Cade Foster
New member
Offline
מכירים את האנשים האלה שאתם שומעים אותם רק כשהם צריכים משהו?
אתם, בתור אנשים נחמדים, כמובן תשמחו תמיד לעזור. כשהיא צריכה שתמצאו לה לינק להורדה אתם מחפשים, כשהוא רוצה שתעשו לו לייק על מוצר שהוא מפרסם אתם עושים או סתם כשהיא מתקשרת ב-3 לפנות בוקר כדי להתבכיין לכם כמה רע לה בטירונות. תשתו כוס קפה ותעודדו אותה.
אני 3.5 שנים מכיר אותה, הכרנו בפייסבוק. ראיתי אותה עד היום פעם אחת, גם אז זה היה כשהיא במקרה עברה ליד איפה שאני משרת ובמקרה סיימנו באותה השעה ובמקרה עלינו על הרכבת באותה התחנה. אתמול הצעתי לה להיפגש שוב כי די, כמה אפשר לנהל קשר ככה דרך רשת חברתית. בהתחלה הסכימה, אחלה, דאגתי לעצמי לאוטו, היא גרה מרחק 10 דקות נסיעה ממני (כמה עצוב שזה נשמע). שעה לפני שאני מתכונן לצאת פתאום מתחילים התירוצים. אני אחסוך מכם את התירוצים האלה כי הם באמת עלובים, ומילא אם זה היה קורה פעם אחת אבל זה קורה כל הזמן, וכשזה 3.5 שנים ככה אז כנראה זה משהו קצת מעבר. היא לא הייתה צריכה להזיז את התחת היפה שלה אפילו מטר אחד! הייתי מגיע עד אליה אם צריך אפילו בשביל לומר שלום לחצי שעה ולחזור, הכל עליי.
ואז אני חושב לעצמי יותר עמוק. זו לא רק היא. יש כאלה בחיים שלי בלי סוף. אחת התקשרה אליי ביום חמישי לאחל לי מזל טוב. מתי שמעתי את הקול שלה בפעם האחרונה? נכון... לפני שנה בדיוק. גם אותה הייתי אמור לפגוש אחרי הרבה זמן (למדה איתי בתיכון), גם איתה קרה אותו הדבר בדיוק. ועכשיו אני שואל... מה נסגר? מתי החרא הזה הפך להיות תחליף לחיים האמיתיים? למה אני מספיק טוב בשביל שהיא תתקשר אליי ב-3 לפנות בוקר אבל לא בשביל להסתכל לי בעיניים 10 דקות? אני לא רוצה אותה או משהו, הבהרנו את זה מספיק פעמים בינינו.
החל מהיום אתם לא תמצאו את הנקודה הירוקה ליד השם שלי. אין לי ספק שמתישהו אני גם אסגור את הפרופיל, בינתיים אני רוצה רק להפסיק למשוך אליי את כל האנשים האלה. נמאס לי להיות נחמד. מי שרוצה למצוא אותי, יידע איך. ולמה אני אומר לכם את כל זה? כי אני מכיר את רובכם, ומי מכם שאני מכיר כן יש לו את הנכונות לנהל קשר כמו בן אדם ולא מאחורי מסך.
ולא, זה לא 1 באפריל
מכירים את האנשים האלה שאתם שומעים אותם רק כשהם צריכים משהו?
אתם, בתור אנשים נחמדים, כמובן תשמחו תמיד לעזור. כשהיא צריכה שתמצאו לה לינק להורדה אתם מחפשים, כשהוא רוצה שתעשו לו לייק על מוצר שהוא מפרסם אתם עושים או סתם כשהיא מתקשרת ב-3 לפנות בוקר כדי להתבכיין לכם כמה רע לה בטירונות. תשתו כוס קפה ותעודדו אותה.
אני 3.5 שנים מכיר אותה, הכרנו בפייסבוק. ראיתי אותה עד היום פעם אחת, גם אז זה היה כשהיא במקרה עברה ליד איפה שאני משרת ובמקרה סיימנו באותה השעה ובמקרה עלינו על הרכבת באותה התחנה. אתמול הצעתי לה להיפגש שוב כי די, כמה אפשר לנהל קשר ככה דרך רשת חברתית. בהתחלה הסכימה, אחלה, דאגתי לעצמי לאוטו, היא גרה מרחק 10 דקות נסיעה ממני (כמה עצוב שזה נשמע). שעה לפני שאני מתכונן לצאת פתאום מתחילים התירוצים. אני אחסוך מכם את התירוצים האלה כי הם באמת עלובים, ומילא אם זה היה קורה פעם אחת אבל זה קורה כל הזמן, וכשזה 3.5 שנים ככה אז כנראה זה משהו קצת מעבר. היא לא הייתה צריכה להזיז את התחת היפה שלה אפילו מטר אחד! הייתי מגיע עד אליה אם צריך אפילו בשביל לומר שלום לחצי שעה ולחזור, הכל עליי.
ואז אני חושב לעצמי יותר עמוק. זו לא רק היא. יש כאלה בחיים שלי בלי סוף. אחת התקשרה אליי ביום חמישי לאחל לי מזל טוב. מתי שמעתי את הקול שלה בפעם האחרונה? נכון... לפני שנה בדיוק. גם אותה הייתי אמור לפגוש אחרי הרבה זמן (למדה איתי בתיכון), גם איתה קרה אותו הדבר בדיוק. ועכשיו אני שואל... מה נסגר? מתי החרא הזה הפך להיות תחליף לחיים האמיתיים? למה אני מספיק טוב בשביל שהיא תתקשר אליי ב-3 לפנות בוקר אבל לא בשביל להסתכל לי בעיניים 10 דקות? אני לא רוצה אותה או משהו, הבהרנו את זה מספיק פעמים בינינו.
החל מהיום אתם לא תמצאו את הנקודה הירוקה ליד השם שלי. אין לי ספק שמתישהו אני גם אסגור את הפרופיל, בינתיים אני רוצה רק להפסיק למשוך אליי את כל האנשים האלה. נמאס לי להיות נחמד. מי שרוצה למצוא אותי, יידע איך. ולמה אני אומר לכם את כל זה? כי אני מכיר את רובכם, ומי מכם שאני מכיר כן יש לו את הנכונות לנהל קשר כמו בן אדם ולא מאחורי מסך.
ולא, זה לא 1 באפריל
)