my way or the high way

[BellA עלמה]

my way or the high way

איך אתם מתמודדים אם אנשים שטוענים שיש דרך אחת להתמודד וזו הדרך שלהם דרך אחת לעשות דברים הם לא מוכנים לשמוע על דרכים אחרים יש טעם לנסות לשכנע בכלל?

 

[אני שירה]

לשכנע לא.. לנסות להחדיר הבנה כן..

תלוי על איזה דרך התמודדות מדובר.. תלוי ממה נובעת דרך ההתמודדות הזו, ולא דרך אחרת. אם נבין את המקור נוכל לדבר אל אותו אדם ולנסות להציע לו דרך חלופית. לשכנע אין טעם - הוא יבחר בסופו של דבר מה טוב לו לעשות.

 

[נסיכת אהבה]

יש לי אחות כזאת ../images/Emo88.gif

הדרך שלה תמיד תהיה נכונה, הטענה שלה תמיד נכונה, הא כן ומה שיוצא לה מהפה- תמיד יהיה קדוש

אני למדתי על בשרי שחבל, פשוט חבל על הויכוחים ועל העצבים- כל אחד עושה את דרכו שלו וחי את חייו. הנה למשל אחותי החליטה שהמקצוע שלומדת הוא לא מקצוע שמתאים לי וזה רק להחליף חיתולים או וואטבר ושמתאים לי משהו אחר. רבתי איתה על זה כל כך הרבה עד שפשוט הייתי אסרטיבית ואמרתי ששמעתי את הדיעה שלה והחלטתי לא לקבל את מה שאמרה וללכת בעקבות הלב שלי ואם זה לא מתאים לה, מצידי שלא תזכיר את הנושא הזה יותר וזה סתם לה את הפה.

 

[להבה ירוקה]

אוי ואבוי. אני מתמודדת רע מאד עם זה

המשפחה שלי - כולם נגד הדרך שאני מציעה. שזו דרך של טיפול פסיכולוגי. זה לא חשוב שהם רואים דוגמא חיה בבית (אותי) - עדות לכך שטיפול פסיכולוגי עוזר ויכול לשנות דברים. מבחינתם (כולם: אבא, אמא, אח) טיפול זה לפסיכים (כאילו, דהההה) והם כמובן לא פסיכים (פה הדיעות חלוקות

) ומה פתאום לדבר מול מישהו זר. היה לי מאד קשה לקבל את זה. מדי פעם ניסיתי לדחוף את ה"אולי בכל זאת", ו"תדעו לכם שאתם סובלים עכשיו כי אתם לא מוכנים לעשות משהו אמיתי כדי לשנות", אבל זה לא עובד. הם לא רוצים. זה גורם לי לכעס, אבל לפחות היום הכעס פחות גדול. אני לומדת להתמודד עם זה. עם העובדה שהם בחרו אחרת ממני. אני לומדת להתמודד, כי אין לי ברירה. חוסר ההיענות שלהם לטיפול, משפיע עליי. התקשורת בבית קשה. אבל בעקבות הטיפול שאני עברתי, הרבה דברים השתפרו בכל זאת, כי צורת התקשורת שלי השתנתה. הקיצור, רבע הכוס המליאה.

 

[BellA עלמה]

גם אני

יותר בכיוון התסכול מאשר כעס מרגיש לי שפשוט לא מבינים אותי או רואים אותי. זה גורסם לי לעיתים להרים ידיים או הענשה עצמית

 

[BellA עלמה]

לדעתי אנשים

שלא מוכנים לקבל את העובדה שישנם כמה שבילים שאפשר ללכת שמובילים למקום מסויים הם אנשים די מקובעים או מפוחדים. מפחדים לנסות דברים חדשים למשל יצא לי לדבר עם מישהי בפסטיבל סגול שהייתה ב OA לדעתה יש רק דרך אחת להתמודד וזהו מי שמנסה דרכים אחרות הוא בהכחשה לבעייה. לדעתי זה לא נכון. כל אחד יש את השביל שמתאים לו והדרך היחידה (לדעתי) להגיעה לשביל הנכון הוא ניסוי ותהיה ז'א ניסיתי טעיתי הולכת לנסות שביל אחר עד שאמצה את ההוא שנכון לי. וכו

 

[להבה ירוקה]

ולי יצא לדבר עם מישהו שעשה את-

הפורום של לנדמרק, והוא לגמרי בטוח שיש רק דרך אחת. אגב, גם זה היה ב'סגול'. חשבתי שלקחתי משהו מהשיחה איתו, אבל אחרי מחשבה נוספת, הבנתי שזו טעות מבחינתי ודרך החשיבה שלי שונה מהדרך של לנדמרק.

 

[BellA עלמה]

שמתי לב

שכמעט כל האנשים שעושים את הסדנאות מסוג זה מאוד קיצוניים בגישה שלהם לחיים.

 

[רננהלי]

כנראה כי זה מה שהם חוו שעזר להם

והם לא מסוגלים להבין שיש דברים שהם הכי נכונים בעולם בשבילם, אבל לאחרים שהם שונים מהם יתאימו דברים אחרים. אחותי מנסה הרבה מאוד דברים בחיים שלה, הלכה להמון מרפאים אלטרנטיבים וקונבנציונאלים (אם פסיכולוגית נחשבת קונבנציונאלית) בגלל כל מיני בעיות בריאות קטנות שנראות מינוריות, אבל כאלו שהפריעו לאיכות החיים שלה מאוד. והיא אומרת שכל דבר נתן לה משהו, עזר לה בדבר מסויים. ולכל אדם מתאים משהו אחר, וגם לכל בעיה יכול להתאים משהו אחר.

 

[להבה ירוקה]

יצא לך להכיר הרבה אנשים משם?

 

[BellA עלמה]

לא דווקה משם ספציפית

אבל אנשים שעושים סדנאות מסוג זה

 

[Girl of Pain]

תלוי....

אם אני נתקלת באדם כזה אני מסוגלת להפוך עולמות רק כדי שיבין וישתכנע. אבל צריך לקבל את זה שישי גם אנשים (כמוני למשל) שלא משתכנעים בקלות. אז באים אליו בגישה של לדבר. שיחה ידידותית. לא במטרה לשנכע, כי אז הוא ישר יפסול. וצריך לבוא גם במטרה להקשיב, ולא רק לדבר. זה מאוד חשוב. כי אז הוא רואה שמה שהוא אומר חשוב לך ושאת לוקחת אותו ברצינות. בקיצור- להתווכח, אבל להקשיב. אולי בסוף גם יצא שיכנוע...

 

[להבה ירוקה]

אולי בסוף ייצא שאת תשתכנעי ממנו ../images/Emo13.gif

אוהבת את הגישה הזו, הרגועה.

 

[Girl of Pain]

חחח. אולי. אבל זה לא ילך בקלות...

 

[רננהלי]

../images/Emo45.gif

מאוד מצאה חן בעיניי הגישה שלך. נראה לי שזו נקודת מפתח לכל תקשורת והבנה בין אנשים.

 

[לקשמי]

התשובה שלי

מצויה בחתימה שלי.

 

[פאפיט]

חובת ההוכחה בצדקת הדרך

מי שטוען ומאמין בדרכו (דרך אחת) להתמודד, אני בעדו. כי חובת ההוכחה עליו, כך יש לו משנה מטובציה לפעול. העיקר שהדרך שלו תפתור או תתמודד עם הבעיה. מי שמערער על מי שיש לו דרך, זה בדר"כ טיפוס הניג'ס (או נג'ס) שהבטוח שדוקא דרכו שלו (דרך אחרת) יותר מוצלחת. זאת יהירות.

 

[רננהלי]

פרדוכס

בעצם גם את טוענת שיש רק דרך אחת, שהיא: "יש הרבה דרכים להתמודד עם דברים" טוב נו, זה הפרדוכס של הפלורליזם. אם אתה מכבד את זה שלכל אחד דרך אחרת אתה צריך גם לכבד את הדרך שטוענת שהיא הדרך הנכונה גם אם אתה לא מסכים עם זה. זו נקודה חשובה לדעתי. אבל לעניין עצמו שאני אישית חושבת שיש הרבה דרכים. אני משתדלת להציע עוד דרכים. יקבלו- יופי, לא-לא. את אחראית על עצמך, את יכולה לנסות לעזור גם לאחרים ולעניין אותם בתובנות שלך, אבל צריך להבין עד איפה מגיעה האחריות שלך על האחר, ולפעמים צריך לקחת צעד אחורה ואפילו לכבד את זה שהוא בחר להתמודד כך. לפעמים אפשר לנסות להראות שיש עוד דרכים בעולם, להגדים את זה. ואם לא הולך-את צריכה להיות חזקה בעמדתך ולהחליט שכך את חושבת וזכותך. ולומר את זה:כמו שנסיכה אמרה לאחותה.

 

[רננהלי]

להגדים=להדגים