אז מה? לחפור לכם שוב? הנני ואחפור. תשובה 1.
הטארגאריינים שלטו בווסטרוז קרוב ל300 שנה. לא תמיד היו הטארגאריינים שליטים טובים, אבל היו להם דרקונים. אף אחד לא שכח את שדה האש ואת גורלו של הארן השחור. אף אחד לא רצה להתעסק עם הדרקונים. למרות כל זאת היו מרידות, אם כי רוב המרידות היו מצד ממזרים ובני משפחת טארגאריין. המרד של רוברט התרחש לאחר זמן רב שבו לא היו דרקונים. כוחו של בית טארגאריין התבסס על נאמנותם של הלורדים המקומיים. המרד של רוברט התאפשר הודות למצב מיוחד שנוצר בעת ההיא. סיבת המרד איחדה ארבעה בתים שליטים, ארבעה לורדים ריבונים שיחד היוו בערך חצי מכוח הממלכה. מבין ארבעת הלורדים השליטים האחרים, אחד מהם היה "ברוגז" עם המלך, ועוד אחד (עד כמה שידוע לי) לא ממש הפגין עניין בלחימה. אני מדבר על באלון גרייג'וי. ושוב אני מזכיר, הסיבה המרכזית למרד לא הייתה חטיפת ליאנה בידי ראיגר, אם כי זה היה האירוע שפתח את כל השתלשלות העניינים. הסיבה המרכזית למרד הייתה חוסר הברירה של הלורדים לבית סטארק ובאראתיאון. הלורד הצעיר של וינטרפל והלורד הצעיר של קץ סופה התבקשו להסגיר את עצמם לתליינו של אאריז המלך המטורף בעוון.... כלום. אם הם מוכנים למות בשביל גחמה של טארגאריין מטורף, מילא. אם הם רוצים לחיות, הם חייבים למרוד ולנצח. ביקשת קצת רקע על מה שקרה בין אאריז וכל השאר. טיווין לאניסטר ששימש כימין המלך במשך כעשרים שנה ועשה את עבודתו בהצלחה, הציע את בתו כשידוך לבן המלך, הנסיך ראיגר ונענה בזלזול מחפיר. טיווין התפטר וחזר נעלב לצוק קאסטראלי. קצת לאחר מכן עורך הלורד העשיר וונט טורניר גדול, אבי כל הטורנירים בטירתו שבהארנהול. הפרסים הנדיבים והדר הטורניר מושכים אליהם את רוב האצילים הגדולים והאלופים מכל שבע המלכויות. רק טיווין לאניסטר נשאר מצוברח בצוק קאסטראלי. על מנת להעניש את טיווין לאניסטר, לוקח ממנו אאריז את בבת עינו, בנו ג'יים ומשביע אותו למשמר המלך. בפעולה זו לוקח המלך מלורד לאניסטר את יורשו ולמעשה גם את בנו. ראיגר, שלהשערתי (ואני חוזר, להשערתי בלבד) קרא על נבואת השחר ומאמין שהנסיך שהובטח צריך לצאת מאש וקרח, מציב לו למטרה את ליאנה סטארק, חלק הקרח שיזדווג עם האש שבו על מנת להוליד את הנסיך שהובטח. שוב להשערתי, ראיגר עושה הכל על מנת להרשים את ליאנה. בערב שלפני הטורניר הוא שר שיר עצוב שגורם לה להתרגש ולבכות, ולבסוף הוא זוכה בטורניר הרמחים כאלוף. לאחר הטורניר, נוכח כי ראיגר וליאנה נעלמו. בראנדון סטארק, אחיה הבכור של ליאנה, זועם על הפרת אירוסיה של ליאנה. הוא בטוח שזו חטיפה והוא רוכב אל המבצר האדום במעלה מלך ומול שעריו קורא תיגר על הנסיך ראיגר שלא היה שם באותו זמן. הקול מגיע אל אוזניו של המלך אאריז ששולח ללכוד את בראנדון סטארק ובני לווייתו ומזמן את אבותיהם לענות על האשמות של בגידה במלכות. אאריז המטורף מוציא להורג את האבות והבנים בדרכים אכזריות ומשונות, ומחשש שמא יהיו עוד שיקראו עליו או על בנו תיגר, הוא מבקש את ראשו של אחיה הנוסף של ליאנה, אדארד סטארק, ואת ראשו של ידידו הקרוב וארוסה של ליאנה, רוברט באראתיאון. לאור הנסיבות שציינתי לעיל, ג'ון ארין שהיה לורד קן הנשרים, מגן הבקעה וריבון המזרח, מניף את דגליו במרד מחמת העובדה שהמבוקשים הצעירים הם בני חסותו והרי נשבע להגן עליהם כאילו הם בניו. אל בית ארין-הבית השליט בבקעה, בית סטארק-הבית השליט על הצפון ובית באראתיאון-הבית השולט על נחלות הסופה, מצטרף בית טאלי שמחובר לבית סטארק בקשרי אירוסין. כוחות מתקבצים מכל רחבי ווסטרוז וזורמים אל ארצות הקלשון להתלכד סביב הצדדים. לאחר כמה נצחונות שזכו בהם המורדים, מתרחשת המערכה שמסמנת בעיני רבים את הקרב המרכזי במרד שכונה בפי המלומדים "מלחמת החמס". ראיגר נסיך דרגונסטון עורך את חילו אל מול חיל המורדים בראשות רוברט באראתיאון לורד קץ סופה. רוברט הורג את ראיגר אך נפצע ונד סטארק ממהר דרומה להכריע את המלחמה. בעוד נד סטארק ממהר לכיוון מעלה מלך, חילו הגדול של בית לאניסטר שעד עתה לא השתתף בקרבות בגלל ה"ברוגז" שהוזכר לעיל, מופיע בשערי עיר הבירה. אנשי העיר בטוחים שלורד לאניסטר, ימין המלך לשעבר, בא להגן על עירם ופותחים את שעריהם בפניו. זו הייתה טעות מרה. אנשי לאניסטר טובחים, בוזזים ואונסים בכל אשר הם פונים ובעוד הם עסוקים בפוגרומים מופיע חילו של נד סטארק בשערי העיר הפתוחים. בינתיים המלך אאריז שמרגיש כי בא קיצו מנסה לנקום במותו כשמשון ומורה למקימי הלהבות שלו להעלות בפיצוץ גדול של אש פרא את העיר. ג'יים לאניסטר שצווה בידי המלך להביא אליו את ראשו של אביו, לורד לאניסטר, הורג את שליחיו של אאריז ולבסוף אותו בעצמו. נד סטארק מופיע באולם הכס זמן קצר לאחר הרצח ורואה את ג'יים לאניסטר יושב על כס הברזל ובידו חרב זהב אדומה מדם המלך הנרצח. לאחר שנד מסמן את מעלה מלך כעיר כבושה לכוחות המורדים, הוא ממשיך דרומה בשורה של קרבות מוצלחים ומכריע את יתר הכוחות התומכים בבית המלוכה. המלחמה מסתיימת לאחר כשנה, כאשר נד נלחם למרגלות מגדל החדווה בשלושת אחרוני אנשי משמר המלך של אאריז. הלורד המפקד, השור הלבן, ג'רולד הייטאוור. סר ארתור דיין, חרב הבוקר וסר אוזוול וונט (אם אני זוכר נכון). במגדל עצמו מוצא נד את אחותו הגוססת ליאנה ומבטיח לה הבטחה שתרדוף אותו לשנים רבות. את גופתה של ליאנה הוא לוקח לקבורה בווינטרפל, ואת המגדל הוא ממוטט לגל אבנים על מנת לקבור את אנשי משמר המלך המתים וככל הנראה גם את חבריו שלחמו בהם ונפלו בקרב.
1. מה הסיפור עם רוברט והמרד במלך המשוגע? אנשי "הדרקונים" שלטו בוסטרוז המון שנים, ולא תמיד היו שליטים טובים, ובכל זאת אף אחד לא התמרד. מדוע רוברט החליט לצאת למרד בסוף ודווקא בזמן ההוא? הבנתי שזה משהו שקשור לאחות של נד שהוא אהב ולראיגאר. מצד שני, ראיגאר מתואר בספרים באופן מאוד חיובי. בכל מקרה, אשמח אם תתנו לי קצת רקע לכל מה שקרה שם בין אאריז, ראיגאר, אחות של רוברט, נד, המרד וכו'. 2. לא כל כך הבנתי את מה שהיה לאריה עם הז'האר הזה בארנהל. החליף פנים? הרג בשבילה אנשים? WTF? מי הוא בכלל? שומעים ממנו בהמשך? ומה זה המטבע הזה שהוא נתן לה? כרגע היא הגיעה לאיזה מקדש בבארבוס, אבל גם לא כל כך הבנתי מה המקדש הזה אומר ואיך הוא קשור למטבע. 3. מי הם בעצם "האחרים"? במהלך הספרים מתוארים לנו "רפאים", מעין אנשים מתים שאפשר להרוג רק עם זכוכית דרקון ואש ומתייחסים אליהם כ"אחרים". מצד שני, באיזשהו שלב זכור לי שאמרו שהרפאים האלו אינם "האחרים", ושהאחרים גרועים מן הרפאים. אז האם הם היינו הך, או שני דברים שונים? האם ראינו את "האחרים בספרים", או שבעצם עוד לא? 4. מליסנדרה. מתוארת כחתיכת זונה. שונאים אותה. מצד שני, היא מדברת על חום מול קור, ועל מאבק גדול יותר מהפוליטיקה של וסטרוז. האם ייתכן והיא מדברת על החורף הגדול ו"האחרים" ועל הצורך להילחם בהם? נרמז ונראה כאילו שכן. אבל אם היא אכן מכוונת לקרב החשוב הזה - מדוע מרטין מציג אותה באור כל כך שלילי? הרי היא מנבאת אמת. הרבה
