Wish You Were Here

[ציףציף1000]

../images/Emo79.gif Wish You Were Here ../images/Emo79.gif

מהידועים והאהובים שבשירי הפלויד. אני בטוחה שיהיה לכם הרבה מה לומר עליו..

So, so you think you can tell Heaven from Hell? Blue skies from pain? Can you tell a green field From a cold steel rail? A smile from a veil? Do you think you can tell? Did they get you to trade Your heroes for ghosts? Hot ashes for trees? Hot air for a cool breeze? Cold comfort for change? And did you exchange A walk-on part in the war For a lead role in a cage? How I wish, how I wish you were here We're just two lost souls Swimming in a fish bowl Year after year Running over the same old ground What have we found? The same old fears Wish you were here​

אזו, אז אתה חושב שאתה יכול להבדיל בין גן העדן לגהינום? בין שמים כחולים לכאב? האם אתה יכול להבדיל בין שדה ירוק לבין מעקה פלדה קר? בין חיוך לצעיף? האם אתה חושב שאתה יכול להבדיל? האם הם שכנעו אותך להחליף את גיבוריך בעבור רוחות רפאים? את הגחלים החמות בעצים? את האוויר החם, ברוח קרירה? נוחות קרה לשם שינוי (או: בעבור שינוי) והאם החלפת תפקיד של סטטיסט במלחמה בעבור תפקיד ראשי בכלוב? כמה הייתי רוצה, כמה הייתי רוצה שתהייה כאן אנחנו רק שתי נשמות אבודות השוחות באקווריום שנה אחר שנה כל הזמן באותו מקום מה מצאנו? את אותם פחדים ישנים הלוואי והיית כאן השיר הנפלא הזה, הוא אחד מהטובים שווטרס כתב, לטעמי. ווטרס נתן כאן את נשמתו ורגשותיו, בצורה הכי גלויה שיכל. התוצאה היא גם שיר עם דימויים רגשיים עשירים רבים, שכמו שהם פונים למכנה משותף רחב, מאפשרים גם פרשנות אישית של המאזינים. אז מהי הפרשנות שלכם? מה הדימויים האלו עושים לכם?

 

[ramonsegev]

מדהים

שיר ענק, אחד הטובים של ווטרס שיר שנותן לך שוק מטורף הקצב, הקול, הכל! שיר גאוני, אולי היא גאוני של פינק פלויד

 

[מורנא007]

כמו תפילה

וואטרס מעביר כאן געגועים ורצון לפגוש (את בארט) והרבה רגשות. השיר הזה לדעתי השפיע על מאות או אלפי אומנים. רבים מחקים את נגינת הגיטרה האיטית של גילמור, שואלים ללא רשות חלק מהתוים של השיר ומכניסים אותן ליצירות אחרות (למשל אוקטבריום של דרים תיאטר). לדעתי, השיר Awaking של Yes מושפע ישירות מ- Wish You Were Here .

 

[שלום חן]

שיר מדהים ../images/Emo45.gif

מילים חזקות ומרגשות, השיר משדר המון עצמה ורגש כמו SOYCD. בפעם הראשונה ששמעתי את השיר לא האמנתי שזה של הפ"פ, חשבתי שהשיר שייך לזמר הסקוטי הזה עם השערות של שנות ה-80 הטיפוסיים, ארוך ומחושמל, רוד סטוייארט. מלבד הפלויד יש איזשהוא אמן או להקה שבצעה את השיר הנ"ל וגרמה לי לבלבול.

 

[וינסנטי]

מהשירים היפים ביותר שנכתבו אי פעם.

לא עיבוד מסובך [האמת, דווקא כן, תתעמקו פעם במוזיקה מסביב..], מילים פשוט טהורות, לא מסובכות, בלי רמזים לשטויות, שירה טהורה ויפה של גילמור, ומסר כ"כ עמוק, וכ"כ טהור. ווטרס מגיע פה לשיאו ככותב, וגם הלחן כ"כ יפה.

 

[הספר מסביליה]

מזכיר לי

לילה שלא נגמר בשטח הפתוח ליד העיר העתיקה בחברון. קצין ו3 נח"לאים .ג'יפ צבאי פתוח. לוחם אחד (אני) יושב עם הפנים נגד כיוון הנסיעה . הימים-ימי טרום האינטיפדה הראשונה ... אני מתחיל לזמזם את המילים הראשונות ותוך שניות הקולות בוקעים .. והנחלא"ים של פעם .. מהטוראי עד הקצין ידעו לדקלם את הפינק כולל קטעי הגיטרה .... כל אחד חשב על האחת שהיה רוצה להיות לידה ולא כאן ... כל אחד ידע מה בדיוק הוא רוצה להחליף ..... אחלה שיר ..

 

[מורנא007]

היו ימים

המוסיקה בהאחזות היתה משהו מיוחד עם האווירה שם, לטוב ולרע.

 

[thezanani]

היופי במילים.../images/Emo39.gif

 

[the new seagull]

ווטרס כמו ווטרס "מקלף" את עצמו

השיר נותן לי הרגשה שהוא מגיש לנו את עצמו ללא שום מחסום או מיסתור ,הוא מגיש את נפשו לקהל. באשר לשאלות והצעות הבחירה, לדעתי הטון הוא רטורי. הוא מכוון את השיר למקום שבעצם התשובה היא לא! רק בכדי לומר בסוף את מה שבאמת חפצה נפשו וזה כמובן הגעגוע לחברו הטוב. ד''א - לפי מה שאני יודע לפני הקלטת האלבום סיד בארט הגיע במפתיע אל האולפן הקלטות ואז אמר עליו רוג'ר ווטרס שעיניו נראות כמו שני חורים שחורים בשמים.(כמובן שהשיר נכתב עליו מן הסתם אין צורך להגיד את זה בפורום ) ***אני חדש כאן ***

 

[B a z a]

מעניין שהדימויים החיוביים

מזוהים עם קרירות, זה בא כנגד הדימויים השליליים שמזוהים עם חום, בגלל הגהנום שמוזכר בשורה השנייה. זה דימוי מאוד מעניין ולא שגרתי, לדעתי. אגב, אני לא לגמרי את הכוונה ב- A walk-on part in the war For a lead role in a cage? מה זה walk-on ולמה הכוונה פה?

 

[ציףציף1000]

תפקיד walk-on

זה תפקיד של ניצב, סטטיסט, שרק עומד על הבמה, ואינו מדקלם שורות. היינו, תפקיד קטן, שולי. וזאת, לעומת התפקיד המרכזי - בכלוב. האם ווטרס רואה את המלחמה כדבר חיובי? כ"הצגה" הגדולה, העיקרית? או שמא הוא מדמה את נסיקתם של הפלויד, בשנת 1967, למלחמה? מה דעתכם?

 

[yahav1324]

אני שולל ומוסיף...

אני קורא פה הרבה ופחות כותב כחלק מתרבות הפסיכודליה הסמין היו "in"... בשביל להיכנס עמוק עמוק היית צריך להיות ולחוות... במסיבות הכי טובות,והסמים הכי קשים ידוע שסיד סונוור על ידי התהילה (המלחמה) הוא ביקש את התפקיד הכי גדול בקרב... ובסוף נפל לתוך הכלוב של עצמו לכן רוג'ר היה מעדיף שהוא היה פחות נכנס פנימה ונמנע... מאשר מחפש את התהילה ומתדרדר... החליף תפקיד של חלק מינורי במהפכה, לתפקיד מרכזי בתוך כלוב זאת בכל אופן זווית הראיה המשונה שלי

 

[ציףציף1000]

יפה כתבת!

וזה מזכיר לי, שוב, את היחס האמביוולנטי של ווטרס כלפי סיד. אבל אלו כבר האסוציאציות שלי.

 

[yahav1324]

אני אשמח לשמוע...

 

[שלום חן]

אני נוטה יותר...

לכיוון של הרביעי. ציף ידוע לך אם משהוא אחר ביצע את השיר מלבד הפלוייד ואני לא מתכוון לקאוורים? רוד סטוירט אולי? אני הייתי בטוח כששמעתי את השיר לראשונה שזה לא שלהם במקור. יש לך/לכם מושג?

 

[ציףציף1000]

הביצוע המקורי הוא של הפלויד כמובן

אבל לשיר יש גרסאות כיסוי (קאברים) רבים; זהו שיר אהוב מאוד. נסה להסתכל ב-AMG לפי שם השיר, ותקבל רשימה (חלקית) של המבצעים. לא ידוע לי על גרסה של רוד סטיוארט, אבל אולי?

 

[d e b a s e r]

השיר הזה...

האדם נזכר בחבר שלו. בבית הראשון הוא שואל אותו אם הכל בסדר אצלו,בעיקר מבחינה נפשית-"אתה יכול להבדיל בין גן-עדן לגיהינום?" כלומר- "אתה עדיין הולך בדרך הישר ומבדיל בין רע לטוב?" בבית השני הוא מגיע לכיצד התגלגלו החיים שלו- "החלפת את הגיבורים ברוחות?" "הפכת מאדם מובל בדברים הגדולים למנהיג במקומות הקטנים?" בבית השלישי האדם כבר מסיים עם מונולוג הפתיחה הארוך שלו, ההקדמה, ועובר לאמירת הרגשות שלו בצורה מפורשת "הלוואי והיית כאן!", אפשר אפילו לומר שהוא נותן לרגשות העצורים להתפרץ פתאום (שומעים את זה לגמרי בשירה של גילמור ווטרס). הוא תוהה אם החבר זוכר שפעם הם היו דומים, ואולי עדיין דומים, שהיה להם אותו מסלול חיים- "אותה אדמה ישנה", "אותם פחדים". לבסוף הוא מסיים במשאלה שלו "Wish you were here". אפילו שהרבה אנשים מזדהים עם השיר הזה כשיר אהבה, אני בטוחה שכל אחד יכול להרגיש שהמשורר התכוון לאדם קרוב, חבר, ולא לאדם אהוב בצורה רומנטית. האמת היא שזה השיר שבזכותו התחלתי לשמוע פינק פלויד. בחופש הגדול ישבתי בחדר ושמעתי את השיר הזה (גם כן מתוך הזדהות), שהיה בדיסק אוסף שירים שאחותי וחבר שלה הכינו. לפתע דודה שלי דפקה בדלת, כולה מתלהבת מכך שאני שומעת פינק פלויד. שבוע לאחר מכן היא קנתה לי את "דארק סייד אוף דה מון", ומשם העניינים התגלגלו. אפילו יחסית לשיר של פינק פלויד זה שיר עמוס במטענים רגשיים יותר מהרגיל.

 

[מכה0אפורה]

מדהים

אין מילה אחרת שתוכל לתאר את השיר הזה הלחן, המילים השילוב, פשוט הכל מנצח. אחד האהובים עליי שלהם

 

[הקוראת בתותים]

עכשיו

כשאני קוראת את הפרושים למעלה אני מבינה למה השיר לא התיישב לי רומנטית, הוא התיישב לי יותר על המקומות האלו שלפעמים אני מגיעה אליהם... כשנבחרת דרך חיים מסויימת אבל הדרך לא ממש בטוחה, אני לא מצליחה להבדיל בין מה טוב לי כרגע ומה לא, מאיזה מניעים אני פועלת ומאיפה אני מושפעת עם רגשותי. ואז עוברת תקופה ואני רואה שאני בדיוק באותו המקום. אצלי זה תמיד שיר של בחינה עצמית וגעגוע.

 

[חי טובסקי]

נאמר כבר הכל לפני ...

הדבר שהכי מדהים אותי בשיר הזה זו הפשטות המוזיקלית יחסית לשירים האחרים של פ"פ. שיר אדיר שאפשר ללמוד מהר מאוד את המילים והאקורדים שלו בע"פ ולבצע בצורה הכי מדוייקת שאפשר. כבר היו ימים שמצאתי את עצמי מנגן את השיר 5 פעמים רצוף ללא הפסקה... אח"כ כמובן אני עובר ל"דני" של משינה שקשור(או שמא: מועתק???)גם בתוכן וגם באקורדים. כמו שציינתי בשרשור של SOYCD, גם לשיר הזה אין יותר מדי שונאים, ואני לא מדבר רק על מאזיני פ"פ...