בדיוק כמו עם ההיפהופ
כאשר קבוצת ה"קובעים" היא כזו שלא גדלה על או התעניינה מעולם בסול ובעיקר מדובר בכ-17 חיילים בחובה ועוד אי אלו עיתונאים שהם למעשה רוקרים מזדקנים... אז צריך מגה-תופעה כדי להסב את תשומת הלב לז'אנר ולשכנע בנכונות שלו. כמו סאב שבזכותו אנשים סובבו את הראש. אם לשירי היו רצון זה היה מגיע ממנה, אבל שירי מיימון למרות שגדלה לגמרי על מאריה קארי, מחפשת לדעתי להיות יותר סוג של אנסטסיה וסלין דיון. וחבל. גם מיה בוסקילה שגדלה על וויטני יוסטון מעדיפה בלדות רוק. מומי פתח את הדלת והביא להיטי קרוס ז'אנר, אבל אנחנו מרגישים שעדיין אין נכונות אמיתית לשמוע ממנו סול ולראיה הסינגלים שיותר נגעו בסול שהוצאנו, פחות הצליחו - גם אם לפעמים, צלול, זאת לא אהבה. ואלו שירים שדוקא זכו להרבה אהבה מהקהל שלנו. כדי להצליח היום חייבים לעבור ביפו, וביפו לא אוהבים כל כך סול. מוכנים לפרגן, אבל לא מאמינים לדעתי בזה שהז'אנר יכול לדבר למקומיים הנבערים. מישהו צריך לשלוח אותם למועדונים, שיראו את הבנות שמדקלמות ביונסה אמרי ריהאנה וניו. ובכלל, להאמין ש-SO SICK לא היה פלייליסט בגלגלצ? זה לעג לרש! שיר שסימן את התופעה הכי חשובה בפופ האמריקאי של השנה שעברה, אמן יוצר שכתב להיטים ענקיים, מכר המון, וגם שיר שמתים עליו בארץ - לא מתאים לקו המוזיקלי של התחנה? לשרוף. לשרוף עד היסוד ולבנות מחדש.