הדיון על השפעת הפרסום על התכנים הוא כל כך 10 שנים אחורה
היום, בעידן הפייסבוק, אין שום משמעות לפרסום באתרים. גם ככה היבואנים (ובעלי החנויות בענף), מעדיפים לשים 300 שקלים, וגם זה אם הם התפרעו במיוחד, ולפרסם בפייסבוק. מגיעים לקהל מאוד מפולח, הרבה יותר גדול, בפלטפורמה בה כולם נמצאים ממילא רוב הזמן.
אם יש יבואן שבכל זאת מפרסם באתרי הנישה, זה בד"כ מתוך רצון לתמוך באותו ערוץ מתוך הכרה בחשיבותו לענף באופן כללי, ופחות מתוך מטרות פרסומיות גרידא.
הכוח האמיתי של היבואנים נעוץ בשחרור כלי המבחן לרכיבות העיתונאים (כביכול - מקור לתכנים עבורם) וברמת קשר הדוקה יותר - גם שליחה לחו"ל להשקות.
לא חושב שעל כלי מחורבן במיוחד יכתבו בכוונה דברים טובים, רק כדי לא לריב עם היבואן ורק כדי שלא ימנעו ממנו כלי מבחן\השקות. זה לא מספיק חזק כדי שמגזין ימכור את עצמו בעבור זה...
ומעל לכל - בואו נודה על האמת - אין שם בחוץכלים גרועים שמצריכים קטילות גורפות. וכשיש כאלו, הם בד"כ עולים בהתאם. לרוב כן יש התאמה בין התוצר הסופי למחירו לצרכן.
