pi of D = 3.1416 + root of ( C : D )

[aetzbarr]

pi of D = 3.1416 + root of ( C : D )

Pi of D = 3.1416 + root of ( C : D )

נוסחה זו היא הנוסחה הפיזיקלית של מעגלים.
D הוא קוטר של מעגל , המוצג במספר של מ"מ.
C הוא מספר קבוע, שערכו המשוער 0.0000003

הנוסחה הפיזיקלית מפיקה "מספר פאי ייחודי" לכל D,
והיא מתאימה לתחום שינוי D, מ 0.001 מ"מ לאינסוף מ"מ.

תוצאות לדוגמה.....
Pi of D ( 0.001mm) = 3.1416 + root of ( C : D ) = 3.1589205
Pi of D ( 444mm) = 3.1416 + root of ( C : D ) = 3.141626
Pi of infinite mm = 3.1416

החישוב הפיזיקלי במעגלים הוא הכרחי, כיוון "שלא קיים" חישוב מתמטי ייחודי לכל D
"לא קיים" חישוב מתמטי ייחודי ל D שערכו 0.0178 מ"מ
"לא קיים" חישוב מתמטי ייחודי ל D שערכו 1.25 מ"מ
בעקבות ההבחנה שלא קיים חישוב מתמטי ייחודי לכל D , החליטו המתמטיקאים שפשוט אין צורך בחישוב מתמטי ייחודי לכל D, מכיוון שכל החישובים יפיקו אותה תוצאה.
לאחר החלטה שרירותית ובלתי הגיונית זו, התקבל בהכרח השוויון הבא.

Pi of D (0.0178mm) = pi of D (1.25mm)

החישוב הפיזיקלי, מפריך את השוויון הזה.

Pi of D (0.0178mm) = 3.1416 + root of ( C : 0.0178) = 3.1457054
Pi of D (1.25mm)= 3.1416 + root of ( C : 1.25) = 3.1420899

סיכום:
מעגלים שייכים לפיזיקה ולא למתמטיקה, ולכן יש להם נוסחת חישוב פיזיקלית.
המתמטיקה טוענת "סתם כך ובאופן שרירותי"...כי פאי של כל D הוא 3.1416
ואילו הפיזיקה תטען, כי 3.1416 הוא פאי מינימלי, השייך ל D של אינסוף מ"מ.
ובנוסף הפיזיקה תטען, כי 3.164 הוא פאי מקסימלי, השייך ל D של אפס מ"מ.
בין פאי מינימלי לפאי מקסימלי, יהיה לכל D פאי ייחודי.

הגילוי של פאי מינימלי ופאי מקסימלי, הוא חידוש מהפכני בגיאומטריה הקלסית,
שקפאה על שמריה במשך אלפיים שנה.

גילוי זה מניב מספר מפתיע השייך למציאות הפיזיקלית, והוא 1.007

Pi naximum : pi minimum = 1.007
א.עצבר

 

[aetzbarr]

גם הרדיאן משתנה, בין 56.89 מעלות, ל 57.29 מעלות

גם הרדיאן משתנה, בין 56.89 מעלות ל 57.29 מעלות

במעגל בעל D זעיר השואף לאפס מ"מ , זווית הרדיאן תהיה 56.89 מעלות
במעגל בעל D ענק, השואף לאינסוף מ"מ , זווית הרדיאן תהיה 57.29 מעלות.

הקוטר היחידי D שכדאי לבחור עבור הרדיאן, הוא הקוטר שבו מופיע שינוי מגמה
בערכו של פאי ייחודי.
מ 0.001 מ"מ ומעלה אל אינסוף מ"מ, פאי ייחודי הולך וקטן תוך שאיפה אל 3.1614
מ 0.001 מ"מ ומטה אל אפס מ"מ , פאי ייחודי הולך וגדל תוך שאיפה אל 3.164

פאי ייחודי של 0.001 מ"מ הוא 3.15892 וזווית הרדיאן תהיה 56.98 מעלות.

א.עצבר

 

[aetzbarr]

מצאו את הכשל בהוכחה זו

http://math.stackexchange.com/quest...the-same-for-all-circles-without-using-limits

 

[aetzbarr]

למפקפקים בקיומה של נוסחה פיזיקלית השייכת למעגלים.

 

[aetzbarr]

קריסה מוחלטת של המתמטיקה מול חומת המעגלים.

קריסה מוחלטת של המתמטיקה, מול חומת המעגלים

1: המתמטיקה לא מסוגלת להוכיח , כי פאי קבוע בכל המעגלים.
2: המתמטיקה לא מסוגלת להוכיח, כי פאי משתנה ממעגל למעגל.

קוטר המעגלים משתנה בין שני הכיוונים, של אפס מ"מ ואינסוף מ"מ,
המתמטיקה לא מסוגלת לחשב את פאי של מעגל, שקוטרו יוצג במספר של מ"מ
המתמטיקה לא מסוגלת לחשב את ערכו של פאי, השייך למעגל שקוטרו 88 מ"מ
המתמטיקה לא מסוגלת לחשב את ערכו של פאי, השייך למעגל שקוטרו 88 מטר
המתמטיקה לא מסוגלת לחשב את ערכו של פאי, השייך למעגל שקוטרו 0.001765 מ"מ
המתמטיקה לא מסוגלת לחשב את ערכו של פאי, השייך למעגל שקוטרו 1765 מטר

כדי לערוך את החישובים האלה, המתמטיקה צריכה להוכיח כי פאי משתנה ממעגל למעגל, ולאחר מכן המתמטיקה צריכה להציג נוסחה המקשרת בין פאי לקוטר המעגל.
אבל המתמטיקה לא מסוגלת להוכיח כי פאי משתנה ממעגל למעגל, והיא גם לא מסוגלת להוכיח כי פאי קבוע בכל המעגלים.

קריסת המתמטיקה מול חומת המעגלים, היא מוחלטת.
המתמטיקה לא מסוגלת "לטפל" במעגלים.
המתמטיקה לא יודעת אם פאי קבוע בכל המעגלים.
המתמטיקה לא יודעת אם פאי משתנה ממעגל למעגל.

ומה עשתה המתמטיקה ?????????????????????????????
היא החליטה " סתם כך ובאופן שרירותי" כי פאי קבוע בכל המעגלים.
להחלטה זו ניתן השם "הוכחה"

להחלטה זו ( הנושאת את השם....הוכחה ) יש שתי מטרות:
1: להביא לקריסתה של חומת המעגלים.
2: להציל את המתמטיקה מקריסה מול חומת המעגלים.

אבל חומת המעגלים לא קרסה, ופאי משתנה ממעגל למעגל.
לכל מעגל יש פאי ייחודי משלו, וקיימת נוסחה פיזיקלית המגלה את פאי ייחודי.

Pi of D = 3.1416 + root of ( C : D )

נוסחה זו היא הנוסחה הפיזיקלית של מעגלים.
D הוא קוטר של מעגל , המוצג במספר של מ"מ.
C הוא מספר קבוע, שערכו המשוער 0.0000003

הנוסחה הפיזיקלית מפיקה "מספר פאי ייחודי" לכל D,
והיא מתאימה לתחום שינוי D, מ 0.001 מ"מ לאינסוף מ"מ.

א.עצבר

 

[aetzbarr]

גיאומטריה פיזיקלית - נא להכיר את העקמסון

גיאומטריה פיזיקלית – נא להכיר את העקמסון

בגיאומטריה פיזיקלית יש לציין "אורך אמיתי של קווים" בכמות של מ"מ, או בכמות של ס"מ, או בכמות של מטרים, או בכמות של ק"מ , וכן הלאה.

הקו של גיאומטריה פיזיקלית הוא קו המשורטט על ידי מחוגה.
למחוגה יש שני חודים, חוד המחוגה וחוד העיפרון.
חוד המחוגה קבוע במקומו על משטח הציור, והוא ציר הסיבוב של המחוגה.
חוד העיפרון נע על משטח הציור, והוא מצייר קו.
כאשר המרחק בין חוד המחוגה וחוד העיפרון הוא קבוע ולא משתנה,
חוד העיפרון משרטט קו עגול.

המחוגה מסוגלת לשרטט גם קו עקום, ושמו המוצע ...עקמסון.
יצירת העקמסון מחייבת את קיומם של 3 תנאים.

א: יש לסובב את המחוגה במהירות זוויתית קבועה רבע סיבוב. ( 90 מעלות)
ב: במשך הזמן הדרוש לרבע סיבוב זה, יש להרחיק את חוד העיפרון מחוד המחוגה ,
ממרחק התחלתי X , למרחק משני גדול יותר Y
ג: התרחקות זו חייבת להתרחש במהירות קבועה, או בתאוצה קבועה.

התוצאה המתקבלת : העקמסון הוא אלכסון עקום של מלבן, שאורך צלעותיו X Y
המסקנה : בכל מלבן נתון, אפשר לשרטט אלכסון בעזרת סרגל, ועקמסון בעזרת מחוגה.

תרגילים בגיאומטריה פיזיקלית.

במלבן שאורך צלעותיו 20 מ"מ ו 40 מ"מ , שורטט עקמסון, כאשר חוד העיפרון מתרחק מחוד המחוגה ( ממרחק ראשוני 20 מ"מ, למרחק משני 40 מ"מ ) במהירות קבועה.
יש לחשב את אורך העקמסון.
יש לחשב את חלוקת שטח המלבן, על ידי העקמסון.

במלבן שאורך צלעותיו 20 מ"מ ו 40 מ"מ , שורטט עקמסון, כאשר חוד העיפרון מתרחק מחוד המחוגה ( ממרחק ראשוני 20 מ"מ, למרחק משני 40 מ"מ ) בתאוצה קבועה.
יש לחשב את אורך העקמסון.
יש לחשב את חלוקת שטח המלבן, על ידי העקמסון.

אפשר לבנות מכשיר מכני המסוגל לשרטט עקמסונים.
יש להזין את המכשיר בשלושה נתונים.
מרחק ראשוני , מרחק משני , מהירות קבועה או תאוצה קבועה.
מכשיר זה ימחיש , כי קו עקום נוצר מצירוף של שתי תנועות .
תנועה עגולה סביב ציר המחוגה, ותנועה ישרה של התרחקות חוד העיפרון מחוד המחוגה.

א.עצבר