PTSD תאונת דרכים

Miss Aline

New member
PTSD תאונת דרכים

היי אני יחסית חדשה פה..
עברתי לפני כמה זמן תאונת דרכים, שמבחינתי חילקה את החיים שלי ל 2. יש את האני שלפני התאונה ואת האני שאחרי התאונה. וזה הבדלים של שמיים וארץ.
אני מטופלת אצל פסיכולוגית ופסיכיאטרית, לוקחת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה כנ"ל גם תרופות שינה, ועם כל זה אני מרגישה שאני לא יכולה לדבר על הנושא בלי להיכנס ללחץ ולהיות עם עיניים אדומות ודומעות.
הסיוטים לא נגמרים, נסיעה באוטובוס הפכה לדבר מפחיד. אני מוצאת את עצמי עולה לאוטובוס ואחרי שניה פשוט יוצאת ממנו וככה כמה וכמה פעמים עד שאני מצליחה איכשהו להיכנס אליו נורמלי, וכשאני אומרת נורמלי אני מתכוונת בלי להסתכל על הצד שישבתי בו שקרתה התאונה, בלי לשבת על שום כיסא אלא רק לעמוד ולהחזיק כמה שיותר את העמוד באוטובוס, לראות כל רכב שעובר מכל צד אפשרי כאופציה שיתנגש בי שוב ושוב ושוב.
הפסיכיאטרית והפסיכולוגית כבר שתיהן מכינות טישו כשאני מגיעה, כי אני פשוט כל הפגישה בוכה. ואני פאקינג בת 22. על מה אני בוכה, הלוואי ויכולתי פשוט לשלוט בזה. ויותר עצוב זה, שאנשים חושבים שבגלל שאני כל כך צעירה - אז אני לא באמת סובלת. נכון, יש מקרים הרבה יותר גרועים ממני, אבל גם אני סובלת. אני צריכה להתמודד עם כל הפחדים והסיוטים, ובנוסף עם מחלה כרונית שנגרמה לי כתוצאה מהתאונה. זה פשוט לא פייר.
רק רציתי לפרוק..
 

ladybug4NLP

Active member
באמת קשה וכואב לקרוא את הפוסט שלך וחבל על הסבל המיותר

היום יש המון שיטות קצרות מועד שעובדות נהדר כדי לשחרר טראוות, פחדים וחרדות
כמו EFT, NLP IEMT דמיון מודרך וכד'

חפשי ביוטיוב הדגמות ובגוגל, קראי על השיטות השונות שכולן נותנות מענה
מוצלח בזמן קצר לבעיה שהעלית. ולא רק זאת אלא גם נותנים לך שלל כלים
להתמודדות בבעיות שונות שצצות

כשתתחברי לאחד או יותר מהשיטות חפשי מטפל/ טובים.

ב-PTSD ככל שמקדימים לטפל, כך הטיפול מוצלח יותר, כמובן שבידיים הנכונות.
באיזה אזור בארץ א מתגוררת והאם נפגעת גם פיזית מהתאונה?

הרבה בריאות גם לגוף גם לנפש
 

Miss Aline

New member
באזור המרכז..

וכן נפגעתי גם פיזית בתאונה.. נגרמה לי אפילפסיה ואני סובלת מניתוקים חוזרים כל פעם והיה התקף ממשי פעם אחת.
זה קשה גם להתעסק בתביעה וגם לטפל בנושא. כעיקרון אני מטופלת ע"י סוג של דמיון מודרך עם פעילות עיניים.. אבל הפסיכולוגית עצמה אמרה שכל עוד המשפט מתמשך אז יהיה לי הרבה יותר קשה להתגבר על זה כי אני כל פעם מתעסקת בזה.
אני פשוט כל כך מקווה שזה הכל יסתיים, בלי ערעור שני ובלי כל מני שטויות ואני אוכל סוף סוף לטפל בעצמי כמו שצריך.
אגב, את בעצמך חווית פוסט טראומה או כל דבר דומה? ואם כן אשמח לקבל טיפה דרכים אולי להרגעה עצמית וכו', כי כל דבר שאני מנסה פשוט לא עובד..​
 
חלק מתהליך אבל נורמלי על אבדן

לאלין שלום רב,
את מתארת תאונה שבה נפגעת קשה, ואת בתהליך של התמודדות עם מה שקרה.
בשלב זה נראה שאת בשלב של התאבלות על הבריאות שהיתה לך ושנפגעה קשות בתאונה.
בתהליך של אבל יש בדרך כלל 4 שלבים, ואם תרצי אוכל לתאר אותם.

את בוכה הרבה בשיחות עם הפסיכולוגית (ואני מניח שגם בזמנים אחרים).
זה כניראה חלק מתהליך האבל הנורמלי, שעובר אדם שאיבד הרבה באופן פתאומי.
לפרוק את מה שאת עוברת - זו פעילות שבהחלט עוזרת לעבד את האבדן, ואת מוזמנת לשתף אותנו במה שעובר עליך.

אני משער שאת צריכה במקביל גם להתמודד עם הבעיות הפיזיות שנוצרו, וזה לא קל.

אני מתרשם שיש לך קשר טוב עם הצוות שמטפל בך (הפסיכולוגית והפסיכיאטרית) ואינני בעד לחפש טיפולים אחרים.

את מוזמנת להמשיך ולשתף אותנו, ובמקביל להמשיך בעבודה עם הצוות המטפל בך, ומאמין שתוכלי להתקדם ובהדרגה להרגיש טוב יותר.
 

Miss Aline

New member
תודה רבה לך

אני לא יודעת עד כמה זה התאבלות או עד כמה זה טראומה כי אני באמת לא מבינה בכל הדברים האלה.. אבל במשך שלושה חודשים להגיע כל שבוע לפסיכולוגית/פסיכיאטרית ולפרוץ בבכי זה לא משהו שהוא נעים.
ולהתרחק מהמון אנשים כי פשוט אין לי כח לשום דבר, אין לי כח לדבר עם אף אחד.
לעבור בשנה האחרונה למעלה מ 6 מקומות עבודה זה לא קל. בקושי להגיע ל 50 שעות עבודה בחודש (וזה עוד במקרה הטוב), לא נעים. ושלא נדבר על זה שהייתה תקופה שבכלל לא עבדתי כי פשוט לא יכלתי להקים את עצמי מהמיטה.
זה מפחיד ולא נעים לחיות ככה.. להגיד שאני לא חושבת על זה שאולי החיים שלי לא כזה שווים משהו כבר.. אני לא יכולה, כי המחשבה עוברת לי בראש והרבה. אבל אני גם נורא מפחדת שלא יעשה לי "צדק" בבית המשפט. זה מלחיץ אותי נורא כרגע.
 

ladybug4NLP

Active member
את רק בת 22-אין לך מישהו שיעזור לך לטפל בכל הדברים שאת זקוקה

להם? הורים, אחים? משפחה אולי אפילו חברים?

לפי מה שתיארת, האם את מטופלת בשיטת ה-EMDR או שיש שם אחר לשיטה.

אני חושבת שזה לא ממש אחראי לומר שכל זמן שאת מטפלת בעיניינים שסביב לתאונה את תרגישי רע. זה לא אמור להיות ככה.הרעיון הוא להביא אותך למצב שבו את יודעת שעברת טראומה אבל היא נגמרה. ה-PTSD נגרם כשהלופ חוזר על עצמו ובכל פעם חוזרים שוב ושוב התמונות, הקולות, הריחות ותחושות הגוף (חלקן או כולן) והרעיון הוא זה לתת לגוף ולנפש להבין שהטראומה נגרמה, התאומה היתה ונגרמה ולא בכל פעם שתעלי לאוטובוס-תחווי הכל מחדש או שתפחדי אפילו לעשות.

הנה לינקשל ברד ייטס שהוא מומחה ב-EFT
https://www.youtube.com/results?search_query=brad+yates+anxiety

יש לו הגמות (לצערי באנגלית) להמון נושאים של פחדים, חרדות ועוד.

תוכלי לבחור מתוכם מה שנראה לך מתאים ולמרות שזה נראה די הזוי, פשוט לחשוב על הבעיה המקבילה שלך ולטופף יחד אתו ולחזור על מה שהוא אומר
(מקווה שאת יכולה לעשות זאת ולעקב באנגלית-יש גם בעברית אבל אני פחות מכירה ברשת)

EFT היא שיטה נהדרת להפחתה ושחרור בין היתר מפחדים חרדות ובכלל ככלי להתמודדות לבעיות שונות לאורך כל החיים (ובעיות יש גם לנו המטפלים


שאלי את המטפלת שלך יודעת גם EFT אבל רק אם היא מקצועית - כי למרות שהשיטה נראית קלה - היא דורשת מטפלת מעטמנת ובעלת נסיון.

כן, גם אני חוויתי PTSD ואפילו כמה פעמים, באחד מיהם הפסקתי לנהוג למשך 30 שנה וחזרתי לאחר שטיפלתי בעצמי בעזרת EFT (וגם קצת שעורי נהיגה)
אבל היתרון שלי היה שכבר הייתי מטפלת מנסוה במספר שיטות.

במקרה אחר טופלתי בשיטה אחרת (IEMT שכתוצאה מההצלחה שלה הלכתי ללמוד לטפל בה). היא קצת דומה ל-EMDR אבל שונה וקצרה יותר.

אז קדימה, נסי כל מה שאפשר, את בת 22 ומגיע לך לחיות חיים נפלאים....
 

Miss Aline

New member
תודה רבה לך

אני בהחלט אנסה את מה שאמרת לי
אבל יש לי עדיין כל כך הרבה חששות כלליות.. גם בקשר לתביעה, וגם בקשר לעוד הרבה דברים וזה פשוט יותר מדי לחץ בקצת זמן.
אבל תודה אני אנסה :)
 

Miss Aline

New member
נמצאים

אבל הדעה שלהן היא די אחידה " אל תתבכייני את צעירה יש מקרים יותר גרועים". מנסים לתמוך, אבל בצורה מגעילה ולא בצורה שתגרום לי לרצות לדבר איתם על הנושא..
 
בעד הטיפול המסודר והעקבי

את משתפת כאן, ומטרת הפורום הוא בעיקר תמיכה.
אם עוזר לך לשתף, ולספר על קשיים ותיסכולים - בשביל זה אנחנו כאן.

את בטיפול מסודר ועקבי (פסיכולוגי ופסיכיאטרי) ורצוי להמשיך בו.
אני לא בעד להתחיל לחפש שיטות אחרות.
הטיפול שאת מתארת נשמע כמו EMDR, שזו שיטה שהוכחה כיעילה לטיפול במצבים פוסט-טראומטיים.
 
את בוכה זה משחרר אני לא בוכה ולא מדבר על כלום.

זה הכי גרוע שאתה נאכל מבפנים, נאחל לך שהיו לך חיים יפים כמו שאמרו למטה, טוב שאת בוכה וטוב שאת מדברת זו היא הדרך.
 

ladybug4NLP

Active member
גם אם ההורים לא עוזרים מבחינה נפשת-הם יכולים להקל על המצוקה

שלך בטיפול בעיניני ביטוח , לוגיסטיקה טכד'.

כשהלחץ הזה יירד ממך, תוכלי יותר להתפנות לכל מה שקשר לטיפול הנפשי
מאחלת לך הרבה בריאות (גופנית ונפשית)
 
למעלה