Planet Israel, פרק מספר 12
פרק מספר 12 פיקוח חריף ביותר הוטל על הבאת חומרים וחפצים לחלליות הענק שנבנו בחלל במרחק של כמאה ושלושים ק"מ מעל כדור הארץ והוגדרו "כחלליות משותפות". כל פריט של הפלשתינאים או של הישראלים שחפצו שיועבר לחללית, עבר ביקורת מדוקדקת כדי למנוע הברחת חומרים מסוכנים או כלי נשק לא מסומנים. על הישראלים והפלשתינאים היה להגיש בקשות מסודרות שעברו ביקורת של שלוש ועדות, ועדה אחת שבדקה את הטובין ואת הצדקתו ושימושיו קודם לקבלתו. ועדה שניה שבדקה שאכן אלה הם אותם הטובין כפי שתוכננו במקור ולא בוצעו בהם שינויים בלתי רצויים וועדה שלישית, ששהתה בחלל ובדקה את הסחורות שנחתמו באריזות מיוחדות והרמטיות קודם הכנסתן לבטן החללית. נושא הנשק הפך להיות בעיה סבוכה לוועדת האו"ם שהיתה אחראית לנושא. הבעיה הקשה באמת היתה כיצד מחמשים "ספינות משותפות" למספר עמים, שם הובע החשש שביום מהימים הנשקים הללו יופנו זה לעבר זה. חלליות רגילות הצטיידו בנשק ככל שרצו, שם גם לא היתה כל בעיה שהיא בהתחמשות, כל עוד לא דובר בנשק לתוקפנות כנגד חלליות אחרות. אי לכך, נשאו חלליות רגילות במחסניהן נשקים מגוונים הכוללים נשקי לייזר ובנוסף גם נשקים חמים בסגנון הישן כגון מטולי רימונים ורקטות, ציוד לראיית לילה, מרגמות ואף טילי כתף. וועדת האו"ם שטיפלה בנושא הנשקים ´בספינות המשותפות´ צמצמה את סוגי הנשק המותרים לחלליות אילו לשלושה סוגי נשק בלבד. הוועדה התייחסה לארבעה סוגי נשק כדלקמן: נשק נ"ח (נגד חלליות), רובי לייזר, נשקים על בסיס חנ"מ (חומר נפץ מרסק), ונשק קר. פרק מיוחד נוסף הוקדש לנושא החנ"מ עצמו. שני תותחי לייזר הותקנו בדופן כל ספינה והיו בשליטת חדר הפיקוד. נשק זה הופנה החוצה כנגד אוייבים פוטנציאליים מהחלל והיה סטנדרטי בכל אחת מהחלליות האנושיות. סופקו רובי לייזר בכמות מדודה ורשומה לשימוש הגנת פנים החללית. בפנים החללית הותר שימוש בנשק רק על בסיס לייזר כדי שלא לפגוע במבנה המתכת המורכב של הספינה. בחלליות רגילות ניתן אישור להכנסת רובים על בסיס חנ"מ ואקדחים אולם בתנאי שיהיו נצורים במחסנים בכספות מיוחדות ויהיה צורך בהקשה על סידרת סיסמאות והכרזת מצב חירום מצד מנהיגי הספינה כדי שניתן יהיה לפותחם. מספר אקדחים הוגדרו לצורך העניין "כנשק לאספנים" או יותר נכון, "נשק נוסטלגי" בלבד ולא נשק שאמורים היו להילחם בו בחלל. בכל מקרה דובר על יחידות בודדות ביותר ולפיכך אישרו הוועדות את הכנסתן. "בחלליות המשותפות" לעומת זאת נאסר להכניס כל נשק חם על בסיס חנ"מ מכל צורה ומין שהוא. סוג הנשק האחרון שהגדירה הוועדה היה כל דבר שניתן היה לאחוז בו ביד ולהשתמש בו. בכלל זה גרזנים, אתים, מעדרים, משורים ידניים וחשמליים ועוד חפצים. כל אלה היו יכולים לשמש כנשק קר לעת צרה וככאלה הם גם קוטלגו. כל אחד מהכלים עבר הטבעה עם מספר סידורי ונרשם בספרי המלאי של הספינה, מתוך כוונה לאפשר מידה מסויימת של שליטה. "ספינות משותפות" כגון הספינה הישראלית פלשתינאית נשאה בתוכה מספר מדוד של כלי עבודה שהיו בפוטנציה נשק לעת מצוא. כלים אלה חולקו בצורה שווה בין הצדדים השונים. בעיה נוספת התעוררה לגבי הימצאות של חומרי נפץ על הספינות, חומרים שהיו בחזקת נשק לכל דבר ואף היוו סכנה בטיחותית גדולה. וועדת האו"ם לנושא הנשק והתחמושת בחלליות קבעה כי אי אפשר לוותר על נשיאת חומרי נפץ בכמות מדודה בספינות החלל וזאת ממספר סיבות. סיבה אחת נבעה מכך שלעתים במצבי חירום היה צורך בשימוש בחומרי נפץ על הסיפון. סיבה שניה נבעה מכך שהמסע האנושי נועד בסופו של תהליך גם לאתר כוכבי לכת להתיישבות אנושית, כולל ביצוע התיישבות שכזאת ולא רק נסיעה אינסופית בחלליות. לדעת מומחי הוועדה הסיכוי שהתנחלות אנושית בסביבות זרות תצרוך חומרי נפץ ואפילו בהיקף נרחב, היתה מעבר לסבירה. בהחלט ייתכן, נכתב בדו"ח הוועדה כי "הסביבות הזרות בהן יבחרו צאצאי האנושות להתנחל כבר יהיו תפוסות במרחב אקולוגי מושלם והרמוני של משאבים, טבע, חמצן, ואורגניזמים חיים. אי לכך עלולה ההתיישבות האנושית לזעזע את המרקם האקולוגי העדין באותו כוכב. תסריט של התנגדות אלימה או חילוץ אלים שיצריך שימוש בחומרי נפץ בהחלט יכול לבוא בחשבון במקרה זה." סיבה נוספת שהועלתה על ידי הועדה היתה האפשרות הקלושה אומנם שיעלה בידי חייזרים מתרבויות אחרות להשתלט על החלליות האנושיות בטכנולוגיות ידועות או שאינן ידועות. במקרה כזה, נכתב בדו"ח הועדה כי "יש להפקיד בידי החלוצים האנושיים את כל הכלים שהתרבות האנושית יכולה להעמיד לרשותם ובהם כלי נשק "לייזריים" אבל גם כלי נשק מהסגנון הישן יותר, והכוונה לשימוש בתחמושת ובחומרי נפץ לסוגיו השונים". בכל אופן הדגישה הוועדה כי ´החלליות המשותפות´ יהיו נקיות מנשק חנ"מ גם אם במחיר סיכון מסויים בעתיד. הסיכוי שיופעל נשק חם על הספינה בין הצדדים החיים בה, גדול מאות מונים מהסיכוי שחייזרים יפלשו לחללית ונשק הלייזר לבדו לא יעמוד למתגוננים. עם זאת הוועדה, בחוכמה רבה יש לומר, הרשתה הכנסת חנ"מ (חומר נפץ מרסק) לחללית במינון נמוך בלבד ולתוך כספות מיוחדות ואילו עיקר חומר הנפץ הועבר למחסנים בשקים אטומים של חומרי גלם שרק ערבובם ע"י אנשים מיומנים היה הופכם לחומר נפץ קטלני. בכך הקטינה הוועדה את הסיכון הרב שבאחזקת חומרי נפץ חיים על גבי הספינה. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו: http://Thats_allfolks.tripod.com נ
פרק מספר 12 פיקוח חריף ביותר הוטל על הבאת חומרים וחפצים לחלליות הענק שנבנו בחלל במרחק של כמאה ושלושים ק"מ מעל כדור הארץ והוגדרו "כחלליות משותפות". כל פריט של הפלשתינאים או של הישראלים שחפצו שיועבר לחללית, עבר ביקורת מדוקדקת כדי למנוע הברחת חומרים מסוכנים או כלי נשק לא מסומנים. על הישראלים והפלשתינאים היה להגיש בקשות מסודרות שעברו ביקורת של שלוש ועדות, ועדה אחת שבדקה את הטובין ואת הצדקתו ושימושיו קודם לקבלתו. ועדה שניה שבדקה שאכן אלה הם אותם הטובין כפי שתוכננו במקור ולא בוצעו בהם שינויים בלתי רצויים וועדה שלישית, ששהתה בחלל ובדקה את הסחורות שנחתמו באריזות מיוחדות והרמטיות קודם הכנסתן לבטן החללית. נושא הנשק הפך להיות בעיה סבוכה לוועדת האו"ם שהיתה אחראית לנושא. הבעיה הקשה באמת היתה כיצד מחמשים "ספינות משותפות" למספר עמים, שם הובע החשש שביום מהימים הנשקים הללו יופנו זה לעבר זה. חלליות רגילות הצטיידו בנשק ככל שרצו, שם גם לא היתה כל בעיה שהיא בהתחמשות, כל עוד לא דובר בנשק לתוקפנות כנגד חלליות אחרות. אי לכך, נשאו חלליות רגילות במחסניהן נשקים מגוונים הכוללים נשקי לייזר ובנוסף גם נשקים חמים בסגנון הישן כגון מטולי רימונים ורקטות, ציוד לראיית לילה, מרגמות ואף טילי כתף. וועדת האו"ם שטיפלה בנושא הנשקים ´בספינות המשותפות´ צמצמה את סוגי הנשק המותרים לחלליות אילו לשלושה סוגי נשק בלבד. הוועדה התייחסה לארבעה סוגי נשק כדלקמן: נשק נ"ח (נגד חלליות), רובי לייזר, נשקים על בסיס חנ"מ (חומר נפץ מרסק), ונשק קר. פרק מיוחד נוסף הוקדש לנושא החנ"מ עצמו. שני תותחי לייזר הותקנו בדופן כל ספינה והיו בשליטת חדר הפיקוד. נשק זה הופנה החוצה כנגד אוייבים פוטנציאליים מהחלל והיה סטנדרטי בכל אחת מהחלליות האנושיות. סופקו רובי לייזר בכמות מדודה ורשומה לשימוש הגנת פנים החללית. בפנים החללית הותר שימוש בנשק רק על בסיס לייזר כדי שלא לפגוע במבנה המתכת המורכב של הספינה. בחלליות רגילות ניתן אישור להכנסת רובים על בסיס חנ"מ ואקדחים אולם בתנאי שיהיו נצורים במחסנים בכספות מיוחדות ויהיה צורך בהקשה על סידרת סיסמאות והכרזת מצב חירום מצד מנהיגי הספינה כדי שניתן יהיה לפותחם. מספר אקדחים הוגדרו לצורך העניין "כנשק לאספנים" או יותר נכון, "נשק נוסטלגי" בלבד ולא נשק שאמורים היו להילחם בו בחלל. בכל מקרה דובר על יחידות בודדות ביותר ולפיכך אישרו הוועדות את הכנסתן. "בחלליות המשותפות" לעומת זאת נאסר להכניס כל נשק חם על בסיס חנ"מ מכל צורה ומין שהוא. סוג הנשק האחרון שהגדירה הוועדה היה כל דבר שניתן היה לאחוז בו ביד ולהשתמש בו. בכלל זה גרזנים, אתים, מעדרים, משורים ידניים וחשמליים ועוד חפצים. כל אלה היו יכולים לשמש כנשק קר לעת צרה וככאלה הם גם קוטלגו. כל אחד מהכלים עבר הטבעה עם מספר סידורי ונרשם בספרי המלאי של הספינה, מתוך כוונה לאפשר מידה מסויימת של שליטה. "ספינות משותפות" כגון הספינה הישראלית פלשתינאית נשאה בתוכה מספר מדוד של כלי עבודה שהיו בפוטנציה נשק לעת מצוא. כלים אלה חולקו בצורה שווה בין הצדדים השונים. בעיה נוספת התעוררה לגבי הימצאות של חומרי נפץ על הספינות, חומרים שהיו בחזקת נשק לכל דבר ואף היוו סכנה בטיחותית גדולה. וועדת האו"ם לנושא הנשק והתחמושת בחלליות קבעה כי אי אפשר לוותר על נשיאת חומרי נפץ בכמות מדודה בספינות החלל וזאת ממספר סיבות. סיבה אחת נבעה מכך שלעתים במצבי חירום היה צורך בשימוש בחומרי נפץ על הסיפון. סיבה שניה נבעה מכך שהמסע האנושי נועד בסופו של תהליך גם לאתר כוכבי לכת להתיישבות אנושית, כולל ביצוע התיישבות שכזאת ולא רק נסיעה אינסופית בחלליות. לדעת מומחי הוועדה הסיכוי שהתנחלות אנושית בסביבות זרות תצרוך חומרי נפץ ואפילו בהיקף נרחב, היתה מעבר לסבירה. בהחלט ייתכן, נכתב בדו"ח הוועדה כי "הסביבות הזרות בהן יבחרו צאצאי האנושות להתנחל כבר יהיו תפוסות במרחב אקולוגי מושלם והרמוני של משאבים, טבע, חמצן, ואורגניזמים חיים. אי לכך עלולה ההתיישבות האנושית לזעזע את המרקם האקולוגי העדין באותו כוכב. תסריט של התנגדות אלימה או חילוץ אלים שיצריך שימוש בחומרי נפץ בהחלט יכול לבוא בחשבון במקרה זה." סיבה נוספת שהועלתה על ידי הועדה היתה האפשרות הקלושה אומנם שיעלה בידי חייזרים מתרבויות אחרות להשתלט על החלליות האנושיות בטכנולוגיות ידועות או שאינן ידועות. במקרה כזה, נכתב בדו"ח הועדה כי "יש להפקיד בידי החלוצים האנושיים את כל הכלים שהתרבות האנושית יכולה להעמיד לרשותם ובהם כלי נשק "לייזריים" אבל גם כלי נשק מהסגנון הישן יותר, והכוונה לשימוש בתחמושת ובחומרי נפץ לסוגיו השונים". בכל אופן הדגישה הוועדה כי ´החלליות המשותפות´ יהיו נקיות מנשק חנ"מ גם אם במחיר סיכון מסויים בעתיד. הסיכוי שיופעל נשק חם על הספינה בין הצדדים החיים בה, גדול מאות מונים מהסיכוי שחייזרים יפלשו לחללית ונשק הלייזר לבדו לא יעמוד למתגוננים. עם זאת הוועדה, בחוכמה רבה יש לומר, הרשתה הכנסת חנ"מ (חומר נפץ מרסק) לחללית במינון נמוך בלבד ולתוך כספות מיוחדות ואילו עיקר חומר הנפץ הועבר למחסנים בשקים אטומים של חומרי גלם שרק ערבובם ע"י אנשים מיומנים היה הופכם לחומר נפץ קטלני. בכך הקטינה הוועדה את הסיכון הרב שבאחזקת חומרי נפץ חיים על גבי הספינה. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו: http://Thats_allfolks.tripod.com נ