[OT]- לפי חדשות ערוץ 10, סמיר
- פותח הנושא barakbl
- פורסם בתאריך
world gone wrong
New member
מה הבעיה?
אין בעיה עם זה שקונטאר, או כל אדם אחר המתפקד אקדמית, לומד באו"פ. איזו סיבה מוצדקת יש למנוע זאת ממנו? הסלידה מהאיש מובנת, אבל זה לא העניין. אף אחד לא צריך להיות שותף מוסרי ורוחני לפושע המתועב בגלל שהוא לומד איתו באותה מסגרת. וכמובן, אין גם מקום למנוע מיגאל עמיר ללמוד באו"פ, אם ירצה בכך ויעמוד במחויבויות הנדרשות.
אין בעיה עם זה שקונטאר, או כל אדם אחר המתפקד אקדמית, לומד באו"פ. איזו סיבה מוצדקת יש למנוע זאת ממנו? הסלידה מהאיש מובנת, אבל זה לא העניין. אף אחד לא צריך להיות שותף מוסרי ורוחני לפושע המתועב בגלל שהוא לומד איתו באותה מסגרת. וכמובן, אין גם מקום למנוע מיגאל עמיר ללמוד באו"פ, אם ירצה בכך ויעמוד במחויבויות הנדרשות.
יש בעיה מוסרית קשה עם זה.
רוצח שפל, לא צריך לקבל תנאים בכלא שיאפשרו לו לחיות חיים רגילים, בטח שלא לעשות תואר ראשון. מה זה, הכנה לקראת שיחרורו באזרחות? למה, מגיע לו צ'אנס שני בחיים? אתה בכלל יודע/זוכר איזה רצח מזעזע היה אותו רצח?? מעבר לזה, נשאלות כמה שאלות לא פשוטות כמו השאלה מי מימן לו את הבחינות. אני מהמר שליגאל עמיר (בצדק) לא יתנו לעשות תואר ראשון באונ' הפתוחה, ואין שום סיבה שיתנו לחלאה הזאת קונטאר. אני לא בטוח שהבעיה היא של או"פ (למרות שהאונ' יכלה בהחלט לקחת צד אקטיבי ולמנוע ממנו ללמוד), אלא של מי שנתן לו בכלא את האפשרות לעשות את התואר... צריך לזכור שאונ' אינן רק מקום לימודי לפרטים, אלא תפקידן בחברה מערבית מתוקנת גדול הרבה יותר, ויש לדרכן משמעויות חברתיות ואחרות, ואפשר לצפות מהן לקחת יוזמה במקרה כזה. יש הרגשה רעה עם מה שנעשה כאן.
רוצח שפל, לא צריך לקבל תנאים בכלא שיאפשרו לו לחיות חיים רגילים, בטח שלא לעשות תואר ראשון. מה זה, הכנה לקראת שיחרורו באזרחות? למה, מגיע לו צ'אנס שני בחיים? אתה בכלל יודע/זוכר איזה רצח מזעזע היה אותו רצח?? מעבר לזה, נשאלות כמה שאלות לא פשוטות כמו השאלה מי מימן לו את הבחינות. אני מהמר שליגאל עמיר (בצדק) לא יתנו לעשות תואר ראשון באונ' הפתוחה, ואין שום סיבה שיתנו לחלאה הזאת קונטאר. אני לא בטוח שהבעיה היא של או"פ (למרות שהאונ' יכלה בהחלט לקחת צד אקטיבי ולמנוע ממנו ללמוד), אלא של מי שנתן לו בכלא את האפשרות לעשות את התואר... צריך לזכור שאונ' אינן רק מקום לימודי לפרטים, אלא תפקידן בחברה מערבית מתוקנת גדול הרבה יותר, ויש לדרכן משמעויות חברתיות ואחרות, ואפשר לצפות מהן לקחת יוזמה במקרה כזה. יש הרגשה רעה עם מה שנעשה כאן.
world gone wrong
New member
יש הבדל בין הרגשה לשיפוט מוסרי
אני מבין לגמרי את ההרגשה, ואתה לא צריך לשכנע אותי בחלאתיות של המעשה ושל הפושע. אבל אם שופטים מוסרית (וכך הרי יש לשפוט) הענין הוא אחר. כל פושע מקבל עונש לפי חומרת הפשע, מצבו האישי ועוד שיקולים כאלה. גם הפושע המתועב ביותר, הוא עדיין בן-אדם, ואין לשום חברה זכות לשלול ממנו את כל זכויותיו. זה רעיון קשה, אבל כל אדם נאור חייב להפנימו: גם לפושע יש זכויות, שאסור לנו לגזול ממנו. יתר-על-כן-- גזילת הזכויות שמותר לגזול ממנו אינה יכולה להיות שרירותית, אלא מחויבת בהצדקה. על אלו תנאים בכלא אתה מדבר? כל אסיר זכאי לקבל תנאי חיים אלמנטריים בכלא, ומעבר למחויבויות שלו כאסיר, בזמן שיש לו לעצמו, זכותו לעשות מה שירצה, בתנאי שלא יפגע באחרים, לא ייפר חוקים וכו'. בשביל ללמוד באו"פ (או בכל אוניברסיטה אחרת) לא צריך תנאי לוקסוס מיוחדים, וכמו שמותר לאסיר לקרוא ספרים ולכתוב רשימות בזמנו הפנוי, מותר לו גם ללמוד. זו בכלל לא שאלה של "הכנה לחיים" או לא. כמו שזה לא העסק של החברה אם ולמה אני או אתה לומדים באוניברסיטה, כך זה לא עניינה אם ולמה קונטאר או עמיר לומדים בה. (כן, כך!) אין לעניין הלימודים נגיעה לפשע ולעונש (כמובן, כל עוד הפעילויות הלימודיות עצמן לא מהוות איום ואין להן זיקה לפשע וכד'). מי ממן לקונטאר את הבחינות? מי מממן מזון, ביגוד, טיפול רפואי ופעילויות תרבות לאסירים? אפשר (וצריך) כמובן לערוך שיקולים כלכליים בנושא זה, למה נותנים יותר על חשבון מה, ועד כמה אסיר שמוציא על דברים מסוימים חסר בדברים אחרים, אבל זו לא השאלה העקרונית. ולגביי תפקידן של האוניברסיטאות: דווקא ההסכמה עם דבריך בנושא, מחזקת את טענתי. התפקיד התרבותי-השכלתי-אינטלקטואלי של האוניברסיטאות הופך את הלימוד בהן לזכות יסוד של כל אדם (אם הוא עומד בדרישות האקדמיות והתקנוניות), וזה כולל פושעים. למנוע מאדם כזה ללמוד מותר, רק אם אפשר להראות קשר ישיר סביר בין לימודיו לתמיכה בפשיעה ובהפרת החוק ו/או המוסר.
אני מבין לגמרי את ההרגשה, ואתה לא צריך לשכנע אותי בחלאתיות של המעשה ושל הפושע. אבל אם שופטים מוסרית (וכך הרי יש לשפוט) הענין הוא אחר. כל פושע מקבל עונש לפי חומרת הפשע, מצבו האישי ועוד שיקולים כאלה. גם הפושע המתועב ביותר, הוא עדיין בן-אדם, ואין לשום חברה זכות לשלול ממנו את כל זכויותיו. זה רעיון קשה, אבל כל אדם נאור חייב להפנימו: גם לפושע יש זכויות, שאסור לנו לגזול ממנו. יתר-על-כן-- גזילת הזכויות שמותר לגזול ממנו אינה יכולה להיות שרירותית, אלא מחויבת בהצדקה. על אלו תנאים בכלא אתה מדבר? כל אסיר זכאי לקבל תנאי חיים אלמנטריים בכלא, ומעבר למחויבויות שלו כאסיר, בזמן שיש לו לעצמו, זכותו לעשות מה שירצה, בתנאי שלא יפגע באחרים, לא ייפר חוקים וכו'. בשביל ללמוד באו"פ (או בכל אוניברסיטה אחרת) לא צריך תנאי לוקסוס מיוחדים, וכמו שמותר לאסיר לקרוא ספרים ולכתוב רשימות בזמנו הפנוי, מותר לו גם ללמוד. זו בכלל לא שאלה של "הכנה לחיים" או לא. כמו שזה לא העסק של החברה אם ולמה אני או אתה לומדים באוניברסיטה, כך זה לא עניינה אם ולמה קונטאר או עמיר לומדים בה. (כן, כך!) אין לעניין הלימודים נגיעה לפשע ולעונש (כמובן, כל עוד הפעילויות הלימודיות עצמן לא מהוות איום ואין להן זיקה לפשע וכד'). מי ממן לקונטאר את הבחינות? מי מממן מזון, ביגוד, טיפול רפואי ופעילויות תרבות לאסירים? אפשר (וצריך) כמובן לערוך שיקולים כלכליים בנושא זה, למה נותנים יותר על חשבון מה, ועד כמה אסיר שמוציא על דברים מסוימים חסר בדברים אחרים, אבל זו לא השאלה העקרונית. ולגביי תפקידן של האוניברסיטאות: דווקא ההסכמה עם דבריך בנושא, מחזקת את טענתי. התפקיד התרבותי-השכלתי-אינטלקטואלי של האוניברסיטאות הופך את הלימוד בהן לזכות יסוד של כל אדם (אם הוא עומד בדרישות האקדמיות והתקנוניות), וזה כולל פושעים. למנוע מאדם כזה ללמוד מותר, רק אם אפשר להראות קשר ישיר סביר בין לימודיו לתמיכה בפשיעה ובהפרת החוק ו/או המוסר.
אני מגדיר את עצמי כנאור
אני לא יודע על פי מה אתה מגדיר אנשים כנאור, או איזו הגדרה יש לך לנאורות, אבל אני מאמין שאני אדם נאור (אפילו להרוג עכבר שחודר אליי לבית אין לי לב..., גם זבוב קשה לי להרוג...). זה לא מונע ממני להאמין שרוצח שפל של ילדים צריך לקבל גזר דין מוות. ברגע שהוא לא מקבל עונש מוות (טעות ביסודה), הוא לא צריך לקבל הנחות. מוסרית אין לו שום זכות. אני אסביר את העמדה המוסרית - האדם שלקח חיים של ילדים ואנשים תמימים, גרם להם שלא להיות מסוגלים להשלים בחייהם את חלומותיהם (אולי זה ללמוד באו"פ, למשל?) ולכן אסור לאפשר לו להנות מהפרוילגיה שהוא שלל מאחרים... אני לא מאמין בשיטה שבא מתעללים לשם התעללות באסיר שמקבל מאסר עולם (כמו שעושים עם יגאל עמיר לפי מה שאני מבין) ימ"ש בשיטות שונות כמו חדירה לפרטיות בצורה מוגזמת, בידוד מלא וכו', ואני מסכים שיש כללים סבירים שצריך לעמוד בהם, אבל לימוד באונ' זו בהחלט פרווילגיה שלא צריכה להנתן לאדם שפל כל כך. אין טעם לשלול זכויות אדם בסיסיות שונות, עם כל הכאב שבעניין, אבל אונ' זה קצת מעבר לזה.. זו פרווילגיה שלא מגיע לאותו אדם. דווקא בגלל שאני מבין את קדושת החיים והצורך המוסרי לא לפגוע בזולת (במובן הרחב של המילה), אני חושב שיש להעניש כהוגן רוצחים שפלים, למען כולם יראו ויראו. במקרה שלנו, על אחת כמה וכמה, לא מדובר ב"סתם" טרוריסט שאפשר להגדיר כלוחם חופש (אעלק) כמו שיש חלק מהאנשים שנוהגים להגדיר טרוריסטים נאלחים, אלא בטרוריסט שהיה זה שביצע את אחת הרציחות היותר ברבריות שידעה האנושות... יש הבדל בין נאורות ליפות נפש. יפה נפש אני לא, נאור (לדעתי) אני כן.
אני לא יודע על פי מה אתה מגדיר אנשים כנאור, או איזו הגדרה יש לך לנאורות, אבל אני מאמין שאני אדם נאור (אפילו להרוג עכבר שחודר אליי לבית אין לי לב..., גם זבוב קשה לי להרוג...). זה לא מונע ממני להאמין שרוצח שפל של ילדים צריך לקבל גזר דין מוות. ברגע שהוא לא מקבל עונש מוות (טעות ביסודה), הוא לא צריך לקבל הנחות. מוסרית אין לו שום זכות. אני אסביר את העמדה המוסרית - האדם שלקח חיים של ילדים ואנשים תמימים, גרם להם שלא להיות מסוגלים להשלים בחייהם את חלומותיהם (אולי זה ללמוד באו"פ, למשל?) ולכן אסור לאפשר לו להנות מהפרוילגיה שהוא שלל מאחרים... אני לא מאמין בשיטה שבא מתעללים לשם התעללות באסיר שמקבל מאסר עולם (כמו שעושים עם יגאל עמיר לפי מה שאני מבין) ימ"ש בשיטות שונות כמו חדירה לפרטיות בצורה מוגזמת, בידוד מלא וכו', ואני מסכים שיש כללים סבירים שצריך לעמוד בהם, אבל לימוד באונ' זו בהחלט פרווילגיה שלא צריכה להנתן לאדם שפל כל כך. אין טעם לשלול זכויות אדם בסיסיות שונות, עם כל הכאב שבעניין, אבל אונ' זה קצת מעבר לזה.. זו פרווילגיה שלא מגיע לאותו אדם. דווקא בגלל שאני מבין את קדושת החיים והצורך המוסרי לא לפגוע בזולת (במובן הרחב של המילה), אני חושב שיש להעניש כהוגן רוצחים שפלים, למען כולם יראו ויראו. במקרה שלנו, על אחת כמה וכמה, לא מדובר ב"סתם" טרוריסט שאפשר להגדיר כלוחם חופש (אעלק) כמו שיש חלק מהאנשים שנוהגים להגדיר טרוריסטים נאלחים, אלא בטרוריסט שהיה זה שביצע את אחת הרציחות היותר ברבריות שידעה האנושות... יש הבדל בין נאורות ליפות נפש. יפה נפש אני לא, נאור (לדעתי) אני כן.
הוא רצח את הילדים בדם קר.
הילדים בקבר והוא לומד לתואר ראשון (במדעי המדינה לא פחות)?? איפה הגבול והצדק? שיוציאו אותו לעבודות שירות ועם הכסף לממן לימודים לנזקקים. את הזכויות הבסיסיות שלו הוא מקבל מעל ומעבר לכל אזרח במדינה הזאת (להזכירכם, ישנם אזרחים במדינה שמחפשים את ארוחת הצהריים שלהם בזבל). רק לצורך ההשוואה, מעניין אילו תנאים וזכויות הוא היה מקבל בכלא הסורי...
הילדים בקבר והוא לומד לתואר ראשון (במדעי המדינה לא פחות)?? איפה הגבול והצדק? שיוציאו אותו לעבודות שירות ועם הכסף לממן לימודים לנזקקים. את הזכויות הבסיסיות שלו הוא מקבל מעל ומעבר לכל אזרח במדינה הזאת (להזכירכם, ישנם אזרחים במדינה שמחפשים את ארוחת הצהריים שלהם בזבל). רק לצורך ההשוואה, מעניין אילו תנאים וזכויות הוא היה מקבל בכלא הסורי...
מה שבטוח לינוקס זה החופש לבחור
גם לבחור חלונות זה חלק מהחופש שיש לנו בזכות לינוקס. כיצד? ללא לינוקס, לא היתה לנו (כמעט) אפשרות לבחור משהו אחר... כלומר לינוקס היא אלטרנטיבה ראויה (לדעתי הרבה מעבר לזה, אבל זה כבר דיו לפעם אחרת במקום אחר אולי) שמאפשרת לכל אחד לבחור את מה שנוח לו. מעבר לזה, לינוקס זה גם החופש לבחור, כיצד ואיך תעבוד מערכת ההפעלה שלך. בלינוקס אתה יכול לבחור איך יראה שולחן העבודה שלך, אתה יכול לבחור לא להשתמש בכלל בגרפיקה (שימושי מאוד בשרתים, ו/או כשעובדים ברמת רשת ויש מגבלות רוחב פס), אתה יכול לבחור איזה קרנל להכניס (יש לך סוגים שונים של קרנלים, ואתה יכול לתפור לעצמך את הקרנל שלך אם אתה מבין ברמות קרנל), אתה יכול לבחור לעצמך את המפיץ (ראד האט, מנדרייק, דביאן ועוד עשרות אחרים), אתה יכול לבחור אם להוריד מהאינטרנט (כחוק, את רוב ההפצות) או אם לקנות את ההפצה שברשותך. החופש לבחור, שווה מבחינתי את בעיות הקוסטינטנטיות שיש בין אפליקציות/שולחנות עבודה/טולקיטים שיש פה ושם, אם הבנתי נכון את כוונת המשורר... לא סתם החתימה שלי היא החתימה שמלווה אותי כבר שנים
גם לבחור חלונות זה חלק מהחופש שיש לנו בזכות לינוקס. כיצד? ללא לינוקס, לא היתה לנו (כמעט) אפשרות לבחור משהו אחר... כלומר לינוקס היא אלטרנטיבה ראויה (לדעתי הרבה מעבר לזה, אבל זה כבר דיו לפעם אחרת במקום אחר אולי) שמאפשרת לכל אחד לבחור את מה שנוח לו. מעבר לזה, לינוקס זה גם החופש לבחור, כיצד ואיך תעבוד מערכת ההפעלה שלך. בלינוקס אתה יכול לבחור איך יראה שולחן העבודה שלך, אתה יכול לבחור לא להשתמש בכלל בגרפיקה (שימושי מאוד בשרתים, ו/או כשעובדים ברמת רשת ויש מגבלות רוחב פס), אתה יכול לבחור איזה קרנל להכניס (יש לך סוגים שונים של קרנלים, ואתה יכול לתפור לעצמך את הקרנל שלך אם אתה מבין ברמות קרנל), אתה יכול לבחור לעצמך את המפיץ (ראד האט, מנדרייק, דביאן ועוד עשרות אחרים), אתה יכול לבחור אם להוריד מהאינטרנט (כחוק, את רוב ההפצות) או אם לקנות את ההפצה שברשותך. החופש לבחור, שווה מבחינתי את בעיות הקוסטינטנטיות שיש בין אפליקציות/שולחנות עבודה/טולקיטים שיש פה ושם, אם הבנתי נכון את כוונת המשורר... לא סתם החתימה שלי היא החתימה שמלווה אותי כבר שנים
א', יש לי מנדרייק 9
קנרל 2.4 משהו. ב', אני מגשש את דרכי באפלה בניסיון להכין מערכת הפעלה משלי. משהו קטן, בעיקר בשביל ללמוד. אז אמרתי, "וואלה, יש לי קוד מקור של לינוקס, בוא נראה". אבל זה בלי קשר. לינוקס איטית יותר. יש לי win2003 server ומנדרייק במולטיבוט, ככה שההשוואה בינהם היא 1:1. ב', כל הסביבה הרבה פחות נוחה מחלונות למשל. KDE או GNOME ממש גרועים לדעתי. בכלל - כל כך הרבה רמות אבסטרקציה -- בטח שזה יהיה איטי. VFS, XSERVER, WINDOWS MANAGER... למה ש XFree86 לא ינהל גם חלונות? למה בשביל לגשת לקובץ אני עובר עשר רמות? נכון, זה נותן לי עוד דרגה של חופש... אבל המהירות, רבותי, המהירות! יש לי מחשב 2GH, ואני רואה אותו מצייר לי חלונות! באמת! זה בלתי קביל. ובכלל, כל הכלים שם כל כך מסובכים. נעזוב את VI שעשה לי טראומה לכל החיים - בשביל להריץ כל שטיק, צריך לקנפג אותו שעות, ידינית. וגם כל הקבצים בספירה ETC... שצריך לנחש מה הם עושים. אין דוקומנטיצה כמו שצריך, או לפחות כזאת שנגישה למשתמש שלא מכיר את יוניקס. בכלל, כל העולם הזה נגד אחידות. לכל תוכנה יש פונטים משלה, אין הפצה אחת מסודרת, כל אחד משנה את השם ומוציא הפצה. הרי מה זה הפצה? זה תוכנות GNU סטנדרטיות עם קרנל סטנדרטי... מה רדהאט עושים? אני באתי לעולם הזה מחלונות... פתאום בשביל להתקין אני צריך להיות ממוחה. ולמה כל סוג של יוניקס קורא להתקנים בשמות אחרים? ב freebsd זה sd0s0, בלינוקס זה hda0, למה אין קונסיסטנטיות בעולם הזה? למה לערוך קובץ טקסט זה כל כך מסובך, עם דברים נוראיים כמו VI? הרי את EDIT של דוס הוציאו ב 87', ותאמין לי, כשבנאדם רוצה לכתוב איזה סקריפט קצר או לערוך קובץ קונפיג שלא בסביבה הגראפית, הוא רוצה ללחוץ על "חץ למעלה" והסמן עולה שורה. לא מצייר לו ^B. לא משנה, אני סתם מקטר. יום אחד אני אכבוש את העולם עם המערכת שלי...
בכל אופן -- כל שאני לומד יותר על מקינטוש, זה נראה האלטרנטיבה השפויה. -תומר
קנרל 2.4 משהו. ב', אני מגשש את דרכי באפלה בניסיון להכין מערכת הפעלה משלי. משהו קטן, בעיקר בשביל ללמוד. אז אמרתי, "וואלה, יש לי קוד מקור של לינוקס, בוא נראה". אבל זה בלי קשר. לינוקס איטית יותר. יש לי win2003 server ומנדרייק במולטיבוט, ככה שההשוואה בינהם היא 1:1. ב', כל הסביבה הרבה פחות נוחה מחלונות למשל. KDE או GNOME ממש גרועים לדעתי. בכלל - כל כך הרבה רמות אבסטרקציה -- בטח שזה יהיה איטי. VFS, XSERVER, WINDOWS MANAGER... למה ש XFree86 לא ינהל גם חלונות? למה בשביל לגשת לקובץ אני עובר עשר רמות? נכון, זה נותן לי עוד דרגה של חופש... אבל המהירות, רבותי, המהירות! יש לי מחשב 2GH, ואני רואה אותו מצייר לי חלונות! באמת! זה בלתי קביל. ובכלל, כל הכלים שם כל כך מסובכים. נעזוב את VI שעשה לי טראומה לכל החיים - בשביל להריץ כל שטיק, צריך לקנפג אותו שעות, ידינית. וגם כל הקבצים בספירה ETC... שצריך לנחש מה הם עושים. אין דוקומנטיצה כמו שצריך, או לפחות כזאת שנגישה למשתמש שלא מכיר את יוניקס. בכלל, כל העולם הזה נגד אחידות. לכל תוכנה יש פונטים משלה, אין הפצה אחת מסודרת, כל אחד משנה את השם ומוציא הפצה. הרי מה זה הפצה? זה תוכנות GNU סטנדרטיות עם קרנל סטנדרטי... מה רדהאט עושים? אני באתי לעולם הזה מחלונות... פתאום בשביל להתקין אני צריך להיות ממוחה. ולמה כל סוג של יוניקס קורא להתקנים בשמות אחרים? ב freebsd זה sd0s0, בלינוקס זה hda0, למה אין קונסיסטנטיות בעולם הזה? למה לערוך קובץ טקסט זה כל כך מסובך, עם דברים נוראיים כמו VI? הרי את EDIT של דוס הוציאו ב 87', ותאמין לי, כשבנאדם רוצה לכתוב איזה סקריפט קצר או לערוך קובץ קונפיג שלא בסביבה הגראפית, הוא רוצה ללחוץ על "חץ למעלה" והסמן עולה שורה. לא מצייר לו ^B. לא משנה, אני סתם מקטר. יום אחד אני אכבוש את העולם עם המערכת שלי...
המון תלונות, אולי ניתן כמה תשובות.
ביצועים - נושא סבוך. בגדול, הביצועים של הלינוקס שלך תלוים בלא מעט גורמים. מבחני ביצועים במשחקים שעברו הסבה ללינוקס (דומים לסוגיו, ut2003, קווקים ועוד רבים אחרים) מוכיחים שאין כאן נחיתות של לינוקס (במקרים רבים ביצועים טובים יותר). בכל מקרה, יש גרסאות שונות של לינוקס, לגרסאות שונות של משתמשים. בעיות ביצועים יכולים לנבוע מכל מיני גורמים, אני חייב לציין שעל הסלרון 1000 שלי המערכת הגרפית עובדת נפלא. במחשב הישן, פנטיום 2 266 אמא שלי משחקת סוליטייר של חלונות (זה מה שהיא אוהבת) בעזרת wine על ראד האט 7.3 ושולחן העבודה שלה הוא הכבד ביותר שיש לדעתי, וזה Kde3, ואין תלונות (הביצועים לא מי יודע מה, אבל גם חלונות 9x שזה הדבר הרלוונטי היחיד שם לא ממש טס). עכשיו נעבור לנקודות שהתייחסת אליהם: - "כל הסביבה הרבה פחות נוחה מחלונות למשל. KDE או GNOME ממש גרועים לדעתי. בכלל" זה עניין של טעם. אני יכול לאמר ששולחן העבודה Kde עולה על חלונות ב 10 דרגות בכל מה שקשור לגמישות. אתה יודע עניין של נוחות זה עניין של הרגל. כשקיבלת את חלונות ביום הראשון שלך היה לך קל לעבוד על חלונות? לא ממש... אבל הורגלת לזה. עכשיו הפלא ופלא כל העקרונות של לינוקס אט אט חודרים לחלונות, למשל מולטי יוזרים (נכנס ב XP ו 2000), דסקטופ וירטואלי סופסוף יכנס בלונגהורן אחרי שזה כבר שנים בלינוקס, האפשרות למפות כוננים בתוך תקיות בשמות עניינים (לא סתם, C D וכו') גם זה הולך להכנס בלונגהורן... - " נעזוב את VI שעשה לי טראומה לכל החיים" לא יודע מה איתך, אבל לי vi מאוד נוח. עקומת הלימוד שלו תלולה ביותר. אבל אין, פשוט אין, עורכי טקסט מסחריים שיכולים להחליף אותו בגמישות. היחיד שיכול להחליף אותו (ולדעת רבים לעלות עליו) זה emacs. אישית אני לא עובד עם אימאקס (לא יצא לי ללמוד אותו), אבל אלו עורכי טקסט רבי עצמה. אתה יודע שריצ'רד סטולמן אבי התוכנה החופשית שנים התפרנס ממכירת אימאקס תמורת כ 150 דולר לעותק וזה למרות שזו תמיד היתה תוכנה חופשית (יכולת להמשיך ולהפיץ את העותק שקנית ולשנות את קוד המקור...). בכל מקרה, יש עורכים כמו nano וכמו mcedit עם עקומות לימוד מאוד לא תלולות, בדומה למקובל בחלונות, ויש אינספור עורכים גרפים החל מכאלה ברמה של נוטפאד ועד עורכים סופר משוכללים. יש אפילו עורך בשם גרש שעובד בקונסול ותומך נפלא בעברית.... בקיצור, החופש לבחור כבר אמרתי? - " וגם כל הקבצים בספירה ETC" אתה אולי לא אוהב שליטה. אני אוהב לשלוט על המחשב שלי, וזה שיש לי שליטה על כל קבצי הקונפיגורציה זו מתנה, לא עונש. ברגע שלמדתי איפה יושבים קבצי הקונפיגורציה אין לי שום בעיה לערוך אותם. אם אתה מעדיף לא לערוך ידנית יש כלים גרפיים שעושים את הכל אוטומטית כמקובל במערכות מייקרוסופט. אבל החופש לבחור כבר אמרנו? נ.ב. נראה אותך מקנפג את ה IIS שלך מרחוק, כשאתה לא בבית, ואין לך חיבור פס רחב... אני אישית אשתמש ב SSH ובקלות אקנפג את האפצ'י (למעשה אני עושה את זה לא מעט, בכמה שרתים). - "אין דוקומנטיצה כמו שצריך, או לפחות כזאת שנגישה למשתמש שלא מכיר את יוניקס" נו באמת... זה אתה פשוט לא מכיר. נסה להתחיל ב man man אח"כ תוכל לעשות man על כמעט כל דבר שתרצה, כולל לא מעט קריאות מערכת וכו'... - " אני באתי לעולם הזה מחלונות... פתאום בשביל להתקין אני צריך להיות ממוחה. ולמה כל סוג של יוניקס קורא להתקנים בשמות אחרים? ב freebsd זה sd0s0, בלינוקס זה hda0, למה אין קונסיסטנטיות בעולם הזה? למה לערוך קובץ טקסט זה כל כך מסובך, עם דברים נוראיים כמו VI? הרי את EDIT של דוס הוציאו ב 87', ותאמין לי, כשבנאדם רוצה לכתוב איזה סקריפט קצר או לערוך קובץ קונפיג שלא בסביבה הגראפית, הוא רוצה ללחוץ על "חץ למעלה" והסמן עולה שורה. לא מצייר לו ^B. " שוב, זו כל הבעיה אתה עובר מחלונות ומחפש את חלונות. לינוקס != חלונות. אני לא מכירי אישית freebsd אבל לא מבין מה הבעיה עם hda0... זו הדרך היוניקס להתייחס לכוננים. אתה בכלל יודע איך חלונות מתייחסת לכוננים? איך חלונות מתייחסת לכוננים שהיא לא מכירה (למשל כאלה של יוניקס) אתה יודע? זה שבלינוקס כל דבר הוא קובץ (למשל כל מה שתחת dev/ זה התקנים, למשל hda0 שזה הכונן הראשון (0) בדיסק הראשון (הדיסק a)) זה פרס לך כמשתמש, כי זה מפשט מאוד את המערכת. כמה דברים לסיכום: הרצה לא עקומה. אתה פשוט לא מכיר את המערכת. עקומת הלימוד של לינוקס תלולה מעט, אבל זה מה שמשלמים כדי לקבל מערכת שאפשר לשלוט עליה בצורה מלאה. אתה יכול בלינוקס לעשות את כל מה שאתה עושה בחלונות בלי להבין איך הדברים עובדים, אבל אז אתה תחמיץ את כל הרעיון של לינוקס רעיון השקיפות. תראה, אתה יכול בלינוקס להשתמש באופן אופיס כדי לערוך מסמכים כמו ב ms office, ואין עם זה שום בעיה. מצד שני, אתה יכול לעבוד בשיטה היותר מסובכת, למשל ללמוד Latex או מספיק ללמוד לעבוד עם Lyx ותקבל כלי רב עצמה שיאפשר לעשות את העבודה בצורה קלה יותר (מציע לך לנסות לכתוב עבודה מתמטית עם נוסחאות ארוכה בעזרת וורד, שתבין כמה זה מסובך בכלי שלכאורה אמור להיות הכל קל לעבודה). אותו דבר בכלל הדברים. emacs ו vim הם מאוד פשוטים ומהירים לשימוש למי שרגיל אליהם. אם אתה רוצה כלי שלא צריך ללמוד, אין שום בעיה, נסה במערכת הגרפית את kate/kedit/gedit או לחילופין את quanta לעריכת HTML ועוד אינספור כלים אחרים שזמינים, המערכת נותנת לך לבחור,מה אתה מעדיף.
ביצועים - נושא סבוך. בגדול, הביצועים של הלינוקס שלך תלוים בלא מעט גורמים. מבחני ביצועים במשחקים שעברו הסבה ללינוקס (דומים לסוגיו, ut2003, קווקים ועוד רבים אחרים) מוכיחים שאין כאן נחיתות של לינוקס (במקרים רבים ביצועים טובים יותר). בכל מקרה, יש גרסאות שונות של לינוקס, לגרסאות שונות של משתמשים. בעיות ביצועים יכולים לנבוע מכל מיני גורמים, אני חייב לציין שעל הסלרון 1000 שלי המערכת הגרפית עובדת נפלא. במחשב הישן, פנטיום 2 266 אמא שלי משחקת סוליטייר של חלונות (זה מה שהיא אוהבת) בעזרת wine על ראד האט 7.3 ושולחן העבודה שלה הוא הכבד ביותר שיש לדעתי, וזה Kde3, ואין תלונות (הביצועים לא מי יודע מה, אבל גם חלונות 9x שזה הדבר הרלוונטי היחיד שם לא ממש טס). עכשיו נעבור לנקודות שהתייחסת אליהם: - "כל הסביבה הרבה פחות נוחה מחלונות למשל. KDE או GNOME ממש גרועים לדעתי. בכלל" זה עניין של טעם. אני יכול לאמר ששולחן העבודה Kde עולה על חלונות ב 10 דרגות בכל מה שקשור לגמישות. אתה יודע עניין של נוחות זה עניין של הרגל. כשקיבלת את חלונות ביום הראשון שלך היה לך קל לעבוד על חלונות? לא ממש... אבל הורגלת לזה. עכשיו הפלא ופלא כל העקרונות של לינוקס אט אט חודרים לחלונות, למשל מולטי יוזרים (נכנס ב XP ו 2000), דסקטופ וירטואלי סופסוף יכנס בלונגהורן אחרי שזה כבר שנים בלינוקס, האפשרות למפות כוננים בתוך תקיות בשמות עניינים (לא סתם, C D וכו') גם זה הולך להכנס בלונגהורן... - " נעזוב את VI שעשה לי טראומה לכל החיים" לא יודע מה איתך, אבל לי vi מאוד נוח. עקומת הלימוד שלו תלולה ביותר. אבל אין, פשוט אין, עורכי טקסט מסחריים שיכולים להחליף אותו בגמישות. היחיד שיכול להחליף אותו (ולדעת רבים לעלות עליו) זה emacs. אישית אני לא עובד עם אימאקס (לא יצא לי ללמוד אותו), אבל אלו עורכי טקסט רבי עצמה. אתה יודע שריצ'רד סטולמן אבי התוכנה החופשית שנים התפרנס ממכירת אימאקס תמורת כ 150 דולר לעותק וזה למרות שזו תמיד היתה תוכנה חופשית (יכולת להמשיך ולהפיץ את העותק שקנית ולשנות את קוד המקור...). בכל מקרה, יש עורכים כמו nano וכמו mcedit עם עקומות לימוד מאוד לא תלולות, בדומה למקובל בחלונות, ויש אינספור עורכים גרפים החל מכאלה ברמה של נוטפאד ועד עורכים סופר משוכללים. יש אפילו עורך בשם גרש שעובד בקונסול ותומך נפלא בעברית.... בקיצור, החופש לבחור כבר אמרתי? - " וגם כל הקבצים בספירה ETC" אתה אולי לא אוהב שליטה. אני אוהב לשלוט על המחשב שלי, וזה שיש לי שליטה על כל קבצי הקונפיגורציה זו מתנה, לא עונש. ברגע שלמדתי איפה יושבים קבצי הקונפיגורציה אין לי שום בעיה לערוך אותם. אם אתה מעדיף לא לערוך ידנית יש כלים גרפיים שעושים את הכל אוטומטית כמקובל במערכות מייקרוסופט. אבל החופש לבחור כבר אמרנו? נ.ב. נראה אותך מקנפג את ה IIS שלך מרחוק, כשאתה לא בבית, ואין לך חיבור פס רחב... אני אישית אשתמש ב SSH ובקלות אקנפג את האפצ'י (למעשה אני עושה את זה לא מעט, בכמה שרתים). - "אין דוקומנטיצה כמו שצריך, או לפחות כזאת שנגישה למשתמש שלא מכיר את יוניקס" נו באמת... זה אתה פשוט לא מכיר. נסה להתחיל ב man man אח"כ תוכל לעשות man על כמעט כל דבר שתרצה, כולל לא מעט קריאות מערכת וכו'... - " אני באתי לעולם הזה מחלונות... פתאום בשביל להתקין אני צריך להיות ממוחה. ולמה כל סוג של יוניקס קורא להתקנים בשמות אחרים? ב freebsd זה sd0s0, בלינוקס זה hda0, למה אין קונסיסטנטיות בעולם הזה? למה לערוך קובץ טקסט זה כל כך מסובך, עם דברים נוראיים כמו VI? הרי את EDIT של דוס הוציאו ב 87', ותאמין לי, כשבנאדם רוצה לכתוב איזה סקריפט קצר או לערוך קובץ קונפיג שלא בסביבה הגראפית, הוא רוצה ללחוץ על "חץ למעלה" והסמן עולה שורה. לא מצייר לו ^B. " שוב, זו כל הבעיה אתה עובר מחלונות ומחפש את חלונות. לינוקס != חלונות. אני לא מכירי אישית freebsd אבל לא מבין מה הבעיה עם hda0... זו הדרך היוניקס להתייחס לכוננים. אתה בכלל יודע איך חלונות מתייחסת לכוננים? איך חלונות מתייחסת לכוננים שהיא לא מכירה (למשל כאלה של יוניקס) אתה יודע? זה שבלינוקס כל דבר הוא קובץ (למשל כל מה שתחת dev/ זה התקנים, למשל hda0 שזה הכונן הראשון (0) בדיסק הראשון (הדיסק a)) זה פרס לך כמשתמש, כי זה מפשט מאוד את המערכת. כמה דברים לסיכום: הרצה לא עקומה. אתה פשוט לא מכיר את המערכת. עקומת הלימוד של לינוקס תלולה מעט, אבל זה מה שמשלמים כדי לקבל מערכת שאפשר לשלוט עליה בצורה מלאה. אתה יכול בלינוקס לעשות את כל מה שאתה עושה בחלונות בלי להבין איך הדברים עובדים, אבל אז אתה תחמיץ את כל הרעיון של לינוקס רעיון השקיפות. תראה, אתה יכול בלינוקס להשתמש באופן אופיס כדי לערוך מסמכים כמו ב ms office, ואין עם זה שום בעיה. מצד שני, אתה יכול לעבוד בשיטה היותר מסובכת, למשל ללמוד Latex או מספיק ללמוד לעבוד עם Lyx ותקבל כלי רב עצמה שיאפשר לעשות את העבודה בצורה קלה יותר (מציע לך לנסות לכתוב עבודה מתמטית עם נוסחאות ארוכה בעזרת וורד, שתבין כמה זה מסובך בכלי שלכאורה אמור להיות הכל קל לעבודה). אותו דבר בכלל הדברים. emacs ו vim הם מאוד פשוטים ומהירים לשימוש למי שרגיל אליהם. אם אתה רוצה כלי שלא צריך ללמוד, אין שום בעיה, נסה במערכת הגרפית את kate/kedit/gedit או לחילופין את quanta לעריכת HTML ועוד אינספור כלים אחרים שזמינים, המערכת נותנת לך לבחור,מה אתה מעדיף.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.