למרות שאני מכירה את השיר כבר שנים
לא ממש שמתי לב אליו, עד שהשתמשו בו בסדרה הבריטית שנושאת את שמו, לפני מספר חודשים. וזה שיר מעולה: דרמטי, סינמטי (תרתי משמע) בו זמנית מבקר את תרבות הפופ השטחית, אך גם חלק ממנה. הבית הראשון הוא יופי של ליריקה:
It's a god-awful small affair To the girl with the mousy hair But her mummy is yelling "No" And her daddy has told her to go But her friend is nowhere to be seen Now she walks through her sunken dream To the seat with the clearest view And she's hooked to the silver screen But the film is a saddening bore For she's lived it ten times or more She could spit in the eyes of fools As they ask her to focus on
לנערה שרוצה ללכת לקולנוע עם חבר(ת)ה, זה עניין קריטי לקבל את הסכמת הוריה. הביטוי שבואי משתמש כאן: god-awful small afair, הוא לא פחות מהברקה. מסך הכסף מוכר לה אשליות, אף שחלומה-שלה שקע (sunken dream), אולי כי חברה לא הופיע. היא מרותקת למסך, אך הסרט משעמם, כי הוא דומה לחייה. בואי אומר כאן בעצם שה"פריק שואו" הקולנועי, הבידור הזול, לא ישווה למציאות שהיא "פריק שואו" בפני עצמו:
Sailors fighting in the dance hall Oh man! Look at those cavemen go It's the freakiest show Take a look at the Lawman Beating up the wrong guy Oh man! Wonder if he'll ever know He's in the best selling show Is there life on Mars?
לא פלא שבחרו בשיר הזה לסדרה באותה שם: "תראו את איש החוק מרביץ לאדם הלא-נכון". זה קורה על המסך, לכאורה, אך זה משעמם כי זה כבר בנאלי; זה חלק מהמציאות, לא האסקפיזם שהנערה מחפשת. הבית השני קשה יותר לפיצוח. למיטב הבנתי, בואי ממשיך כאן את הביקורת כלפי תרבות הצריכה, שפשתה באנגליה:
It's on Amerika's tortured brow That Mickey Mouse has grown up a cow Now the workers have struck for fame 'Cause Lennon's on sale again See the mice in their million hordes From Ibeza to the Norfolk Broads Rule Britannia is out of bounds To my mother, my dog, and clowns But the film is a saddening bore 'Cause I wrote it ten times or more It's about to be writ again As I ask you to focus on
האמריקניזציה של החברה הבריטית (מיקי מאוס, שגדל פתאום..), וקידוש המטריאליזם, שינו את תרבות מעמד הפועלים: הם מחפשים את התהילה.. כמו עכברים, הבריטים שוטפים את חופי איביזה (עד עצם היום הזה!) ונורפולק. לנון = Working Class Hero אולי, אך גם משחק מילים על "לנין". |Rule britannia is out of bounds... אולי הכוונה לסיום ההתייחסות לבריטניה כאל אימפריה, השולטת בעולם, ובמקומה עליית החברה הצרכנית, האסקפיסטית והנהנתנית. אבל מה שהופך את השיר ממסה ביקורתית ליצירת אמנות מרתקת הוא האירוניה: בואי מציג את עצמו, כחלק מאותו אסקפיזם. הוא שואו-מן, הוא מופיע עם תחפושות ואיפור. הצעירים שבאים להופעותיו באים כדי לברוח מחייהם החונקים והמשעממים. הוא מציע להם אלטרנטיבה שאינה שונה, לכאורה, מזו שמוצעת על ידי סרטי דיסני. חוץ מזה שאצלו הם גם יכולים לחשוב, ולגדול. הגלאם, שבואי היה חלק ממנו באותה תקופה, ניסה לשקף (בחלקו) דקדנטיות, הרס הסדר החברתי - אותה התפרקות שבואי גם מבקר, בשיר.
