סיכום שנה!

[יוליההה היחידה]

../images/Emo88.gifסיכום שנה!../images/Emo88.gif

טוב אז עכשיו חלפה, עברה, נגמרה שנת פעילות 2006 - 2007 כמה עצוב, כמה חבל, אבל אנחנו ממשיכים לעוד שנה עם תפקידים חדשים, צוותים דנדשים שנה מלאה בחוויות מטורפות מלאה בטיולים, טקסים, ערבי הווי וכו'. הגיע הזמן לסכם את שנת הפעילות בכמה מילים שרוצים, או במקרה של שירו בחפירות ( סתם צוחקת איתך, הכל מאהבה) יאללה סכמו אותה!!

 

[יוליההה היחידה]

סיכום שנההההה!!

טוב, אז נתחיל מאוגוסט 2006, שם התחלנו את שנת הפעילות.. האמת כשקיבלתי את התפקיד לא הייתי כזאת מרוצה, תמיד חשבתי שבחיים אני לא ארצה להדריך ד', כי הם קטנים כאלה, מעצבנים, שמתלהבים על יתר המיגה מהמוראלים. אפילו בשיבוצים ביקשתי ה' ו' או פעילה אבל נתנו לי ד'. ולמה? כי הייתי חלוץ הנהגתי, אני אסביר, בחלוץ הסבירו לנו שבשום פנים ואופן אנחנו לא יכולים לעזור לשבט בבניה, זו שיצאה איתי לחלוץ ברחה ממנו וכן עזרה, השבט שלי לא הבין את זה והחליט שהקטנתי ראש ובגלל זה אקבל הדרכת ד'.. בכל אופן ממש נהניתי השנה, שנה ראשונה כמדריכה ולמדתי המון דרך ההדרכה, על קבוצת הגיל, על שאר הצוות, וכמה זה נפלא ותמים להיות ד' בשבט. השנה זו הייתה השנה הראשונה שבה באמת שרתי במוראלים, נהייתי צרודה במסדרים ובטיולים, לימדתי את הבנות להשתין בטבע - הן כל כך מפונקות אבל אני אוהבת אותן. ואם כל הטוב - הנפלא- שהיה בשנת הפעילות הזו, היו גם דברים רעים, אבל הכל עבר.. והנה עכשיו אנחנו עומדים בפני שנת פעילות נוספת, למרות שאני נורא ורצה את התפקיד הזה, יש לי גם מלא חששות, בכל זאת ראש"גדית ולא סתם ראש"גדית אלא ראש"גדית ד', כולם אמורים לסמוך עליי, ההורים שאין להם ילדים גדולים בשבט ולא מבינים איך מתנהל השבט ואני אמורה להסביר, הצוות שמצפה ממני לעזור להם להיות ה- צוות, המרכזות הצעירות של 2006-2007 , המרכזת הדרכה צעירה אמרה לי ישר אחרי השיבוצים כשעוד הייתי בהלם שקיבלתי את התפקיד שרציתי "אנחנו סומכים עלייך לטוב ביותר" ולמרות שצחקתי ואמרתי שיהיה טוב עכשיו כשאני חושבת על זה אני לא כל כך בטוחה. מי ייתן והכל יהיה לטובה

 

[gorck]

קראתי....באמת יפה...אם סומכים עלייך זה כי....

הוכחת את עצמך השנה... אני באותו מצב, אולי אפילו יותר מסובך...אני סוג של היסטוריה בשבט- פעם ראשונה שהשבט מוציא רשג"ד חוץ, עפם ראשונה שיש בשבט רשמ"ד.... אז המרכזים די הלחיצו אותי- איך שאני יעשה את התפקיד, זה איך שיסתכלו עליו ב5 שנים הבאות בערך...וזה מלחיץ, מה יקרה אם אני אפשל?! מה יקרה אם אני לא אצליח?! מה, גם להדריף וגם לרשג"ד?! מה אני אעשה?! אבל להדריך אני יודע, במיוחד ד', החניכים שהיו לי עדיין מתים עליי.....זה כזה כיף..... ולרשג"ד, לרשג"ד יש קורס, ומעבר לקורס לומדים מניסיון....רק מניסיון.... אז ככל שנצבור ניסיון נדע יותר, ונעזור לשאר הרשג"דים בפורום בצורה יותר טובה! שיהיה בהצלחה ברשג"וד!

 

[YogevLevi]

וואו....איזה שנה......./images/Emo168.gif

שנה מוזרה....מוזרה בהחלט...... כ"כ הרבה דברים עברו עלי..... אני אתחיל משהשבט....הייתה תחושב בכלל לא טובה כבר מתחילת השנה. לא נהנתי בכלל....השבט פשוט קרס לאט לאט..... אם עוד מישהו שעברה לנוע"ל בתחילת השנה ואם זה הבית ספר ספר שעושה לנו בעיות.... ואז גם הגדוד הבעייתי שסחט אותי.....שלא נדבר על מי ש"הדריך" איתי. השבט לא התנהל כמו שצריך בכלל וזה כבר הגיע למצב של אי חשק...... עכשיו מה שנשאר זה לקוות שיפתח כמה שיותר מהר (כי כשהוא יפתח הוא יחזור ובגדול.........

) נראה שבגלל הסגירה גיליתי קצת את החיים שאחרי הצופים...זה נתן לי קצת אוויר לנשום. ולמען האמת, אני מוכן לוותר על החופש הזה בשביל לחזור לשנים הטובות של השבט.....רק אם היה אפשר =\ השנה גם גיליתי על עצמי הרבה דברים חדשים.....עברתי שינוי.....לא משהו מוסבר...אולי אולי סוג של התבגרות והתגברות..... גיליתי הרבה דברים גם על אשים אחרים...התרחקי מאנשים ולאחרים התקרבתי.... רק דבר אחד נשאר אני עדיין צריך לברר.....משהו שאין לי מושג מה יהיה איתו..... אני בטוח ששיר תבין אותי

 

[cohen shir]

חמד חלילים שכמותך!../images/Emo163.gif

 

[YogevLevi]

את צריכה לדבר איתי ../images/Emo3.gif

 

[עזרא היחידה]

ואוו שנה מטורפת וכ"כ הזויה

מבחינת צופים-השנה זו היתה השנה הכי לא טובה שהיתה לי אי פעם בצופים, היו לי ממש ריבים עם המדריכים לא נהנתי בפעולות לא נהנתי לבוא לשבט ולהיות בו, לא יודעת מין שנה כזאתי של אנטי. מבחינה אישית וזה -השנה עשיתי את הדברים שלא הייתי מאמינה שאני אעשה, השנה עשיתי את כל השטויות שרק אפשר. אבל עכשיו יש לי צוות שאני מתה עליו ואני מקווה שיהיה לי רק טוווב איתו :] יאללה רק באופטימיות

 

[rliss]

איזו שנה, איזו שנה../images/Emo192.gif

שנה מדהימה, ללא ספק. אם בסוף ח' חשבתי שלא יכול להיות טוב יותר בסוף השנה הזו הבנתי כמה טעיתי. אם באמצע השנה כבר באמת הרגשתי שאין לי כוח וכמעט שהתחלתי לחפף הבנתי כמה נכון נהגתי שלא ויתרתי. המסכם והמחנ"ק שסיכמו לי את השנה בצורה הכי טובה שיש. כמה למדתי על עצמי, על האנשים מסביבי. ההערכה שהכפילה את עצמה לאנשים מסוימים, ההערכה שירדה כמעט בחצי לאחרים... אני זוכרת שבסוף ח', כמה שבכיתי לאחד המדריכים שלי ששנה הבאה פשוט לא יהיה אותו דבר, שאנשים שאני אוהבת עוזבים, שעומדעט מתפצלים, שאני בטוחה שאין דבר שיתעלה על השנה המדהימה שבח'. הוא הבטיח לי שהשנה הזו תיהיה כלכך הרבה יותר טובה ובאמת שהיה קשה לי להאמין, רק עכשיו אני באמת מבינה על מה הוא דיבר. כמה שאני אנסה אני לא אצליח לסכם במילים את השנה הזו. קורס עֹמר 2006-2007

 

[nofar2442]

באמת שיש לי דמעות בעיניים...

כ"כ אבל כ"כ גאה להיות חלק מזה...

 

[ונטורי]

השנה הזאת..

השנה הזאת היתה טובה וגרועה מכל מיני בחינות.. אני אתייחס לחלק של הצופים (שהוא רוב השנה שלי) שהיה חלק פשוט מדהים! אי אפשר לתאר בכלל..כ"כ הרבה מכשולים, כ"כ הרבה חוויות, כ"כ הרבה צחוקים, כ"כ הרבה אהבה, כ"כ הרבה חניכים, כ"כ הרבה הערכה, כ"כ הרבה גאווה..פשוט הכל היה כ"כ הרבה! התחלתי את השנה בתחושה של רוצה להדריך כי קיבלתי הדרכה שבהתחלה לא רציתי (הדרכה ד') אחרי הפעולה הראשונה כבר חשבתי ממש לפרוש אבל אחרי שיחה עם הראשג"ד שלא הבין ממה הייתי כ"כ עצוב כי הגיעו לי 35 חניכים הוא דיבר איתי ואמר לי שאם אני אבוא בגישה שלילית בחיים אני לא אצליח בהדרכה הוא הסביר לי את החשיבות של הדרכה ד' והסביר לי למה בחרו אותי מכולם למרות שביקשתי לא ברגע ששיניתי גישה הכל ישתנה כ"כ לטובה הקבוצה שלי בנויה מ-20 חניכים פשוט מדהימים! כל ילד וילד בקבוצה פשוט מוכשר בטירוף ,צופי בטירוף,השבט אצלם בדם.. בחיים לא חשבתי שאני אוכל לקבל כ"כ הרבה אהבה מילדים בכיתה ד'! והדבר שפשוט הוכיח לכולם כמה הם בוגרים והקבוצה הכי טובה בשבט הזה ביחס לילדים בכתה ד' היה שהם הכינו לי סרטון למחנ"ק מצאו דרך להקרין אותו ופשוט הכינו לי פעולת פרידה. חוץ מזה השנה גם יצאתי להדריך בים אל ים ובחרו בי גם מבין שכב"ג שלם וכ"כ נהנתי להב גדוד מאוד מאוד טוב ופשוט נהנתי מכל רגע! חוץ מזה מהחניכים , ים אל ים לקחתי על עצמי גם להיות פרוייקטור של חזות במחנה מה שאצלנו בשבט לא היה מפותח בכלל והחזות שלנו פשוט היתה מדהימה אמנם לא לקחנו מקום (מה שלדעתי היה צריך לקרות אבל זה לא משנה כי על טעם וריח אין מה להתווכח.) החזות פשוט התפתחה. וגם כל הפרסים שקיבלנו בסוף שנה שפשוט הוכיחו לי שהשנה אני הצלחתי! וזה.. פרס הדרכה 2 כללי פרס הדרכה מקום 2 ד' פרס מבנה ד' מקום 1 מקום שלישי כללי! היתה לי שנה מדהימה מכל הבחינות!!!!!!1

 

[hadarinke]

רק לי זה יקרה.

רק אני אכתוב 6 עמודים ואז האינטרנט בטעות יתנתק. רק לי.

 

[talbebchuk]

וואי.. סיכום השנה הכי מטורפת שקיימת!

אז כן, בסוף שנה שעברה בכיתי. בכיתי המון. היו לי מדריכים מושלמים, שכבה מטורפת, הבטחה שלא הייתה, ערב פרידה מאחד המדריכים היותר טובים שהיו לי בחיים, המחנ"ק הראשון בחיים שלי, הפסקתי להיות פאקצה מפונקת.. היה פשוט.. מושלם. ידעתי מהמון אנשים שהשנת קורס זו השנה הכי טובה ומדהימה בצופים! כרגיל, הייתי קצת אדישה, ואמרתי "יהיה טוב.." השנה התחילה, ובתור קורס התחלנו את השנה בפעולת פתיחה לפני הפתיחה של כל השבט.. גילינו מי המדריכה שלנו --> אנה. מאותו רגע ידעתי שיהיה מושלם! היה טיול פתיחת קורס מטורףףף, שבת הנהגתית עם אחווה.. בואו נגיד.. לא משהו.. טיול אתגר, שלי אישית לא היה (גררררררררר 40 חום יום לפני הטיול שחפרת כ"כ הרבה שאת מחכה לו זה מכת מדינה!) קורס מסכם, שבסופו אמרו לנו שאנחנו הקורס הכי טוב בהנהגה (צנועים שכמותינו ), ושבו עשינו צרות לכל המדריכים בהנהגה, כי פשוט רצינו להיות ביחד. השכבה שלנו. וברחנו מדברים כדי להיות ביחד. וכן, אולי זה לא היה כ"כ טוב, כי פספסנו את כל הקטע של האחוות, אבל זה היה חזק מאיתנו. כ"כ רצינו להיות אחד עם השני. להשתגע ביחד כמו שרק אנחנו, שכבת אופק, יודעים לעשות. ואז הייתה המסיבה בלילה האחרון, בו השבטים התאחדו והאחוות כמעט התפרקו.. באותו רגע, כשכבר יכולנו לעשות מורל שבטי, התחלנו להשתגעעע,במיוחד אחרי שראינו את אנה, המדריכה שלנו, שלא יצאה לקורס, ואת המרכז הבוגר שלנו ואת ראשי השבט שלנו.. פשוט --> באמת שהיינו באטרף! והפצצנו את כולם, ובאמת שהמסיבה של אחרי הייתה אחת המסיבות היותר טובות שהייתי בהן!!! נגמר הקורס... לא עברו כמה ימים, והמחנ"ק הגיע.. 9 ימים.. שעברו כ"כ מהר.. התנסויות שהיו עוד לפני ובמחנ"ק רק הפכו ליותר טובות.. חמששתי צמי"ד. והיה לי סיפוק מטורף! נהניתי ולמדתי המון. התחברתי לשכב"ג המטורף שלנו.. וכן, אתמול, נכנסנו לשכב"ג.. בצורה מרגשת וכאן באמת אני מרגישה שנגמרה השנה הזו.. אנחנו כבר לא הקורס של שכבת אופק. אנחנו שכבת אופק. השישיסטים של שבט דן בת-ים. חלק משכב"ג דן. חלק ממשפחת דן. אז זהו. עכשיו מתחילה שנה חדשה. שיבוצים, פתי"ש, סמינרים, כתיבת מערך 1, וכל התהליך פתי"ש.. אני מקווה ויודעת שיהיה טוב!

 

[talbebchuk]

השתדלתי לא לחפור..

אוףףףף אני לא יכולה להפסיק לחפוררר

 

[YogevLevi]

לא כ"כ הלך לך D=

 

[talbebchuk]

חח אני יודעת..

חפרנות לנצח!!

 

[Sweetened]

וואי טל..

באמת שריגשת אותי.. השנה עברתי דירה מבת ים זתומרת עזבתי משבט דן.. אני דואגת להתעדכן מהאנשים בשכבה שלי והכל, אבל באמת שכל מה שאמרת עשה לי טוב על הלב, לדעת שהשכבה שלכם התפתחה כל כך והתגבשה כל כך. ובכלל, שההרגשה שאת סופגת מהשכב"ג ומהשבט היא טובה וכיפית אם בא לך לעדכן אותי ביום חמישי ולספר לי לאן השתבצת והכל.. דברי איתי.. המון המון המון בהצלחה!

 

[שד טאזמאני]

חןןןןןןןןןן אולי תבואי להכרזה אני יגיד לך מתי

 

[talbebchuk]

שמחה לקרוא

בואי להכרזה באמת! זה הרבה יותר שווה משאני אגיד לך "אני מדריכת ___"

 

[gorck]

שנה....שנה מדהימה....

אז נתחיל בתיאור שטחי של השנה... גילוי שיבוצים של שנה שעברה- נדחף בין הראשונים להכנס, נכנס לחדר ומולי המרכזים- "מצטערים, אבל יש לנו בעיתיות לתת לך להדריך השנה, אז אתה תהיה מחסנאי..." אני יוצא מהחדר, מעכל, וקולט ת'הרגשה שלי- "הייתה לך שנה גרועה, אז נוכיח לך שיכול להיות יותר גרוע"... ככה סבלתי, עוד לפני תחילת שנה דיברתי עם המרכזים הצעירים על לעבור תפקיד...לא יצא... התעצבנתי, הייתי בהרגשה די קשה, אבל עשיתי ת'תפקיד שלי, הייתי מחסנאי, הייתי בא לימי פעילות, סגור במחסן, מחלק ציוד.... אחרי חנוכה דרום קבעתי שיחה עם המרכזי שכב"ג, המסקנה הייתה שצריך אותי במחסן, אבל אני לא מסוגל להשאר שם בגלל ההרגשה שלי, והמסקנות- אני נשאר במחסן, אבל זאת החלטה שלי מה אני אעשה.... השיחה הייתה ביום ראשון, ביום שלישי של אותו שבוע הגעתי לאחד המרכזים ואמרתי שאני פשוט לא מסוגל, אני לא אצליח להמשיך במחסן....אז נכנסתי עם היו'רים לשיחה והודעתי שהחלטתי לפרוש, הם ניסו להשאיר אותי ולשכנע אותי להשאר, אבל לא הסכמתי.... אח"כ במשך חודשיים הייתי חבר שכבה, פשוט באתי בשביל לעשות כלום....הייתה תקופה כ"כ טובה, נהנתי מכל רגע...באתי כדי להנות, לשחק כדורגל בזמן ימי פעילות...לעשות כלום.... בסוף החודשיים, נכנסתי לשיחת שיבוץ, המרכזים כיוונו אותה לתפקיד שסיימתי בו, ליו'ר פנ"ש של ט', אבל הם ציפו שיקרה משהו....אחרי עוד קצת זמן, נכנסתי לתפקיד, בפסח....ועדה של 6 בנות ואני..... הרגתי מוזר, לא ידעתי מה אני אמור לעשות בהתחלה...אז אחרי כמה ישיבות גיבוש, התחלתי לנסות להזיז משהו, אבל הן היו עסוקות במסיבת סיום חטיבה שלהן......אז הצלחתי להשפיע קצת, להכניס ת'קטע של להפסיק ת'אדישות....הדבר שהכי רציתי להכניס להן, והן אמרו שנכנס.... במחנה, יצאתי בשיא הכיף, ביום השני בערב, כינסתי את הועדה לסיכום, בבית ישבתי והכנתי להן מכתב, מכתב פרידה, הבכי שהיה במהלך הכתיבה, מוכיח כמה נקשרתי לועדה, כמה אני אתגעגע אליהן....במסדר דמעות, שיר פרידה קצר, אבל עצוב, בכיתי, בכיתי לא מהקטע שצרריך להפרד, אלא מהקטע שראיתי שלהן עצוב להפרד, שהן נקשרו אליי כמו שאני אליהן, שאני השפעתי עליהן.... עכשיו, אחרי שאני יודע ששנה הבאה אני צוות חוץ, אני יכול להגיד שהדבר שהכי יחסר לי, זה הועדה.... הועדה שלי, פנ"ש 2007! היה טוב וחבל שנגמר!

 

[yo yoel]

טוב...

אני רוצה בעיקר לספר על השיבוצים השנה.. שנכנסתי לשיחת שיבוצים עם המדריכים שלי הם שאלו אותי מה הסדר עדיפויות שלי.. אז אמרתי ו' בנים, ה' בנים, ו' בנות. שאלו אותי למה אני כל כך רוצה ו' בנים, אז אמרתי כמובן שזה הכי מאתגר וצריך להיות מקורי.. ואח"כ גם את הסיבה האמיתית, בו' הייתה לי את השנה הכי מדהימה שהייתה לי בצופים, היה לי מדריך שלא נראה כמוהו בשבט. באמת שהוא הפך אותי למה שאני. עכשיו הוא מסייים שנת שירות, ויצא לנו פעם להיפגש באיזה מפעל של השבט ולדבר על ההדרכה וכל זה... הוא שאל אותי מה אני רוצה להדריך ואמרתי לו שינסה לנחש... ומיד הוא אמר ו' בנים. מאז סוף ח' אני בטוח שזה מה שאני רוצה להדריך, והסתכלתי השנה וטיפה שנה שעברה על מדריכי ו' בשבט ואף אחד לא ממש כמוהו, ואני מדבר על הדרך שבה הוא הדריך. והרבה אנשים שמכירים אותי ואותו כל הזמן אומרים שאני פשוט הוא וכאלה... ובאמת שהיה לי רצון להמשיך את הדרך שלו ולגרום לחניכים שלי את אותה הנאה ולהעביר להם את אותה הדרך שהפכה אותי בעצם למי שאני. ויצאתי מהשיחת שיבוצים בהרגשה טובה שזה מה שאני באמת הולך לקבל. ולפני כמה ימים הגעתי למסיבת שיבוצים ונכנסתי לשיחה עם המדריכים.. קיבלתי ה' בנים, קבוצה די מיוחדת. שאלתי את המדריכים למה לא קיבלתי ו' בנים, והם אמרו שהקבוצה הספציפית הזאת לא הייתה לה מדריכה טובה בד'.. והם צריכים מישהו חזק שירים את הקבוצה ויהפוך אותה להיות קבוצה הכי טובה שיש.. והם ישר חשבו עליי. אז אני מדריך ה' בנים, אבל עדיין באותה דרך שרציתי. הדרך שהפכה אותי למי שאני...