Crazy Diamond85
New member
Minimal Compact - Maximum Show
השבעה בספטמבר 2002, ראש השנה החדשה, מועדון בארבי ת"א, רמי פורטיס מזמין לבמה את ברי סחרוף לשיר איתו כמה שירים, ולאחר כמה שירים מפתיע כאשר מזמין את סמי בירנבך ששהה במקרה באותו זמן בארץ, Inner Station, New Clear Twist, Autumn Leaves, שירים מן הרפטואר של מינימל, בהרכב מינימליסטי... ואז נשאלת השאלה : "איפה מלכה? איפה מקס?" 25 בנובמבר 2003, לאחר כשנה אחת, חודשיים ו18 ימים, מועדון התאטרון, יפו, עולים על הבמה אחד אחרי השני, ברי סחרוף, רמי פורטיס, מקס פרנקן שהגיע מאמסטרדם, סמי בירנבך שהגיע מבריסל ומלכה שפיגל-ניומן שהגיעה מאנגליה. מינימל קומפקט בהרכב מלא, מי היה מאמין?? אני הייתי שם כשזה קרה! אינני זוכר את שמות השירים שהיו, או את סדרם בכלל... אך אפשר לומר כמה דברים על ההופעת האיחוד הראשונה בסיבוב ההופעות הנוכחי, האנרגיות שרצו היו פשוט מטורפות, פתאום כולם נהיו צעירים, סמי צועק ומכה בתוף, מקס לא סוטה מן הקצב, מלכה בבס, ברי מרביץ בגיטרה, ופורטיס - פורטיס עדיין משוגע... הדינמיקה שבין חברי הלהקה הייתה פשוט מדהימה, סאונד מעולה, צלילים נוגעים ללב ולנשמה, אין מילים... יותר גם לציין שהייתה תאורה פשוט יפיפיה!! של במבי כמובן... בשיר Static Dancin', נדלקו מנורות ניאון שהיו על הבמה, משחקים פשוט מדהימים עם האור, ובכל פליקרים למיניהם, מנורות בשלל צבעים, חבל על הזמן!! כמו שאבא שלי שנכח בהופעה אמר "היו הרבה דיסטורשנים", אכן... כל מיני משחקים עם הגיטרות, שימושים לא חוקים למיניהם, אפילו נערכה מלחמת גיטרות במהלך ההופעה בין שני החברים רמי וברי. כפי שאמרתי כבר קודם, פורטיס נשאר משוגע, באמצע ההופעה כמו בכל פעם כמובן שהוא ניסר את הגיטרה שלא עד זוב דם, רקד לצלילי המוסיקה, קפץ ממקום לא מקום, כמו שפורטיס צריך להיות
בשלב כלשהו גם גרר את ברי לרקוד - משעשע ביותר!! אז פחות או יותר מה שאני זוכר מההופעה, השירים שהיו: ההופעה כמובן נפתחה עם סוג של Overture עם משחקים לא קונבנציונליים של ברי ורמי עם הגיטרות... It Takes A Lifetime New Clear Twist Dedicated כמובן... Static Dancin' Auutmn Leaves The Traitor Deadly Weapons Babylonian Tower Ararat - שבו פורטיס סילסל חבל על הזמן, והפגין את הצד העירקי שבו
Everything Is Wonder Losing Tracks Next One Is Real When I Go - שלכבודו הבמה פונתה ונשארו רק ברי על הקלידים ומלכה על המיקרופון Inner Station - שיעל המקורית כל כך קיוותה לשמוע אותו Piece Of Green ולקינוח - The Immigrant Song מה אגיד ומה אומר - וואוו!!! רמי פורטיס - שירה, קולות, גיטרות וסינטי מלכה שפיגל-ניומן - שירה, קולות, בס וסמפלר ברי סחרוף - שירה, קולות, גיטרות וקלידים סמי בירנבך - שירה, קולות, תוף וטמבורין מקס פרנקן - תופים ביצועים מדהימים לשירים!!! פשוט סוף הדרך!!! העוצמות שבכל שיר והאנרגיות... חבל על הזמן... אין מילים לבטא את ההנאה שצברתי בהופעה זו!!! תודה רבה למינימל!!! רמי, ברי, סמי, מלכה, מקס תודה רבה ל-פרנקי ליווארט, אורי מור, במבי, שוקי וייס וכל אלה אשר תרמו להנאתי הרבה בערב זה
השבעה בספטמבר 2002, ראש השנה החדשה, מועדון בארבי ת"א, רמי פורטיס מזמין לבמה את ברי סחרוף לשיר איתו כמה שירים, ולאחר כמה שירים מפתיע כאשר מזמין את סמי בירנבך ששהה במקרה באותו זמן בארץ, Inner Station, New Clear Twist, Autumn Leaves, שירים מן הרפטואר של מינימל, בהרכב מינימליסטי... ואז נשאלת השאלה : "איפה מלכה? איפה מקס?" 25 בנובמבר 2003, לאחר כשנה אחת, חודשיים ו18 ימים, מועדון התאטרון, יפו, עולים על הבמה אחד אחרי השני, ברי סחרוף, רמי פורטיס, מקס פרנקן שהגיע מאמסטרדם, סמי בירנבך שהגיע מבריסל ומלכה שפיגל-ניומן שהגיעה מאנגליה. מינימל קומפקט בהרכב מלא, מי היה מאמין?? אני הייתי שם כשזה קרה! אינני זוכר את שמות השירים שהיו, או את סדרם בכלל... אך אפשר לומר כמה דברים על ההופעת האיחוד הראשונה בסיבוב ההופעות הנוכחי, האנרגיות שרצו היו פשוט מטורפות, פתאום כולם נהיו צעירים, סמי צועק ומכה בתוף, מקס לא סוטה מן הקצב, מלכה בבס, ברי מרביץ בגיטרה, ופורטיס - פורטיס עדיין משוגע... הדינמיקה שבין חברי הלהקה הייתה פשוט מדהימה, סאונד מעולה, צלילים נוגעים ללב ולנשמה, אין מילים... יותר גם לציין שהייתה תאורה פשוט יפיפיה!! של במבי כמובן... בשיר Static Dancin', נדלקו מנורות ניאון שהיו על הבמה, משחקים פשוט מדהימים עם האור, ובכל פליקרים למיניהם, מנורות בשלל צבעים, חבל על הזמן!! כמו שאבא שלי שנכח בהופעה אמר "היו הרבה דיסטורשנים", אכן... כל מיני משחקים עם הגיטרות, שימושים לא חוקים למיניהם, אפילו נערכה מלחמת גיטרות במהלך ההופעה בין שני החברים רמי וברי. כפי שאמרתי כבר קודם, פורטיס נשאר משוגע, באמצע ההופעה כמו בכל פעם כמובן שהוא ניסר את הגיטרה שלא עד זוב דם, רקד לצלילי המוסיקה, קפץ ממקום לא מקום, כמו שפורטיס צריך להיות