It gets better

doro500

New member
It gets better

למי שלא שמע, לפני כמה זמן, בעקבות גל של התאבדויות נוער להט"בי בארה"ב, נעשה מין פרויקט בשם זה שבו אמנים שונים העלו קליפים תחת הכותרת הזו ליוטוב ולאתר המרכז את הפרויקט במטרה לעודד נוער להט"בי בהבטחה ש"זה ישתפר", רציתי לדעת מה דעתכם על העניין. אני חושב שלמרות הרצון הטוב והפגנת התמיכה של האמנים, בסופו של דבר זה לא נכון. באמריקה הדברים הרבה פעמים לא משתפרים. למרות ההתחלה הטובה של אובמה שניתן לראות כאן http://www.foxnews.com/politics/2011/02/23/obama-administration-drops-defense-anti-gay-marriage-law עדיין המצב באמריקה, למיטב ידיעתי, בכי רע. אז, מה דעתכם?
 

Kutaly

New member
../images/Emo31.gif הרעיון המקורי, אני מניח, היה יפה...

עצם הרעיון של הבעת תמיכה בנוער להט"ב הוא מבורך, אבל הקמפיין הזה בעצם מפספס את הבעיה העיקרית. זת'ומרת, אני לא יודע עד כמה החיים של להט"ב בוגרים באמת כלכך טובים אבל עצם הטענה ש-"It gets better‬" לא ממש מעודדת את מי שכרגע מתמודד עם אלימות יומיומית. יותר מזה, האמירה "It gets better‬" בעצם מצדיקה את האלימות הזאת כאילו היתה לא פחות מחלק אינטגרלי במערכת החינוך בארה"ב. "It gets better‬" זאת קריאה להישאר בצד הקרבן הסביל ולהתקופף מול הבריונות במקום שהיה ראוי לקרוא ללקיחת אחריות ולשנות את המצב.
 

אוהדאדם

New member
לא נכון

זו אמירה שיוצאת נגד ייאוש שמוביל להתאבדויות, שזו מגפה בקרב בני נוער שמתמודדים עם שאלות זהות. היא אומרת לבני נוער שהם לא חייבים להיות גיבורים ולצאת לבד נגד כל העולם; שהם יכולים להוריד את הראש ולשמור על עצמם שנה שנתיים, ואז לעבור למקום שבו יוכלו לחיות חופשיים מאלימות ופחד. זו לא אחריותו של ילד בן 15 לשנות הומופוביה ממסדית בתקשורת, במערכת החינוך, בעירייה שלו. זו אחריותו לשמור על עצמו ולהיות בריא. המלחמה בהומופוביה, הקמפיין להיאבק בה, מופנה למעצבי דעת קהל, לא לילדים. הלוואי עלינו קהילה שמתגייסת ככה ומצליחה למשוך כל כך הרבה מנהיגי ציבור ואמנים וסלבריטאים. כאן מצעד הגאווה עדיין אינו מובן מאליו; בואו נשאף להגיע למצב ״הרע״ של ארה״ב.
 

doro500

New member
לא אמרתי שהמצב פה יותר טוב

חס וחלילה. אבל אני מוצא את זה קצת חבל שהאמנים ואפילו כמה פוליטיקאים נרתמים לדבר הזה, אבל עדיין אין אצלהם התקדמות- שוב, הלינק שצרפתי אולי מראה על התחלה של משהו. אבל עדיין בארה"ב יש הרבה בורות ושנאה. אני לא יודע אם זה יותר או פחות יחסית אלינו, וההשוואה הזאת היא לא רלוונטית כל עוד בשתי הארצות באופן כללי אין כל כך קבלה.
 

אוהדאדם

New member
לא אמרת?

1. אם אתה חי כאן ומסתכל על מה שקורה שם, אתה מבצע השוואה. 2. יש הרבה מה ללמוד הן מהצורה שבה נערך הקמפיין הזה, והן מהמטרות שלו. 3. כתבת שערכי הקמפיין שליליים, ואני חד וחלק לא מסכים. הדרך היחידה לצאת נגד התאבדות של צעירים היא לצאת במסר של תקווה. זה מה שהקמפיין הזה עושה. יש קמפיינים נוספים שלהם עוד מטרות, ולהם מסרים אחרים. לדוגמה, אתה מוזמן לבחון את הקמפיינים נגד Proposition 8 בקליפורניה ו Proposition 1 בניו ג׳רזי כדוגמה לקמפיינים כאלו.
 

doro500

New member
ממש לא התכוונתי לזה

ערכי הקמפיין מצוינים, ואני חושב שזה יוזמה יפה, אבל... הנושא באמריקה הוא נושא בוער. התייחסתי לאמריקה כי הקמפיין היה באמריקה. אם היו עושים קמפיין כזה בארץ, בהיותה קטנה יותר, נראה לי שזה היה יותר מרשים ונוגע ללב. אולי זה הראייה הסלקטיבית שלי של האמריקאים דוגמת פוקס ניוס שהם בעלי ערכים שמרניים בצורה מחליאה, אבל הרבה מהציבור האמריקאי עדיין בבורות, ו, טוב, זה פשוט מעצבן אותי, אוקיי? לפני שנה או שנתיים או מתישהו ראו מישהי שהייתה מועמדת לביהמ"ש העליון משחקת סופטבול, ועשו מזה שערעורייה בהסקה הפרועה שזה אומר שהיא לסבית ובהנחה המיותרת שזה אמור להשפיע על יכולותיה לשפוט. זו דוגמא ששמעתי עליה לא מזמן וממש הרתיחה אותי. גם פה וגם באמריקה יש עוד הרבה מקרים כאלה. הרצף של מה שכתבתי עכשיו הוא קצת אסוציאטיבי, אבל מה לעשות
 

Unrelated

New member
קוטאלי, סוף סוף אנחנו מסכימים על משהו ;)

קודם כל, הייתי רוצה להביא לתשומת ליבכם שני קליפים ביסקסואלים בקמפיין - סתם למען המידה הטובה. הקליפ של המכון האמריקאי לביסקסואליות הקליפ של Rose by Any Other Name אני רוצה להתייחס להערה של אוהדאדם לגבי "הלוואי שהיינו כמו ארה"ב" - להסתכל על קמפיין פופולרי שהצליח למשוך אחריו הרבה א/נשים ולהגיד "הלוואי עלינו" זה להסתכל על חצי מהתמונה. הבה נסתכל שניה על החצי השני: מה הביא לצורך בקמפיין הזה? כרגע בישראל כמות הא/נשים שסיימו בקבר בגלל אלימות להט"בופובית היא: 2 (ואני מודה שאני לא סופרת את ההתאבדויות, שהן הבעיה האמיתית, אבל קשה מאוד להשיג הערכות מספריות לזה, אז נסתפק בזה כרגע) בארה"ב המספר המשוער לפשעי שנאה נגד להט"ב הוא 7,783 רק בשנה שעברה - וזה רק אלו שדווחו למשטרה. ארה"ב היא ארץ שמרנית ולהט"בופובית ברמות שאנחנו בכלל לא מכירות/ים בארץ. בניגוד לארץ, שם אלימות נגד להט"ב היא ענין יומיומי. אצלנו מתרגשים כשמרביצים לזוג בחורים ברחוב - אצלם זה בכלל לא חדשות. באופן כללי, כל הנסיונות האלה להציג את "ארצות המערב הנאורות והמתקדמות" בתור פסגת החיים הטובים של להט"ב הם לא מאוד משכנעים עבורי. כשביקרתי באנגליה בקיץ האחרון, הבנתי מהו פחד לצאת לרחוב כי אולי ירביצו לך. היה יום אחד שאני ולילך הוטרדנו חמש פעמים בשלוש שעות שיצאנו מהבית - וזה בלונדון היפה והפלורליסטית. משהו אומר לי שבארה"ב זה דומה או גרוע יותר. כל זה אומר שכנראה לא הקהילה הטובה והיפה בארה"ב - אלא הנסיבות הקשות - הן שהצמיחו את הקמפיין הזה. לגבי המסר של הקמפיין - אני מסכימה עם כל מה שקוטאלי אומר, ומוסיפה: זה אחלה בחלה להגיד "זה נהיה יותר טוב", אבל בואו נחשוב לרגע, עבור *מי* זה נהיה יותר טוב יותר מהר? מהר מאוד נגלה שהקבוצות העיקריות שנהנות משינויי החקיקה הלהט"בית בארה"ב (ובכלל, שחוות מוביליזציה במעמד החברתי) הן אותן קבוצות שגם ככה נהנות מפריווילגיות - גברים, א/נשים לבנים, א/נשים סיסג'נדרים, א/נשים ממעמד הבינים, וכן הלאה. הקבוצות האלה מהוות מיעוט קטן מהאוכלוסיה בארה"ב, ועבור רוב הנוער הלהט"בי המסר הזה פשוט לא עובד, במציאות. אני גם מאוד מאוד מסכימה עם הדיעה שהמסר הזה מקרבן את הנוער במקום להעצים אותו. מה שהמסר הזה אומר לנוער, זה: "אל תדאגו, אנחנו נדאג לכם". זה לא רק מסר שקרי (שכן, בדומה לארץ, מנהיגות התנועה ה-ההה"ה-ית בארה"ב דואגת בעיקר לתחת של עצמה ולא לאף קבוצה אחרת), אלא גם מסר שמשאיר את הנוער במקום פאסיבי, מקום של חוסר שליטה, מקום של "המבוגרים יודעים הכי טוב", וזה סופר דופר מריח מאייג'יזם מהסוג הכי קלאסי שיש. אני חושבת שהנוער יכול לקום לפעולה (ואף עושה זאת פעם אחר פעם), אני חושבת שבמקום לתת להם לשבת במקום ולהקשיב למבוגרים-הנחמדים-שדואגים-להם, צריך לתת להם משאבים והעצמה. ובנימה זו, אני ממליצה על הקליפ האלטרנטיבי, שעושה בעיני עבודה הרבה יותר טובה בהתייחס לאותה סיטואציה: Reteaching Gender and Sexuality
 

Kutaly

New member
תחילתה של ידידות נפלאה?!

אל דאגה. אני בטוח שמהר מאוד נמצא שוב על מה להתווכח
 
למעלה