חשבתי שכאן יהיו אנשים שיתחברו לרגשות העזים שלי, בעקבות ההופעה של אגדות הרוק, שכבר לא האמנתי שאראה מופיעים בלייב בחיי... ובכן, אני קצת רועד, וקצת מתרגש, ואפילו חצי דמעה. תודה לאגדות הרוק, הבחורים המדהימים הללו, שנתנו עשרים וחמש דקות מדהימות, שאותן לא אשכח זמן רב! מדהים, הסולו גיטרה של comfortably numb, שככה יהיה לי טוב!!
אוקי היה מממש ממש ענק. אפשר שעות לכתוב על כמה שזה היה טוב אנ אשאיר את זה לאחרים. מה שיש לי להגיד זה שצרחתי כמו מטורף כאילו אני ממש שם באתי עם מלא ציפיות והתאכזבתי מכמה דברים: 1. גילמור לא הראה שהוא נהנה מזה, אפילו לא לרגע וחבל זה הוריד מהכיף של לראות אותם מנגנים. 2. בקושי צילמו את רייט! אז מה אם הוא קלידן! 3. חוץ מהסוף, בסולו של Comfortably Numb מייסון כמעט ולא הורגש. לא שמעתי את כל המעברים הגאוניים שהוא עשה כל הזמן.. ממש היה חסר כל הקצב והיופי שהוא נותן למוזיקה. אבל דבר אחד היה נהדר בעצם שניים: 1. ווטרס היה נהדר, חייך ונהנה וכמובן ניגן ושר מעולה. 2. ורואים שגילמור עוד לא כל כך שחוק... הוא גם עשה עבודה נהדרת. רק פעם אחת, אחת ואחרונה שהם יעשו הופעה כזאתי, הופעה אמיתית של פינק פלויד, יווו זה יהיה נהדר.