../images/Emo9.gif

המנהלת ביקשה ממני להעלות את זה פה, ואני מקווה שזה בסדר שפתחתי הודעה חדשה
היא הייתה סתם עוד ילדה, עדיין לא התבגרה. וכמו כל ילד, תמיד חיפשה תשומת לב, לעיתים אפילו בצורה הכי נואשת שאפשר. כמו כל ילד, כשהיו מתעמתים איתה, היא הייתה מתגוננת ומסתגרת. לפעמים, אפילו בלי לדעת, הצליחה לפגוע באנשים, אם זה היה בגלל התגובות שלה, או בגלל היחס שלה לאנשים, או העובדה שאף פעם לא היה לה אכפת מאף אחד אחר חוץ ממנה. היא הייתה סתם עוד ילדה, שהמציאה לעצמה חיים. חיים שלמים שבנויים על סיפורים ששמעה, או שהמציאה בראשה. הדבר היחיד שהיא לא ידעה, זה שלאנשים באמת היה אכפת ממנה, ולכן לאט לאט איבדה את זה, את הדבר האמיתי האחרון שבאמת נשאר לה. לעולם לא נתנה להם לעזור לה, כי אז איך תמשוך תשומת לב אם הכל יסתדר? תמיד היא חשבה צעד אחד קדימה, סיפור אחד קדימה. היא הייתה סתם ילדה, שאף פעם לא התבגרה. וד"א- יש פה כאלה שאולי מכירים אותי, אני האחמית לשעבר
 

sh53

New member
מחלקת פיצות בחינם?

אני כאן עם לא שמת לב
ואם זו לא חוצפה גדולה מדיי, אז עם פטריות.
 

sh53

New member
כך אני אוהבת אותך ../images/Emo99.gif

עכשיו כשהתרחקת מדרור, את יכולה להתקרב אליי
 

sh53

New member
כתבת בצורה מדהימה ../images/Emo13.gif

אני חושבת שהתשובה לכל מה שכתבת טמונה במשפט - "תמיד חיפשה תשומת לב". לא בטוחה שמדובר פה (לא מכירה אותה, רק השערה שלי) בחוסר בגרות של בחורה, אלא ברצון לתשומת לב, לפעמים עושים את זה גם בדרך הלא נכונה כי כך מבטיחים שנקבל תשומת לב (אולי בדרך הרגילה לא יתייחסו אליה, אז היא רוצה להבטיח לעצמה שבטוח היא תקבל תשומת לב). צורת התנהגות ראשונית אנו מקבלים מההורים, כלומר הם מנתבים לנו את החיים ומלמדים אותנו דברים (בין היתר איך להתנהג במצבים מסויימים או שאנו מחקים אותם תוך כדי הסתכלות עליהם במצבים דומים שהם חוו לפנינו). לפעמים אנו חושבים שמצב כזה או התנהגות כזאת לא מתאימים לנו, ולכן אנו מנסים לשנות את זה ולפעמים נשארים עם אותו "אופי" של ההורים שלנו, כלומר זה מתאים או נוח לנו ויכול להיות שזה מה שהנערה הזאת "מקבלת" מהבית, שכך מתקשרים עם אחרים (התעמתות/פגיעה/יחס).
 
קודם כל תודה../images/Emo9.gif

בקשר למה שכתבת, גם אני חושבת ככה. כל המעשים שלה סובבים סביב חיפוש התשומת לב. הבעייה או הדבר שהכי מפריע לי בהכל זה שיותר מהכל היא פוגעת בעצמה. וזה מה שחבל לי. ואני ניסיתי ומנסה להסביר לה את זה, ולתת לה את מירב התשומת לב שאפשר לתת במצב הזה, וזה לא עוזר.
 

sh53

New member
אולי להפנות אותה לסיוע מקצועי?

נניח שאת מדברת איתה ועוד בחורה מדברת איתה, אבל עדיין זה לא עזרה מקצועית וזה לא עזרה מסודרת שהיא יודעת שהיא תקבל אותה באופן קבוע (לדוגמא פעם בשבוע לשעה או שעתיים). אולי היא מספרת לה קצת ממה שקורה לה, אבל בעצם היא אוכלת את עצמה כל כך ויש דברים שאפילו לה קשה לעכל שקורה לה וקשה לה עם זה בעצמה, אז היא יכולה לספר את זה לאחרים? אולי גם אם היא תיגש לטיפול מקצועי, זה ייתן לה בטחון עצמי ואולי עוד X זמן ינסו להביא לאותו טיפול גם בני משפחה (דבר שאני ואת לא יכולים לעשות)?
 
היא הולכת לפסיכולוג..

לפחות זה מה שהיא אומרת לי. והיא לא רוצה מעבר לזה. היא תמיד משנה נושא כשזה מגיע לזה.
 

sh53

New member
אולי עדיין ממש קשה לה עם זה

ואני מתארת לעצמי שזה גם לא משהו שמשנה אותנו ביום או יומיים. את רק יכולה להיות שם בשבילה, להקשיב, לעודד ולתמוך - גם לא בטוחה שהיא רוצה יותר מזה. אולי היא מוציאה את הכעס והתסכול שלה החוצה בהצקה לאחרים? אולי גם למשוך תשומת לב וגם להוציא את הכעס החוצה? אולי שווה לדבר איתה ולהסביר לה (בטוחה שאמרת לה את זה מיליון פעם, אבל שווה לנסות עוד פעם) - לומר לה שהדרך שהיא מתנהגת בה, רק מרחיקה ממנה אנשים ואולי כדאי לה לנסות להתחיל לשלוט על מה שהיא אומרת (פוגעת באחרים), כי ככה לא יוצא לה כלום מזה וכולם מתרחקים ממנה וזה בגלל הפה שלה וההתנהגות שלה, אז אולי כדאי לה לחשוב על מה שהיא אומרת או עושה ולשנות גישה ולא להתנהג כך, כי היא יכולה להרוויח מזה דווקא (אולי אם הדיבור הפעם יהיה בגדר המלצה/הצעה למחשבה, אולי היא תלך הביתה ותחשוב על זה לבד ותראה אולי יש בכל זאת משהו ברעיון שהצעת לה).
 

sh53

New member
אולי כדאי לומר / לשאול אותה

את: מה את רוצה X להשיג בדרך בה את מתנהגת ככה? היא: שום דבר. את: מה אז את סתם מתנהגת ככה? היא: כן סתם כי בא לי. את: אם זה סתם כי בא לך, אז אני מבינה שלא איכפת לך נכון? אז אם לא איכפת לך וזה רק סתם, אז אולי תשני את ההתנהגות סתם בשבילי? את לא חושבת שבשבילי שווה לשנות סתם את ההתנהגות? אפשר לומר את הדברים עם חיוך ולצחוק יחד, כי זה יכול להשמע מאוד כבד (כי נושא השיחה עצמו הוא כבד ועצוב).
 
למעלה