[ענת רפואה]

אבירם, במיוחד עבורך ../images/Emo5.gif

אתה מרבה לספר על התנאים והיחס המצויינים להם זוכים בעלי-החיים במעבדות, על ה"כללים המחמירים", על כך שלא נגרם להן סבל, על השימוש במספר המינימאלי של חיות בניסוי, ועוד. אתה גם מספר לנו על חשיבותם ונחיצותם של כל הניסויים שנעשים בבעלי-חיים. אם כך הדבר באמת, אולי תואיל להסביר מדוע ישנה כזו סודיות הרמטית וגורפת בכל מה שקשור לניסויים בבע"ח, מדוע מתנגדים העוסקים במחקר בבע"ח להגברת הפיקוח על הנעשה במעבדות, מדוע אפילו הפרוטוקולים של ישיבות המועצה הארצית שמפקחת על ניסויים הם סודיים ביותר, ומדוע, לכל הרוחות, בפעמים הבודדות שהצליחו פעילי זכויות בעלי-חיים לחדור למעבדות - זה מה שהם ראו ותיעדו? (ואם לא תוכל לצפות בסרט בכתבה, צפה בו כאן) אתה מספר בבטחון כזה שהכלבים בקורס ההחייאה בצה"ל מורדמים ואינם חשים כאב. אם תקרא את העתירה שהגישו "תנו לחיות לחיות" לבג"צ, תראה עדויות רבות של רופאים שדיווחו על כלבים שמתעוררים באמצע התירגול, צורחים מכאבים, ואין בסביבה וטרינר שיוכל לעזור להם. תראה גם עצומה שחתומה ע"י למעלה ממאתיים רופאים שטוענים שהתירגול הזה היה מיותר לחלוטין. אתה גם משוכנע שסיבות כלכליות אינן מניע מדרבן לקיום ניסויים בבע"ח. צא וראה איזו תעשיה כלכלית התפתחה סביב הניסויים בבע"ח וכמה היא מניעה את המערכת. קרא את כתבת-התחקיר הזו, שהתפרסמה ב-"7 ימים" בידיעות אחרונות, וראה כיצד השתלטה חברת "הרלן" - חברה שמוכרת בעלי-חיים וציוד למעבדות - על המועצה הארצית שמפקחת על הניסויים בבע"ח. ובאותה הזדמנות נסה להסביר איך יתכן שמנהל בית-החיות והווטרינר הראשי באוניברסיטה העברית, ד"ר רוני קלמן, הוא גם המנהל בפועל של חברת "הרלן" שמוכרת לאוניברסיטה את החיות והציוד. ואיך קורה שד"ר משה בושמיץ, מנהל ומבעלי חוות "מזור" - חווה שמגדלת ומוכרת קופים לניסויים - עומד בראש "העמותה לקידום המחקר הרפואי בישראל"? ושאלה אחרונה אליך, אבירם, מדוע אתה מכנה "מגמתית" כל עמדה או דעה שאינה מתישבת עם עמדתך/דעתך? בברכה, ענת

 

[gimelgimel]

האמת היא, שזה לא ממש עקרוני

כי השאלה הפשוטה שנשארת היא (והיא איננה מדעית) - מהו האלמנט שמבדיל, לדעתך, בני-אדם מבעלי חיים, ומאפשר לך לטעון שניסויים בכפייה בבני-אדם אינם מוסריים, ובקופים כן? מדוע הם דומים כל-כך עד שניתן, לשיטת החוקרים, להסיק מהם מסקנות בתחום המחקר הפסיכולוגי, אבל רחוקים מספיק, שוב, לשיטתם, על-מנת שניתן יהיה לקדוח בגולגולתם ללא טיפת חמלה?

 

[fortunecookie]

לאבירם

אבירם: ראשית, ההיפוקמפוס אינו קשור כלל לפרקינסון ולמיטב הבנתי תקוותם של החולים היא דווקא במחקרי תאי גזע שנעשים בצלחת. הגילוי על התחלקות תאים בהיפוקמפוס ערכה כנראה קוריוז ותו לא, וממש לא מדובר באיזו פריצת דרך רפואית. אני סבור ש-fnord0 צודק גם באשר לאלצהיימר (שהיא אגב מחלה נוירו דגנרטיבית ולא ניורו רגנטיביות כפי שכתבת - רגנרציה היא דווקא שיקום). עבור אצלהיימר פותח לפני שנה חיסון שעבד נהדר על עכברים, אך כשניסו אותו על אנשים, הם (לפחות אחת מהן) למרבה הצער - מתו. לפרטים קרא את המאמר. אינני תמים, המחקר בבע"ח גורם לרפואה להתקדם מהר יותר, אך השאלה היא עד כמה זה מצדיק פגיעה בחפים מפשע. האם אלפי מחקרים, שנועדו בראש ובראשונה להבהיר עד כמה החוקר חכם, ולהעלות את קרנו של מוסד אקדמי זה או אחר, הרבה לפני קידום הרפואה, מצדיקים עינוי בלתי נתפס של בע"ח מתקדמים כמו קופים. למשל: האם כריתת איברים מוחיים לקוף והפיכתו לנכה מוצדקת לדעתך לצורך מחקרים שעיקר מסקנותיהם נוגעות לפסיכולוגיה קוגניטיבית?

 

[איכסה]

לא לגיטימי

מה הקשר בין העובדה שקוף הוא "בע"ח מתקדם", לבין העובדה שביצוע ניסויים בו הוא דבר לא מוסרי?

 

[fortunecookie]

כוונתך טובה, אבל...

באידיאל אולי לא היה האדם מנצל אף חיה לצרכיו, אבל זו ממש אוטופיה, ולכן, אם להיות קצת מעשיים, צריך להבדיל בין ניסוי לניסוי ובין חיה לחיה. כנראה שאין לך התנגדות לתצפית על חידקים במעבדה, אבל יש לך התנגדות להצמאת קופים. - ככל שמערכת העצבים מפותחת יותר לחיה - כך היא סובלת יותר, ומודעת יותר למצבה - ומחקרים מחקרים מראים שמודעות זו היא פקטור מרכזי בעקה שבו היא מצויה. - מעבר לזה אני מוצא שיש יותר ערך לחייו של קוף מלחייו של חיידק. מאחר שקוף/דולפין הוא אינטיליגנטי ובעל עולם רגש גדול יותר מאשר למשל מקק, אני מוצא שהריגתו ושבייתו חמורה אלף מונים.

 

[איכסה]

היטלר אכל עוף...

היתה לו בעיה בריאותית... א. אין טעם לכפות על פשע אחד באמצעות הצגה של פשע אחר. אכילת בשר גם היא דבר שפוגע בבעלי חיים. ב. ההגדרות שלך מוטבעות ע"פ ההגדרות שהחברה מכתיבה לך. אם בהגדרה "בני אדם", היו נכנסים גם קופים או... חיות מחמד, היית מתנגד להריגה וניצול של אלו. כדאי לך לחפש טוב טוב את הגבול המדויק שמבדיל אותנו מבעלי חיים. ג. בשביל מה לשקול את חייו של קוף אל מול חיי בן משפחה? את התוצאות של הניסוי תוכל לדעת רק אחרי שהוא יתבצע, וישנה אפשרות סבירה שהניסוי לא יהיה מועיל\ שהוא יפגע באנשים אחרים או שתמצאו צורה אחרת להציל אותו. אין טעם במשחקים ילדותיים כאלה. אם נלך לפי אותו ניסוי, היית גם מוכן להרוג (אני מניח) אדם שאתה לא מכיר לטובת אותו בן משפחה. מה זה אומר? כדאי לעשות ניסויים בבני אדם?

 

[TheFinalCut]

המודל החייתי

הפרדיגמה – אמרת כי "בעלי חיים הם עדין מודל טוב מאוד להבנת תהליכים ביולוגיים בגוף האדם" וש"אין לשכוח את תרומתם הרבה של בעלי החיים למדעי הטבע והרפואה". שאלתי היא, על מה מבוססות הטענות הללו? סקירה מטא-אנליטית של הספרות המקצועית? השוואה נקודתית (או סקירה מטא-אנליטית משווה נוספת) בין השימוש בבעלי חיים לצורך ניסויים, לעומת שיטות מחקר אחרות (לדוגמא: תרביות תאים אנושיים, מחקר ומעכב קליני זהיר, אפידמולוגיה, מודלים ממוחשבים ואמצעים נוספים)? הניחוש שלי, ותקן אותי אם אני טועה, הוא שאתה יוצא מנקודת הנחה שזה כלי יעיל, פשוט משום שבימינו, יש שימוש רב בבעלי חיים לצורך מחקר. ההגיון שלך אינו מתיר לך להאמין שיתקיימו ניסויים בבעלי חיים בהיקף שכזה, אם הם אינם יעילים לקידום המחקר הביורפואי. המתודה – כיצד יכולה חיה כלשהי להיות מודל מוצלח לאיידס, לדוגמא? אין אף בעל חיים מלבד האדם שנדבק ב- HIV, ואפילו הניסיונות להנדס בע"ח שונים כדי שיודבקו באחד משני הוירוס שגורם לאיידס בבני-אדם (HIV1/2), נכשלו. מה לעשות, לאדם יש רצפטורים מסוג CD4 ו- CCR5 ולבעלי חיים אחרים לא. אז משתמשים בוירוסים אחרים (דוגמת SIV או SHIV שאינם בעלי גנום או פתולוגיה זהים ל- HIV) לחקר המחלה, בלי שמודלים אלה יקדמו את חקר המחלה ולו בשעל אחד, מאז שנתגלו. לא פלא שב- AIDS Res. and Human Retroviruses. כתבו כבר ב- 1992 כי: "תרופות אנטיויראליות נתגלו באמצעות שיטות מבחנה ואלו שהיה להם פרופיל בטיחותי מניח את הדעת עברו ישירות למחקר קליני בבני-אדם, עם מעט מאוד נתוני יעילות מבע"ח. הסיבות לכך מורכבות, אך כוללות בהחלט את הדעה העקבית בה אוחזים רבים, שאין שום מודל חייתי יעיל להדבקה בוירוס ה- HIV אצל בני-אדם". אז תאמר, "אבל HIV הוא יוצא מן הכלל. בד"כ הפתוגנזה של מחלות דומה בבני אדם ובבעלי חיים". האמנם? בוא נדבר על סרטן השד. הגן שנמצא אחראי כגורם עיקרי לסרטן השד והשחלה בבני אדם הוא BRCA1. כדי לייצר מודל חייתי של המחלה, עושים נוק אאוט לגן. אך, הפלא ופלא, זה בכלל לא גורם לגידולים אצל עכברים. יוצא מן הכלל? לא ממש. רטינובלסטומה (סרטן ברשתית העין) בבני-אדם נגרמת עקב תפקוד לקוי או מוטציה בגן RB, שמדכא את הסרטן הזה בד"כ. מנטרלים את ה- RB בעכבר? נגרם סרטן בבלוטת יותרת המוח. מה למדנו מיצירת עכברי הנוק אאוט הללו על המחלות שבנדון בגרסתם האנושית? בדיוק כלום. מיותר לציין שהכמות האדירה של כסף שהושקעה בפרוייקטים הכושלים הללו, יכלה לשמש מחקרים המבוססים על בני-אדם חולים, מחקרים שאין ספק שהרלוונטיות שלהם גבוהה בהרבה מכל מחקר שיבוצע בבעלי חיים. ב- Science כרך 278, בכתבה שקוננה על עליבותם של המודלים החייתיים לחקר הסרטן ("Systems for Identifying new Drugs are often Faulty", עמ' 1041) צוטט חוקר סרטן בשם טיילור ג'קס, באומרו: “one might expect that these animals would also mimic human symptoms, not just the genetic mutations”. אולם: “in fact, that is usually the exception, not the rule". שיטת מחקר של מחלות אנושיות באמצעות בעלי חיים, שאינם לוקים במחלות אלו בצורה טבעית ממילא, זה כמו לירות לכל הכיוונים באפלה, בתקווה שתפגע במשהו. לוקחים בעלי חיים בריאים, וגורמים להם נזקים שהחוקרים סבורים שאולי ישחזרו חלק מהסימפטומים, במקום לחקור את הגורמים למחלה בבני-אדם. במידה והסימפטומים דומים, המחלה נקראת באותו השם בתוספת "ism", לדוגמא: "פרקינסוניזם" (מחלה שגורמת לרעידות בקופים אם מזריקים להם רעל בשם MPTP, תוצר זיקוק של קוקאין). היסטוריה – טענת כי "רבבות של תרופות ואלפי טיפולים שהצילו את חייהם של מיליוני אנשים נוצרו בעזרת ניסויים בבעלי חיים ולא אתה ולא אף מדען אחר יוכל להתכחש לכך". אולם אני בכל זאת נאלץ לחלוק עליך, והאמן לי שאיני היחיד. בנוסף, טענת שאני "מפריז מאוד במספרם" של הניסויים שעבדו בבעלי חיים אך כשלו בבני-אדם. ושוב, אני סקרן - על מה טענתך מבוססת? בוא נחזור למאמר שמדבר על שיטות לחקר הסרטן ב- Science: אדווארד סאוביל, סמנכ"ל המחלקה לטיפול ואיבחון סרטן במכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב (NCI) אמר: “we had basically discovered compounds that were good mouse drugs rather than good human drugs". האימרה הזו חוזרת על עצמה לאורך המאמר. המניע – בהודעתך אמרת שאני מנסה להוכיח ש"לניסויים בבעלי חיים אין יתרונות ברורים לעין". שים לב, מעולם לא אמרתי שאין לניסויים בבעלי חיים יתרונות ברורים לעין. הרי שגם בכתבה בוול סטריט ג'ורנל, נכתב שיש למתודה הזו יתרונות ברורים: "קל יותר לכתוב בקשת מימון מוצלחת לניסויים בבעלי חיים" - ג'יימס קרוגר, אוניבר' רוקפלר, ארה"ב. פתרונות למחלות של בני אדם – האמן לי כשמדובר במצב בו "אבא שלי יהיה חולה (לא בזמן הקרוב אני מקווה) אני רוצה שהוא יקבל את הטיפול הכי טוב שמדעני האנושות יוכלו לספק לו", אינך היחיד. יש כמה מאתנו שהוריהם כבר חולים. בפעם הבאה שתשמע על אדם שזקוק להשתלת אברים, למשל, אני מציע לזכור את הדברים הבאים: - ציקלוספורין, התרופה החשובה ביותר לדיכוי המערכת החיסונית לצורך השתלות אברים, כמעט ולא נכנסה לשוק מאחר והיא נכשלה נחרצות בבעלי חיים. Annals of Internal Medicine 1984, vol.101, 667-682 - השתלות לב וריאה יחד היו "בשליטה מושלמת" של החוקרים, שתרגלו על בעלי חיים וביצעו עשרות השתלות עם אחוזי הצלחה גבוהים מאוד. לעומת זאת, 3 המושתלים האנושיים הראשונים מתו תוך 23 יום. מ- 28 המטופלים שנותחו בין 81'-85', 8 מתו על שולחן הניתוחים ו- 10 נוספים פיתחו דלקת סימפונות סופנית. דבר זה לא קרה לבעלי החיים עליהם תרגלו החוקרים. מתוך ה- 10 הללו, 4 מתו ו- 3 אחרים לא נשמו נשימה נוספת ללא מכונת ההנשמה. סיבוך זה התגלה כסיכון החשוב ביותר בניתוח מסוג זה. Lancet, i, p 130-2, 1983 Lancet, 1, no. 8480 p 517-9, March 8, 1996

 

[¶]

אתחיל מהסוף

קודם כל , שמח אני , שסוף סוף מישהו משתמש בעובדות לצורך סתירת טענה ולא סתם מצהיר ש"ניסויים בבע"ח לא תורמים כלום". אתחיל מהסוף ואציין כי כל הנושא של השתלת איברים דווקא התחיל אך ורק בהשתלות בבעלי חיים ואני וכל חוקר היסטוריה רופאית ששמעתי אותו מדבר על הנושא נסכים כי בלי ניסויים בבעלי חיים לא הייתה מתקיימת שום השתלב של שום איבר בני אדם. הרעיון שבכלל ניתן לקצור איבר מבעל חיים אחד ולהשתילו באחר ושבעל החיים האחר יזכה לשרוד מן ההשתלה הוא הוא ההצלחה הכבירה בניסויי בעלי החיים בתחום ההשתלות. אף אחד לא היה מאשר ניסוי שכזה על בני אדם ללא תמיכה כלשהי שהדבר אפשרי בכלל. נכון הניסויים לא פתרו את הבעיה באופן מושלם ולכן הפתרון של ניסויים על בע"ח איננו פתרון אולטימטיבי בודד והוא צריך לבוא לצד שאר השיטות שהזכרת לעיל. בשאר הנושאים שהזכרת אתה מציג דומאות יחידות. באמת HIV איננו נגיף שמשותף לבני-אדם ובע"ח ונכון גם מספר סוגים של סרטן גם אינם משותפים אך רוב רובן של המחלות וגם כן הסרטנים משותפים לנו ולחברינו בעלי החיים. וכן המערכות הביולוגיות שלנו ושל בעלי חיים עיליים מאוד דומות לאלו של בני האדם וכן ניתן להשליך מהן אל בני האדם. וגם אם התרופות שמפותחות ומרפאות מחלות בעכברים לא עובדות על בני אדם ההוכחה שניתן באמצעות שיטה מסויימת לפתח תרופה יעילה לטיפול במחלה הזו אומרת למעשה שיש אפשרות להשתמש בשיטה הזו גם על בני אדם וליצור באותה השיטה (שכבר השתכללה) תרופה שתהיה יעילה גם על בני אדם. מה גם שאתה לא מספר על עשרות מקרים שבהם תרופה שנמצאה על בע"ח כן פעלה על בני אדם והצילה את חייהם ואתה מתעלם ממקרים אלו בכוונה לדעתי כדי להוכיח את טענתך. אומנם אינני מביא סימוכין לטענתי זו אך זה רק בגלל שאינני נמצא ליד מקור מידע שאוכל להביא ממנו מידע מלא ומיהמן ובימים הקרובים אדאג להביא דוגמאות להרבה תרופות שנוסו בהצלחה על בע"ח ולאחר מכן גם על בני אדם ושהצילו עד היום רבוות אם לא מיליונים של חולים. לגבי המספרים שלך אני טוען שאתה מפריז בהם כי גם אתה לא מביא הוכחת לטענותייך.כמה מהניסויים בבע"ח הפיקו תרופה שעובדת רק על בעלי חיים ולא תרמה בכלל לחקר המחלה המקבילה באנשים ? מה שבינתיים עשית זה הבאת ציטוט של אדם אחד שאמר שחלק מהתרופות שנמצאו לא עובדות בבני-אדם. האם נאמרה המילה רוב או כל , או כל מילה אחרת שמדבר על יחס ? לא ולא ואף אחד לא יגיד את זה כי ההסטוירה מראה אחרת (ושוב אביא לכך סימוכין בימים הקרובים). גם לגבי התטענה הכלכלית שלך אין האחזות המציאות , גם אני עד לאחרונה חשבתי שיש יתרון כלכלי ברור לניסוי על בע"ח ולהפתעתי הרבה התגלה לי ההפך, העלות של אחזקת בעלי חיים גדולה לאין שעור משאר השיטות שהזכרת ולכן בגלל שאנו חיים בעולם כלכלי אין חוקר שישקיע מתקציב המחקר שלו יותר כסף במודל שייתן לו פחות תוצאות. ושוב פעם אני מזכיר , לא אני ולא אף חוקר יתעלל במכוון בבעלי חיים אם אין לכך סיבה רפואית של הצלת חיים או מציאת תרופה למחלה. מה גם שלדעתי אין זה נקרא התעללות כי החיה איננה חווה סבל כי בכל שלב כואב של הניסוי היא נמצאת תחת השפעה של סמי הרדמה שלא כמו נגיד בזמן שחיטה בארצנו היקרה שם הפרה מומתת ע"י סכין בעודה בהכרה מלאה. ואת הפרות האלו רובנו אוכלים יום יום , בלי שיהיה לנו אכפת איזו התעללות החיה עוברת לפני שהיא הופכת להיות סטייק טעים ועסיסי. אבירם

 

[1100F]

אני שואל את עצמי

אם חס וחלילה היה לי מחלה כלשהי שאין לה ריפוי, והיו מביאים לי 3 תרופות חדשות. אחת שנוסתה בהצלחה על בעלי חיים, ואחת שנוסתה בהצלחה על רקמות של בני אדם, ואחת שנוסתה בהצלחה על מודלים מסוגים אחרים. בני איזה תרופה הייתי בוחר?

 

[TheFinalCut]

שאלה היפוטתית נחמדה, אולם

מנותקת למדי מהמציאות. היום, הדרישה היחידה היא לבדוק תרופות בבעלי חיים לפני שעוברים לבני-אדם. אם חוקר או חברת תרופות רוצים להוציא אקסטרה כסף על משהו שממילא הרגולטור לא דורש (דבר שהם עושים לעיתים נדירות בלבד, אלא אם יצא להם מזה משהו), זה משהו אחר. הבעיה היא, שגם דרישת הרגולטור היא לא בדיוק עדכנית (וזה understatement). גם אם נניח לרגע, שבאמת אין תחליף לניסויים בבעלי חיים לפני שעוברים לבני-אדם, הרי שכמעט ולא תמצא חוקר שיאמר לך, שמבדקים בתרביות תאים אנושיים ו\או מודלים ממוחשבים לא יתרמו לאמינות המבדקים הראשוניים, שאמורים לרמז אם כדאי או לא לשחרר את התרופה לניסויים בבני-אדם. לדוגמא, לפי הכתבה הזו: http://www.pcrm.org/issues/Animal_Experimentation_Issues/in_vitro_tests.html , קומבינציה של שיטות לבדיקת רעילות המבוססות על תרביות תאים, יחד עם סימולציית מחשב לבדיקת רגישות מוחית, מגיעה לאמינות ודיוק של 83%, לעומת 65% של מבדקים בבעלי חיים. אז למה לא מתווספת דרישה לבדוק גם על תרביות? כדי להגן על הצרכנים? לצורך חיזוי מדויק של נזקי התרופות? לא ברור. מאמר שכתב רופא בשם ד"ר ריי גריק, מספק כיווני תשובה אפשריים: http://www.navs.org/news/story_display.cfm?SectionID=News&NewsID=13&Dr_Greek=yes

 

[1100F]

השאלה היא היפוטתית לצורך המחשבה

בלבד. ולא כדי להביע דעה לצד זה או אחר. את דעתי בנושא הזה אני אשמור לעצמי

אגב, אני לא מכיר אותך במקרה מאיזה שהוא פורום אחר?

 

[TheFinalCut]

אכן כן... ../images/Emo61.gif

אם כי לפורום

לא נכנסתי מזה זמן רב למדי... לעומת זאת, בבייקס אני עדיין כותב (ועל האופנוע, אם כי לא כל שוכני

הידועים לשמצה יסכימו שזה אופנוע, שהרי זה ג'יASS זקן ומאובק למדי, עדיין רוכב ב- FUN)

 

[1100F]

לא יפה לקרוא לו ג'יASS.

חוצמזה, אם אני זוכר נכון, אתה היית במפגש עם האורך בכ"ס, בדיון בנושא הגוי הפוך. האם אני טועה?

 

[TheFinalCut]

זכרון שלא יבייש את החיה שמזוהה,

יותר מכל עם האופנוע שלך

(ואני מקווה שלא העלבתי אף אחד, זו היתה מחמאה) אם כך, סביר להניח שאנו מכירים אחד את השני! (בערך) בנוגע לכינויים השונים ל- GS500E, כמובן שזה לא אני שמכנה אותו כך, את תיאודור החביב והאומלל שלי (שזכה לפני שבועות מספר למגן מנוע עקום), אלא רוכבים מרושעים אחרים, שהסל"ד עלה להם למוח. אני חושב שאנחנו מתחילים להטריד את חברי הפורום עם הדיון הפרטי הזה, אם זה כך גם לדעתך, אשמח להמשיך אותו במסרים אישיים.

 

[TheFinalCut]

מקרים וסימוכין

תראה, כרגע קצת קשה לנהל דיון על נושאים ספציפיים, מאחר ולא העלית כאלו. עד כה, אני חושב שסימכתי את כל דברי - ואם אין מספיק, אשמח להוסיף. כשאתה יוצא לתור את הספרות, תקרא גם את המאמרים מהם ציטטתי. בנוגע לכמה תרופות באמת עובדות גם על בע"ח וגם בבני-אדם: להלן 50 דוגמאות אקראיות לתרופות ידועות שמבדקי היעילות והרעילות שלהן שנערכו בבעלי-חיים הפיקו False Negetives ולעיתים False Positives; מה שהוביל בתורו לעיכוב הכנסתן לשוק, או להכנסתן לשוק בשוגג - ואף לנזק בריאותי חמור למטופלים בניסויים הקליניים: http://www.curedisease.com/Harms.html (לכל טיעון יש לרוב יותר מ- Reference אחד. אתה מוזמן לבדוק אם אתה מפקפק באחד הטיעונים). ב- JAMA גליון אפריל 98' (JAMA 1998;279:1200-05, 1216-17), תואר מחקר בנושא תופעות לוואי של תרופות. המסקנה של המחקר היתה, שתופעות לוואי של תרופות הן גורם המוות הרביעי בגודלו בארה"ב. ב- 1994, תופעות לוואי קשות של תרופות הרגו כ- 106,000 אמריקאים. כ- 15% מכל האישפוזים בבתי החולים בארה"ב נגרמים מסיבה זו, בכל שנה. ב- 1991, ה- FDA פרסם דו"ח "Postapproval Risks" ובו פורט גורלן של תרופות שקיבלו אישור בין 1976 ל- 1985. בתקופה זו אושרו 209 תרופות, לאחר מבדקים מקיפים על בעלי חיים. 9 מתוכן ננטשו עקב חוסר רווחיות, ומה- 200 הנותרות, אחריהן עקב ה- FDA, 102 (או: 52%) נמשכו משוק לתמיד או לתיוג מחדש, בעקבות תופעות הלוואי החמורות שהם עוררו בבני-אדם בין תופעות הלוואי: דיסריתמיה קשה, התקפי לב, אי ספיקת כליות, התקפי כיפיון, עצרי נשימה, אי ספיקת כבד, שבץ, ועוד רבים אחרים. אפידמולוגיה סיפקה את הידע שהוכיח שתרופות אלו פוגעות באנשים, לא המבדקים הפרה-קליניים בבעלי חיים. GAO/PEMD-90-15, FDA Drug Review: Postapproval Risks 1976-1985

 

[feline9]

אבירם! אמרת כך"

לא אני ולא אף חוקר יתעלל במכוון בבעלי חיים אם אין לכך סיבה רפואית של הצלת חיים או מציאת תרופה למחלה". דע לך שזה לא נכון, ורוב החוקרים מתחילים את מסעם באקדמיה בגלל אגו ואינטרסים להתקדמות וממש לא בגלל רצון להציל. מעטים הם ההיפך. מהיכרות אישית.

 

[טל ר]

מרשים מאוד

התרשמתי מאוד איך אפשר לכתוב כל כך הרבה על התלידומייד בלי להזכיר אפילו את המילה כירליות.

 

[TheFinalCut]

רוצה לשמוע עוד?

להלן:

 

[qet1]

לדעתי זה רק עניין טכני

ברור ששיבוט של בני-אדם מורכב יותר. אבל אחרי שהצליחו כבר לשבט כבשים זה רק עניין של זמן עד שילמדו איך ליישם את זה בהצלחה גם על בני-אדם. סה"כ יונק זה יונק ואנחנו לא כל-כך מיוחדים כמו שאנחנו אוהבים לחשוב.

 

[2_be]

../images/Emo80.gif