KOMA כנסי לקצר..

[שעון חול]

KOMA כנסי לקצר.. ../images/Emo11.gif

את ממש לא חייבת לענות על זה, אבל את מטופלת תרופתית? אני פשוט שואלת כי קראתי שאת בת 17, ואם את לוקחת תרופות אז יעשו לך בעיות בצבא. אני מטופלת תרופתית וזה מה שקרה לי.. בבקשה תעני, שעון חול.

 

[אלתיאוס]

אז ככה, לגבי הצבא, עד כמה שאני

יודע, הצבא נוטה שלא לגייס כלל אנשים כמונו. העובדה שגוייסת הינה פלא כשלעצמו. מה שעלייך לעשות, הוא לבקש אבחון מחדש, לשקר, ולאמר להם שאת מרגישה בסדר גמור, זו היתה תקופה שעברה וכעת את מרגישה מצויין, כשירה לחלוטין ומסוגלת להיות רמטכ"ל אם רק יתנו לך! לאחר שתעברי וועדה מתאימה, תוכלי לקבל את המנילה החדשה! מתאים לך? מייק אלדר, אל"מ, (מיל´), סתם!!! נראה לך? אלתיאוס, טר"ש, (מיל´)...

 

[שעון חול]

זה לא כל-כך פשוט..

כבר כל הבכירים ב"חלונות הגבוהים" יודעים, וכידוע לך (או שלא) בירוקרטיה זה לא הצד החזק של צה"ל, וחוצמזה, אני מטופלת תרופתית ואבא שלי, שהוא גם הרופא שלי, לא יסכים לשקר אם ישאלו אותו בשנית. נורא מתסכל

 

[רועי-10]

אני והצבא

טוב אז אצלי כל הבעיות החריפות התחילו לי בגיל הצבא. מאוד רציתי להתגייס. למרות חריפות ה-OCD, העלמתי אותו ועברתי בשלום את הבדיקות השונות בלשכת הגיוס. כשהתקרב מועד הגיוס, נכנסתי לחרדות מאוד גבוהות, והתחלתח לחשוש מהגיוס ואיך בכלל אוכל לתפקד בצבא. עד שבסופו של דבר החלטתי לספר מה עובר עךי. סיפרתי, וקיבלתי פטור מלא בפרופיל 21 פסיכיאטרי. הבעיות רק החמירו, ואח"כ אחרי כמה שנים, התחלתי להרגיש הקלה, יכולת התמודדות טובה, ורציתי גם "להיות כמו כולם" ולעשות צבא. פניתי ללשכת הגיוס, הודעתי שאני מעוניין להתגייס, למרות המחלה הזו שעברתי, ולמרות הטיפולים הפסיכיאטריים שכללו לקיחת הרבה תרופות. הם נענו בחיוב, באתי עם נחישות להתגייס, הרבה מוטיבציה, והרבה בטחון עצמי. ו......לא להאמין!! פשוט לא להאמין, הצבא גייס אותי בגיל 29!! עשיתי טירונות קצרה שלב ב´, והתחלתי לעשות מילואים כמו כל אחד "רגיל". זה סיפור ה"רומן" שלי עם הצבא. רועי

 

[KOMA2]

KOMA והצבא=שמן ומים

אז קודם כל רק אתמול קיבלתי פטור! (מי מזמין שמפניה?) הדעות שלי בקשר לצבא מאוד חלוקות ואפילו כדאי להגיד שאין לי דעה מוצקת בנושא הזה. אני ממש לא פטריוטית ואם כבר אז אני מתעבת את המדינה הזאת מעמקי נשמתי! לבנות אין שום טעם להתגייס לצבא בלי קשר למחלה או כל דבר אחר אלא רק בשביל להגיש קפה לבוסים. בחורה מתגייסת לצבא מ4 סיבות:פטריוטיזם (שאין לי) ,שירות קרבי חריג מסוגו לבת (כלומר פייטרית- ממש לא אני), העברת הזמן שבין סיום הלימודים לכניסה לחיים האמיתים (סיבה נפוצה) ובשביל להיות "כמו כולם" (אני נראית לכם כמו כולם?) פשוט סיפרתי את האמת אני פסיכית עם תעודות! אל תעריכו יותר מדי את הרצון של הצבא שבנות ישרתו בו,בא פסיכולוג שמן ואדום והקיש על המחשב כמה נתונים שאל אותי שאלה אחת פשוטה-והעביר אותי לוועדה העליונה.שם ישבו שני פסיכיאטרים שנראו כמו העתק מדויק של פרויד ושל המבטא שלו ואיזה אישה ואחרי בערך 15 שניות שיחררו אותי. ולמרות כל המסר האנטי שהעברתי פה נגד הצבא הייתי רוצה לשרת רק בשביל להרגיש פעם אחת בחיים שלי לא חריגה .(אהה ובשביל המדים והכומתה). KOMA

 

[.אחת]

אני מרימה כוסית! (למרות שכאמור

כדאי למי שלוקח תרופות רק להרים ולא לשתות ). את הקטע של המדים והכומתה ממצים בשני חגי פורים רצופים שמתחפשים בהם לאותו דבר... זה לא סיפור על רגל אחת, אולי כשהגיבוי יעלה אפשר יהיה לשים אליו קישור, אבל מאוד סבלתי בצבא (שנמשך אצלי רק תשעה חודשים וגם זה היה יותר מדי), חטפתי בעיות אורטופדיות שמלוות אותי ומגבילות אותי עד עצם היום הזה (ניסיתי לתבוע לא הצלחתי, הם מתנערים מאחריות), נכנסתי לשם בחורה צעירה בריאה יחסית ומלאת מוטיבציה ורצון לתרום, יצאתי משם אחרי תשעה חודשים אחרי שלושה חודשים של גימלים נפשיים, עם התקף OCD איום, עם דכאון קליני (שזה משהו שלא היה לי קודם), על שלושה כדורי פרוזאק, וללא יכולת לתפקד מלבד לישון ולבכות (מה שגרם לבן זוגי דאז לנטוש אותי, מה שמאוד לא עזר למשבר בו הייתי). מאז קצת השתקמתי הבראתי מOCD, סיימתי תואר ראשון בהצטיינות, אני גרה עם בן זוגי למעלה משנה בדירה שכורה, אבל אם פעם היתה לי משיכה למדים (בתור תיכוניסטית) במשך כמה שנים אחרי הצבא מדים עוררו בי חרדות, ועכשיו יש בי מין ניטרליות חשדנית כזו.

 

[שעון חול]

אל תפחידו אותי! ../images/Emo5.gif

אני יודעת שאני מסוגלת, ומסוגלת יותר מלעשות קפה למפקד שלי, בנוסף (מאוד חשוב) אני רוצה לשרת בצבא! (כנראה שאפשר להגיד שאני פטריוטית, נו שויין, למי אכפת מהגדרות..) לפני הצבא אני גם אעשה שנת-שירות. אני מקווה שהצבא יעשה לי טוב, למרות שעוד לא נכנסתי אליו וכבר אני לא ממש מסמפטת את המערכת.. מקווה לטוב, שעוניתה.

 

[שעון חול]

אה, ורועי..

כולי מלאת הערכה כלפיך! כל הכבוד!

שיחקת אותה בחורצ´יק..

 

[.אחת]

אני מצטערת שזה גורם לך חששות,

אך עליך לחשוב על כל התמונה, וגם אם את מתגיסת לחשוב איך את מאפשרת לעצמך פתח מילוט. גם אני הייתי מסוגלת לעשות יותר מקפה, אני עדין מסוגלת, והגעתי לצבא עם קב"א 56, דפ"ר 90 ועם תעודת בגרות שהציון הכי נמוך בה היה 96. וגם אני נורא רציתי לשרת בצבא. הפער הזה בין מה שרציתי, בין מה שיכולתי לעשות, ובין מה שהגעתי אליו (פקידה בקריה, כמו כל החברות שלי, כמו חברה גאונה שלי שיש לה ממוצע בגרות 113 ששירתה כפקידה בתחזוקה כי מי שטמבל כאן זה לא היא אלא הצבא. אל תשאלי איזה טמבלים משרתים כאלופים וסגני אלופים ורוצים פקידות איכותיות) יחד עם הבעיות הפיזיות שחטפתי בטירונות וילוו אותי TILL THE DAY I WILL DIE, גרמו לי למשבר הזה. הצבא היה חוויה מאוד טראומטית עבורי, והצבא מאוד לא בנוי לאנשים עם בעיה כרונית (כלומר כל מה שמעבר לדלקת גרון רגעית). אני מקווה מאוד שהצבא יעשה לך טוב, אבל במקרה שלא, אל תחששי לברוח כל עוד נפשך בך, ותזכרי, מה שלא יהיה, זו לא את, את בסדר גמור, זה הצבא, הצבא יכול להיות לפעמים מיטת סדום, ולא לכל אחד זה מתאים. אחת

 

[KOMA2]

אני מרימה כוס מים מינרליים ל"אחת"!

אז רק חיזקת בי את ההרגשה שאם אני הולכת לצבא אני עושה טעות נוראית. חבל לי על מה שהיית צריכה לעבור וחבל שלא נמנעת מזה ובקשר לחבר שעזב אותך אני פשוט חייבת להגיב על זה- הוא סתם דפוק. אם הוא עזב אותך שהיית במשבר. אהה ואני לוקחת שני כדורי פרוזאק אז אני לא כל כך רחוקה ממך... אני שמחה שהשתקמת מאז וזה אומר שיש לך הרבה כוח יכולת ורצון נפשיים. במילים אחרות: YOU GO GIRL

 

[.אחת]

תודה, תודה ללכת לצבא בהחלט

עשוי להיות טעות נוראית לחלק מהאנשים. כמו שכתבתי, זה כמו מיטת סדום, זה ממש לא מתאים לכל אחד, והצבא זה גוף בירוקרטי מאוד לא רגיש לאנשים. למשל כפי שסיפרתי, בגלל שיש ביחידות ממוצעי קב"א, הוא לקח את חברה שלי עם קב"א 56 להיות פקידה בתחזוקה, כי היא העלתה להם את הממוצע...ואותי עשו פקידה כי איזה רס"ן היה צריך פקידה איכותית עם קב"א גבוה להדפיס לו את המכתבים. ובקשר לחבר שעזב אותי - עד היום זה כואב (אהבה רצינית ראשונה), אבל עם הזמן כואב אבל פחות כמו הרגשות שלי כלפי הצבא בעצם.

 

[KOMA2]

הכי כואב

אהבה ראשונה זה הכי כואב לדעתי (למרות שלא חוויתי)אבל הוא סתם אידיוט. אל תרגישי רע בגללו. והצבא באמת מאוד לא רגיש במיוחד בענינים האלו וכמובן שהוא גם בהרבה מקרים מושחת כמו הקטע של התחזוקה.

 

[שעון חול]

לקחתי בחשבון, אבל...

אני נחושה בדעתי לשרת בצבא, ולמען האמת, הייתי מצפה ממכן לקצת יותר תמיכה בקטע הזה..

 

[.אחת]

אני מצטערת, הצבא זו בהחלט חוליה

חלשה בחיים שלי, ובעצם גם בשל אחותי, החבר שלי, החבר של אחותי, בני הדודים, בעצם אני לא מכירה אישית מישהו חוץ מרועי10 שלא סבל בצבא. והרצון שלך להתגיס ולתרום, הזכיר לי אותי, לפני שנכנסתי למוסד הזה (איך הרגשתי גאווה עם המדים לפני שהתחילו הבעיות בטירונות, איך רקדתי עם המדים מול המראה, איך רציתי לתרום). אז אמרתי לך מה שהייתי רוצה שיגידו לי בדיעבד - שאם זה לא הולך, לקחת את הרגלים ולברוח, כי זו לא את/אני, זה הממסד הזה. כי חלק ממה שתרם למשבר שלי היה גם התחושה של כשלון שחשתי שהוא באחריותי, תחושה שלא הייתי רגילה אליה בעבר. ולאנשי OCD יש נטיה לקחת אחריות גם על דברים שלא באחריותם. כפי שאמרתי, אני מקווה שהצבא ילך מצוין עבורך, אבל הייתי בהחלט מציעה להנמיך ציפיות ולהכין תוכנית מגירה למקרה שלא ילך. כי אנחנו כאנשי OCD באים עם תפיסה מאוד חזקה של צדק, וכוונות טובות ופחד מלפגוע, ובצבא זה יכול להתקל בקיר. מי שלא מפתח אטימות יכול מאוד להפגע. ואטימות זה כמעט שם נרדף לממסד הצבאי. אני מאוד מקווה שתפלי על נווה מדבר, על מקום נעים, שהאנשים בו יהיו נעימים, ושתהני מהשירות. אני פשוט גם מקווה שאם זה לא יהיה כך, שתוכלי לעזוב בזמן, לפני שיגרם לך נזק בלתי הפיך, כפי שקרה לי.

 

[שעון חול]

נקווה שיהיה טוב למרות הכל! ../images/Emo48.gif

אגב, אני בהחלט מודעת למגרעות של הממסד הצבאי..

אגב, שומפי טוענת שהיא נהנתה בצבא, אז מי יודע?

 

[עמית_]

יש לקוות לטוב

גם תפקידים שנראים "לא משהו" בהתחלה יכולים להתגלות כמעניינים/מספקים, או שלפחות האנשים שאיתם תשרתי יהיו "מעניינים". אז אל תהיי בדיכי מזה, טוב? ...

 

[שעון חול]

תודה עמית ../images/Emo13.gif

 

[שומפי]

אני לא ממש מבינה מה הולך פה..

o.k. אז יש אנשים שלא נהנו בצבא , ואפילו סבלו, אבל (!) יש גם אנשים שכן נהנו, אי אפשר לקבוע עובדות מראש . שעונית , כל הכבוד לך שאת רוצה להתגייס , אני לא ממש פטריוטית (מתכננת לרדת מהארץ בעוד שנה...)אבל חייבים לשרת בצבא וגם אם זה "רק" לעשות קפה , כי אלוהים (איך לומר זאת בעדינות) לא ממש עוזר לנו בקטע הזה , ואנחנו חייבים לשמור על עצמינו. אני חושבת שאדם בוחר איך לפרש מצבים בחיים , ואם תנסי לראות את החיובי שבצבא , זה יעשה לך רק טוב. בבסיס שאני הייתי , שמירות זה שבוע שלם לילות , 3 שומרים 3 ישנים 3 שומרים . ככה שבוע , ואת יודעת מה ? אני יכולה להגיד בשיא הכנות שממש נהנתי, חברים באו לבקר , הייתי עם נשק (מתי באזרחות תחזור הזדמנות כזאת ??)הכרתי הרבה אנשים חדשים וכו´. אז אל תפחדי יותר מידי ,יש פה יותר מידי אנטי נגד הצבא וחבל . אל תבינו אותי לא נכון ! גם לי היה קב גבוה וגם אותי שלחו להיות פקידה אבל מה שאני מנסה לומר זה - שזה כמעט שנתיים מהחיים שלך ועדיף שהם יעברו בסבבה. אם את צריכה עוד חיזוקים - אני כאן ויש לי הרבה מה להגיד - שהרי תקופת הצבא הייתה התקופה היפה בחיי.

 

[קורווין]

את ממש צודקת!

לא חשבתי על זה, אבל יש לך קייס... תרומה היא תרומה היא תרומה! בכל תפקיד! צודקת!

 

[שעון חול]

שומפי תודה לך, באמת תודה! ../images/Emo24.gif