OCD

[misterrigs]

OCD

האם יש טיפול ברפואה משלימה שנמצא יעיל לOCD?מניסיון

 

[ינוקא1]

טיפול אנרגטי משולב עם שיחות.

לדעתי יכול להיות אופציה מתאימה.

"הוכחות" \ "מחקרים" וכדומה אין לי לתת לך.

 

[ladybug4NLP]

CBT-Cognitive Behavior Therapy

נמצא כשיטה מיטבית לטיפול ב-OCD

מאחר וה-OCD נמצא עם האדם רב שעות היום, ממליצה גם על כלי עזר כגון EFT וכד' לשימוש עצמי להורדת החרדה כשהיא עולה.

ששמעתי שגם ב-NLP יש הצלחות. לא הזדמן לי

 

[אבי 122]

בנושא הזה

טיפול בשיחות, הוא חסר ערך- לחלוטין

 

[ינוקא1]

אין דבר כזה.

תמיד תלוי מי משוחח ועם מי.

אין דבר כזה "חסר ערך לחלוטין" בדיוק כפי שאין "עובד תמיד".

כמו כן לכן אני כותב "טיפול אנרגטי משולב עם שיחות". הטיפול האנרגטי יפתח דברים ברמה התת מודעת , והשיחות יעבדו אותם ברמה המודעת. כך שהשילוב של השניים שווה יותר מכל אחד לחוד.

גם סימנים פיזיולוגים לחלוטין הם פעמים רבות תוצאה של הדחקות רגשיות שונות , וברגע בו עולים על המקור בשיחה או בדרך אחרת ניתן להגיע לקתרזיס ושחרור של הסימפטום.
בעקרון הזה אני מסכים עם פרויד במאה אחוז , כי זה נכון גם מנסיוני הדל.

 

[אבי 122]

משיחות שניהלתי

עם אנשים רבים שסבלו מ OCD
הסתבר- שטיפול דינמי לא עזר להם.
ובקשר לניסיונך- לא ברור לי במה מדובר
אם זה יותר נוח לך- אתה יכול לשלוח
אלי הודעה במסר

 

[סביון סגל]

טיפול קיניסיולוגי יעיל ל OCD מניסיון

 

[אבי 122]

האם תוכל לפרט

איך הקינסיולוגיה מטפלת ב OCD ?
בכמה פגישות מדובר ?
האם ניתן להעלים את כל הסימפטומים
או רק להחלישם ?

 

[0 אור 0]

אם מישהו עונה לך על שאלה כזו במספרים מוחלטים

אז אין שום ספק שהוא שרלטן,
אנחנו לא יודעים מה העומק והסוג של הOCD ומה המקור שלו אצל אותו המטופל,
ואתה רוצה תשובה של ב 3 פגישות, יפתרו 80% מהסימפטומים?
Get real, Man

 

[אבי 122]

"ואתה

רוצה תשובה של ב 3 פגישות, יפתרו 80% מהסימפטומים?"
איך הגעת למסקנה- שזה מה שאני רוצה ?

 

[0 אור 0]

זה מה ששאלת

 

[אבי 122]

מעניין...

האם תוכלי להציג ציטוט מדויק ?

 

[0 אור 0]

ציטוט

"בכמה פגישות מדובר ?
האם ניתן להעלים את כל הסימפטומים
או רק להחלישם ?"
כבר הערנו לך כמה פעמים על כך שהשיטה בה אתה זורק שאלות בפורום, בלי להסביר מה אתה צריך ובלי לתת את הצד שלך, היא לא נעימה,
אנחנו בכל זאת עונים , אז אין לך מה להלין

 

[אבי 122]

אני לא מלין על דבר כל שהוא...

אני לא נמצא כאן כדי להנעים את זמנך.
אני לא בדרן.
את יכולה להתייחס או שלא להתייחס לשאלות שעולות כאן.
הפרשנויות שלך למה שאני כותב- מוטעות לחלוטין.

 

[אבי 122]

שגיאות חשיבה

מהם דפוסי חשיבה מוטעים?

דפוסי חשיבה מוטעים הם "הרגלי חשיבה" שגויים שאימצנו לעצמנו והוטמעו בנו עם השנים. השימוש היום-יומי בהם מוביל לניתוח מוטעה של אירועים שבהם אנו נתקלים במהלך החיים.

לדפוסי החשיבה המוטעים מספר מאפיינים:
1. הם מורכבים ממחשבות שבאופיין נוטות לבקר ולשפוט את האירועים או את מעשינו באור שלילי, וכך משפיעות על החוויה הפנימית שלנו.
2. מחשבות אלו נוטות לחזור על עצמן באופן קבוע באירועים דומים נוספים בחיים, כלומר נוצרת תבנית חשיבה חוזרת אשר גורמת לנו לחוות מגוון מצבים דומים באופן שלילי. כך מתמלא עולמנו הפנימי אט אט באפרוריות.
3. מחשבות אלו נוטות לחלוף במוחנו במהירות כה רבה עד כי קיימים אירועים רבים שבהם אנו חווים הרגשה רעה אך לא ברור לנו מה מקורה. אנו אומרים באמת ובתמים: "לא חשבנו על כלום, לא ברור לנו מה הגורם לתחושה הרעה". אנו לא מודעים לכך שמחשבות אלו מבזיקות במוחנו ומקושרות לתבנית חשיבה שלילית, וכך ההרגשה השלילית אינה מאחרת לבוא.


דוגמאות לעשר טעויות חשיבה נפוצות :

סינון נתונים
מציאת דבר שלילי מתוך מכלול נתונים קיימים והתמקדות בו בתוך התעלמות מהמכלול כולו, עד מצב שבו אנו "צובעים לעצמנו את המציאות בצבעים כהים". לדוגמה: רחל קיבלה ממנהלת בית הספר שבו היא עובדת שבחים רבים על אופן תפקודה בעבודה. ואז ביקשה ממנה המנהלת להוסיף שעת חזרה לילדים שמתקשים להבין את החומר הנלמד.

רחל חזרה מאוכזבת לביתה וסיפרה לבעלה שכנראה התבקשה על ידי המנהלת לערוך שעת לימוד נוספת לתלמידים הזקוקים לשיעור תמיכה מפני שאינה מורה טובה מספיק. רחל סיננה את כל השבחים שקיבלה, ניתחה באופן שגוי את כוונת המנהלת והתמקדה רק בנקודה זו. כתוצאה מכך חוותה רחל תחושות החמצה, תסכול ודכדוך.


הכללה מופרזת או הכללת יתר
נטייה להסיק מסקנות כוללניות על סמך נתונים מועטים בתוך התעלמות מיתר הנתונים. אנו מפרשים אירוע שלילי כדבר מתמשך לעד. לדוגמה: "זה תמיד קורה לי", "אני אף פעם לא אצא מזה"...


חשיבה בשחור לבן, הכול או לא כלום
חלוקת העולם (אנשים, התנהגויות, חוויות, תוצאות וכדומה) לשתי קטגוריות קוטביות בתוך התעלמות מדרגות הביניים. כאשר דברים אינם נעשים בצורה מושלמת, אנו רואים את עצמנו ככישלון או כחסרי חשיבות. לדוגמה: תלמיד נכשל במבחן מסוים וחושב, "אני כישלון". אדם לא התקבל לראיון עבודה מסוים חושב, "אני לא שווה או לא מוצלח".


חשיבה בצורת חייב או מוכרח
אנו קובעים לעצמנו בסיטואציות מסוימות בחיים כי אנו חייבים או מוכרחים, כלומר אנו בטוחים כי החיים אינם יכולים להימשך אלא אם כן עשינו את מה שקבענו, או שהעתיד אינו יכול "להתקיים" אם לא נצליח בדבר כלשהו.

דוגמאות: "אני חייב להצליח בכל דבר", "אני צריך להיראות מושלם", "אני חייב לסיים את העבודה בצורה מושלמת, אם לא העבודה לא שווה", "הייתי חייב להתנהג אחרת". במצבים אחרים אנו נוהגים לשפוט את הסובבים אותנו בדפוס זה וכך למצוא פגמים במעשיהם. לפעמים אנו כועסים על הסובבים אותנו כיוון שאינם עומדים בקריטריונים או בנורמות המקובלות עלינו וקובעים שהם אינם חושבים באופן הנכון. התוצאה: אנו יוצרים לעצמנו רף או קושי שמקשה על תפקודנו ועל הקשר הבין-אישי שאנו יוצרים.


קפיצה למסקנות
התייחסות למחשבות (בעיקר בעלות אופי שלילי) כאילו הן עובדות קיימות, מבלי שטרחנו לבדוק את אמיתותן. קיימות בעיקר שתי מחשבות מוטעות ב"קפיצה למחשבות":
קריאת מחשבות: "אני בטוחה שהוא חושב עלי ש..." בוס מתהלך זעוף וכעוס. המזכירה: "הוא בטוח עומד לפטר אותי".
ראיית הנולד: "אם אצא לבילוי כנראה לא איהנה, לכן עדיף להישאר בבית". "אין סיכוי שהוא ירצה אותי, בשביל מה להכיר אותו".


אובדן פרופורציות
הקטנה או העצמת אירועים, חוויות, מצבים בחיים. לדוגמה: "בטח האנשים באירוע יראו אותי במצב כזה ויגידו ש...". קיבלתי אמירת הערכה מהבוס על עבודתי – "בטח הוא לא באמת התכוון לכך". הדופק שלי מואץ – "אני מאבד שליטה", "זה הסוף שלי".


מתן תוויות
מתן הגדרות מוחלטות, תוויות והתייחסות אליהן כאמת אבסולוטית לגבי עצמנו, לגבי אחרים ועל העולם. דוגמה: אדם שנפגע אומר, "העולם הזה אכזר, אנשים רעים".


שלילת החיוב או ראיית חצי הכוס הריקה
אנו נוטים לדחות את החוויות החיוביות, את ההתנסות החיובית, ולהתמקד בשלילי מתוך גישה שהחיובי לא נחשב ולשלילי משקל רב יותר. דוגמאות: "אין בי שום דבר חיובי", "כאשר אני מביט על חיי אני רואה רק כישלונות". אנשים בעלי נטייה לראות את "חצי הכוס הריקה" מתמקדים באופן מוגזם בפגמים שלהם ובמה שלא הצליחו להשיג ומבטלים את הצלחותיהם.


ייחוס עצמי או אשמה עצמית
לקיחת אחריות עצמית על דבר שאיננו אחראים לו או אחראים במידה מועטה. דוגמאות: "בגללי העסק קרס".


חשיבה רגשית
התייחסות לרגשות ותחושות שאנו חווים כאילו הם הוכחה למצב במציאות. דוגמה: אישה המרגישה שהבוס לא סובל אותה קובעת, "בטוח שהוא לא סובל אותי". אדם חרד ממעליות חש בהיכנסו למעלית דופק מואץ והרגשת מחנק ולפיכך קובע: "ידעתי שמסוכן במעלית".

רעיונות הרשימה הנ"ל מהווים חלק אינטגרלי מטיפול קוגניטיבי.

 

[0 אור 0]

מצוין

נשמע לי כמו שמהו שאתה צריך לקרוא ולהפנים

 

[ladybug4NLP]

0 אוא 0
תשובה נפלאה

 

[אבי 122]

אני באמת קורא ומפנים

גם לך זה יזיק, בעיקר את הפיסקה הבאה:
"קפיצה למסקנות
התייחסות למחשבות (בעיקר בעלות אופי שלילי) כאילו הן עובדות קיימות, מבלי שטרחנו לבדוק את אמיתותן. קיימות בעיקר שתי מחשבות מוטעות ב"קפיצה למחשבות":
קריאת מחשבות: "אני בטוחה שהוא חושב עלי ש..." בוס מתהלך זעוף וכעוס. המזכירה: "הוא בטוח עומד לפטר אותי".
ראיית הנולד: "אם אצא לבילוי כנראה לא איהנה, לכן עדיף להישאר בבית". "אין סיכוי שהוא ירצה אותי, בשביל מה להכיר אותו".
תחשבי על זה...
לפני שאת זורקת תגובה- לא שקולה
ולא עניינית.

 

[סביון סגל]

פרוט התהליך הקיניסיולוגי

תהליך קיניסיולוגי מיועד לברר באמצעות מבחן שריר מהם הטריגרים המפעילים את התופעה,
מה המקור הרגשי לתופעה, בין אם זה ארוע ספציפי או דפוסי חשיבה ורגש.
הברור מלווה בטיפול המשנה את תגובת המוח לטריגרים.

אי אפשר לצפות את מספר הטיפולים מראש. זה תלוי במטופל, בהסטוריה של התופעה וקצב
השינוי המתהווה. יש חשיבות גם למשמעת עצמית לפחות בתחילת הטיפול ועוד גורמים נוספים.

ניתן להחליש את הסימפטומים בוודאות אך אין תשובה חד משמעית לגבי העלמה מוחלטת.
זה שוב תלוי בהמון גורמים ובשילוב שלהם.

התהליך לא קצר - זה אני יודע לאמר. אך אוכל גם לאמר לך שהשינוי המתהווה הוא יסודי.

בהצלחה

 

[אבי 122]

האם תוכל לספר

איזו הכשרה יש לך שמתאימה אותך
לטיפול בבעיה כזאת ?
האם הצלחת אי פעם להעלים את כל
הסימפטומים או את רובם למטופל כל שהוא
לתקופה של שנים ?