question

[probably]

question

אני די צעיר (כמעט 14), ולא יודע, כאילו אני יודע שאני הומו וכאלה. ואני לא רוצה לספר לאף אחד כי אין מישהו שאני מספיק סומך עליו. מצד שני, אני ממש רוצה חבר. ורוב האנשים בגילי יותר רוצים סטוץ' וזה ממש לא מה שמעניין אותי כרגע. ואני משתגע. לא יודע מה לעשות בכלל. כל המשוואה מבלבלת אותי. אני חייב דחוף עזרה. (מי שמעוניין להכנס לבלוג שלי- blog.tapuz.co.il/timetofly) בבקשה תציעו רעיונות. גם כך, אני מרגיש חרא עם עצמי בזמן האחרון עם כל מה שעובר עליי. מבקש רעיונות, תגובות, כל מה שיעזור או שיתן סוג של ביקורת בונה. חדש פה, me-probably

 

[eliormagick]

מממ

ילדים בגילך מחפשים סטוצים? ילדים בגילך צרכים לחפש דבר תמימים ורגיל ופשוט ולא סטוצים... אתה פשוט צריך להיות סבלני תכלס אתה מאוד צעיר ואתה צריך לתת לזמן ולשנים ולדברים להתגלגל... כולם רוצים אהבה כולם רוצים חבר וכולם צרכים את זה אבל עד שזה בא זה לוקח זמןא ז במקום לשבת ולהתמרמר ולהתעצבן ולהיות עצוב שזה לא בא פשוט תקבל את זה ותהיה סבלני שוב... הכל עניין של סבלנות ושל השקפת עולם... כשזה יבוא זה יבוא... ואתה לא חייב לספר לאף אחד שאתה הומו זה גם לא עסק של אף אחד לדעתי מה אתה ומה הולך לך במיטה... חוץ מזה תן לעצמך עוד קצת זמן לפני שאתה קובע דברים אתה לא יכול לדעת מה יהיה מחר בבוקר... במיוחד לך בגילך... בהצלחה

 

[probably]

לצערי, אתה קצת תמים.

ילדים בגיל שלי מחפשים סטוצ'ים (לדאבוני הרב) באבוע בוע. אני יודע שאני הומו וכולם אומרים לי שיכול להיות שזה משהו חולף, זה לא, believe me אני לא הולך לפרט (בלי קשר למשהו מיני). הקטע אם החבר שזה באמת צורך שלי, אני לא יכול להיות לא ממורמר או עצוב כי כל הקטע עם החבר נהיה צורך ולא רצון ולכן אני ממש רע. עם כל מה שקורה לי. אני עדיין די כועס על עצמי. אפילו בגלל שאני הומו ומרגיש שאני לא שווה כלום בגלל זה. אני מבולבל וצריך מישהו, זה לא אשמתי, וככה אני מרגיש ואני כמעט בטוח שרגשות אי-אפשר לשנות, אפשר רק להכיר ולרפא או לטפל בהם. תכתוב שוב, סוג הכתיבה שלך סוג של מרגיע. תמשיכו לעזור

 

[resputin]

תראה,

אני חושב ש"חבר" יפתור להמון אנשים המון בעיות, לצערי, זה לא ממש תוכנית כבקשתך וגם לא קניית נשים מרוסיה או משהו בסגנון; אין פתק החלפה ואין טלפון. כשזה הופך לצורך קיומי ובלעדיו אתה מתמרמר, בגילך, זה מראה סימן על בעיה הרבה יותר גדולה - כמו העבודה שאתה לא ממש מקבל את עצמך ולא מרגיש שאתה שווה שום הדבר. הפוקוס שלך צריך להיות על זה, לא על "חבר" שבלונאי שאמור (דגש על אמור) לפתור את כל הבעיות. (לחברים ולמע' יחסים ככלל יש נטייה אם כבר רק לסבך דברים, לא לפשט).

 

[eliormagick]

לא

זה מה שאני חושב שצריך להיות לילדים בגילך לפחות... זה שזה לא ככה במציאות אני יודע את זה... ובעניין החבר... כל עוד לא תעריך את עצמך בזכות מי שאתה ותקבל את עצמך לטוב ולרע גם אם יהיה לך אהבה הכי גדולה זה לא יעזור... אהבה לא תבוא ממרמור ומעצב וזה לא מה שיעזור לך בלקבל את עצמך ולהיות פחות עצוב במקום להיות כועס ובמקום להיות עצוב תשנה קצת תפיסה תשנה קצת זווית ראיה אולי קצת אופטימיות לא יודע... מה שנראה לך כי שוב חבר אולי יעזור לך להרגיש טוב אבל עם חבר לא בונים ביטחון והערכה עצמית זה משהו שאתה צריך לעשות עם עצמך... לעבוד על עצמך

 

[suggarr]

להיות הומו זה לא רק במיטה ../images/Emo12.gif

 

[A n a t o o s h]

לפי דעתי

אם יהיה לך חבר אתה תרגיש יותר טוב עם עצמך...תמיד כשיודעי שיש מישהו שאוהב אותכם ותמיד שם לצידכם מרגישים יותר טוב והביטחון עולה קצת יותר (מי כמוני יודעת)... אבל תראה...זה לא משהו שאתה צריך לחפש...זה משהו שצריך לבוא מעצמו.. מה זאת אומרת אתה רוצה חבר.. חבר זה לא סתם אתה מבין מה אני מסבירה לך? קודם כל תמצא אהבה... הרי לפני שאתה והוא נהיים חברים אתה צריך לאהוב מישו נכון? תמצא מטרה...תדע את מי אתה רוצה...איך ולמה... חבר זה כללי מדי... לא ניראה לי שאני מסבירה תעצמי נכון...כמו שאני רוצה...אבל זה השעה של הלילה...חחח..זה מה שיוצא לי ...סורי... לפי דעתי אתה צריך מישהו להשען עליו...לספר לו...לשתף אותו...ובצדק..כל אחד צריך אחד כזה <או כמה>...אתה לא צריך להיות מופנם...תמיד לשמור הכל בבטן עושה רע... א. תדע שכל מה שאתה צריך באמת...אם תרצה כמובן...אתה יכול לשתף פה...יש הרבה שיעזרו לך ב. אם תרצה תוכל לדבריתי 296207145 אני אשמח להביע את דעתי (לא שהיא נחשבת ...אבל בכל מקרה...אם כבר אז כבר...=\) אתה צריך יותר ביטחון עצמי...אל תרחם על עצמך...תאהב את עצמך...תדע לקבל את עצמך כמו שאתה...כי אם אתה לא תעשה את זה...אז תאמין לי שאחרים גם לא... אל תתן לאפאחד להוריד לך את הביטחון ולהשפיל אותךך תתגאה במה שאתה ושוב פעם...אל תחפש את האהבה היא תגיע כבר... מקווה שעזרתי לילה טוב

 

[probably]

אבל תראו,,,, (ותקראו את התגובה)

מה שאומרים ונמצא ברציונל הוא לא שיקוף של מה שנרגיש. אפשר להגיד שאהבה תגיע מתי שהיא תגיע. ושאני צריך להיות בטוח בעצמי. אבל זה לא עובד ככה! אני דיברתי מהלב, מהנשמה, כנה ככל שיכלתי להיות, והסברתי לכם מה אני מרגיש, ובאתם בסוג של תקיפה, שאני מפונק ושאהבה היא לא תכנית כבקשתי, ושאני חייב להאמין בעצמי. ואם אני לא מצליח? מי קבע שכל בנאדם חייב להיות בטוח בעצמו? אתם צודקים בכך, שאתם מבינים שזה מזיק לי. ומה שאתם לא מבינים, שהצורך באהבה שלי לא נובע מבסיס ההרגשה היותר טובה שתהיה לי כשאני אהיה איתו, אלא, מבסיס השותפות, החברות, הנשיקות, התמיכה, הידיעה שהוא פה, ולא שם, המבטים והקסם. שברור לי שזה גורם להרגשה טובה יותר בכללי, ובכל זאת אני לא מקשר את זה לבעיות שאני צריך לפתור בעצמי. ואתם צודקים במובן כזה או אחר שיש בעיות שאני צריך לפתור עם עצמי, ואני יודע שזה לא עובד ככה, אבל אי-אפשר שזה יהיה עם מישהו ממש חמוד בצד???? תמשיכו לעזור. תודה.

 

[resputin]

אנחנו טוענים שזה לא משנה מה המקור,

מהי הסיבה, איזה מטרה זה ישרת ואיזה מקום זה ימלא - זו עדיין לא תוכנית כבקשתך. זה עדיין מאוד נחמד לחשוב ולרצות חבר, שעלול בהחלט לתרום למצב הרוח ואפילו לעזור לפתור כמה תסביכים שידענו או לא ידענו עליהם, אבל ברגע שמתעסקים ודשים על הנושא הזה יותר מדי הסתכול מ"למה אין לי חבר?" גדל והופך לתסכול של "למה אין לי חבר, מה דפוק בי?" - וכאן הסכנה נחה, כי אף אחד לא אמר שמשהו דפוק בך, פשוט אין לך חבר. מבין?

 

[probably]

באמת מה דפוק בי?