Pikachu on Acid

כמהאפשר

New member
תראי..

(כמה אני אוהבת את החתימה שלך.. )

מה זה "כמעט כולם"? אבל כמה אנשים את צריכה לזוגיות? כמה אנשים את צריכה למעגל החברים הזה, שעושה אותך אדם טוב יותר, ואת עושה אותם אנשים טובים יותר?
ובעצם מה זה משנה, ה"כמעט כולם"?
אם את נפגשת עם גבר והוא אומר לך "אוי, נו, מה את כבדה.. כמעט כולם שוכבים בלי להבדק.." או "את יודעת כמה מתות לשכב איתי?"-
זה היה מזיז לך משהו במוח לפני כך וכך שנים.
ואולי גם היום את מודעת לעובדה הזאת.
אבל היום זה גם מחזק בי את הערכים שלי. לא ממקום של "תקיעות". ממקום של לבדוק עם עצמי, את עצמי. את האמת שלי. לשאול את עצמי מי אני ומה אני. לחייך ולהמשיך הלאה.

כמו שכתבתי- באנשים של היי, ביי, חיוך, שיחה- אי לי בעיה. שיעשנו, רק לא בקרבתי.
חברים קרובים- לא. אני לא אנתק קשר(כל עוד זה לא גבר לזוגיות, כן? וגם שם בוודאי שנדבר, נבין, לא הכל כל כך קיצוני:)), אבל אני לא אסמוך על אדם שמעשן, נניח, לנהוג כאשר אני ברכב או מישהו מהמשפחה שלי. אני לא אתן לו לשמור על הילדים שלי. ועוד..

את צודקת, אנחנו לא יודעים מה אדם עושה בדלתיים סגורות, אבל לכן אני גם בוחרת את החברה הקרובה שלי (מאוד קרובה) בפינצטה.
כי חשוב לי שאלו יהיו אנשים שאני אהיה אדם טוב יותר בקרבם ושזה יהיה הדדי. מבחינתם הערכים והמוסר שחשובים ל-י(ואצל כל אדם זה משתנה, אצל כל אחד הסקאלה והערכים הללו מאוד שונים, אני חס ושלום לא כותבת שמישהו אחר לא ערכי. פשוט לי זה לא מתאים ולא נכון).
 
מובן לחלוטין:)

(ותודה)
 

poseidon111

Active member
דעתי היא די נחרצת בעניין. סמים מכל סוג שהוא, שמטרתם היא

לשנות תודעה, הם נקודת המפלט לאנשים חלשים.
איני כולל כמובן את הסמים הרפואיים שמטרתם היא רפואית גרידא.
 

sashalola

Well-known member
ומה דעתך על חווית ההתנסות כשלעצמה?

לא יודעת לגבי הרואין מתאמפטמין ודומיהם,
אני יודעת למשל שלגבי LSD יש הטוענים שהוא מרחיב את התודעה (לטובה)
ולא הייתי קוראת לחלק מהשתמשים אנשים חלשים...
אלן גינסברג,קרואק, בורוז, ג'ימי, ג'ניס, ג'ים וLucy in the Sky with Diamonds
וגם באשר לשימוש בפטריות יש תרבות שלמה... והספרים של קרלוס קסטנדה, אומרים גם אליס בארץ הפלאות...

צמח הקנאביס שהיה בשימוש בכל רחבי העולם במשך מאות בשנים עד שהאמריקאים הכריזו עליו כסם מסוכן.
לכל אורך ההיסטוריה האנושית היה שימוש בסמים כאלה ואחרים,
נדמה שבהתחזקות חברות התרופות, רוב החומרים הטבעיים, החינמיים, יצאו מחוץ לחוק.
קשה להתייחס לכולם תחת כותרת אחת פשוטה.
בכל מקרה, בעיני, הסם הכי מסוכן שהוא גם חוקי וזמין לכל דורש, הוא האלכוהול.
 

poseidon111

Active member
בואי נתחיל מהסוף. לגבי האלכוהול אני מסכים. עם השאר

הרבה פחות.
1. כל השמות שהזכרת נזקקו לסם כדי ליצור. העובדה שלא היו מסוגלים או לא רצו ליצור
בלעדיו, היא בדיוק החולשה שאני מדבר עליה. חולשה אינה מתבטאת רק ב" התמכרות",
אלא בידיעה על ההשפעות ההרסניות שיש לסם, כמו גם לעובדה שאת ציינת בדבר תרבות הפטריות.
הרי המטרה של כל הסמים היא לברוח מהמצב התודעתי, אל מצב אחר. מצב בו השמיים תמיד כחולים,
והבחורה ממול היא היפה ביותר.
מה שאני מנסה לומר הוא שעצם הרצון מצביע על חולשה. על חוסר יכולת להתמודד עם המצב כפי שהוא.
הם צריכים חומר כדי לצאת ממנו לזמן קצר, וזאת על מנת לחזור לנקודת פתיחה גרועה יותר מכפי שהיתה.
2. לרמוז שמי שאחראי על אי החוקיות של סמים, הן חברת התרופות דומה בעיני להגיד שמי שאחראי על
הגבלת המהירות בכביש הן חברות הביטוח.
העובדה שהאינטרסים חופפים, אין בה להעיד שלולא חברות התרופות, הסמים היו ליגליים.
3. העובדה שציינת לגבי ההיסטוריה של ההיתר לשימוש, אן בה להעיד מאומה. כל כך הרבה דברים היו מותרים לכל אורך
ההיסטוריה והם בגדר אסורים בעידן המודרני.
האכיפה השתפרה, התעשייה הפלילית מסביב גברה, הסם הפך אוכלוסיות שלמות ללא פרודקטיביות שלא לדבר
על הכספים העצומים והלא חוקיים, שיש בהם לערער לערער חברות שלמות. ראי מדינות מסויימות בדרום אמריקה, ומקסיקו
בראשן.
4. היה נחמד לשאול את ג'ימי, ג'ניס, ג'ים מוריסון, בריאן ג'ונס, סיד בארט, קורט קוביין, איימי ווינהאוס, אם לנקוב
במספר שמות מצומצם, מה דעתם על סמים. אי אפשר לציין שזה עזר להם ליצור מבלי לציין שזה גרם
למותם.
 
ושוב אני מסכימה כאן עם כל מילה


במיוחד עם סעיף 4
הוצאת לי את המילים מהמקלדת.
 

sashalola

Well-known member
לגבי סעיף 4

הם הלכו עם הרואין
ואני דיברתי על אל אס די ופטריות הזייה.
קראתי ביוגרפיות של האמנים הנ"ל ואני מכירה גם את יצירותיהם,
חלק מהסמים שלקחו פתחו להם את תווך היצירה למקומות שאי אפשר להגיע אליהם מפוקחים
כך הם טענו,
אני לא יודעת כי לא ניסיתי, למרות שזה מאוד מסקרן,
אבל בחיים לא אתפתה להשתמש בחומרים שיכולים לעשות לי בלגן במוח.
לגבי הוצאת המריחואנה מחוץ לחוק כדאי לך לקרוא על ההיסטוריה של צמח הקנביס, יש המון מאמרים
אם כמוני חביבים עליך חשדות וקונספירציות גלובליות וענייני תאגידים, אז הסיפור של צמח הקנביס יהיה לך מאוד מעניין.
 

FrankBlack

New member
מה ההבדל בין שיכור למסטול?

כששיכור רואה את האור האדום של הרכבת מהבהב - הוא עובר.
המסטול מחכה שיתחלף לירוק.
 

wish2

New member
טוב אני חייבת להתוודות למרות שאולי זה ישמש כנגדי

חצי דקה אני שוברת את הראש מה אני הייתי עושה מול אור של רכבת.
וואו...
&nbsp
&nbsp
 

כמהאפשר

New member
זה אינדיווידואלי. מאוד.

יש אדם שיריח סם ולא רק שהוא לא ימתין לאור הזה- הוא יימשך אליו.
ולא רק כאשר הוא תחת ההשפעה אלא גם לאחר מכן. הרבה לאחר מכן.
זו רכבת שלא יורדים ממנה.
 

כמהאפשר

New member
לקח לי המון זמן להבין(בסוף שאלתי) שבימנו "מסטול" זה "שיכור".

כאשר אנשים אומרים שהם מסטולים, זה אומרים שהם שתו.
מסתבר שאני לא מעורה בסלנג:)
 
מסכימה


נראה לי שאני אדחה את עניין הסמים הרפואיים לכשאגיע לגיל 90 ואוכל לשבת לי בסטלה באיזו פינה ולעשן על הז*ן שלי כולם

בינתיים, אני צריכה לתפקד ולא יכולה להרשות לעצמי ראש בעננים
 

כמהאפשר

New member
או.קיי., נניח ואתה צודק.

דווקא עם זה אין לי בעיה. עבודה, טלוויזיה, טבע, נהיגה, קניות, ספרים, פאזלים, מוסיקה- כמעט כל דבר בא לשנות תודעה.
במודע, דרך אגב. את הרוב אנחנו עושים במודע כדי לשנות תודעה.
&nbsp
דווקא חולשה, בעיניי, היא דווקא מופלא.
יש בי אמפתיה עד כדי רחמים גדולים כלפי אנשים שבשבילם חולשה היא דבר רע שיש להמנע ממנו בכל מחיר.
בעיניי, אדם שלא מסוגל להרגיש חולשה ויתרה מכך- להראות חולשה הוא אדם מאוד, מאוד שביר. מאוד חלש.
זה לא חוזק, זה כוח מתוך חולשה. כמו לצעוק על מישהו ממקום של חולשה.
ואדם שמסוגל ליפול, להשבר, להיות חלש, לפחד, להתרסק- ולהראות את זה, לשתף בזה, לתת למישהו להכיל את זה ולהיות שם.. הוא אדם עם המון המון עוצמה, חוזק פנימי.
&nbsp
כאשר אומרים שמשהו הוא לחלשים או שדבר מה הוא חולשה- קשה לי להבין את זה.
אז מה? מה רע בזה?
גם אתה בורח, מכחיש, מדחיק, משקר לעצמך. אלו מנגנוני הגנה טבעיים, אנושיים. מנגנוני השרדות ובלעדיהם לא היית קיים. השאלה באיזו מידה משתמשים בהם, לאיזו תקופה וכיצד מתמודדים כאשר מבינים את זה. כאשר מוכנים להתמודד אחרת. ואז ממשיכים להתמודד עם הדבר הבא.
 

poseidon111

Active member
אז אם יש חוזק בחולשה, מין הסתם יש יופי בכיעור, ויש חוכמה

בטיפשות ויש איפוק באגרסיביות וכך הלאה.
מצטער, לא רק שאיני מאמין בזה, אני מוצא את זה כסוג של הטעיה פסאודו פסיכולוגית.
 
למעלה