה לא היה עובד. נכון יותר היה לומר: そして、ツーリストの話を話した. פשוט להשתמש ב-を במקום ב-と, כי היא ספרה את הסיפור. כדי להבהיר את ההבדל: Ⅹと話す - לספר ש-X 「Ⅹ」と話す - לספר: "X" Ⅹを話す - לספר את X והנה דוגמאות קצת יותר קונקטרטית: 東京がでかいと話す - לספר שטוקיו ענקית ‎‎‎「‎‎東京がでかい」と話す - לספר: "טוקיו ענקית" 太いなる猫の話を話す - לספר את סיפורו של החתול השמן 5. モスクワにいたのときに モスクワにいたとき אפשר להשמיט את ה-に בסוף. הניואנס של ה-に, אם הבנתי נכון ממה שקראתי אתמול, הוא להדגיש את "כשהייתי...". זאת אומרת, שהמקרה הזה קרה לה ספציפית כשהיא היתה במוסקבה ולא קרה לה (ולא היה קורה לה) גם במקום אחר. אבל את רוצה להדגיש דווקא את המקרה, ולא את זה שזה קרה במוסקבה, ולכן עדיף להיפטר מה-に. ה-の בכל מקרה מיותר (ולא נכון), כי המשפט המשועבד モスクワ にいた כבר מסתיים בפועל וצריך לקשר אותו מיד כך ל-とき (שהוא שם עצם). 6. 日本人を見ていた או שתשימי נקודה אחרי המשפט, או שתשאירי את הפסיק ותהפכי לצורת-te. העניין הוא שביפנית כל הפעלים במשפט הראשי (ולא בתוך משפטים משועבדים/פסוקיות) חוץ מהפועל האחרון, חייבים להיות בצורת-te. אם תסיימי את המשפט לגמרי, עם נקודה, אז כמובן שלא תהיה לך מגבלה כזאת. 7. と覚えていたがら התכוונת לומר と覚えていたから (בגלל שהיא נזכרה ש...) או と覚えながら (בעודה נזכרת ש...)? バカのこと（だが面白い）にした 馬鹿なこと（だが面白い）をした פשוט להחליף に ב-を. 誰かを馬鹿にする זה אומר לעשות מישהו לטיפש, כלומר לעשות ממנו צחוק. 馬鹿なことをする (ולזה התכוונת אני מניח) אומר לעשות משהו טפשי. ומתאים יותר לומר 馬鹿なこと (דבר טפשי) מאשר 馬鹿のこと (דבר של טפשים) 8. ועכשיו המשפט האחרון באופן כללי (סידור מחדש) そのとき、馬鹿なことをしたとやっと築いた כאן אני משתמש ב-と בדיוק כמו שהשתמשתי בו עם 話す בדוגמה הראשונה (במקרה הזה הוא פשוט מקביל לש' הזיקה בעברית): ברגע הזה, היא סוף סוף הבינה שהיא עשתה משהו טפשי. זהו

ושוב, אל תיבהלי מהטעויות: את רק הולכת ומשתפרת

 

[Magma99]

אריגטו

אני מקווה שאני משתפרת... ניהוגו ווה מוזוקשיי גנגו דסו :/

 

[GnomeBubble]

ועוד משהו

אם את רוצה לומר רק עבור זמן מסויים (כמו "רק עכשיו הבנת") אז משתמשים בביטוי המיוחד 更 (לפעמים גם בהירגאנה さら). בדרך כלל נתקלים בזה רק כחלק מהביטוי 今更, אבל 更 יכול להופיע גם במקרים אחרים. ככה שנראה לי שבמקרה שלך אפשר (למרות שזה נשמע די מוזר) לומר そのとき更、馬鹿なことをしたと気付いた רק אז היא הבינה שעשתה משהו טיפשי