Planet Israel, פרק מספר 16
פרק מספר 16 103.169.06:45 (זמן ארץ 18/6/2151) מתוך החשיכה שאפפה אותו חש ירון במגע חמים ורטוב על לחיו. הוא הקיץ בבהלה והדף בידו את הגוש הפרוותי שנצמד ללחיו. הוא הזדקף בבת אחר ושמע צהלת צחוק מוכרת. כשפתח סוף סוף את עיניו ראה את רמי עומד מאחורי כלב שחור גדול אבל חמוד המתנשף מעליו ומביט בו בעיניים לחות. "מיסטר הייד?" אמר ירון בעיניים טרוטות והדף את התקפת האהבה של הכלב, מנסה לשמור על קור רוחו על הבוקר. "זהו אכן שמי, ירון" ענה לו לפתע הכלב בעברית צחה וירון התפוצץ מצחוק. ירון ידע כי לבו נקשר לעולמים לכלב הרובוט. הוא רק תהה איך יהושע, אחד מהמנהיגים הקודמים יכול היה לאפסן את שני הכלבים הללו, גאוות ההיי טק הישראלי, בבוידאם. אחרי הכל, הם יכלו להוסיף כל כך הרבה עליזות ורוח חיים לקהילה הישראלית הקטנה, מה גם שהם ידעו לדבר בעברית כלבית. הרי הכלבים הללו יהיה נכס לילדים הקטנים של השבט הישראלי. עכשיו מאוחר מידי עבור הילדים, אמר בליבו ירון, אני ´מאמץ´ באופן רשמי את מיסטר הייד. הוא הושיט יד לכלב וליטף את ראשו וזכה מיידית לגרגור של הנאה מהכלב. כשהגיע ירון לאחר מכן לאולם הפיקוד, היה כבר הכלב משתרך אחריו כמי "שאימץ" אותו כאדוניו, ובדיחות רבות עפו באותו בוקר באולם הפיקוד על חשבונו של ירון. לין, קצינת המחשב של החללית ישבה נעוצה במקומה הצר, בינות מספר מסכי מחשב גדולים וראתה אותו משועשעת אולם כשנעץ בה את עיניו היא השפילה את עיניה במבוכת מה ולא דיברה או עשתה סימן כלשהו שיעיד על פגישתם הלילית וכך גם ירון. רק מאוחר יותר, בהמשך אותו בוקר הוא ניגש אליה לפתע בעת שהאחרים היו עסוקים והודה לה, מסתכל בעיניה. "אני מתנצל על קבלת הפנים שלי" אמר ורק הסומק הקל על לחייה של לין הראה את רגשותיה וירון החליט בו במקום שהיא מאוד מוצאת חן בעיניו. במהלך שעות הבוקר והצהריים ניסה חזי מספר פעמים להשיג את עלי בטלפון האדום, כהרגלו בימים האחרונים, אך לקראת השעה 14:00 התייאש חזי ונעלם מחדר הפיקוד, מודה בתבוסתו. ירון לעומתו העביר את הזמן בקריאת ספר ההיסטוריה מעל צג המחשב ובביקור בארכיוני החללית. יומן מסע 76.18.20:15 ׁ(זמן ארץ 18/1/2124) היום בשעה 20:08 התקבלו אותות מצוקה של חללית גששית במכשירי הקשר שלנו. האיתות זיהה את הגששית השייכת לספינה 78. בירור מהיר העלה שמדובר בחללית סינית. זוהי ספינה מספר ארבע מתוך השבעה ששלחו הסינים. כל קריאותינו בשפות האנגלית, הצרפתית, הרוסית, העברית, הערבית והגרמנית לא נענו. הפעלנו את תוכנת התרגום הסימולטני וניסינו לקרוא לניצולים בשפה הסינית המנצ´ורית ואחר כך בעוד ניבים של השפה הסינית אולם לא קיבלנו תשובה. הנחתנו היתה שהניצולים אינם דוברים את אחת מהשפות הללו או שאינם מאומנים דיים בהפעלת החללית הגששית, זאת כמובן אם הם עדיין בחיים. הודענו למפקד הפלשתינאי על שינוי הכיוון והשגנו את אישורו למהלך. שינינו את כיוון הספינה ב21:58. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו http://Thats_allfolks.tripod.com
פרק מספר 16 103.169.06:45 (זמן ארץ 18/6/2151) מתוך החשיכה שאפפה אותו חש ירון במגע חמים ורטוב על לחיו. הוא הקיץ בבהלה והדף בידו את הגוש הפרוותי שנצמד ללחיו. הוא הזדקף בבת אחר ושמע צהלת צחוק מוכרת. כשפתח סוף סוף את עיניו ראה את רמי עומד מאחורי כלב שחור גדול אבל חמוד המתנשף מעליו ומביט בו בעיניים לחות. "מיסטר הייד?" אמר ירון בעיניים טרוטות והדף את התקפת האהבה של הכלב, מנסה לשמור על קור רוחו על הבוקר. "זהו אכן שמי, ירון" ענה לו לפתע הכלב בעברית צחה וירון התפוצץ מצחוק. ירון ידע כי לבו נקשר לעולמים לכלב הרובוט. הוא רק תהה איך יהושע, אחד מהמנהיגים הקודמים יכול היה לאפסן את שני הכלבים הללו, גאוות ההיי טק הישראלי, בבוידאם. אחרי הכל, הם יכלו להוסיף כל כך הרבה עליזות ורוח חיים לקהילה הישראלית הקטנה, מה גם שהם ידעו לדבר בעברית כלבית. הרי הכלבים הללו יהיה נכס לילדים הקטנים של השבט הישראלי. עכשיו מאוחר מידי עבור הילדים, אמר בליבו ירון, אני ´מאמץ´ באופן רשמי את מיסטר הייד. הוא הושיט יד לכלב וליטף את ראשו וזכה מיידית לגרגור של הנאה מהכלב. כשהגיע ירון לאחר מכן לאולם הפיקוד, היה כבר הכלב משתרך אחריו כמי "שאימץ" אותו כאדוניו, ובדיחות רבות עפו באותו בוקר באולם הפיקוד על חשבונו של ירון. לין, קצינת המחשב של החללית ישבה נעוצה במקומה הצר, בינות מספר מסכי מחשב גדולים וראתה אותו משועשעת אולם כשנעץ בה את עיניו היא השפילה את עיניה במבוכת מה ולא דיברה או עשתה סימן כלשהו שיעיד על פגישתם הלילית וכך גם ירון. רק מאוחר יותר, בהמשך אותו בוקר הוא ניגש אליה לפתע בעת שהאחרים היו עסוקים והודה לה, מסתכל בעיניה. "אני מתנצל על קבלת הפנים שלי" אמר ורק הסומק הקל על לחייה של לין הראה את רגשותיה וירון החליט בו במקום שהיא מאוד מוצאת חן בעיניו. במהלך שעות הבוקר והצהריים ניסה חזי מספר פעמים להשיג את עלי בטלפון האדום, כהרגלו בימים האחרונים, אך לקראת השעה 14:00 התייאש חזי ונעלם מחדר הפיקוד, מודה בתבוסתו. ירון לעומתו העביר את הזמן בקריאת ספר ההיסטוריה מעל צג המחשב ובביקור בארכיוני החללית. יומן מסע 76.18.20:15 ׁ(זמן ארץ 18/1/2124) היום בשעה 20:08 התקבלו אותות מצוקה של חללית גששית במכשירי הקשר שלנו. האיתות זיהה את הגששית השייכת לספינה 78. בירור מהיר העלה שמדובר בחללית סינית. זוהי ספינה מספר ארבע מתוך השבעה ששלחו הסינים. כל קריאותינו בשפות האנגלית, הצרפתית, הרוסית, העברית, הערבית והגרמנית לא נענו. הפעלנו את תוכנת התרגום הסימולטני וניסינו לקרוא לניצולים בשפה הסינית המנצ´ורית ואחר כך בעוד ניבים של השפה הסינית אולם לא קיבלנו תשובה. הנחתנו היתה שהניצולים אינם דוברים את אחת מהשפות הללו או שאינם מאומנים דיים בהפעלת החללית הגששית, זאת כמובן אם הם עדיין בחיים. הודענו למפקד הפלשתינאי על שינוי הכיוון והשגנו את אישורו למהלך. שינינו את כיוון הספינה ב21:58. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו http://Thats_allfolks.tripod.com