...In The Beginning

GeForce 5

New member
...In The Beginning ../images/Emo47.gif

אולי תשים לי קצת סוכר טוב, לפני שמתחילים, שלשום פרסם הבוס את הודעתו בקשר לטורניר שייפתח כאן ביולי... רובכם הפכתם בריטים מנומסים ושותי תה פתאום (?!), והמעצמה הגדולה כמעט וננטשה. כמובן שאינני יכול להשאיר את המצב כפי שהוא, ורק לחימום הקנה, ואולי כדי לפתותכם לערוק לעבר השני, ואולי כי פשוט אני כבר לא יכול להתאפק... אז בינתיים, עד שההצגה הגדולה תתחיל (ואל תדאגו אני לא "מבזבז" אמריקאיים, יש עוד רבים), קבלו את הגדול מכולם....
כשהגיטרה מנסרת את הלילה
In the beginning Back in nineteen fifty-five Man didn't know about a rock 'n' roll show And all that jive The white man had the smoltz The black man had the blues No one knew what they was gonna do But Tchaikovsky had the news He said - "Let there be light", and there was light "Let there be sound", and there was sound "Let there be drums", and there was drums "Let there be guitar", and there was guitar "Let there be rock"
האוסטרלים (ac/dc) דווקא אחראים למילים אלו, וכאן, לפני ה"תחרות הגדולה" כבר הוכתרו תחת הדגל הבריטי, כקולוניה משלהם, אבל... מה זה משנה? הרי גם הם יודעים היכן ומתי הכל התחיל, ומי שטרם הבין מוזמן לקרוא מההתחלה... מה היה לנו (להם) עד 55'? הקאונטרי שלט במחוזות הלבנים והבלוז צמח בשכונות השחורות. כמו בכל עניין אחר בתקופה, גם במוסיקה נחלקו המחנות לשתיים, עד ש... ובכן, מי התחיל מה? כאן כבר מתחילים חילוקי הדעות, יש שיאמרו אלביס, אחרים דידלי או ג'רי לי לואיס (בכל מקרה אמריקה!) ויש שחושבים אחרת, אבל בנוגע לאחד אין כל ספק... אז גבירותיי ורבותיי, קבלו אותו, היישר מסנט לואיס, האחד והיחיד, מלך הרוקנ'רול, האיש שבלעדיו מי יודע איך היה נראה הרוק של שנות ה-70' ו... טוב די תעצרו אותי, בקיצור... Charles Edward Anderson Berry , הידוע יותר בכינויו Chuck Berry. ובכן, ידידנו, האיש והאגדה, שצמח מהבלוז, עבד במכון יופי והספיק "לשבת" פעמיים בקלבוש. כשמתחבטים בשאלה, כיצד ייתכן שצ'אק נחשב עד היום לאבי הרוקנ'רול ומוערך בצורה כזו אחרי כל-כך הרבה שנים, תמיד בסופו של דבר נגיע לתשובה: המוסיקה שעשה היא מה שהעולם חיכה לו ולא ידע אפילו עד כמה, צ'אק בעצמו לא ידע לאיזה כיוון הוא הולך. הרי לא ניתן להשוות את התקופה והרפרטואר שלה לימינו או אפילו לשנות ה-70... בזמנו לא היתה אפשרות להיות "מושפע" מאמני רוק אחרים... למה? כי לא היו! וכאן גדולתו של האיש. העניין הוא שהגאון הקטן שמע מה הקהל רוצה ויישם זאת מייד, בניגוד לאחרים אשר במהלך הופעתם מנותקים מן האולם, היה צ'אק מחובר אל הקהל כמו לאינפוזיה, כך שמבקום להיות מושפע מאמנים אחרים בלבד היתה מושפעת המוסיקה שיצר מהקהל עצמו, music from the people... לא יהיה נכון לומר כי הבחור לא היה מושפע מדבר מלבד הקהל, הרי אסור לשכוח את המקום ממנו הגיע – הבלוז, עוד כנער צעיר התחיל ברי לשיר, בתקופה בלוזית זו שלו הושפע בעיקר מענק הבלוז Nat King Cole, מאוחר יותר למד לנגן בגיטרה, וכך זכינו לקבל את הסאונד הטוב והתמים שכלי זה השמיע אי פעם... צ'אק הצטרף ועזב הרכבי בלוז רבים, עד שיום בהיר אחד (כך מספרת האגדה) נפל עליו בלוק על הראש (סתם את זה המצאתי :)) והוא הבין שיש גם סגנונות אחרים. סגנונות אחרים? קאונטרי כמובן, שהיה מזוהה עם הלבנים. אבל ידידנו היה מתוחכם מכדי לקחת את הקאונטרי כפי שהוא, הוא לקח רק את מה שהיה צריך, כפי שעשה עם הבלוז וכל סגנון מתפתח אחר ששמע, וכך הרכיב את הסגנון הייחודי הזה שלו. נשמע פשוט? נראה אתכם מרכיבים את הרוקנ'רול כך כמו מקוביות לגו... הקהל, כמו בכל סיפור טוב, לא מייד הבין מה רוצה מהם המשוגע הזה, מה גם שמדובר היה בקהל שחור והקאונטרי הגיע משדות זרים... אבל גם השחורים לא יכלו לעמוד מבלי זוז בראותם את השגץ הזה, ובמהרה הגיע גם הקהל הלבן, מי אמר שאין אינטגרציה במוסיקה? ואל תשכחו שאנחנו מדברים על שנת 55', כשאמא של לנון עוד החליפה לו חיתולים... המשך...
 

GeForce 5

New member
...Let There Be Records ../images/Emo47.gif

מאיפה באתי לאן אני הולך...
הבחור היה מופיע די הרבה באותה תקופה, אבל זה לא הספיק לו, הוא רצה להקליט את החומר, שוב להזכירכם, מדובר בינקותה של תעשיית המוסיקה. הבחור נדד לשיקגו להופעה של מושא הערצתו, Muddy Waters, ובסוף ההופעה שאל אותו "אח שלי, את מי צריך לראות כדי לעשות תקליט" (ה"אח שלי" במקור :)). ווטרס לא היה פראייר ומיד הפנה אותו ל-Leonard Chess, בעליו של Chess Records. הטירון הגיע לראיון ללא חומר וגיטרה... אבל, כמו שאומרים "יותר מזל משכל", צ'אס "נדלק" על הילדון (בן 30 יש לציין...) ושלח אותו הביתה להקליט קצת חומר, צ'אק חזר אחרי כמה ימים עם כמה קטעים, ביניהם Ida Red, הבסיס ללהיט שיבוא אח"כ – Maybellene, צ'אס הבין שיש לו קלף ביד, ובקיץ אותה שנה היה הקטע הנ"ל במקום ה-1 במצעדי ה-R&B ובמקום ה-5 במצעד הכללי. ברי שלח את צ'אס רקורדס משולי הרית'ם אנד בלוז למרכז הרוקנ'רול המתהווה...
I'm gonna write a little letter, gonna mail it to my local DJ. It's a rockin' rhythm record I want my jockey to play. Roll Over Beethoven, I gotta hear it again today. You know, my temperature's risin' and the jukebox blows a fuse. My heart's beatin' rhythm and my soul keeps on singin' the blues. Roll Over Beethoven and tell Tschaikowsky the news.​
מי אמר ביטלס? ידידנו מתפתח במהירות וכבר הופך את בטהובן בקברו ושולח אותו לספר לצ'ייקובסקי את החדשות (יהיר הבחור, אבל יודע מה הוא שווה), ומכאן הדרך ל-Johnny B.Goode האלמותי קצרה. אח"כ הגיעו גם: Thirty Days, Too Much Monkey Business, Brown Eyed Handsome Man, School Day, Carol, Back in the U.S.A., Little Queenie, Memphis, Tennessee ... בתקופה זו היה צ'אק בין יוצרים נוספים שהביאו את סנונית הרוקנ'רול לקהל הרחב, אבל בניגוד לאחרים (לדעתי, ולכן הוא האחד מבחינתי) צ'אק ידע לכתוב מוסיקה, לכתוב מילים ולצאת בהצהרות ללא חשש מהתגובות, למרות שיחד עם זאת היה מחובר היטב לקהל, והקול... איזו עצמה... צ'אק היה מודע לכוחו של הרוקנ'רול המתפתח והוא זה שהביא אותו עד הלום. קצת מאוחר יותר הייתה הפלישה האמריקאית, אותה החל ידידנו, כאשר גילו הבריטים את הגאון מסנט לואיס (בעודו מרצה את עונשו בכלא), כן כן, עוד לפני מה שמכונה הפלישה הבריטית, שאולי הפתח אליה נסלל ע"י פלישתו של הגאון עצמו לבריטניה... סקירה של אלבום? לא, לאבי הרוקנ'רול לא עושים כזה דבר, מה גם שמי יודע איפה להתחיל והיכן לסיים (?!), פשוט צריך להקשיב לכל מה שאפשר! לכל חובבי הרוק המתקדם והסימפוני, אל תצפו למצוא כאן השפעות קלאסיות, מעברים מיוחדים ושינויי מקצבים, כמו שאמרו האוסטרלים... It's Just A Rock & and Roll בארבעה רבעים, אבל זוהי ההתעלות שלו. ומה אומרים הבריטים? אולי ייטיב לומר לנון, כן אותו אחד עם החיתולים...:
"If you were going to give rock & roll another name, you might call it 'Chuck Berry'."​
אבל ידידנו אמר זאת טוב מכולם...:
Deep down Louisiana close to New Orleans Way back up in the woods among the evergreens There stood a log cabin made of earth and wood Where lived a country boy named Johnny B. Goode Who never ever learned to read or write so well But he could play the guitar just like a ringing a bell Go go, Go Johnny go Johnny B. Goode​
לפרטים נוספים...
Chuck Berry's Official site Chuck Berry On AllMusic.com
 

hells bells

New member
יפה יפה יפה אהבתי ממש יפה!

תיקון קטן ברשותך? צ'אק ברי (אם אני זוכר נכון) קיבל את הסאונד והסיגנון האופייני מ-מרטי!
 

Jam Head

New member
כל הכבוד !

אחלה של סקירה. למרות שאני לא הכי בקיע בפעולותיו של צא'ק , הסיקור היה ממש מהנה.
 

גדי שבת

New member
כל הכבוד

צ'אק ברי בוא באמת הגדול מכל האבות המייסדים של הרוק בשנות החמישים. ונהניתי גם לקרוא את הסקירה – רק מה, שקשה לי להאמין שהחליפו לג'ון לנון חיתולים כשהיה בן 15. פשוט אין חיתולים בגודל מתאים. במחשבה שנייה – אם החליפו לו חיתולים בגיל 15 היו אלו חיתולים מבד, שכן החד-פעמיים הומצאו מאוחר יותר. ואז זה אפשרי.
 

GeForce 5

New member
../images/Emo3.gif - אל תהיה קטנוני...

אני דיברתי עם אמא שלו והיא אמרה שהיתה לו בעיית הרטבה קשה עד גיל מאוחר
סתאאם, זו היתה סתם אנקדוטה אישית, אחרי ששמעתי פה כבר 100 פעם איך הביטלס המציאו את הרוק... (המציאו - לא!, שיבחו ונתנו לו גוון אחר - בהחלט!)
 
למעלה