יש לי שאלה אליך
איפה כתבתי שתאווה אסורה (אחרי הנישואין) ? כל הדעה שלי מבוססת על דברי חכמים שקשר בין בני זוג שאינו למטרת נישואין (רוב הקשרים כיום הם כאלו, בין אם תסכים איתי ובין אם לאו) מביא לתאוות ולנגיעות מיותרות. אני לא זה שקבע ואמר ופסק שבחורה שעושה את זה לפני החתונה היא אינה טהורה, היא סוג 2. חכמים וגדולים ממני בדעה ובתורה קבעו זאת. התאהבות כן קשורה לחרמנות נטו כפי שכתבתי בחרדים. ולא, אני לא מאמין לה שהיא התאהבה בגבר שלה ונמצאת איתו תקופה (אני מקווה שאתה מבין מה המשמעות של המילה תקופה, אוקיי? תקופה זה לא יום יומיים, תקופה!) ולא נגעה. אין דבר כזה, לא משנה כמה תנסה להוכיח שיש, אין אפוטרופוס לעריות, אין זוג שיכול להיות חצי שנה-שנה ביחד (מבלי ללכת לחתונה) ולא לגעת. אין אין אין. אל תנסה למצוא כזה כי אין. ולכן, כל התאהבות קשורה בחרמנות (אפילו אם זה לא מתויג רשמית כחרמנות) כל התאהבות מביאה/מגיעה מחרמנות. בני הנוער מנסים לתרץ את זה כ"אהבה" אבל נטו כל מה שמעניין את הגבר זה להגיע לתחתונים של הבחורה וכל מה שמעניין אותה...אוקיי המסר הובן. לסיכום: תאווה מותרת בין בני זוג נשואים אתה איתי? נשואים! לא כאלו ש"חושבים" להתחתן בעוד 5 שנים, לא כאלו ש"אוהבים אחד את השני" ומתים להינשא (אבל לא עושים שום צעד בדרך לחתונה..) כל מקרה כזה -> מקורו בחרמנות נטו. ולכן האיסור לתאווה בו ע"פ התורה הקד' הינו גלוי לעין.