MARCH MADNESS 2008 : THE FINAL FOUR!
חברים, לישון טוב טוב היום, לא לשכוח להכין את המים לקפה הלילה ולהתכונן נפשית כי הלילה זה קורה, הפיינל פור המסקרן בהיסטוריית הNCAA נפתח בסן אנטוניו, ארבעת הקבוצות החזקות ביותר במכללות העונה ניצבות במעמד של להיות או לחדול כשהמטרה : תואר הNCAA הנכסף, סיקור חצאי הגמר : 2:07, UCLA ברוינס (35-3) – ממפיס טייגרס (37-1) מאבק בין שתיים מאולי שתי קבוצות האולאראונד הטובות בליגה, הברוינס של בן הוולנד חוגגים פיינל פור שלישי ברציפות, הם עמוקים מאוד וכמעט לכל שחקן בחמישיה יש מחליף לגיטימי על הספסל, בקו האחורי משחקים שתי בחירות לוטרי צפויות בדראפט הקרוב : דרן קוליסון הרכז ההגנתי הנפלא וראסל ווסטברוק הקומבוגארד האתלטי, ג'וש שיפ הסווינגמן הסניור (מתנדנד בין סוף סיבוב ראשון לתחילת סיבוב שני בדראפט הקרוב) הוא שחקן מגוון עם קליעת חוץ מרשימה, מתחת לסל הם מציבים את לוק רשארד אמבה אמוטה החוסם האתלטי מקמרון וקווין לאב הפרשמן המדהים : הבחור הוא סנטר לבן ורחב, בחור שנותן דאבל דאבל העונה בממוצע ובנוסף בעל יכולות לרכז את המשחק מההיי פוסט, מגבים מתחת לסל אלפרד אבויה הקמרוני ולורנצו מאטה שזכור לאלו שצפו בטורניר אשתקד, מהצד השני עומדים הדרים טים של ג'ון קליפארי, קבוצה שמזכירה מאוד במשחק ובדרך בה היא בנויה קבוצת NBA : מנהל המשחק שלהם הוא דריק רוז, בחור שפשוט יודע לעשות הכל על הפרקט : הוא אתלט, בעל ראיית משחק מדהימה, כח והגנה (אחד השומרים הטובים במכללות כיום), הקליעה שלו טיפה לקויה אבל בשלבי שיפור, לצדו ניצב כריס דאגלס רוברטס, אחד הקלעים הטובים במכללות כיום והסקורר המוביל של הקבוצה, בנוסף הקבוצה מעובה בעוד גארדים מוכשרים כמו דונייל מאק, ווילי קמפ ואנטוניו אנדרסון האתלטי, מתחת לסל אין לטייגרס סקוררים בולטים אלא שחקני הגנה מחוננים : רוברט דוזייר הוא דוגמא אחת אך השוס של הטייגרס הוא ללא ספק הסנטר הסיניור ג'ואי דורסי, הבחור נמוך יחסית (2.05) אך חזק (120 ק"ג) ואתלטי, מוגבל בהתקפה אך ריבאונדר וחוסם עצום, הבחור מזכיר מאוד (מאוד!) את בן וואלאס..., עוזר להם שון טאגרט הנגר. המפתח לנצחון עבור UCLA : לשלוח את ממפיס לקו והרבה, ממפיס זו אחת מקבוצות העונשין החלשות בליגה ועליהם לנצל זאת. המפתח לנצחון עבור ממפיס : לשים את דורסי על קווין לאב, התחושה שלי היא שהסיניור המאסיבי יהרוג את הפרשמן המוביל של הברוינס, לא יתן לו לנשום מתחת לסל. 4:47 קנזס ג'ייהוקס (35-3) – צפון קרוליינה טאר הילס (36-2) מאבק מעניין בין שתי קבוצות שבנויות שונה : הטאר הילס של רוי וויליאמס (שהחליף את לארי בראון כמאמן הג'ייהוקס ב1988 ואימן שם 15 שנים עד 2003 אז עבר לטאר הילס) בנויים סביב מוליך כדור אחד, טיי לוסון שנוהג להכניס את הכדור פנימה לטיילר הנסבורו, כשמבחוץ מחכים קלעים כמו דני גרין ווויין אלינגטון ומצדו של הנסבורו מעבים נגרים כמו דיון תומפסון ואלכס סטפנסון ומרכוס ג'ינרד (שהוא יותר 3 נמוך, אבל ריבאונדר מצויין), לעומת זאת החבר'ה של ביל סלף הם קבוצה מאוזנת יותר שמתבססת על הנעת כדור מהירה ואתלטיות מתחת לסל, אין להם מוביל כדור קבוע בקבוצה כאשר מריו צ'למרס, שרון קולינס וראסל רובינסון מתחלקים בינם לבין עצמם במלאכה (תמיד שניים מהם על הפרקט) ובקליעות החוץ, ברנדון ראש (האח של קארים) הוא סווינגמן אתלטי וחזק שמשתלב יפה בהגנה ובהתקפה ומתחת לסל אלו דריל ארתור ודרנל ג'קסון, שני שחקנים אתלטיים אך מוגבלים התקפית וסשה קאון הסנטר הענק (2.14) מסיביר, בחור גדול מימדים אך כבד ואיטי מבצעים את העבודה. המפתח לנצחון עבור הג'ייהוקס הוא לחנוק את הנסבורו, לשלוח את הנינג'ות ארתור וג'קסון לסגור אותו ולהסתמך על זה שבמצבים כאלה להנסבורו יש נטיה להכנס עם הראש בקיר. המפתח לנצחון עבור הטאר הילס הוא לצופף את המשחק מבחוץ על מנת למזער את הנזק משלוש (יש שם 4 קלעי שלשות יציבים : קולינס, צ'למרס, רובינסון וראש). אני אהיה כאן הלילה, מקווה שגם אתם, שיהיה לנו אחלה יום! שניק.
חברים, לישון טוב טוב היום, לא לשכוח להכין את המים לקפה הלילה ולהתכונן נפשית כי הלילה זה קורה, הפיינל פור המסקרן בהיסטוריית הNCAA נפתח בסן אנטוניו, ארבעת הקבוצות החזקות ביותר במכללות העונה ניצבות במעמד של להיות או לחדול כשהמטרה : תואר הNCAA הנכסף, סיקור חצאי הגמר : 2:07, UCLA ברוינס (35-3) – ממפיס טייגרס (37-1) מאבק בין שתיים מאולי שתי קבוצות האולאראונד הטובות בליגה, הברוינס של בן הוולנד חוגגים פיינל פור שלישי ברציפות, הם עמוקים מאוד וכמעט לכל שחקן בחמישיה יש מחליף לגיטימי על הספסל, בקו האחורי משחקים שתי בחירות לוטרי צפויות בדראפט הקרוב : דרן קוליסון הרכז ההגנתי הנפלא וראסל ווסטברוק הקומבוגארד האתלטי, ג'וש שיפ הסווינגמן הסניור (מתנדנד בין סוף סיבוב ראשון לתחילת סיבוב שני בדראפט הקרוב) הוא שחקן מגוון עם קליעת חוץ מרשימה, מתחת לסל הם מציבים את לוק רשארד אמבה אמוטה החוסם האתלטי מקמרון וקווין לאב הפרשמן המדהים : הבחור הוא סנטר לבן ורחב, בחור שנותן דאבל דאבל העונה בממוצע ובנוסף בעל יכולות לרכז את המשחק מההיי פוסט, מגבים מתחת לסל אלפרד אבויה הקמרוני ולורנצו מאטה שזכור לאלו שצפו בטורניר אשתקד, מהצד השני עומדים הדרים טים של ג'ון קליפארי, קבוצה שמזכירה מאוד במשחק ובדרך בה היא בנויה קבוצת NBA : מנהל המשחק שלהם הוא דריק רוז, בחור שפשוט יודע לעשות הכל על הפרקט : הוא אתלט, בעל ראיית משחק מדהימה, כח והגנה (אחד השומרים הטובים במכללות כיום), הקליעה שלו טיפה לקויה אבל בשלבי שיפור, לצדו ניצב כריס דאגלס רוברטס, אחד הקלעים הטובים במכללות כיום והסקורר המוביל של הקבוצה, בנוסף הקבוצה מעובה בעוד גארדים מוכשרים כמו דונייל מאק, ווילי קמפ ואנטוניו אנדרסון האתלטי, מתחת לסל אין לטייגרס סקוררים בולטים אלא שחקני הגנה מחוננים : רוברט דוזייר הוא דוגמא אחת אך השוס של הטייגרס הוא ללא ספק הסנטר הסיניור ג'ואי דורסי, הבחור נמוך יחסית (2.05) אך חזק (120 ק"ג) ואתלטי, מוגבל בהתקפה אך ריבאונדר וחוסם עצום, הבחור מזכיר מאוד (מאוד!) את בן וואלאס..., עוזר להם שון טאגרט הנגר. המפתח לנצחון עבור UCLA : לשלוח את ממפיס לקו והרבה, ממפיס זו אחת מקבוצות העונשין החלשות בליגה ועליהם לנצל זאת. המפתח לנצחון עבור ממפיס : לשים את דורסי על קווין לאב, התחושה שלי היא שהסיניור המאסיבי יהרוג את הפרשמן המוביל של הברוינס, לא יתן לו לנשום מתחת לסל. 4:47 קנזס ג'ייהוקס (35-3) – צפון קרוליינה טאר הילס (36-2) מאבק מעניין בין שתי קבוצות שבנויות שונה : הטאר הילס של רוי וויליאמס (שהחליף את לארי בראון כמאמן הג'ייהוקס ב1988 ואימן שם 15 שנים עד 2003 אז עבר לטאר הילס) בנויים סביב מוליך כדור אחד, טיי לוסון שנוהג להכניס את הכדור פנימה לטיילר הנסבורו, כשמבחוץ מחכים קלעים כמו דני גרין ווויין אלינגטון ומצדו של הנסבורו מעבים נגרים כמו דיון תומפסון ואלכס סטפנסון ומרכוס ג'ינרד (שהוא יותר 3 נמוך, אבל ריבאונדר מצויין), לעומת זאת החבר'ה של ביל סלף הם קבוצה מאוזנת יותר שמתבססת על הנעת כדור מהירה ואתלטיות מתחת לסל, אין להם מוביל כדור קבוע בקבוצה כאשר מריו צ'למרס, שרון קולינס וראסל רובינסון מתחלקים בינם לבין עצמם במלאכה (תמיד שניים מהם על הפרקט) ובקליעות החוץ, ברנדון ראש (האח של קארים) הוא סווינגמן אתלטי וחזק שמשתלב יפה בהגנה ובהתקפה ומתחת לסל אלו דריל ארתור ודרנל ג'קסון, שני שחקנים אתלטיים אך מוגבלים התקפית וסשה קאון הסנטר הענק (2.14) מסיביר, בחור גדול מימדים אך כבד ואיטי מבצעים את העבודה. המפתח לנצחון עבור הג'ייהוקס הוא לחנוק את הנסבורו, לשלוח את הנינג'ות ארתור וג'קסון לסגור אותו ולהסתמך על זה שבמצבים כאלה להנסבורו יש נטיה להכנס עם הראש בקיר. המפתח לנצחון עבור הטאר הילס הוא לצופף את המשחק מבחוץ על מנת למזער את הנזק משלוש (יש שם 4 קלעי שלשות יציבים : קולינס, צ'למרס, רובינסון וראש). אני אהיה כאן הלילה, מקווה שגם אתם, שיהיה לנו אחלה יום! שניק.
