Knocking on) Cellar Door)
טוב, כבר דיסקסנו את זה, לפני כמה חודשים, אבל עכשיו זה רשמי- ב 10.12, עוד כחודש וחצי, יוצא Live at the Cellar Door, הופעה (או תמצית של שבוע הופעות) במועדון ה Cellar Door בוושיגטון די סי. זה אותו המועדון שמוזכר ב "The Needle and the Damage Done", ואם הבנתי נכון- באחת מאותן הופעות פילס את דרכו בחור צעיר בשם נילס לופגרן אל קידמת הבמה, והציג את עצמו לפני יאנג (שהיה טיפה פחות צעיר ממנו אז).
רשימת השירים השתנתה באופן דרמטי מאז הדיווח הקודם, היא מלאה יותר, והופכת את האלבום הזה ליותר אטרקטיבי מאשר צורתו הראשונית, לפחות בעיני
http://neilyoungnews.thrasherswheat.org/2013/10/new-release-neil-young-live-at-cellar.html#links
מאז 2006 ניל יאנג מוציא את סדרת ה Archives Performance באופן לא ממש מסודר או כרונולוגי. האופי הקפריזי מתבטא בספרור של כל הוצאה. האלבום הזה הוא מס' 2.5 בסדרה (כן כן, לא טעיתי), מה שמתחרה ב, שלא לומר שובר את ה, שיא של ספרור אלבום ההופעה ב Canterbury House 1968, שהיתה מס' 0.
כל מה שנותר לי (ולא רק לי) הוא להביע תקווה שיאנג ימצא את כוחות הנפש הדרושים על מנת לדלג מעל התקופה של 1968-1971, שמסתבר שהוא אוהב אותה במיוחד, ויאפשר למעריצים ולו עצמו לצלול לפאזה הבאה, 1972-1975 כמדומני, שאולי פחות נוחה לו אישית, אבל הרבה יותר מרתקת אמנותית.
טוב, כבר דיסקסנו את זה, לפני כמה חודשים, אבל עכשיו זה רשמי- ב 10.12, עוד כחודש וחצי, יוצא Live at the Cellar Door, הופעה (או תמצית של שבוע הופעות) במועדון ה Cellar Door בוושיגטון די סי. זה אותו המועדון שמוזכר ב "The Needle and the Damage Done", ואם הבנתי נכון- באחת מאותן הופעות פילס את דרכו בחור צעיר בשם נילס לופגרן אל קידמת הבמה, והציג את עצמו לפני יאנג (שהיה טיפה פחות צעיר ממנו אז).
רשימת השירים השתנתה באופן דרמטי מאז הדיווח הקודם, היא מלאה יותר, והופכת את האלבום הזה ליותר אטרקטיבי מאשר צורתו הראשונית, לפחות בעיני
http://neilyoungnews.thrasherswheat.org/2013/10/new-release-neil-young-live-at-cellar.html#links
מאז 2006 ניל יאנג מוציא את סדרת ה Archives Performance באופן לא ממש מסודר או כרונולוגי. האופי הקפריזי מתבטא בספרור של כל הוצאה. האלבום הזה הוא מס' 2.5 בסדרה (כן כן, לא טעיתי), מה שמתחרה ב, שלא לומר שובר את ה, שיא של ספרור אלבום ההופעה ב Canterbury House 1968, שהיתה מס' 0.
כל מה שנותר לי (ולא רק לי) הוא להביע תקווה שיאנג ימצא את כוחות הנפש הדרושים על מנת לדלג מעל התקופה של 1968-1971, שמסתבר שהוא אוהב אותה במיוחד, ויאפשר למעריצים ולו עצמו לצלול לפאזה הבאה, 1972-1975 כמדומני, שאולי פחות נוחה לו אישית, אבל הרבה יותר מרתקת אמנותית.