NCDD!

רונסולD

New member
NCDD!

New CD Day. אמנם זה "רק" CD, אבל זה Celebration Day של זפלין (ההקלטה של מופע האיחוד שלהם מלפני 5 שנים) ואני מתלהב מזה כמו נערה בשנות ה-60 שקיבלה אלבום של הביטלס.
רשמים בקרוב!
 

gillad e

New member


 

thewierdo

New member
אה, אנחנו עושים גם את זה עכשיו?

זה לא יגמר לעולם.
לפחות ניתן המלצות וסיקור כללי, מה? לא ככה?
ביקור בדיסק סנטר הניב את התוצאות הבאות:

the dead weather - horehound - מהמם, שילובי סאונדים דפוקים ונותנים בראש! דיסק מעניין ששווה לתת לו האזנה גם אם אתם לא חובבי סופר גרופ אלטרטיביות
the white stripes - get behind me satan - ג'ק וויט תמיד מגניב אותי, זה היה יותר לאוסף מאשר להאזנה חדשה., לחובבי הז'אנר.

the Black Keys- El Camino - גרסה משולבת! ויניל להיפסטר דושבאג כמוני, ודיסק שהוא אשכרה שימושי. מת עליהם, אחלה בלוז-רוק לפנים.

The Flaming Lips - Yoshimi battles the pink robots - הקניה ההרפתקנית של החודש, ויניל בצבע אדום שקוף מהמם (המשפט הכי גיי שכתבתי על דפי הפורום) הכרתי רק רצועה אחת של אינדי-פופ מתוך התקליט, אבל אחרי האזנה אחת די נדלקתי. משהו מאוד מוזר, קצת אינדי, קצת פופ, קצת אלטרנטיב, והרבה אלקטרוני ביזארי, אגב, הם גנבו לקאט סטיבנטס את הליין אקורדים של father and son בשביל השיר הראשון. הגרסא שלהם טובה יותר
 

nothingman1

New member
שמעתי עכשיו את The dead weather

מגניבים לאללה! הרבה סאונדים טעימים של פאז (ובכלל), גרוב ואווירה.
נייס
 

רונסולD

New member
למה לא?

וקניתי אותו אתמול בלילה, צריך לשבת עם המערכת בווליום נורמלי ולשמוע.
עכשיו חזרתי הביתה מבצפר, אני מאמין שמחר\מחרתיים אני אשב ואכתוב את דעתי עליו.
 

יוסיחן78

New member
Soundgarden, Muse

+1 על dead weather, black keys, אוסיף קצת משלי.
Soundgarden החדש - אהבתי ממש... מרגש לשמוע אותם עם חומרים חדשים. יש שם כמה שירים ממש חזקים.
Muse - בדיוק חזרתי מההופעה שלהם בבודפשט. היה מדהים...
האלבום החדש אומנם לא חזק כמו הקודמים אבל עדיין יש שם כמה שירים מעיפים, וההופעה היתה מדהימה!
 

rolere

New member
אני מת על סאונדגארדן

אבל החדש שלהם נורא לדעתי... הוא חופר, לא מיוחד, ובעיקר מרגיש רע.. (שמעתי את כולו וכאבה נפשי) :\
כבר כמה זמן שאני רואה את ההיתדרדרות של קריס קורנל, וזה כואב מאד לראות בנאדם שהשפיע עלי כל כך מאבד את זה..
 

gillad e

New member
אחי, איך שקורנל היה שר לפני 20 שנה

זה לא אנושי ואי אפשר לצפות ממנו להשמע אותו הדבר.
אני דווקא חושב שהוא עובד על עצמו חזק בתקופה האחרונה, אני מקווה שהוא לא יאכזב אותי ביום שלישי :)
 

gillad e

New member
אני הולך להופעת ההשקה של הדיסק.

הם עשו סיבוב קטן של הופעה אחת בפילדלפיה, אחת בניו יורק וביום שלישי הם באים לLA.
הם יוצאים לסיבוב הופעות תחילת שנה הבאה, אני מאמין שהם יגיעו לארץ.
 

rolere

New member
לא קשור לאיך שהוא שר :)

הוא שר ממש אחלה אחרי הניתוח, והייתי בהופעה שלו בארץ אז אני יודע על בשרי. :)
ההלחנה, של השירה והגיטרה (ובכלל כל הכלים) ובניית השיר - זה מה שהתאכזבתי בדיסק. לא היכולות - אלא הבחירות המוסיקליות מאכזבות.
 

gillad e

New member
אני דווקא מאוד אוהב את הדיסק החדש שלהם.

אני חושב שהוא נשמע נהדר, קצת פחות כבד מהחומר הקודם שלהם.
 

rolere

New member
ובכן (כותרת גנרית) ,

גם אני לא מתחבר לדיסקים הראשונים שלהם שהם היו עם השפעות כבדות ממטאל וניגנו כבד עם צרחות

אבל בשנות ה90- Down on the Upside , ו - Superunknown הם דיסקים מדהימים (למרות שבכל אחד מהם יש איזה שיר שניים בלתי נסבלים ;) )
שני הדיסקים לדעתי יצירות מופת עם שירים שנכנסים לקטגורית המובילים אצלי, בנויים כדיסק, והשירים מרגישים מתוקתקים.

באחרון החדש זה נשמע לי כאילו שהם יורים לכל הכיוונים ומנסים לתפוס קהל. השירים שם לא "בנויים" מספיק, והמעברים לפעמים צורמים.. קשה לי העביר את זה בכתב.

אבל זה אני :)
אני שמח בשבילך שאתה אוהב את זה, ומקנא בך שאתה הולך להופעה שלהם! (במובן חיובי כמובן)
ואם אם יגיעו לארץ, אני אהיה מהראשונים שאשריין כרטיס (אפילו אם זה רק בשביל לשמוע Prety Noose בביצוע אמיתי או The Day I Tried To live)
 

gillad e

New member
SUPERUNKNOWNזה בהחלט מאסטרפיס

ולצערי לא יצא לי לשמוע אותם מנגנים את Pretty Noose בלייב שנה שעברה, אני מקווה שהם יחזירו אותו לסטליסט.
 

Kaldot01

New member
King Animal

דיסק פשוט אדיר בעייני,
להקה שלא הוציאה דיסק כבר למעלה מ 10 שנים, נכנסת לאולפן ומוציאה תקליט שפשוט נשמע שהם נהנים,
אין מה לעשות קורנל דיבר על זה באחד הראיונות שההבדל היחיד בין עכשיו לאז מבחינתם זה כמות האלכוהול בדם.... שהפעם הם לא הרגישו שום צרוך
לשתות והם התרכזו נטו במוסיקה.
לי הדיסק הרגיש מאוד בוגר, הרבה יותר "רגוע" מקודמיו, אבל לא פחות "כבד", יש לדיסק וייב מעולה והם לא איבדו את הכתיבה הסופר מעניינת שלהם!

לפי דעתי דיסק מוצלח מאוד!

הייתי בהופעה שלהם ברוק אים פארק השנה והם היו פשוט אדירים...
לא יכול לחכות לתפוס אותם שוב!
 

Kfitzi

New member
פליאה + המלצות משלי בפנים

* לד זפלין סלבריישן - לא שמעתי את כל האלבום, רק שני קטעים ביו טיוב מהדי וי די וזה עשה לי לא נעים בעצם השמיעה.
היחיד על הבמה שבאמת מרתק זה בונהם ג'וניור.
רוברט פלנט, זה רוברט פלנט וזה תמיד כיף לראות...
אבל אדון פייג'? עשה לי מגעיל בגוף. אני לא סובל נגנים כאלה, גם אם יש סיבוב את הילת הגאון (בצדק) שהוא.
מוזיקאי מדהים ויוצר מחונן - מצד שני - נגן סוג ד'. עושה לי בחילה בחלחולת.
לדעתי הוא לא ניגן פעם אחת את הריף כמו שצריך, מלוכלך, חסר חן ומעוף... משהו שם רקוב לגמרי עבורי.
חסר סטייל וזה ממש לא המקום שהייתי מצפה שיהיה בו חסרים.
לא מזמן ראיתי הופעה מלאה של הסטונס - העיפו לי את הראש. גם לא מדובר בנגנים בקנה מידה של פראנק גמבלי, אבל זה חינני, זה סטייל וזה זורם. כמובן שיש עוד עשרות דוגמאות לנגנים מבוגרים, ששיאם מאחוריהם (תיאורטית) והם עדיין עם פלפל באצבעות. אדון איומי, גילמור, לייפסון ושלל נגני על. פייג' - פשוט מביך אותי.
http://www.youtube.com/watch?v=fpigDGf6vXM

* - אם כבר זרקתי שמם של הסטונס לשולחן, הם שיחרור סינגל חדש לאחרונה, אני מניח שכולם פה שמעו אותו, אבל אם מישהו החמיץ, שווה לזרוק אוזן. אני ממש לא מחובבי הסטונס, בכלל בכלל לא, אבל יש להם משהו, שכשהוא עובד הוא פשוט עובד.

http://www.youtube.com/watch?v=rPFGWVKXxm0

* - אלבום שהגיע אלי שבוע שעבר יחד עם עוד איזה 10 חברים שלו, אבל זה פשוט קצת מיוחד יותר ונהנתי ממנו מאוד, אלבום של מירת'.
MYRATH - הם להקת פרוגרסיב מטאל אוריאנטלית מתוניסיה שהאלבום האחרון שלהם (זה שאני מדבר עליו) הוא השלישי שלהם, הופק ע"י אדון קלידן של ADAGIO (הרכב פרוג צרפתי נהדר) והצבעים והקולות שהם מביאים לשולחן זה פשוט נפלא לי באוזניים.
לא עוד קבוצה של אירופאים\אמריקאיים שקורצים למוזיקה אוריאנטלית - כשהם הולכים לסולמות, כלים ומשקלים ערביים הם הולכים לשם באמת וזה מדליק נורא.
הפקה דיי בסיסית, סובלת נורא מחוסר מעוף דינאמי. הכל מקומפרס למוות ועל אלסטיקה של דינאמיקה אוריאנטלית זה קצת מחמיץ ופוגע לדעתי, אבל השירים והביצועים נהדר ובנתיים אחרי 4-5 סיבובים על האלבום המלא - אני עדיין נהנה נורא.

http://www.youtube.com/watch?v=eS1cfe7ru4c

* - Venetian Snares - הדבר האחרון, יוצר קנדי מוזר מאוד שעושה דברים מאוד מיוחדים בסימפול והוספת תעלולים כאלה ואחרים. נשמע כמו משהו שיכול להיות השורשרים של הדאבסטפ. לא ממש יודע מה עוד להגיד חוץ מ-שווה לזרוק אוזן:
http://www.youtube.com/watch?v=H28YlOrnTaA
 

רונסולD

New member
Details!

אז ככה, מדובר באלבום כפול, עם שני DVD (את הDVD עוד לא ראיתי).
סה"כ, מדובר בזפלין. הם מכוונים טון אחורה (כנראה כי פלאנט הזדקן קצת), אבל עדיין נותנים בראש.
יובל דיבר על זה שפייג' לא מנגן מדהים שם, בלשון המעטה. פייג' אף פעם לא ניגן בהופעות בדיוק את מה שהוא ניגן באלבומים ובסבנטיז זה היה מגניב לאללה.
עכשיו זה קצת פחות מגניב, כי הוא פישל קצת, אבל סה"כ נהניתי.
פלאנט נפלא כרגיל וכמוהו גם ג'ון פול ג'ונס.
ג'ייסון בונהם הצעיר עושה עבודה נפלאה בכניסה לנעליים של אביו.

רשימת השירים :
Good Times Bad Times
Ramble On
Black Dog
In Time of Dying
For Your Life
Trampled Under Foot
Nobody's Fault But Mine
No Quarter

Since I've Been Loving You
Dazed and Confused
Stairway To Heaven
The Song Remains The Same
Misty Mountain Hop
Kashmir
Whole Lotta Love
Rock and Roll

היה שיר אחד שהיה חסר לי, The Ocean. לא בגלל שהוא שיר אגדי או משהו (אני מאמין שהוא לא), אבל זה השיר הראשון שלהם שהכרתי (זה היה בחזרה הראשונה של הלהקה הרצינית הראשונה שלי, החלטנו לנגן איזה שיר של גאנז ואחרי איזה חצי שעה נמאס לנו והמתופף השמיע לנו את The Ocean וניגנו אותו)

בקיצור - אני נהניתי.
 
למעלה