אישי הטוב, אתה לא מעודכן
Iptables, ובהחלט למערכת שמשמשת כפיירוול, שרת DHCP, ועוד כמה דברים קטנים (מיני שרת WEB, ומסביבים, אתה יודע... DNS... הכל) הם ממליצים על 486DX4 ומעלה. תוריד את ה httpd, תוריד את ה DNS, והופ, קיבלת מערכת בקונפיגורציה קלה (אתה מיצר את הקונפיגורציה על מערכת עובדת, ומכניס את הדיסקט המוכן למחשב היעד), שעובדת, ועובדת יפה. אגב, אין דרך לפרוץ כזה פיירוול לאורך זמן. הפעלה מחדש של המחשב, והכל חזר לקדמותו. עוד רעיון יפה שנתקלתי בו, בהקשר לפיירוול ולינוקס, שאגב, גם אז יאפשר QoS, הוא מה שמכונה "פיירוול-המחשב-הכבוי". בלתי ניתן לפריצה לחלוטין, בשום נסיבה שהיא. הסבר קצר, ואז אני מפסיק לדבר פה על לינוקס לכמה דקות
הכלי שנקרא IpTables הוא כלי קונפיגורציה, לא פיירוול. מכאניזם הפיירוול נקרא NetFilter, והוא משולב בקרנל עצמו. מכונות ישנות, שצריכות כיבוי כפתור, בעת ההכנה לכיבוי, הלכה למעשה מנתקות את כל הכוננים, את כל השירותים הרצים, ומחכות לכיבוי, כאשר, ופה אני מדגיש, כאשר הקרנל נשאר טעון בזיכרון, ומשמש כפרוסס יחיד (מכיוון שהוא יחיד, הוא לא צריך Scheduler). מכיוון שמנגנון הפיירוול הוא למעשה חלק מהקרנל עצמו, אם בונים את הכללים בזהירות כך שלעולם לא תתבצע כתיבה לדיסק (לדוגמא, לוגים, או השוואות מול משהו), אזי מחשב לאחר פרוצדורת כיבוי, בהמתנה ללחיצת הכפתור, משמש כפיירוול (כולל QoS) ונתב. הוא בלתי פריץ, מכיוון שהוא לא מריץ אף שירות, ומכיוון שאין אפשרות להגיע לשום ממשק שיאפשר לשנות כללים קיימים (אין IpTables זמין, אין כלום זמין, רק קרנל). קונפיגורציה שלו צריכה להתבצע כפרוצדורה של להעלות אותו בשלמותו, לקנפג, ולהביא למצב "המתנה ללחיצת כפתור כיבוי". חמוד, זול במשאבים, והכי חשוב, בלתי פריץ לחלוטין. זה אולי הפיירוול היחיד שאני מכיר שפשוט בלתי פריץ. אולי אפשר לעבור אותו, אבל אי אפשר לפרוץ אותו ממש, בשום נסיבות (בתנאי, כמובן, שהוא לא חשוף לרשת במצב עבודה סטנדרטי, שאז הוא ככל מערכת אחרת, עם חורי האבטחה הידועים והלא ידועים הרלוונטיים). זהו. אלו היו 320 שניות על פיירוול-המחשב-הכבוי. רעיון ענק. יום אחד אני עוד אממש אותו, ואתחיל למכור לאנשים
Iptables, ובהחלט למערכת שמשמשת כפיירוול, שרת DHCP, ועוד כמה דברים קטנים (מיני שרת WEB, ומסביבים, אתה יודע... DNS... הכל) הם ממליצים על 486DX4 ומעלה. תוריד את ה httpd, תוריד את ה DNS, והופ, קיבלת מערכת בקונפיגורציה קלה (אתה מיצר את הקונפיגורציה על מערכת עובדת, ומכניס את הדיסקט המוכן למחשב היעד), שעובדת, ועובדת יפה. אגב, אין דרך לפרוץ כזה פיירוול לאורך זמן. הפעלה מחדש של המחשב, והכל חזר לקדמותו. עוד רעיון יפה שנתקלתי בו, בהקשר לפיירוול ולינוקס, שאגב, גם אז יאפשר QoS, הוא מה שמכונה "פיירוול-המחשב-הכבוי". בלתי ניתן לפריצה לחלוטין, בשום נסיבה שהיא. הסבר קצר, ואז אני מפסיק לדבר פה על לינוקס לכמה דקות