שתי הערות ביחס לניסוחים שלך גלעד
המילים "הצלחה" וההופכי-"כישלון" לוקחים באסוציאציות לעולם די חד מימדי,השגי מאד. ודי שחור לבן. הצלחת או נכשלת בטסט -אוטו. הצלחת או נכשלת במבחן אוניברסיטאי. הצלחת או נכשלת בלהשיג דייט עם גברת נחשקת.
אבל לגבי אימוץ פחות נכון להצמיד את המילה מוצלח.כי יש כל מיני תקופות. תקופות של תקשורת זורמת ופחות זורמת בין המאומץ להורים שלו. תקופות של יותר ופחות יכולת חברתית בכלל,זמנים שהתמודדות עם החיים נראית נפלאה ואפשרית וזמנים אחרים ש"בקושי סוחבים" זמנים שילד או נער שלם עם עצמו וזמנים שבהם יותר "מחפשים " .והרבה מאד אפורים באמצע.ואני מנחשת שגם אתה עצמך חווית וחווה ups and downs במישורי תיפקוד שונים,לכל האורך.
כן אפשר לדבר על כך שיש הורים שמשתדלים ליצור רצף והתמדה בהתייחסויות שלהם,להכיל רגעים יותר קשים ,לפנות ליעוץ אם נתקלים במצבים שנחווים כמדי קשים ,לתת מרחב פרטיות לילד למרות נטיה של חלקנו לגוננות-יתר ולצורך בליווי הרמטי ועוד ועוד.
המילה "מוצלח" מביאה למקומות שטוחים יותר,מדידים יותר,נוקשים יותר בהגדרתם,דיכוטומיים,השגיים,תחרותיים ו...לכאן לדעתי פחות מתאימים.
ודבר נוסף "לסייע לו בבניית האני העצמי שלו וביצירת ה ATTACHMENT והBONDING שלו "......זו שוב לדעתי שגיאת פורום.[מופיעה לא מעט בפורום שלנו]
זה לא שיש לנו ילד ואנחנו בסך הכל פועלים עליו ,או צריכים ללמוד לפעול עליו "את הפעולות הנכונות".בקשר עם הילד
יש גם אנחנו. גם אנחנו צד בattachment ו-bonding ,גם אנחנו צד במערכת,וחייבים לשים לב לעצמנו-למה אנחנו רגישים,מה מוציא אותנו מדעתנו,איפה אנחנו מפסיקים להיות קשובים,מה יכול להעצים אותנו,מהם התנאים שבהם אנחנו פועלים כהורים כמיטבינו,איך אנחנו יורדים מהסולם או עוזרים לילד שלנו לרדת ממנו....ועוד ועוד.
לגבי סיפור גלעד שליט אבא שלו נועם תמיד השתמש בביטוי "במבחן התוצאה",כשרצה לומר בשלבים שונים שלא משנה איזה וכמה מאמצים נעשו-גלעד עדיין לא הגיע אלינו.
שם זה היה ביטוי מאד מתאים.
אבל ,בשונה ממה שכתבת כאן,אני חושבת שבאימוץ
לא מדובר רק במבחן תוצאה ובהגדרת מוצלח-לא מוצלח ,אלא בדרך שלמה לעשותה ביחד.לוטוס אור ,אינגליש ,אמא של עקטש וכנראה עוד ששכחתי...מדגימות כשמשתפות את מה שהתכוונתי אליו.
