Roger Zealazny - a fellow Budoka..?
- פותח הנושא Tonjin
- פורסם בתאריך
סתם...
אני קורא כעת המון חומר על חסידי אשכנז, ועל כל מיני דמויות אסכטיות, והעסק כבד קצת וסחפתי. אבל לגופו של עניין, למה לסלומ למי שבאמת ובתמים פגע בך בכל לב? הנצרות נחרצת בלסלוח לכולם. היהדות ממש לא, אבל יש די יהודים טובים שמתמחים בהצגת הלחי השניה כשיטת חיים, ותמיד היו. זהו סוג של מידת חסידות ומתקיימת על הההצדקה לכך ויכוח. הציטוט שבמכתבים שלך הוא מן הדוגמאות החמורות - ר' אברהם דנציג מוילנא - איש שביתו נשרף והוא הקדיש את חייו לתורה, תפילה ועבודת ה'. הבריחה שלו מן החיים השפיעה מאוד על התפיסה הקנאית שלו ועל התפיסה המחמירה שלו בהלכה. ואם אתה שואל לדעתי - אני לא אוהב את זה. כל אלה שמתיימרים לסלוח לכלם, מתפרצים באלימות בזמן שהם עצמם אינם מצפים לכך, או שהם מוחקים את אישיותם עד דק. יצחק
אני קורא כעת המון חומר על חסידי אשכנז, ועל כל מיני דמויות אסכטיות, והעסק כבד קצת וסחפתי. אבל לגופו של עניין, למה לסלומ למי שבאמת ובתמים פגע בך בכל לב? הנצרות נחרצת בלסלוח לכולם. היהדות ממש לא, אבל יש די יהודים טובים שמתמחים בהצגת הלחי השניה כשיטת חיים, ותמיד היו. זהו סוג של מידת חסידות ומתקיימת על הההצדקה לכך ויכוח. הציטוט שבמכתבים שלך הוא מן הדוגמאות החמורות - ר' אברהם דנציג מוילנא - איש שביתו נשרף והוא הקדיש את חייו לתורה, תפילה ועבודת ה'. הבריחה שלו מן החיים השפיעה מאוד על התפיסה הקנאית שלו ועל התפיסה המחמירה שלו בהלכה. ואם אתה שואל לדעתי - אני לא אוהב את זה. כל אלה שמתיימרים לסלוח לכלם, מתפרצים באלימות בזמן שהם עצמם אינם מצפים לכך, או שהם מוחקים את אישיותם עד דק. יצחק
בג'ודו המקורי...
של ג'יגורו קאנו, יש פרק שלם של "מכות" (במילעיל
) שנקרא אטמי ווזא. האם זה כולל בעיטות לראש? אין לי מושג ירוק. אם זה נמצא בג'וג'וצו, אין סיבה שזה לא יהיה גם בג'ודו. צריך לשאול את שלמה דוד או את עמוס גלעד (שחוגג היום 70!
). וזו גם הזדמנות להתיחס לשאלה של אמיר, על פיצולים ופרישות. ג'ודו זו דוגמא מצוינת איך אפשר לעסוק בשיטה בצורות שונות, בסגנונות שונים מאוד, בהכללה או בהשמטה של פרקי טכניקה שלמים, ועדיין - זה ג'ודו, נקודה. למה? זו אחת הברכות של הפיכת הג'ודו לספורט אולימפי. ושלא תבינו אותי לא נכון, אני לא רואה בכך רק ברכות, אני רואה בזה גם הרבה בעיות, אבל אי אפשר להתעלם מהיתרונות וזה אחד מהם. קאנו מאוד רצה להפיץ את הג'ודו כשיטה כוללנית לחינוך גופני, ובכלל זה היה פעיל בועד האולימפי הבינלאומי, ולגיטימי להסיק מכך שהוא שאף להכליל את הג'ודו במשחקים האולימפיים. זה לא אומר שניתן להסיק גם שהוא יכל לצפות מה תהיה רוח המשחקים המודרניים ומה יהיו כל ההשלכות של זה. המטרה הזו חייבה הקמת ארגון על, בינלאומי, בדמות איגוד הג'ודו הבינלאומי. כל מי שרצה להישאר בתמונה, היה חייב להיות מוכר על ידי ארגון העל. המצב היום הוא, שכל אחד יכול לעסוק בג'ודו בסגנון המתאים לו ועדיין להיות קשור לאיגוד הבינלאומי. אם הוא רוצה להתחרות, הוא חייב לעשות זאת על פי החוקה, ומחוץ לתחרויות, הוא חופשי להתאמן כראות עיניו. המבנה הזה אינו תומך בפרישות למיניהן. עדיין, אני לא חושבת שזה מספיק כדי להסביר מדוע בכל זאת אין התפצלויות. אבל אני חושבת שזה חלק מכריע מההסבר.
של ג'יגורו קאנו, יש פרק שלם של "מכות" (במילעיל
בודוקאן, אין כאן סתירה??
(ציטוט: "כל מי שרצה להישאר בתמונה, היה חייב להיות מוכר על ידי ארגון העל. המצב היום הוא, שכל אחד יכול לעסוק בג'ודו בסגנון המתאים לו ועדיין להיות קשור לאיגוד הבינלאומי. אם הוא רוצה להתחרות, הוא חייב לעשות זאת על פי החוקה, ומחוץ לתחרויות, הוא חופשי להתאמן כראות עיניו"). האם זה לא סותר את מה סיפרת לי (בשיחתנו מלפני כשבועיים-שלושה) על אי-ההכרה של איגוד הג'ודו בדרגות של אנשים מסויימים, ש-"אינם מספיק תחרותיים"...
(כזכור, סיפרת לי שדרישת האירגון היא שאותם אנשים שרוצים/צריכים לעלות דרגה, חייבים להשתתף גם בתחרויות, אפילו אם הם עושים ג'ודו מסורתי ולא ספורטיבי...). תודה. (ומזל"ט לעמוס גלעד, שנזכה כולנו להגיע אליו).
(ציטוט: "כל מי שרצה להישאר בתמונה, היה חייב להיות מוכר על ידי ארגון העל. המצב היום הוא, שכל אחד יכול לעסוק בג'ודו בסגנון המתאים לו ועדיין להיות קשור לאיגוד הבינלאומי. אם הוא רוצה להתחרות, הוא חייב לעשות זאת על פי החוקה, ומחוץ לתחרויות, הוא חופשי להתאמן כראות עיניו"). האם זה לא סותר את מה סיפרת לי (בשיחתנו מלפני כשבועיים-שלושה) על אי-ההכרה של איגוד הג'ודו בדרגות של אנשים מסויימים, ש-"אינם מספיק תחרותיים"...
לא לערבב שמחה בששון
השיחה שלנו נסבה סביב נושא הביצה המקומית שלנו. צריך להפריד בין החברות באירגון לבין נושא הדרגות, אלו שני דברים שונים. אתה ואני יכולים להיות רשומים וחברים באיגוד המקומי (הלאומי), ועל יד כך גם באיגוד הבינלאומי. זה יתן לנו את האפשרות להשתתף בתחרויות רשמיות, אם אנחנו רוצים בכך, כולל אולימפיאדה
. השיוך הזה לאיגוד, אין לו דבר וחצי דבר עם הדרך שבה אנו בוחרים להתאמן. אנחנו יכולים להתאמן בסיגנון המתאים לנו, להיות תחרותיים או לא, ועדיין להיות רשומים באיגוד. וזה הדבר החשוב. המורה שלך יכול לרשום אותך לאיגוד אם זה מענין אתכם. נכון להיום, אין סיבה שזה יענין אתכם. אבל, נניח ומחר האיגוד יחליט לערוך תחרויות זקנים, ויתחשק לך להשתתף. אם אתה חבר באיגוד, תוכל להשתתף ובאותו זמן להמשיך ולהתאמן בדרך שבחרת. נושא הדרגות הוא נושא נפרד. האיגוד חייב להכיר בדרגה אשר ניתנה על ידי כל אירגון מוכר על ידי האיגוד הבינלאומי. לכן, הדאן 6 של המורה שלך בהחלט מוכר על ידי האיגוד הישראלי וגם הבינלאומי. כי הוא ניתן על ידי הקודוקאן. האיגוד לא יכיר בדרגה שניתנה על ידי אירגון בלתי מוכר על ידי ה- IJF. אם אתה רוצה לעלות בדרגה כאן, על ידי האיגוד הישראלי, זה כבר סיפור אחר, וזה סיפור הביצה המקומית. לך ולי, נכון להיום, זה בלתי אפשרי, כי תקנון הביצה מעמיד דרישות שאין דרך לעמוד בהן. אלא אם כן תרצה להסתכן בהשתתפות בתחרויות הרגילות נגד "סוסים" צעירים במלוא אונם, קרביותם וטסטוסטרונם. אני, תודה רבה, מוותרת על האפשרות הזו (גם אם במקרה שלי אין טסטוסטרון וגם בזה אני לא בטוחה...) אבל האיגוד, מתוך הבנת הצרכים של זקנים, נותן דרך אחרת לגשת למבחן דרגה: על ידי צבירת נקודות בקורסים והשתלמויות: אמה מה? אין קורסים והשתלמויות (חוץ מקורס מדריכים). תשאל, הכיצד זה האיגוד ניסח תקנון שאין דרך לעמוד בו?? קטן עלינו...
השיחה שלנו נסבה סביב נושא הביצה המקומית שלנו. צריך להפריד בין החברות באירגון לבין נושא הדרגות, אלו שני דברים שונים. אתה ואני יכולים להיות רשומים וחברים באיגוד המקומי (הלאומי), ועל יד כך גם באיגוד הבינלאומי. זה יתן לנו את האפשרות להשתתף בתחרויות רשמיות, אם אנחנו רוצים בכך, כולל אולימפיאדה
התקנון
של האיגוד תפור במקרים רבים לפי מידה כמעט מדויקת של אדם אחד או שניים, תהיי בטוחה שיש מישהו שנהנה מהחוק הזה. ההרצאה שהייתה לנו בוינגייט על התקנון היתה מקוממת כמעט בכל הסעיפים שלה, ובסעיפים רבים נראה כאילו מנסים להגדיר אדם מסוים מאד בלי לומר את השם שלו. יש כמה אפשרויות "להסתדר" עם התקנון הזה ולעלות בכל זאת בדרגה, אפשרות אחת היא לתפור מראש ניצחון בתחרויות, נשמע מצחיק אבל התופעה הזאת קיימת. את ניגשת לתחרות נגד אנשים טובים שמפסידים בשבילך ו"כאילו" מנצחת אותם. שמעתי כבר מכמה כיוונים על האפשרות הזאת וגם הציעו לי לעשות את זה. אפשרות נוספת ישרה יותר, היא לנסות לארגן תחרויות של "זקנים". משום מה לא מקובל כאן בארץ לעשות תחרויות מעל גיל 25, אני בטוח שיהיה לזה הענות גדולה, אפילו רק בשביל הספורט. אפשר גם לארגן תחרויות שהמטרה הרשמית שלהן היא ניקוד, כך יגיעו רק אלה שצריכים את הניקוד שאין להם סיכוי בתחרויות האחרות. לפי מה שהבנתי זה דבר שקיים בעולם. האפשרות של הדאי ניפון בוטוקוקאי אצל שלמה דוד גם קיימת, ולמרות שהיא לא מוכרת באיגוד הג'ודו היא תעודה מכובדת מאד. ומבחינה מקצועית ללא נגיעה פוליטית, ברור שדרגה כזאת מעידה על רמה אמיתית ולא מזויפת, והיא לא נופלת מכל מורה באמנות לימה רגילה שאין בה בירוקרטיה שמעלה את תלמידו בדרגה. ומבחינה מסויימת היא אפילו דרגה הרבה יותר אמיתית ומשקפת רמה בג'ודו ללא חשבונות פוליטיים ואחרים שקיימים בדרכים האחרות.
של האיגוד תפור במקרים רבים לפי מידה כמעט מדויקת של אדם אחד או שניים, תהיי בטוחה שיש מישהו שנהנה מהחוק הזה. ההרצאה שהייתה לנו בוינגייט על התקנון היתה מקוממת כמעט בכל הסעיפים שלה, ובסעיפים רבים נראה כאילו מנסים להגדיר אדם מסוים מאד בלי לומר את השם שלו. יש כמה אפשרויות "להסתדר" עם התקנון הזה ולעלות בכל זאת בדרגה, אפשרות אחת היא לתפור מראש ניצחון בתחרויות, נשמע מצחיק אבל התופעה הזאת קיימת. את ניגשת לתחרות נגד אנשים טובים שמפסידים בשבילך ו"כאילו" מנצחת אותם. שמעתי כבר מכמה כיוונים על האפשרות הזאת וגם הציעו לי לעשות את זה. אפשרות נוספת ישרה יותר, היא לנסות לארגן תחרויות של "זקנים". משום מה לא מקובל כאן בארץ לעשות תחרויות מעל גיל 25, אני בטוח שיהיה לזה הענות גדולה, אפילו רק בשביל הספורט. אפשר גם לארגן תחרויות שהמטרה הרשמית שלהן היא ניקוד, כך יגיעו רק אלה שצריכים את הניקוד שאין להם סיכוי בתחרויות האחרות. לפי מה שהבנתי זה דבר שקיים בעולם. האפשרות של הדאי ניפון בוטוקוקאי אצל שלמה דוד גם קיימת, ולמרות שהיא לא מוכרת באיגוד הג'ודו היא תעודה מכובדת מאד. ומבחינה מקצועית ללא נגיעה פוליטית, ברור שדרגה כזאת מעידה על רמה אמיתית ולא מזויפת, והיא לא נופלת מכל מורה באמנות לימה רגילה שאין בה בירוקרטיה שמעלה את תלמידו בדרגה. ומבחינה מסויימת היא אפילו דרגה הרבה יותר אמיתית ומשקפת רמה בג'ודו ללא חשבונות פוליטיים ואחרים שקיימים בדרכים האחרות.
דווקא ממה שלמדתי היום מגוגל הוא
טוען שבתיאורי קרבות הוא לא משתמש בניסיון שלו באייקידו (איזושהי דרגת דאן, לא יודע איזו. הוא גם אימן כמה שנים קבוצה של המורה שלו לבקשתו של זה האחרון לאחר שהתגלתה אצלו מחלת לו-גרינג) - לטענתו זה יוצר סצינות קרב מבויימות מדי... (אני לא חושב שזה סותר את מה שאמרת, אני רק חושב שזה מעניין). אייקידו אכן הייתה האומנות העיקרית שלו, אך הוא עסק כמה שנים בסיוף (וקיבל כמה מדליות/תארים בתקופת הקולג' שלו) ובצעירות גם התאמן בג'ודו - כך שאני מאמין בהחלט שהוא כנראה לא המציא את הבעיטה הזו... אם אני זוכר נכון אטמי-וואזה (חבטות, אגרופים ובעיטות) הוו אז חלק גדול יותר מהג'ודו מאשר היום (אחרי הכל הוא נולד די מזמן....)
טוען שבתיאורי קרבות הוא לא משתמש בניסיון שלו באייקידו (איזושהי דרגת דאן, לא יודע איזו. הוא גם אימן כמה שנים קבוצה של המורה שלו לבקשתו של זה האחרון לאחר שהתגלתה אצלו מחלת לו-גרינג) - לטענתו זה יוצר סצינות קרב מבויימות מדי... (אני לא חושב שזה סותר את מה שאמרת, אני רק חושב שזה מעניין). אייקידו אכן הייתה האומנות העיקרית שלו, אך הוא עסק כמה שנים בסיוף (וקיבל כמה מדליות/תארים בתקופת הקולג' שלו) ובצעירות גם התאמן בג'ודו - כך שאני מאמין בהחלט שהוא כנראה לא המציא את הבעיטה הזו... אם אני זוכר נכון אטמי-וואזה (חבטות, אגרופים ובעיטות) הוו אז חלק גדול יותר מהג'ודו מאשר היום (אחרי הכל הוא נולד די מזמן....)
לא רק!
בסדרת אמבר הוא מתיחס לסיוף מערבי, וגם לסיוף מזרחי, וליתר דיוק - לחרבות יפניות. כמו כן הוא מספר על הנסיך ג'וליאן שהוא (בע"פ קשה לי לצטט במדויק) מעביר את הפגיון שלו מיד ליד ב"תרגול פרטי שלו) ודבר מפתיע - הוא משווה בנק' מסוימת בספר את ההליכה על ה"דגם" (pattern) באיטיות שלה, לטאי צ'י. אולי אני אמצא ואצטט כשאהיה בבית.
בסדרת אמבר הוא מתיחס לסיוף מערבי, וגם לסיוף מזרחי, וליתר דיוק - לחרבות יפניות. כמו כן הוא מספר על הנסיך ג'וליאן שהוא (בע"פ קשה לי לצטט במדויק) מעביר את הפגיון שלו מיד ליד ב"תרגול פרטי שלו) ודבר מפתיע - הוא משווה בנק' מסוימת בספר את ההליכה על ה"דגם" (pattern) באיטיות שלה, לטאי צ'י. אולי אני אמצא ואצטט כשאהיה בבית.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.