סוגית מוצץ

[טאש]

../images/Emo26.gifפירוט לגבי נזקי המוצץ:

התשובה מאוד מורכבת. יש דרכי מציצה שונות, ולא כולן גורמות לפגיעה באותה המידה. בנוסף, כמובן שקיים גם מרכיב גנטי. כאשר המציצה היא כזו שכן גורמת לפגיעה במבנה הסגר של השיניים, עדיין יש אפשרות לשיפור המצב אם מפסיקים עם המוצץ (והאצבע) לפני שמתחילות להתחלף שיני חלב בשיניים קבועות. החילוף של השיניים יכול לשקם את הסגר, בנוסף ללשון ש"דוחפת מבפנים". איך בודקים האם יש בעיה בסגר? הילד צריך "לחשוף שיניים" כך שהלסתות סגורות והשפתיים מורחקות אחרי שהוא עושה תנועת בליעה (של רוק). כשהסגר טוב - יש מגע בין השיניים של הלסת העליונה לשיניים של הלסת התחתונה. אצל האחיינית שלי למשל, כשהיא חושפת שיניים כך, אפשר להכניס אצבע שלמה בין השיניים העליונות לתחתונות. היא כאילו סוגרת את הלסתות זו מול זו, אבל נשאר בינהן "חור עגול".

 

[בימבילי]

אצלנו הלסתות בנתיים כשורה.

נשארה ההתמודדות הנפשית...

 

[irisgh]

את יכולה לפרט?

ולתת מידע מבוסס? מה משתנה בסגר של הפה? למה בדיוק? [הבן שלי בן שלוש וחצי, מוצץ בשקיקה, ואם זה גורם לנזק ממשי, אני רוצה לדעת מזה. אגב, אני מצצתי אצבע עד גיל 12. ואכן נזקקתי לפלטה].

 

[אריאל ל]

מסיבת מוצץ

לבן שלי עשיתי מסיבת פרידה מהמוצץ הזמנו כמה ילדים בגילו ועשינו מזה טקס ממש הוא זרק את כל המוצצים לשקית ומשם שמנו בפח הכל לווה בתרועות שמחה והוא גם קיבל הפתעה קענה של גדולים. אחר כך כמה ימים הוא התגעגע ודיברנו על זה ועכשו הכל בסדר. עם הסמרטוטי שלו הוא עדיין מסתובב ומתנחם בשעת הצורך. הוא בן 4. בכל אופן בהצלחה

 

[אמאבולי]

אני לא מצצתי אצבע וגם נזקקתי לפלטה;

 

[רוני של יובל ומאיה]

ואילו אני מצצתי אצבע עד גיל מבוגר

ולא נזקקתי לשום יישור שיניים (מבוגר יותר מ-12, זה כל מה שאני מוכנה להסגיר

). אחותי שלא מצצה דווקא נזקקה ליישור רציני.

 

[אבא גאה]

יש ילדים שקוראים בפורום הזה?

כי אני כמעט מתפתה לומר שאני עוד לא גמול

 

[SIKU]

מנסיון לא ממש רב

שני הבנים הגדולים שלי זרקו את המוצציפ בגיל רבע לשש. בערך מגיל 3 רופא שיניים סיפר להם ולנו סיפורי אימה בשביל להפרד מהמוצץ ללא הצלחה מרובה. היום אנחנו בגיל של טיפול אורטדנטי. אחד לא צריך בכלל טיפול. השני צריך טיפול בגלל שהניבים לא במקום ובלי לקשר לעיניני מוצץ. כך שגם את גירסת רופא השיניים אפשר לקחת בערבון מוגבל

 

[כרמית מ.]

עניין של סדרי עדיפויות

אני מעדיפה לקלקל את השיניים ולחנך היטב, מאשר להיפך... ובני, מגיל שנתיים ראינו שיש ירידה בצורך והתחלנו להגביל מקומות. לא זוכרת את הסדר, אבל בסופו של דבר הגענו למצב של רק במיטה, מתי שהוא רוצה. בנסיעות לא לוקחים מוצץ, אלא אם כן זה כולל לילה (למעט פעם אחת ששכחנו

), ובגן, לפי חוקי הגן (נדמה לי שהשנה זה כבר היה רק במיטה). לקראת גיל שלוש הוא הסכים לזרוק את המוצץ - אבל כשהתקרב המועד, הוא התחרט, וראיתי שקשה לו. לא התעקשנו. לקראת גיל 4 לא דיברנו על זה בכלל, כי היה צפוי לו אח חדש (שנולד 8 ימים לפני יום ההולדת). לקראת גיל 5 הוא אמר שיזרוק את המוצץ. כמה ימים קודם לכן, אבא התעצבן שהוא צריך לקום בלילה לעזור למצוא את המוצץ והודיע לו ש"מהלילה אין מוצץ, תתאמן לקראת יום ההולדת, וביום ההולדת נשים את המוצץ בארון (זה מוצץ מיוחד, מגעיל לטעמי, אבל אבא והילד מתהלבים)". הוא קיבל את זה בקלות, וישן בלילה היטב וללא בעיות - עד היום (כשלושה שבועות). הוא היה גאה מאד כשסיפרנו על כך, וגם כשאמרנו למטפלות בגן, והלך בשמחה לזרוק את המוצץ מהגן. נראה שזה היה בזמן הנכון. המחיר של גמילה מוקדמת יותר, נראה לי גבוה מדי, אפילו במחיר עיוות הנשך. (אבל אני כן בעד התאמה לגיל, ולא חושבת שילד בן 3 ויותר צריך להסתובב כל היום עם מוצץ. ואם כן, זה עשוי להעיד על בעיה חמורה יותר. זמני עייפות או עצבנות זה סיפור אחר, אני מתכוונת לילדים שכ-ל היום עם המוצץ, גם תוך כדי משחק)

 

[מ א י ה ועוד3]

אני התחלתי לדבר איתה על בית למוצץ

אנחנו באמצע תהליך ארוך מאד, אבל כרגע, שזה חודשיים לפני גיל 4, היא משתמשת במוצץ רק במיטה, רק לפני השינה. התחלנו מלהגביל אותו לחדר שלה (אחרי ששמעתי סיפורים על גמילה מאוחרת מהנקה, שלפי דעתי יש בה אלמנטים מקבילים), ואחר כך רק לפני השינה, ואז עברנו הסתגלות להיות תמיד מחוץ לבית ללא המוצץ בתיק (כלומר: ללא הבטחון שלו ברקע). היום היא לא מדברת על המוצץ בבית בכלל, אבל עדיין מבקשת אותו לפני השינה. באוטו היא נרדמת כמובן בלעדיו. לפני כמה חודשים היא בחרה קופסא, ואנחנו דיברנו כמה פעמים שנקשט אותה ונכין בית למוצץ. הסברתי לה את ענין השיניים, וגם היינו אצל רופאת שיניים. דיברנו על דברים שפעם נהגה לעשות והיום לא (כמו בקבוק במקום כוס) ועל הצורה שבה מתבגרים (כל פעם צריך לעשות דברים שבאותו הרגע קשים לנו, ואחר כך אנחנו מתרגלים ובסוף זה בכלל לא בעיה). קבענו שביום הולדתה הרביעי היא תהיה בוגרת להפרד מהמוצץ. קבענו שנכין לו בית והיכן נעמיד אותו בחדר, רחוק מטווח ההגעה עם היד תוך כדי שינה. היא בחרה קישוטים לבית, ואנחנו נעשה את כל הפרויקט בקרוב, על מנת שהיא תתרגל לבית בחדר. החלטתי להמשיך ולהרשות את המוצץ בשנת הצהריים בגן, שהרי בשנה הבאה בגן העירוני היא לא תישן צהריים ולכן לא יהיה שם מוצץ, ואני לא רוצה שהמטפלות בגן יהיו מעורבות בתהליך (כי חשוב לי שהיא תעשה את זה בשיתוף פעולה מלא). אני מקווה שזה ילך בקלות.

 

[בימבילי]

התאור שלך ממש נגע לליבי

אני מקווה שיהיה לה קל. זה נשמע שתם עושים הכל כדי לעזור לה. אנחנו גם בעצם בתהליך כזה (מגבילים בזמן ובמקום). ובאמת תהיתי לגבי נסיעות באוטו - היא תמיד נרדמת באוטו. ואני לא יודעת אם להגביל שם מוצץ - כי הרי זו ממש שינה. מה דעתך? ועוד שאלה, אם אפשר - לילדייך האחרים אין מוצץ?

 

[מ א י ה ועוד3]

אני נתתי מוצץ באוטו, עד שהפסקנו

ללכת עם המוצץ מחוץ לבית באופן עקרוני, כמובן אחרי שיחה איתה. עזר לנו שלא היה לנו רכב כמה חודשים ואחר כך פשוט הכנסנו כללים חדשים. לשני הקטנים אכן יש מוצץ, וגם איתם אנחנו מתחילים להגביל בשעות על מנת לעודד דיבור. אנחנו עובדים איתם על פרידה מהמוצץ, כלומר הם נותנים לנו אותו מיוזמתם בסיטואציות שונות קבועות (לפני הבקבוק של הבוקר, לפני צחצוח שיניים, כשיוצאים מהאוטו, כשיוצאים מהבית). אחה"צ אנחנו בדרך כלל מנסים להימנע מלתת אותו, ומנסים להפריד בין ניחומים לבין המוצץ. אם הם נופלים אנחנו מחבקים ומנשקים ומשתדלים מאד לא לתת מוצץ כפתרון משקיט. כשתמוז שואלת למה הם עם מוצץ והיא בלי, אנחנו מזכירים לה שהיא ללא חיתול, והם עם חיתול. שהיא בעלת זכויות מסוימות בהתאם לגילה, ולכן גם בעלת חובות מסוימים להתנהגות מתאימה לגילה (אסור לה למרוח את הקירות באוכל, למשל, בעוד איתם ניתן לדבר על זה אבל הם בכל זאת מוצאים את הזמן והדרך לעשות את זה). לפעמים היא רוצה מוצץ כחלק מהתיילדות מסוימת, ואני לא מסכימה שנרד עד לכאן ומתעקשת שנשחק בכאילו, כמו שאני לא באמת מאפשרת לה להסתובב עם חיתול או לנסות לינוק ממני (גם אותם אני כבר לא מניקה). אני כן מוכנה לקרוא לה תינוק, לתת לה כאילו בקבוק וכאילו חיתול וכאילו מוצץ, כדי לשמור על ההפרדה בין מציאות ומשחק. מקווה שעניתי לך,

 

[בימבילי]

אכן ענית לי. אני ממש

מתחברת למה שכתבת. ועוד שאלה: האם המוצץ מעכב דיבור? כי ציינת שאתם מוציאים לקטנים את המוצץ כדי לעודד דיבור? אנחנו בנתיים לא מסכימים שהיא תדבר עם מוצץ, ולא לוקחים מוצץ להסתובבויות בשכונה, ובבית מרשים בחדר כמה שהיא רוצה אבל לא בסלון. לגבי האוטו אנחנו עוד מתלבטים. בכל מקרה - היה לי חשוב לקרוא את התשובה שלך לאיך את מסבירה לתמוז למה לה אין. זה הפרט שהיה חסר לי ביני לבין עצמי. אז בהצלחה לכם וגם לנו ותודה על התשובות!

 

[מ א י ה ועוד3]

המוצץ מפריע להבין אותם

ולכן לא מתייחסים למילים שהם אומרים, והם יכולים להתייאש קצת ובכך כל הענין מתעכב. כשאת מבינה ילד, חוזרת על המילה שאמר ומשבחת אותו, אפשר לראות איך "אורו עיניו" והוא מתעודד להמשיך ולנסות לתקשר מילולית.

 

[Kalla]

תום עדיין עם מוצץ - צמוד אליו

יותר מכל ילד אחר בסביבתי הקרובה והרחוקה, והוא התחיל לדבר יותר מוקדם מכולם והכי ברור מכולם.

 

[מ א י ה ועוד3]

../images/Emo8.gifאז כנראה שיכולת ההבנה שלך גדולה

משלי

 

[Kalla]

שלי?

לא רוצה להתפאר, אך כל מי שהכיר אותו אז התפלא מיכולת הדיבור שלו. לפעמים מרגישים כבר מגיל מאוד צעיר כשרון מסוים בילד, ואין לי ספק שלתום יש כשרון ללשון ולמילה וההגיה שלו ברורה ביותר מאז שאמר את המילה הראשונה שלו.

 

[שירלי של השלושה]

ואני בכלל לא ידעתי שהיא לוקחת מוצץ

 

[ruthi26]

סוגיית מוצץ

בס"ד אהלן דבורי תעזבי את הילדה בשקט, היא רק בת שלוש, ואל תשכחי שיש לה אח קטן שמוסיף הרבה תבלינים לעסק, והעסק הרבה יותר קשה. אישית כל הילדים שלי מצצו מוצץ, ובדרך-כלל זה בא מהם (ההפסקה כמובן) רק שתיקחי בחשבון שיש כל מיני תוצאות באם תחליטי להפסיק, אצלי לדוגמא הילדים הפסיקו לישון שנת צהריים, והיה להם קשה להירדם בהתחלה. אבל כדאי לשים מוצץ בארון (לשם ביטחון שלך) יהיו יומיים עד ארבעה ימים לא קלים ואחר-כך זה יעבור, אבל תיקחי בחשבון שהילדה יכולה גם לגנוב לאחיה את המוצץ, או שאפילו למצוץ את המוצץ שלו בסדר, אז אולי כדאי שההפסקה תבוא ממנה. אני לא נתקלתי בילד עם מוצץ בכתה א', היא קטנה עדיין תני לי להישאר עדיין קטנה. לגבי החיתול לדעתי זה כבר סיפור גדול שנותן לה המון ביטחון, ואני מקווה שאמהות אחרות יעזרו לך, מפני שלי לא היה סיפור של חיתולים. המון המון בהצלחה רותי

 

[בימבילי]

../images/Emo26.gif חיתול שונה ממוצץ??

אני חשבתי שזו עסקת חבילה שבאה ביחד ותלך ביחד וחשבתי שהדיון הארוך הזה רלבנטי גם לחיתולץ אני מבינה שלא? מה דין חיתול? (חיתול בד או במילים אחרות סמרטוט?)