MD/PhD

[somenickname]

MD/PhD

שלום לכולם.

אני עומד להתחיל השנה לימודי רפואה. מאחר ויש לי רקע אקדמי קודם בביולוגיה, יש לי פטור מחלק גדול מהקורסים של שנה א' - מה שאומר שיהיה לי הרבה זמן פנוי בשנה הקרובה.
חוץ מזה, כפי ששם ההודעה אולי מרמז, אני מתעניין בתכנית ה-MD/PhD. מבירורים בנושא, אוכל להתחיל לבצע חלק מהמטלות (נגיד, התחלת מחקר ולקיחת קורסים) כבר בשנה הקרובה, מה שאומר שאתחיל את התכנית בערך שנה לפני הנהוג, מה שעשוי לתת לי יתרון ואולי יגרום לכך שאצטרך לקחת הפסקה קצרה יותר מלימודי הרפואה לטובת השלמת המחקר. עד כאן היתרונות.
הבעיה היא, שאני מתלבט מאוד לגבי הנחיצות של התכנית הזאת. שמעתי המון דעות מנוגדות, ואשמח אם תוכלו לעזור לי, אולי קצת מנסיונכם האישי, או מדברים ששמעתם מרופאים שעשו את התכנית הזאת. אני אוהב מחקר, ואני רוצה לעסוק במחקר בתור רופא - השאלה היא, האם ה-PhD הזה באמת נחוץ לשם כך? האם יש טעם לדחות את סוף לימודי הרפואה בעוד שנה לפחות בשביל המטרה הזאת?

תודה רבה,
ובהצלחה לכולם.

 

[RBD1]

הדחייה בפועל היא באיזור השנתיים גם למי שעשה

כבר תואר. (יש לנו כמה כאלה) ואף אחד לא מבטיח לך שזה לא יתעכב בעוד במקרה שהמחקר נתקע.

אני נגד התוכנית בזמן הלימודים,אני חושב שיותר יעיל לעשות את זה במהלך ההתמחות (אם רוצים כמובן), ככה גם חוקרים בתחום שיכול לקדם אותך מאוד ולהקנות לך שם . אני מכיר כמה רופאים כאלה.

אפשר להיות במחקר גם בלי הMD-PHD אבל זה כן מקנה לך את הכלים ואת הניסיון הדרוש למחקר. יש גם עוד הבדלים בין איזה מחקרים אפשר לנהל ואיזה לא בין השניים. אני לא כל כך מעורה בהם ,כפי שאמרתי אותי התוכנית פחות מושכת.

שיהיה במזל על הקבלה ללימודים ובהצלחה בלימודים

 

[danirrgh]

היי אני סטודנט בתכנית

בטכניון - כרגע מסיים שנה ראשונה במחקר.

אז ככה, בטכניון הדחייה בפועל היא של 3 שנים.

בגדול אני מסכים עם התגובה מעלי לגבי אופציות המחקר שהתכנית מעניקה.

לדעתי בהחלט אפשר לעסוק במחקר גם ללא התכנית, אך הכלים שהתכנית מעניקה הם מאוד משמעותיים.

חשוב להבהיר, כלים שכאלו אינם סתם תוספת נחמדה - הם מהווים יתרון מ-א-ו-ד משמעותי לחוקר עתידי.

בנוסף, בנוגע למחקר במדעי יסוד - הכלים אינם רק יתרון אלא לעיתים אף בגדר הכרח (אולי לא פורמלית אך בפועל..).

לגבי התכנית במהלך הלימודים - אני חולק מכל וכל על התגובה מעלי משלל סיבות.

במקום לפרט את אותן הסיבות - אסתפק בלציין שבכל העולם התכנית בנויה באופן הזה דווקא וכנראה שיש סיבה טובה.

כאמור, אני בטכניון ושם לפחות אני יכול להעיד שמבחינת מחקר במדעי יסוד (שזה הרעיון של MD-PhD) הפקולטה מציעה הרבה אופציות מעניינות. בלי לפגוע באף פקולטה אחרת בארץ, אסתפק בלציין שהפקולטה לרפואה בטכניון היא היחידה בארץ שבה זכו בפרס נובל על מחקר שכזה שנעשה בפקולטה (הרשקו & צ'חנובר).

 

[עידו סדרס]

וואו, אכן סטודנט (לרפואה) בטכניון

המשפט האחרון שלך כל-כך מתנשא, מעניין אם הבנת את זה כשכתבת אותו
זה שרושמים "בלי לפגוע ..." לא סותר שום דבר
בהצלחה עם הלימודים חבר

 

[danirrgh]

אוי נו..

אני ממש לא מנסה להכחיש שניסיתי לעשות לובינג לפקולטה שלי..

אני גאה ללמוד בה וממליץ לאחרים לבוא גם כן.

אין שום פסול לדעתי לסטודנטים להבליט יתרונות מסויימים שקיימים דווקא אצלם.

לא כל דבר צריך להפוך למלחמה / היעלבויות וכד'..

 

[danirrgh]

נ.ב.

"מעניין אם הבנת את זה כשכתבת אותו"

אחד המשפטים הפחות מתנשאים / מעליבים..

לא שנפגעתי

אבל בפעם הבאה שתרצה להעביר ביקורת, שים לב שאתה לא עושה את אותו הדבר שמכעיס אותך..

 

[HatulTaalul]

מה משמעות המשפט

"אכן סטודנט בטכניון"? אתה מכיר סטודנטים לרפואה בטכניון? האם היית סטודנט לרפואה בטכניון? האם היית פעם בטכניון?
לא יפה להיות מוזן/להזין אנשים בדעות קדומות. מקווה שלא הבנתי את המשפט הזה (ובמקרה הזה, סלח לי על ההאשמות).

 

[somenickname]

שתי התגובות שלכם (והניגוד ביניהן)

משקפות בדיוק את רוח הדברים ששמעתי עד כה.
תודה לכם על ההסברים הטיפה יותר מפורטים.
דניררגה - רק עניין טרמינולוגי - במחקר במדעי היסוד אתה מתכוון למחקר שאינו קליני? כלומר, מחקר שהוא יותר לשם המחקר, כפי שנעשה יותר בפקולטות למדעי החיים?

 

[somenickname]

ושאלה נוספת

עד כמה קריטי שה-PHD יהיה קשור להתמחות שלי?
לפי מה שאני רואה סביבי, זה לא יותר מדי חשוב לחוקרים באופן כללי (כלומר, מי שעשה דוקטורט במדעי המח יכול בכיף ללכת לחקור מטבוליזם, אימונולוגיה או סרטן, וכו'). אני שואל, כי אני ממש לא בטוח באיזו התמחות אבחר...

 

[danirrgh]

אז ככה

מדעי יסוד = לא קליני

לגבי השאלה הנוספת שלך, בגדול זה בהחלט לא קריטי - היתרונות המשמעותיים של המסלול לא מוגבלים לקשר של הנושא להתמחות מסויימת.

אבל עדיף כמובן לנסות ולבחור כיוון שמעניין כמה שיותר, בתקווה שבעתיד זה כן יהיה קשור להתמחות.

אפשר גם לנסות ולפחות למקד את המחקר לכיוון כללי.

למשל לבחור בין המחקרים שמתעסקים בפיסיולוגיה לבין ביוכימיה וכו'..

בשורה התחתונה אתה תיחשף במהלך הפרה קליני לכיוונים השונים.

אבל שוב, בשורה התחתונה לדעתי אף אחד לא יכול לדעת בוודאות לאן פניו מועדות מבחינת התמחות בסוף הפרה-קליני.

אני למשל יכול להעיד על עצמי שאני בחרתי בתחום של חקר המוח ואני גם רוצה ככל הנראה להתמחות בנוירולוגיה..

א-ב-ל מאיפה אני באמת יכול לדעת?

כף רגלי טרם דרכה במחלקות.

הידע שלי לגבי מה זה אומר להיות רופא נוירולוג - כנראה לא שונה בהרבה משלך בשלב הזה.

בקיצור, תעשה את הבחירה בהתאם לידע ולכלים שיהיו לך בנקודת הזמן הרלוונטית, ואל דאגה - תוכל לבחור התמחות לא קשורה ועדיין להפיק תועלת משמעותית בכמה רבדים מהניסיון המחקרי שלך.


בהצלחה!

 

[karanar]

ובדיוק בגלל זה לדעתי לא מומלץ לעשות PHD במהלך

הלימודים...
אם אתה משקיע 3 שנים במחקר, לא עדיף שזה יהיה משהו עם אוריינטציה ברורה למקצוע שלך (ההתמחות שלך?)
תחשוב שתשקיע 3 שנים בפיזיולוגיה של עצבים וכשתגיע למחלקה הנוירולוגית תראה שזה לא בשבילך (אני יכול לחשוב על המון סיבות למה...) לא תצטער שלא השקעת את הזמן בפיזיולוגיה של כיליה (כי אתה הולך להיות נפרולוג)?
כמובן, תמיד כלים של מחקר הם טובים, אבל אם אתה משקיע זמן וכוח, לא עדיף שזה יתן לך משהו מעבר לטייטל?
חכה להתמחות (או לפחות לזמן בו תדע מה אתה רוצה) ותחליט אז אם מתאים לך

 

[tapuzitush1]

לא ממש נכון

כי אף אחד לא חוקר את הפיזיולוגיה של הכליה,
חוקרים את הקשר של החלבון X לרצפטור Y שעושה את הפנוטיפ Z.
מחקר מתמקד במשהו מאוד מוגבל וצר, ולא במשהו גדול כמו כליה או מוח.
ולכן, זה לא באמת משנה. העיקר הכלים והחשיבה המדעית.

 

[karanar]

ממש נכון

חוקר שמתמקד שמשהו מאוד מוגבל וצר הוא חוקר גרוע. איך, אם כך הוא ימשיך למחקר הבא שלו? איזה חלבון הוא יחקור בהמשך אם כל מה שהוא יודע זה חלבון X ורצפטור Y?
ממליץ לך לדבר עם חוקר (ד"ר/פרופסור). יש לי הרגשה שתופתע/י מכמות הידע שלהם.
ואגב, כשלומדים פיזיולוגיה באת"א מי ששמתרגל את הקורס הם דוקטורנטים (שחלקם phd/md).

 

[tapuzitush1]

אז במקרה אני סטודנטית לMD/PHD

אני קצת יודעת על מה אני מדברת, וניכר שמעולם לא התעסקת במחקר.
תוכל להתרשם נכונה מה זה התמקדות אם תפתח מאמרים ותפנה לחלק של התוצאות.
הידע הרחב נרכש כי קוראים הרבה מאמרים, מקשיבים להרצאות והולכים לכנסים
הוא חשוב כי אתה צריך מסגרת תיאורטית למחקר שלך
אבל המחקר עצמו בפועל הוא על משהו ממוקד הרבה הרבה יותר.
להפתעתך הרבה, מתרגל עתידי שלא למד פיזיולוגיה ברמה של רפואנים קודם, ישב וישלים בבית את החומר לפני שהוא מגיע לכתה. היא לא יודע את זה כי זה במקרה מה שהוא חוקר.
גם מרצים הרבה פעמים מרצים על דברים שהם לא בתחום המחקר שלהם. חוקר יכול לחקור פסוריאזיס ולדבר בשיעור על ויטיליגו. שניהם בתחום העור, אבל הם דברים שונים וידע באחד לא מחייב ידע בשני. הוא פשוט לומד את זה בעיקר לכבוד ההרצאה.

 

[danirrgh]

מסכים כמובן עם tapuzitush1

וזה אגב מה שכתבתי למעלה - היתרונות המשמעותיים של המסלול אינם תחומים לנישת המחקר הספציפי.
זאת עובדה (מצטער שאני מתפלצן אבל באמת אפשר להבין את זה רק אם מתנסים במחקר).

 

[karanar]

ההתנשאות... ההתנשאות...

אהבתי את המסקנה שלך שמעולם לא התעסקתי במחקר
אני אכתוב דברים הגיוניים אז פחות אכפת לי להביא את קורות החיים שלי כהוכחה לנכונותם, למרות שאת רחוקה מאוד מהאמת.
בפוסט המתנשא שלך חזרת על מה שכתבתי, "קוראים הרבה מחקרים, מקשיביםל הרצאות והולכים לכנסים". נכון. ואם את חוקרת משהו בפסוריאזיס אז הכנסים יהיו ברפואת עור.
כמו כן, אותו חוקר פסוריאזיס אכן יכול להרצות על ויטיליגו (כי הוא למד את זה לכבוד ההרצאה, וכי הוא היה בכל הכנסים ההרצאות ובלה בלה בלה של רפואת עור).

אם אותו חוקר ילך להיות נוירוכירורג אז הוא אכן יודע להגיש טופס לועדת הלסינקי ויודע לכתוב מאמר. מגניב. לא משהו ששווה בשבילו להשקיע 3 שנים.
לעומת זאת, אם אכן יהיה רופא עור, אזי שצבר ידע ומחקר רלוונטיים מאוד. כמה מאיתנו יודעים מה הם רוצים להיות בשנה השלישית ללימודים?

והחשוב ביותר, אני חושב שהתגובות מעלי הן הסיבה הטובה ביותר לא ללכת לphd/md . הפקולטה מציגה את זה כאיזה אידאל שגורם לסטודנטים עילאיים ומתנשאים להגיע לשם ללא מחשבה האם זה מה שהם רוצים באמת (הכוונה ל PHD. להיות עילאיים ומתנשאים הם רוצים באמת)

 

[danirrgh]

צר לי חבר אבל המשפט:

"אם אותו חוקר ילך להיות נוירוכירורג אז הוא אכן יודע להגיש טופס לועדת הלסינקי ויודע לכתוב מאמר. מגניב. לא משהו ששווה בשבילו להשקיע 3 שנים" - מעיד שכנראה באמת אין לך יותר מידי הבנה לגבי המסלול.

שורה תחתונה לא מעניין אותי יותר מידי להתווכח. כל מי שמתלבט - שידבר עם רופאים חוקרים ויחליט לבד בסופו של דבר.

נ.ב. המשפט: "והחשוב ביותר, אני חושב שהתגובות מעלי הן הסיבה הטובה ביותר לא ללכת לphd/md . הפקולטה מציגה את זה כאיזה אידאל שגורם לסטודנטים עילאיים ומתנשאים להגיע לשם ללא מחשבה האם זה מה שהם רוצים באמת (הכוונה ל PHD. להיות עילאיים ומתנשאים הם רוצים באמת)" - הוא בפשטות אוסף של שטויות מתנשאות שנובעות אולי מרגשי נחיתות לא מוסברים. כל טוב ובהצלחה!

 

[tapuzitush1]

זה הרושם שנוצר אצלי ממה שכתבת,

מצטערת שנוצרה תחושה של התנשאות.
אני באמת לא יודעת מה הרקע שלך, יכול להיות גם שסיימת פוסט-דוקטורט, אבל אז החוויה שאתה מתאר היא מאוד חריגה למה שרווח.

יתכן שנוצר הרושם שהתעסקות בשאלה מצומצמת היא שלילית, אך ההפך הוא הנכון. עם שאלת מחקר רחבה ולא ממוקדת לא ניתן להתקדם מילימטר. חייבים מיקוד וחייבים להיות מציאותיים, גם בשאילת השאלה הנכונה, גם במסגרת השיטות הקיימות, וגם במסגרת הזמן שמוקצב לדוקטורט. פיזיולוגיה של הכליה הוא תחום מאוד מאוד רחב, וזו לא כותרת הדוקטורט של אף אחד. זה תחום שכולל הרבה מאוד שאלות ואת השאלות האלו צריך לפרק לשאלות קטנות יותר כדי להתקדם.
כל זה, זה לא עניין של דעה, זה עניין של מציאות. כך הדברים עובדים.

את הידע שיהיה רלוונטי כרופא מומחה, רוכשים בהתמחות ובהתעסקות היומיומית. ברוב סוגי המחקר אתה תרכוש ידע אחר. ידע מחקרי וידע קליני הם הרבה פעמים שונים (לא מדובר על מחקרים קליניים). כמובן שלעיתים ידע זה יכול להועיל, כי אתה מוסיף נתונים לבסיס הידע שלך, אבל בשביל להיות קלינאי טוב או מעולה זה לא בהכרח נחוץ.
זה יותר נחוץ כדי לזהות תופעות שאתה רואה בקליניקה כמעניינות ולדעת איך למנף אותן למחקר ולגילויים חדשים.

לגבי האנשים בתוכנית- בכל מקום יש מגוון של אנשים, חלקם מתנשאים וחלקם לא. להפתעתך, או שלא להפתעתך, גם בקרב רופאים שאינם חוקרים נתקלים מפעם לפעם בהתנשאות. לא הייתי קוראת לכל באי הפורום לא ללמוד רפואה בגלל זה.

ודבר אחרון, אני מאמינה שכשמייעצים לאנשים אחרים, גם אם זה בגדר דעה, צריך שהיא תהיה מעוגנת בבסיס מציאותי/עובדתי, כי אחרת זה לא נותן דבר מלבד ליצור נזק.

לילה טוב