my original message

[zoozoo7]

my original message

אני אנסה לענות לשאלות שנשאלו: מקור המחשבות אם להשתמש בעוד מונחים מופשטים זה, הוויה טהורה או הוויה טרנסנדנטלית או ברהמן וכו´. מהרישי השתמש במונח מקור המחשבות כי הוא למעשה ממשיך את ההסבר שלו לתהליך המדיטציה הטרנסנדנטלית (מ.ט.). הרעיון הוא שמשתמשים באחד החושים שלנו, חוש השמיעה. מהרישי טוען שאפשר לעדן את החושים עד לרמה העדינה ביותר שלהם או יותר נכון לומר, אפשר להתנסות ברמות היותר ויותר מעודנות של החושים עד התנסות ברמה העדינה ביותר שלהם ואז לעבור אל מעבר הרמה העדינה ביותר של החושים, אל ההוויה הטהורה. במ.ט. אנחנו משתמשים בחוש השמיעה. יש צליל שנקרא מנטרה, שכאשר הוא מהדהד בתודעה שלנו, יחסי הגומלין בין הצליל והתודעה מצליחים לגרום לתודעה להתנסות ברמות יותר ויותר מעודנות של הצליל. זה נובע משני גורמים עיקריים. אחד, הקסם שהולך וגובר ככל שעידון הצליל גובר ומושך את התודעה להתנסות ברבדים היותר מעודנים של הצליל (ברבדים היותר מעודנים של הצליל, התודעה נהנת יותר) והשני, הצליל עצמו, מנטרה, הוא צליל מיוחד בעל יכולת לגרום לתהליך להתרחש. כמובן ישנה דרך לתרגל את כל העניין ולמעשה כמו שטוענים בזן, זוהי דרך ללא דרך. מלבד התחלת חשיבת המנטרה באופן חסר מאמץ, למעשה המודט כמעט ואינו מעורב בתהליך. אין לו דרך למדוט, התהליך קורה כמעט מעצמו. מתחילים את המדיטציה בחשיבת המנטרה מאוד בקלות ואז מעצם טיבה המיוחד של המנטרה, המנטרה כאילו הופכת את תהליך החשיבה שתמיד מתנהל מבפנים החוצה ושולחת אותו מבחוץ פנימה. שם התהליך כבר תופס את התאוצה שלו בגלל הקסם שחווה התודעה שמתנסה ברבדים יותר מעודנים של צליל וכך התודעה הולכת ומתנסה ברבדים יותר ויותר מעודנים של צליל עד הרובד הכי מעודן שלו ואז עוברת גם אותו אל התנסות בתודעה טהורה. כל אותו הזמן, המנטרה מהדהדת ומתעדנת בצורה כמעט חסרת מאמץ כשהמודט יושב בלי להתערב. הדרך פשוט מתרחשת מעצמה, באופן טבעי ללא שליטה כוחנית במחשבות. מהרישי השווה את תחילת התהליך לעדם שעומד על מקפצה וצולל למים. הוא רק לוקח עם הגוף את הזווית הנכונה ואת כל השאר עושה כוח הכובד כך גם עם המ.ט. והמנטרה וכל התהליך. עכשיו נחזור לשאלה המקורית. למה זה נקרא מקור המחשבות? אחת הסיבות היא שהמנטרה היא צליל אבל אפילו שהיא מהדהדת בתוכנו ללא מאמץ, אנחנו למעשה חושבים אותה. יש בכל זאת פעילות מנטלית, אמנם מינימלית, של חשיבת המנטרה. לוקחים את תהליך החשיבה הזה עד למקום ממנו יוצאות המחשבות . מהרישי השתמש בשם הזה בשנות השישים ותחילת השיבעים כדי לדבר במונחים יותר מערביים ולא להשתמש במונחים כמו ברהמן. אני חושב שזה עונה על עוד כמה שאלות ששאלתם. איך התהליך בא לידי ביטוי בזמן המדיטציה ובזמן היום יום? בזמן המדיטציה, מה שקורה בתודעה , זה כבר עניין סובייקטיבי ואישי לכל אחד ואיך שזה מדגדג אותו. בפיזיולוגיה נרשמים כל מיני שינויים שלא נכנס אליהם כאן. יש מספיק מקומות שאפשר למצוא בהם מחקרים מדעיים על מ.ט. והשינויים הפיזיולוגיים שהיא גורמת. אני, באופן אישי, לא אוהב את המחקרים המדעיים. אבל אם מישהו ירצה, אני כבר אפנה אותו לאן שצריך. לגבי השינויים ביום יום, שוב, לי באופן אישי, קשה לענות. אני מתרגל קבוע גם מ.ט. וגם סידהיס משנת 79 אז אין לי עם מה להשוות. זאת אומרת, אין שני אנשים ששניהם בדיוק הם אני כשאחד מתרגל והשני לא ואז אפשר להשוות. אני יכול לומר שבדרך כלל אני נהנה מהתירגול והחיים שלי מאוד טובים. אני לא יודע אם יש לזה קשר ישיר למ.ט. אם יש עוד שאלות, אשמח לענות

 

[annandi]

תגובתי המקורית...

פעם ראשונה שאני קוראת משהו מפורט על TM וזה בהחלט מעניין. אותי במיוחד היה מעניין וחשוב לשמוע שהחיים שלך טובים ויש כנראה "איזשהו" קשר לתרגול היומיומי שלך וזה מה שבאמת חשוב. מחקרים מדעיים כבודם במקומם מונח, אבל תפיסתי לגבי תרגול רוחני זה או אחר, היא שמה שחשוב זה האושר והשלווה שאדם חווה בגלל התרגול הרוחני. שאלה נוספת, מה זה סידהיס ב TM? האם יש הבדל בין תרגול TM עם המנטרה לבין תרגול הסידהיס? תודה שוב ויום נפלא

 

[zoozoo7]

well

It is impossible to make a connection between spiritual practice and daily fulfillment or happiness. We have a lot of things that are influencing us constantly. So it is hard to say which is doing what. About the sidhis. It is Maharishis’ interpretations for patangelys’ sutras. It is some kind of mental techniques , done on the basis of the special silence we get through the process of practicing the tm technique. try to write in hebrew next time. it is some technical problem

 

[שנטידווה]

שאלות, שאלות ../images/Emo22.gif

מהי "התחלת חשיבת המנטרה באופן חסר מאמץ" כדבריך? מהי "חשיבת המנטרה"? האם אתה מתכוון לשינון מנטלי (כאילו היית מבטא את המנטרה בדיבור שוב ושוב אבל במקרה שאתה מתאר-- במחשבה)? "לוקחים את תהליך החשיבה הזה עד למקום ממנו יוצאות המחשבות" איך בדיוק אתה עושה את זה? זהו לבנתיים ותודה לך על תשומת הלב

 

[zoozoo7]

english again

. The process of tm is like a play between thinking the mantra and thinking the "normal" thoughts. What Maharishi says about it is that the mantra takes the awareness to finer levels of conciseness. When this is happening, also there is a development of a very deep rest in the physiology. This special, deep rest in the physiology enables the body/mind to release stress. The moment the stress release starts, is a moment when naturally the mantra stops and a "normal" thought comes. Some kind of a result from the stress release on the mental level or we can say reflection of the stress release on the mental level. When, in practice, we sit in meditation and we notice that we have a "normal" thought, we go back to the mantra in a very easy simple and innocent way like we think any other thought. It is the same thing when we start to meditate. There is no concentration or any kind of mental effort. The mantra has in it, this quality to take the awareness to finer levels without any effort. Going to the source of thought is just the same process when there is no stress on the way to be eliminated, so the mantra just takes the awareness to its' finest level and then transcend that too into the source of thoughts (pure conciseness, Brahman, etc).) Hope it is clearer. It is a very simple and easy thing to do and it just happens by itself. The only time we interfere is on the point when we start the meditation by thinking the mantra very easy like any other thought that comes (after some time that one has been practicing, the mantra comes automatically when the eyes are closed) and when we notice that we are thinking normal thoughts and not the mantra. That is the whole story but the way I see it, it has to be the right mantra and the "disciple" has to get it from a teacher to guide him or her through a simple process that makes sure it is all going well.

 

[dharmax]

->

כן, התאור של הטכניקה הוא די מדיוק, לפי מה שאני זוכר. זה מאוד פשוט, וזו דרך בהחלט לא רעה לנוח: מנוחה מרוכזת וטובה הן לגוף והן להכרה. דבר מבורך ומועיל. יותר מזה - יש לזה השפעה חיובית לטווח ארוך על יכולת הריכוז, וההרפיה ביומיום. לדעתי השפעה מוגבלת, מסיבות שאולי בעתיד אפרט, אבל עדיין מבורכת. הטכניקה הזו, כמו טכניקות רבות מספור אחרות, שייכת לקבוצת הטכניקות הנקראות בבודהיזם "סאמטה". אבל היא לא תומלץ בד"כ על ידי מורה בודהיסטי, מהסיבה, שמנטרה יוצרת ויברציות המפריעות לתרגול ההתבוננות (משפחת טכניקות הויפאסנה השונות) הגבוה והחשוב יותר, כשהשלב הזה יגיע אצל המתרגל. לכן דוגלים יותר בטכניקות "סאמטה" שהן יותר פאסיביות בבודהיזם, כגון טכניקת האנאפנהסאטי הידועה ורבת העצמה (שאגב, בסופו של דבר יכולה להפוך לויפאסנה לכל דבר). הטכניקה המתוארת, אגב ביוגה, זה מה שנקרא, אגב, ג'אפה. פשוט וריאציה של ג'אפה. ניתן ללמוד את הטכניקה הזו ממורים רבים מספור למעשה. יש גם שטוענים שהצורך במורה לעניין מתן המנטרה, צמח רק לצורך יצירת בסיס כלכלי למעמד המורים, שכן, המנטרות מותאמות פשוט על פי הגיל, ואין כאן את אלמנט השאקטיפט באמת. ומדוע אני לא רואה שהתרגול הזה מוביל להארה? מכיוון שאין פה התבוננות. זה sati ברמה מסוימת ומוגבלת (בגלל האקטיביות של המנטרה) ואין פה panya - חכמה. אין פה פיתוח של שלושת התובנות לגבי ארבעת מישורי ההתיחסות - ולדעתי, בגלל זה, אין באמת סילוק של סנקהרות ווסנות (למעט ברמה של סטרסים יומיומיים - שזה, לכשלעצמו, דבר מצוין, בלי ספק וזו דרך אחת מני רבות לעשות זאת). ישנו סוג של הדחקה אפילו. אישית, אני מצאתי, בזמנו, כשהתחלתי לתרגל התבוננות, שמספיק שאחזור על מנטרה חזקה בעדינות במשך כדקותיים, מיד לפני תרגול ההתבוננות, והמדיטציה שלי הופכת קלה בהרבה...(והקלות אליה אני מתייחס פה, זו הקלות של הישיבה הפיסית, השקט הפנימי והריכוז באופן כללי)ואפקטיבית הרבה הרבה פחות, בתור מדיטציה התבוננות. השאלה היא גם מה מחפשים: התפתחות רוחנית וידיעה עצמית או שלווה. [השאלה הגדולה הנוספת היא, למה לשלם גרוש אחד בשביל זה, כשאין שום צורך.] בהקשר לארגון עצמו, נתקלתי בכתבה חביבה במעריב: http://www.nrg.co.il/online/15/ART/761/312.html כתבה שהעלתה לי זכרונות נושנים. ברכות

 

[annandi]

samatha

מדיטציית סמטה (שלווה) אין בה שימוש במנטרה. השימוש הוא או בנשימה או באובייקט מדיטטיבי מסוים הנקרא kasina (דיסק בצבע מסוים). אני עוד לא נתקלתי בשום מקום בקנון הפאלי בשימוש בצליל כאובייקט מדיטטיבי, כך שנושא הצליל (מנטרה זו או אחרת), אינו חלק מהתרגול הבודהיסטי כפי שהוא משתקף בקנון הפאלי ובמסורת התרוואדית. יצא לי לקרוא די הרבה מקומות שמדיטציית סמטהה מופיעה בהם בקנון הפאלי ולהבנתי, בקונטקסט הבודהיסטי, תרגול שלווה/ריכוז, תמיד מגיע עם התבוננות. ההתבוננות היא על הגורמים המרכיבים את חווית הג'האנה (שלבים מדיטטיבים) ורק אחרי ההתבוננות בהם והבנת טבעם כמשתנה ולא האני, המודט ממשיך למצב המדיטטיבי הבא. אין זה הכרחי לתרגל סמטהה בשביל להתעורר, אך זה בהחלט יכול לתרום לכך לאלו שבאופן טבעי נוטים לתרגול מדיטציית ריכוז. רתימת כוח הריכוז יחד עם החכמה, כלומר עם התבוננות על התופעות השונות שבתודעה, אכן מוביל להתעוררות. המודט מתבונן ומבין את טבעם של מצבי התודעה העדינים ביותר ובכך אף נוטש את ההיצמדות אליהם.

 

[yaga1]

מממ...

הטכניקה הזו אינה עומדת בסטירה עם התבוננות מפני שמהותה היא התבוננות כפי שהסברתי ה"התבוננת" במנטרה היא לחלוטין זהה להתבוננות בנשימה במה הטכניקה הזו כן שונה ? התבוננות בה היא האמצעי ולא המטרה הגשמת התרגול היא הוויה בלתי מפולצלת בה אין מתבונן ואין מושא התבוננות סילוק סאמסקרות הוא לא פועל יוצא של תובנה או הבנה בקשר לדבר זה או אחר ההיפך הוא הנכון תובנה היא פועל יוצא של סילוק סאמסקרות. כאשר המערכת נפתרת במידה זו או אחרת מסאמסקרות התודעה במצבה הטהור זורחת מאליה מידה אחת שכנגד וזריחה זו, כל עוד היא חלקית, מתבטאת בתובנה כאשר המערכת נקייה לחלוטין מסאמסקרות זורחת התודעה במלואה וזו הוויה ולא תובנה תובנה היא לא פועל יוצא של הבנה או חוכמה. מאחר ובבסיס מהותנו תודעה שלמה ומושלמת אין אנו למדים לעולם דבר... אנו רק מפנים את מה שמסתיר את דבר קיומו של ידע זה או אחר זה סילוק סאמסקרות. שוב...מצב של הגשמה אינו מצב של ידיעת דבר שהיא תפיסה אלא מצב של אי ידיעה שהוא הוויה. שלומות

 

[annandi]

אך שב תורי לעשות מממ...

כשאני קוראת מה שאתה מסביר, אני שוב מבינה שאנחנו מגיעים מעולם מושגים דומה, אבל המושגים בכל אחת מהמסורת מולאו בתוכן שונה. גם הדרך ותיאור המטרה הם די שונים. למשל בבודהיזם המטרה היא התובנה המושגת דרך התבוננות בתופעות והבנתם. רק תובנה (panna) יכולה לעקור את הסנקארות (פאלי), כי מקורם של הסנקארות היא הבורות. שאלה אליך: האם תודעה במצב הטהור שלה יש לה איזשהו אובייקט? מזו תודעה מושלמת לפי התפיסה שאתה מציג, אני עדיין לא בטוחה למה אתה מתכוון...? תודה ויום נפלא

 

[annandi]

עכשיו ולא אך שב, סליחה ../images/Emo12.gif

 

[yaga1]

מממ...

אני דווקא הייתי משאיר את זה - אך שב את לא חושבת שזה חמוד יותר ככה ? ואפילו מעביר יותר נכון את המצב ?

 

[yaga1]

אננדי בוקר טוב ...

יש מקום להביא פה דוגמא מהנסיון של כולנו, כך אני מתאר, והדוגמא היא מתחום הפסיכולוגיה ו/או החיים נניח שבילדותי חוויתי רושם שלילי עז ואולי אפילו מתמשך והדבר גרם להיווצרות דפוס התנהגות אצלי בחיי הבוגרים. נניח שאמא שלי לא נתנה לי לינוק בזמן כאשר בכיתי לאוכל כי היא הייתה עסוקה בענינים שלה וחשבה שאני יכול לחכות. כאשר גדלתי פיתחתי הרגלי אכילה שקשורים ברושם השלילי הזה שנחווה בעבר. אני מסתובב בחיים עם הדפוס הזה חסר מודעות בקשר למקורו. כעת...הבעיה בחיי מחמירה ואני מגיע לתרפיה. בתרפיה, אחרי כמה פגישות וברורים, אני והפסיכולוגית שלי עולים על דפוס ההתנהגות של אימי בעבר ומזהים אותו כמקור לבעיה שלי. כל פסיכולוג וכל אחד יודע, מחייו האישיים, שה"מודעות" הזו או ה"תובנה" הזו היא שלב בדרך אבל הידיעה עצמה אינה פתרון כי ידיעה והבנה היא בשכל והפגיעה היא רגשית. עכשיו, בנקודה הזו ישנן שתי גישות פסיכולוגיות מרכזיות. האחת היא אנליטית והיא אומרת - התובנה הגדירה לנו את האזור הבעייתי וכעת נשהה יחדיו, המטפל והמטופל, במקום הזה כמה זמן שצריך עד שהמתח או הרושם הרגשי יתפוגג תוך שהמטופל נשען בינתיים על מערכת היחסים היציבה שביסס עם המטפל מתוך התמסרות לטיפול. התפוגגות הרושם בבסיס תסיר גם את הדפוס על פני השטח. ישנה גישה נוספת שהיא תופסת תאוצה יותר ויותר בימינו מפני שלאנשים אין כוח לטיפול אנליטי ממושך והיא הגישה הקוגניטיבית והיא אומרת - המטופל (הסובייקט) חווה גירוי לא כיפי בילדותו (האוביקט) ופיתח בשל כך תהליכי פירוש וחשיבה קלוקלים שהיו מתאימים אולי לגירוי המתמשך הלא כיפי אך גורמים לו להשליך אותם על חייו הבוגרים באופן בעייתי. בואו נעזוב את הסיבה ונלמד להתבונן לזהות ולשנות את תהליכי החשיבה כך שנוכל להסתדר עם העולם יותר טוב ולהימנע מסבל שקשור במקורו בחוויה זו או אחרת בילדות. שתי הגישות תקפות ושתיהן מספקות את הסחורה. איך שהבנתי עד כה את כל מה שהסברתם על הבודהיזם הוא ביסודו קוגניטיבי. איך שאני מבין עד כה את הוודנטה היא אנליטית. אני חייב להאמין שטכניקות/מדיטציות בודהיסטיות יש בהן בכדי לפרק סאמסקרות ברמה הטכנית גופה ולא רק ע"י הבנה. כולנו כאן בפורום מפגינים תובנה ברמה די גבוהה ובכל זאת ההתנסות שלנו היא שיש פער בין מה שאנו מבינים ובין מה שאנו חיים. אני מרגיש לצטט פה שוב בית קטן מהשיר שכתבתי למטה - שוטה מושלם חף מידיעה שוטה מושלם חיי כהוויה בזן בודהיזם עד כמה שהבנתי אותו המטרה היא להגיע ולשמור על מצב ה-לא יודע על הכרה צלולה. התובנה, שהיא ידיעה, מתקיימת בתוך המבנה המיצרפי ומהווה חלק ממנו. יש מבין יש תובנה ויש קשר ביניהם. הוודנטה לא מסתפקת בטיהור המבנה הזה אלא קובעת את המטרה כ-העלמותו, קריסתו, חידלונו או אז מה שקיים קיים. אין הארה כל עוד יש תפיסה ולא משנה עד כמה התפיסה הזו טהורה ומה התובנות שלנו לגביה. הארה היא הוויה בלתי מוצלת ע"י תפיסה. בורות (avidya) היא כל דבר שהוא לא תודעה טהורה בלתי מפוצלת. בורות היא המבנה התפיסתי עצמו לפי וודאנטה ולא אופי תכניו ומערכת היחסים ביניהם אפילו שזו תהיה משוחררת מסבל. שלומות

 

[REBURN]

../images/Emo41.gif פשוט מדהים../images/Emo41.gif

איכות התוכן של דבריכם יש לי הרבה להגיב על דבריכם המעניינים אבל חשבתי תחילה לשבח את מהות הדיון אני מרגיש כמו מתבונן שמבין את מקור תפיסתכם, שניכם בעלי דעת בכל גישה, ואני מבין חצי חצי בכל גישה

. נחמד לראות דיון בין שתי קטבים שלפי דעתי שניכם מתמזגים לאותו הנחל משני צדדים שונים המשך דיון פורה

 

[yaga1]

נו נו ריבורן..בוקר טוב גם לך ../images/Emo42.gif

לא יודע אם נכחת בפורום בשעת זריחתו המדהימה של הבודהיזם אל תוכו אבל כבר אז גרסתי ששני הנחלים הללו זורמים אל הים עד כמה שזכור לי אננדי לא חשבה כך אבל האמת זה לא כל-כך משנה כמה טוב פשוט לזרום בלי לדעת להיכן

 

[REBURN]

אבל לא להפסיק ../images/Emo36.gif../images/Emo26.gif

עדין שני הנחלים לא התמזגו לאחד.... המשך דיון(זרימה

) פורה

אבחר צד באופן אקראי והוסיף טיפה דברים(מקווה שאפשר להצטרף לשלישיה בנהר...) אננדי דיברה על המהות של הבודהיזם אשר מ"חלץ" מבורות ובכך "נפתרים" מהסנקארות "הרעות" אני מאמין בבטחון מלא שאננדי יודעת זאת ,אבל לא ציינה כי בדרך טיפוח הטוהר (הכנסת תכנים חיובים לאדם-העשרת הדהארמה) בכך גם "נפתרים"ונלקח מקום של הסנקארות השליליות

לפעמים בכדיי לא להתעסק בשלילה לא צריך להבין אותו להתעקש לסלקו ,אפשר להכניס מקום של טיפוח חיובות שיתפוס את מקומו מדיטציה היא חלק מהמכלול המכלול בקצרה מופיע גם בדרך שמונת הנתיבים ,כאשר לאורך כל היום אנחנו דואגים לא ל"הכניס" מחשבות שליליות, מטפחים את הדארמה שלנו טיפוח יום יומי אננדי דברי הם רק תוספת ואני בטוח שאת יודעת את העקרונות הרבה יותר טוב ממני

פשוט בדקדוק המהותי של השיחה בין שניכם הזכרתי גם את המכלול שגם מהותי לעניין יום טוב לשניכם

וכמובן לכל באי הפורום

 

[annandi]

בוקר טוב לכולם../images/Emo42.gif

יאגא, אנחנו דנים על הבוקר בדבר הכי קשה לתפיסה, לפחות במסורת הבודהיסטית, בניבאנה. לכן אני לא יכולה ממש להגיד אם הכל זורם לאותו הים, מכיוון שאני בהחלט עוד לא בים... הבודהא בטח לא חשב שכל הדרכים הרוחניות מובילות לאותו המקום והוא טען זאת לא מעט פעמים בקנון הפאלי. לגבי מה שכתבת כאן למעלה, אני צריכה זמן כדי להסביר איך המסורת התרוואדית תופסת את הדברים. הרי זה בעצם כל מה שאני יכולה לעשות כאשר אנחנו מדברים על סופה של הדרך הרוחנית. שוב, משום שאני עדיין לא הגעתי אליה (יש לי עוד הרבה עבודה על הסנקארות...) אני חייבת לצאת עכשיו, אבל אני אנסה יותר מאוחר היום להגיב על דבריך ואולי יבואו לעזרתי הפרשנים האחרים (שנטידווה ודהרמקס). שיהיה לך ולכולם סופשבוע נפלא

 

[giti1]

ליאגה

השכלתי מהבהירות בדבר הפסיכולוגיה. תודה. לגבי גישה אנליטית בבודהיזם, ולפי הגדרתך את האנליטי: מספיק יהיה אם נפנה לכתבי נרג'ונה, אשר כונה הבודהא השני, או לכתבי לונגצ'נפה (בודהיסט טיבטי) בכדי להראות קיומה של גישה-מדיטציה אנליטית. השלכותיה של גישה זו נוגעות גם לפירוק קונפליקטים פנימיים מטלטלים בדרך אנליטית, כשגישה זו ממוקדת גם בשאלה איך יש לתפוס את המציאות, בהנחה שתפיסה בהירה של המציאות תמוסס את הכאב והסבל. לגבי האדוייטה, אכן בדרך כלל הגישה בה היא אנליטית, שנקרה לדוגמא כמעט ולא השתמש, וזאת בשונה מהבודהא, מויאסה ומפטנג'אלי במילה דוהקהה - סבל בהקשר של האוידיא. אולם איך תסביר את התנהגותו של הג'יוואן מוקטי - זה המשוחרר בעודו בחיים? איך תסביר את התנהגותו של שנקרה שלימד וכתב ונדד אכל ושתה וכיו"ב? הרי שהמצרפים היו שותפים מלאים לפעילויות הללו בעוד שהיה משוחרר מתבנית האוידיא לאחר שקרסה. כלומר אי אפשר להפריד בין המראה הצלולה, (הטבע האמיתי והבהיר של התודעה),לאחר שמורקה בכוח המדיטציה, והמשקפת את האובייקט העומד מולה בדייקנות, ללא "אקסטרות" (יפה, לא-יפה וכו')משמע, ראיית הדברים כפי שהם וללא היצמדות להשתקפויות שבה. שבת שלום

 

[yaga1]

גיטי שלומות ...

מי משוחרר בעודו בחיים ? מיהו זה שהשתחרר ? מה הוא לאחר שהשתחרר ? האם לאחר שהשתחרר יכולים אנו לומר כי הוא מתנהג ? האם לאחר שהשתחרר יכולים אנו לומר כי הוא עושה ??? הלא בעשותינו כך אנו מנסים לתאר במונחים יחסיים של תודעתנו הכבולה את אשר אנו טוענים כי השתחרר ממנה !! האם אנו יכולים בכלל לומר עליו דבר ? היכן בכלל עלתה דמותו ? האם הוא קיים או שמא הוא רעיון ככל הרעיונות שעלו בתודעתנו הכבולה ? שנקרה, בודהה, ויאסה .... מי הן הדמויות הללו ? היכן הן מתקימות ? היכן מתקיים העבר בו הן חיו ? היכן מתקיימים עבר הווה ועתיד להוציא מבתודעתנו הכבולה ? מה ערך יש לרעיונות שלנו בקשר לדמויות אלו ? אדוויטה וודנטה היא טוטאליות !!! גם כל הרעיונות בקשר להארה, מואר ומואר בעודו בחיים חייבים להישמט בכדי להגשים את המצב עליו הם עצמם מדברים ... שנקרה, בודהה, ויאסה, וודה, בודהיזם, תובנה, התבוננות, עדות והארה ... רעיונות אינספירטיביים המשמשים לנו בסיס ארעי בדרכנו למצוא את האמת שמאחוריהם בדיוק כמו פיגומים המשמשים כל זמן בנייתו של הבניין אך חייבים להיהרס בכדי שיכנס הדייר, כך גם הללו יעלמו להם בקריסתה של התודעה הכבולה בתפיסה כל שיוותר אז או לאו הוא שיהיה וודנטה היא טוטאליות !!! שלומות

 

[giti1]

ליאגה שלומות רבים

איפה עולה הרעיון בדבר טוטאליותה של האדוייטה? האם הידיעה האדוייטית יכולה להיות אובייקט לידיעה? אצל ועבור מי? הידיעה האדויטית איננה יכולה להיות אובייקט לידיעה ומצד שני, אי אפשר לומר שהיא לגמרי לא אובייקט אז מה יש לחפש? ואם לא נחפש איך נתקדם לעבר הידיעה המשחררת? שבוע טוב

 

[yaga1]

גיטי שלומות ...

כל אשר אמרתי תקף גם לגבי האדוויטה עצמה "רעיון אינספירטיבי המשמש לנו בסיס ארעי בדרכנו למצוא את האמת שמאחוריו" רעיון זה מציע גם את הדרכים לכך הוודנטה לא מבקשת אמונה, גם לא בה עצמה, היא מבקשת חקירה התנסותית שסופה הוויה אשר לא מאופיינת על-ידי ידיעה שלומות